ראשי » מקומי » דרום » אשדוד ואשקלון

"אני עם ריאליטי סיימתי": איב צור משתחררת

מאז ההשתתפות שלה ב"היפה והחנון", איב צור הספיקה להתגייס לצבא ולסיים שירות מלא, להתחיל תהליך גיור ולקטוע אותו באמצע, ולהתאכזב מעולם הדוגמנות ולשנות כיוון. "לכל הדוגמניות האלה עם הפוזה אין שקל", היא קובעת, "מה, אתה חושב שדוגמנית וחבר עשיר סתם הולך ביחד? זה כי אין לה כסף"

גבי אשכנזי אולי לא יודע את זה, אבל לפני עשרה חודשים, הוא זה שגרם לאיב צור להרגיש בפעם הראשונה שהיא באמת רכוש צה"ל. זה היה אחרי שהיא התראיינה למגזין הצבאי "במחנה". הכתב שראיין אותה, בתור דוגמת ופליטת הריאליטי "היפה והחנון", שיחק איתה משחק אסוציאציות בסיום. הוא אומר מילה – הוא אומרת את הדבר הראשון שעולה בדעתה. כאשר הוא אמר "גבי אשכנזי" – איב ענתה: "הוא בחור ממש סקסי בעיניי".

רב"ט צור לא הבינה שיש משהו לא בסדר במה שאמרה, אבל כשהמפקדים שלה ראו את העיתון, הם רתחו מעצבים. מאותו הרגע הם הטילו על איב אמברגו הופעות בתקשורת. לא ראיונות ולא תמונות. המסר היה ברור: בפעם הבאה – תהיי יפה ותשתקי.

בשבוע שעבר סיימה איב את השירות הצבאי שלה, ועכשיו היא סוף סוף יכולה להרשות לעצמה להתפרק, בלי אישור מדובר צה"ל. עד היום היא לא חושבת שיש בעיה בכך שחוותה את דעתה על המראה החיצוני של הרמטכ"ל המכהן דאז.

"בתכל'ס אני אומרת – הוא נראה ממש טוב", היא מתעקשת. "זה מוסיף למפקד של הצבא

שיש לו גם מראה טוב. כשאמרתי את זה, לא חשבתי שיכניסו את הציטוט הזה לראיון, אבל בגלל שאלה היו בדיוק הימים שבהם התחלף הרמטכ"ל, הכניסו את זה ועשו מזה רעש. אבל חשוב להבין שזאת הייתה סתם אמירה כללית. בכל מקרה הוא לא רלוונטי מבחינתי. הוא גם נשוי וגם לא בטווח הגילאים שאני מחפשת".

איב צור (20) מוכרת לכם מתוכנית הריאליטי "היפה והחנון". היא הגיעה לשם על תקן מלכת היופי של אשקלון ומלכת החוף של אשקלון. שם היא עשתה בית ספר לפרטנר שלה זורנזון וגם הגיעה יחד איתו לשלבים הגבוהים של התוכנית, אבל נשרה לפני הגמר ואבדה מהתודעה אל תהומות הנשייה של מחנה שדה בוקר בצה"ל. בצבא היא שימשה סמב"צית, ולא ראתה את הבית באשקלון יותר מדי.

אחרי השנתיים שהיא נתנה לצה"ל, היא כבר מתכננת את האתגר הבא: הקמת מרכז הדרכות מחשבים לילדים ולמבוגרים שיתקיים במתנ"ס כצנלסון באשקלון.

איב, למעשה, הולכת על שינוי תדמית: לא עוד הבלונדה הלא מפותחת, אלא אשת עסקים בתחילת דרכה. אם פעם היא הייתה לובשת חצאית מיני ונועלת עקבים גם כדי לעשות סיבוב במדרחוב העירוני באשקלון, היום היא הולכת על הלוק הסולידי: ג'ינס וחולצה צנועה יחסית. ועדיין, היא מסובבת מבטים בלי סוף.

"אני שומרת על הגזרה שלי מאוד", היא אומרת. "אני לא חושבת על קלוריות, אבל שומרת. אני מתאמנת שלוש פעמים בשבוע במשך שעה. אני לא אוכלת יותר מדי. אני גרה במילרוד, שזה בסוף העיר. מאחורי הרחוב יש פרדס יפה כזה. אז ככה בבוקר, אני רצה שם איזה ארבעים דקות. וגם אני עושה אירובי בבית. היו ימים שהייתי הולכת להרבה חדרי כושר, אז יש לי את כל התרגילים בראש".

אל הראיון היא הגיעה לבושה בבגדים הכי אופנתיים ועם מצב רוח מצוין, בשבוע הראשון מאז חזרה לאזרחות. כמה שעות קודם לכן היא הייתה במשרדי המע"מ באשדוד כדי לפתוח עוסק מורשה. "אני לא פותחת את העסק הזה בשביל להוכיח למישהו שאני לא טיפשה", היא מדגישה. "אני לא צריכה להוכיח לאף אחד. אני עושה את זה בשביל עצמי. מעניין אותי להיות עצמאית, ולא להיות תלויה במישהו שיחזיק אותי כי אני דוגמנית. תמיד ידעתי שאני אפתח עסק, כי זה מאפשר להיות הבוס של עצמך. אני אוהבת את זה ככה".

איך יעבוד העסק שלך?
"נכון יש את המבוגרים האלה שלא יודעים מה זה פייסבוק, סקייפ, ואיך בכלל מדליקים מחשב? אז אני פותחת מרכז הדרכות בדיוק בשבילם. עשיתי להם משהו מגניב. בניתי את הקורס בצורה של מפגש חברתי כזה. קראתי לזה 'קפה אינטרנט', כי יהיו באותם מפגשים גם קפה ועוגה. יש לי כיתה עם מחשבים, אז אני פותחת קורסים להכרת המחשב.

"לא אני אעביר את הקורסים – בשביל זה יהיו מדריכים מקצועיים – אבל אני אהיה זו שמנהלת את המרכז. סגרתי את העבודה מול מתנ"ס אחד כרגע, שזה מתנ"ס כצנלסון. אני מוסיפה מסכים דקים, אוזניות ליד כל מסך, צביעה, וגם שיהיה יפה. מי שעוזר בהכל הוא מנכל מתנ"ס ברנע אלי מלכה. הוא חבר טוב של המשפחה כבר שנים, אז הוא מכוון אותי ועוזר לי".

איך הגעת לזה בכלל?
"אני חושבת כבר הרבה זמן מה לעשות עם עצמי, כי תאריך השחרור התקרב. לא רציתי לבזבז את הזמן שלי על שטויות. מרכז ההדרכה הזה הכי מתאים לי כרגע. אני מתכוונת להביא מדריכים צעירים, כאלה שיודעים מחשבים, ושיש להם גישה לאנשים. כשמדובר באנשים מבוגרים, צריך המון סבלנות בשבילם. יש אימהות ששולחות את הילדים לכל מיני חוגים. אז אני מקווה שהם ישלחו את הילדים גם לחוג מחשבים שיהיה במרכז הדרכות שלי".

לא חשבת לקרוא לעסק בשמך? לנצל את מעט החשיפה שהייתה לך בערוץ 10 בזמנו?
"מה פתאום? זה נראה לי ממש מכוער לקרוא לעסק על שמי. זה יותר מדי אהבת עצמית. אולי זה מתאים לפנינה רוזנבלום, לקרמים ושמפו. למרכז הדרכות רציני – לא. באתי לעסק הזה כי לפתוח חנות צריך כמה מאות אלפי שקלים, שזה דבר שאין לי. ולא בא לי ללמוד עכשיו. אז פשוט הייתי חייבת לעשות איזה עסק. אני לא יכולה להמשיך להיות דוגמנית שאין לה כלום".

דוגמנות זה לא כסף טוב?
"בכלל לא. כל הדוגמניות האלה עם פוזה של דוגמניות צמרת, אין להן שקל. מה, אתה חושב שדוגמנית וחבר עשיר סתם הולך ביחד? זה כי אין לה כסף. חוץ מדוגמניות ממש מוכרות, שהן מותג, כל השאר חיות ממשכורות ממש נמוכות. אז אין לי זמן לשחק אותה דוגמנית או שחקנית או לא יודעת מה. הבנתי שהחיים הם גם מעבר ללהיות דוגמנית או בטלוויזיה. כרגע אני גם לא מחפשת חבר. יש לי לא מעט מחזרים, אבל עוד לא מצאתי מישהו שיגרום לי לרצות אותו. אני פשוט מחפשת אחד שיהיה מצליחן".

מה זאת אומרת?
"ההצלחה של הגבר זה דבר חשוב אצלי. הוא לא חייב להיות עשיר. הצלחה זה עוד דברים. אני לא רוצה איזה לוזר שלא עושה כלום ושגר אצל אמא שלו. אין לי שום קטגוריה, שום עדה. אני פתוחה לכל דבר. אבל לא היה לי מישהו רציני כבר שנים".

איך זה?
"כי בתיכון הייתי ילדה, ובצבא אמרתי לעצמי 'אחרי צבא', ועכשיו יש לי את העסק החדש על הראש אז אני אומרת 'אחרי זה'. אבל זה לא אומר שאם אני אפגוש מישהו מעניין, אני לא אגיד לא רק כי אני פותחת עסק. אני אנסה. העניין הוא שאני לא פוגשת אף אחד כזה. אולי זה קורה כי אני לא יוצאת לדייטים. אין אצלי דבר כזה דייט. אני צריכה שתהיה היכרות מוקדמת בינינו, או שיהיה חלק מהחבר'ה. נגיד ידיד של חברה או מישהו שאני מכירה דרך העבודה, או כל מיני דברים כאלה. אותי לא תראה יוצאת לדייטים. אני גם לא מכירה דרך האינטרנט. אני אף פעם לא נכנסת לצ'ט, ויש לי כבר איזה אלף בקשות חברות מגברים".

מה כותבים לך?
"כותבים לי 'זו לא את שהיית בטלוויזיה?', 'וואו, איזה יפה את'. נו, מה הם רוצים שאני אגיב להם? אני לא עונה לאף אחד מהם. זה תמיד נראה לי הזוי להכיר מישהו שאת לא מכירה. זה יותר מתאים לגרושות".

במהירות שבה עולות תוכניות ריאליטי חדשות בישראל, סביר להניח שמעטים עוד זוכרים את איב צור מ"היפה והחנון". היא דווקא תשמח אם ישכחו את הדמות שלה מאז. "כל התוכנית הזאת סתם הורידה לי כל העניין הזה מהטלוויזיה", היא אומרת.

"אני חושבת שמה שיש לי להציע לאנשים הוא הרבה יותר ממה שהם ראו עליי בתוכנית. זה לא שהתוכנית פגעה בי, פשוט נמאס לי שזה הדבר היחיד שחושבים עליי. די, זה היה רק כמה חודשים, ושכחתי מזה. אני לא איב מהיפה והחנון, אבל כולם חושבים שכן".

מה חושבים?
"חושבים שאיב היא מצחיקה וקלילה וכזו שאכפת לה רק מהופעה חיצונית. חושבים שאני לוקחת את החיים בקלות ועושה שטויות, אבל זה ממש כבר לא נכון לגביי. מאוד התבגרתי בצבא. עכשיו אני רואה את החיים אחרת. החיים זה לא רק צחוקים ולאיפה יוצאים לבלות בסוף שבוע. אני כבר מבינה שצריך יותר רצינות בחיים. אני פשוט מרגישה שאני לא רוצה לשדר את העניין הזה יותר. אני רוצה לשדר שאני בחורה רצינית, ולא בחורה הרפתקנית שלובשת מיני. כשגברים רואים בחורה שמסתובבת עם מיני בצהריים – הם חושבים שמעניין אותה רק דבר אחד. אז אני לא רוצה לשדר את זה".

נשמע שנפגעת מהאופן שבו הוצגת בתוכנית.
"תראה, אני לא מצטערת שהלכתי לתוכנית. היא הייתה ברוח הצחוק, והיה ברור לי שינסו להראות אותנו כבחורות קלילות, וזה בסדר גמור. יש הרבה שמצטערות שהן הלכו לריאליטי, אבל לא אני. לי זה פתח הרבה דלתות. וגם היה נחמד להיות סלב לכמה חודשים".

את בקשר עם מישהו מהתוכנית?
"רק עם סהר. חוץ מזה, אף אחד. נגיד עם זורנזון, לא שמרתי על קשר. לא הסתדרתי איתו עוד בצילומים, אז למה לשמור על קשר? שם עוד הייתי נחמדה אליו, אבל אין לי מה להמשיך עם זה. ובכלל – אני עם ריאליטי סיימתי. אבל אם היו מציעים לי לשחק בסדרה רגילה, נגיד כמו עספור, אז אולי הייתי נכנסת. כי זה שרואים אותך בטלוויזיה, לא נותן לך כלום בתכל'ס. אין שינוי בבנק. אולי אם קיבלת קמפיין. אני מאמינה שגם השחקנים של עספור לא בדיוק מקבלים יותר מדי. אני מעדיפה את העולם האמיתי".

חלק מאותו עולם אמיתי שעליו מדברת צור הוא תהליך הגיור שאותו התחילה בצבא. אחרי מספר חודשים בתהליך, היא החליטה להפסיק אותו. איב היא בת לאב יהודי ולאמא נוצרייה. היא עלתה לישראל מרוסיה בגיל חמש. השם שלה בתעודת זהות הוא אמנם חווה, אבל בסעיף הדת שמופיע במחשבי משרד הפנים, היא עדיין לא רשומה בתור יהודייה.

"אני מאוד אוהבת את היהדות", היא אומרת. "זה לא שאני מרגישה לא שייכת לכאן בגלל שאני לא יהודייה. פשוט הגעתי למסקנה שאם אני רוצה לגדל פה ילדים, אז חשוב שאהיה יהודייה גם בקטע הרשמי, ולא רק בהרגשה, כמו עכשיו. אני גם מאוד אוהבת את השבת, את הקטע של המשפחתיות. זה לא שהתחלתי עם הגיור כי יצאתי עם מישהו והוא אמר 'לא יכול לצאת איתך כי את לא יהודייה'. זה בא יותר ממני".

איך היה תהליך הגיור?
"זה התחיל עם חודשיים של קורסים של נתיב. אלה דברים שכבר ידעתי, כמו מי היה חוזה המדינה, שזה הרצל, ומה אומר ההסכם עם מצרים, ומה זה ההסכם שהיה עם הפלסטינים. זה היה מאוד מעניין ללמוד את זה. היום מי שישאל אותי על מי חתם ההסכם מול מצרים – אני אענה לו שזה בגין. עכשיו אני מבינה שזה היה חור בהשכלה לא לדעת את הדברים האלה לפני כן.

"לימדו אותנו בקורסים על המנהגים והמצוות. אני ידעתי את כל הדברים האלה, כי בילדות שלי, אבא שלי היה דתי. גם אם אמא שלי לא הייתה יהודייה – הבית היה דתי. זה אומר לשמור שבת, לעשות קידוש בשישי בערב, ולאכול רק כשר. אלה דברים שאני ידעתי אז היה לי יותר קל".

אז למה החלטת להפסיק את הקורס?
 "בסמינר השני כבר הרגשתי שאני רוצה הפסקה, כי זה צעד מאוד רציני בחיים. כרגע אני לא יהודייה, אז אני יכולה לעשות מלא דברים שאם אתגייר – אני לא אעשה. כי אני לא מאלה שמתגיירים וחוזרים להיות חילונים. ברגע שאני אתגייר, אני כבר אנסה לשמור כמה שיותר מצוות, כולל שבת, וכל מה שקשור בלהיות דתייה. אני לא דו-פרצופית. כשזה יקרה – זה יקרה עד הסוף.

"יש לי זכות בחמש השנים הקרובות, לעשות את הקורס על חשבון הצבא, אפילו שכבר השתחררתי. נשארו לי כמה שבועות אחרונים בקורס, ואז יש את הפגישה מל הרבנים שמחליטים. אני עוד אחזור לזה, כי חשוב לי להיות יהודייה".

אילו עוד תוכניות עתידיות יש לך?
"אני הכי רוצה להתרחב לתחום של הנהלת חשבונות, כי אני בעצמי למדתי את זה כשהייתי בכיתה י"ג. כרגע יש באזור אשקלון רק בית ספר אחד להנהלת חשבונות, אז אני חושבת שצריך פה עוד בית ספר שילמד את העניין. אני לא אלמד את זה, כי צריך בשביל זה תואר בהוראה, אבל אני אביא מורים שכן יוכלו ללמד. אני כרגע באישורים מול משרד התמ"ת, וזה לוקח המון זמן. כי בית ספר להנהלת חשבונות זה משהו שצריכים בשבילו הרבה יותר אישורים. לדעתי זה יקרה בתוך שנה בערך".

לא בא לך לטוס לחו"ל כמו רוב החיילות המשוחררות במקום להתעסק בהקמת עסק?
"אני לא צריכה עכשיו את הטיול הגדול של אחרי הצבא, כי כבר עשיתי את זה לפני הצבא. טסתי לארצות הברית לחצי שנה, טיילתי בהרבה מקומות וראיתי מספיק עולם. גם אחותי רוצה שאני אבוא איתה לתאילנד ואני לא רוצה. אני מעדיפה להשקיע את הכסף בעתיד שלי, בעסק. אז אני מעדיפה להקים את העסק, לגרום לו להצליח, ואז לקחת לעצמי חופשה קטנה. אין מה לעשות – יש לי חשיבה של מבוגרת".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...