הדסה עין כרם: דם והפרשות אדם הושלכו לפחים רגילים

דם, הפרשות, שאריות תרופות, בדים ספוגים בדם ומזרקים משומשים הם רק חלק מהפסולת שמשליך בית החולים הדסה עין כרם לפחים הרגילים. שאריות מכל אלו תוכלו למצוא בסוף גם בירקות שלכם

עדי קריו | 16/12/2011 8:44 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מידע שהגיע לידי "זמן ירושלים" מציג תמונה קשה של מצב הטיפול בפסולת הרפואית בבית החולים הדסה עין כרם. דם, הפרשות אדם, שאריות תרופות, טקסטיל משומש ספוג בדם ומזרקים משומשים הם רק חלק מהפסולת הרפואית שמושלכת יחד עם הפסולת הרגילה. כתוצאה מכך, נאספת גם הפסולת הנגועה בשיירים ביולוגיים למטמנה העירונית.
 
הפסולת בהדסה עין כרם
הפסולת בהדסה עין כרם צילום: באדיבות מגמה ירוקה

למרבה התמיהה, כיוון שאין חוקים המסדירים את הנושא, בית החולים הדסה אינו פועל בניגוד לחוק. לכן, סביר להניח כי הדסה הוא רק סימפטום לבעיה כוללת יותר. בהעדר הוראה הולמת ומחייבת, מטפלים בתי החולים, המרפאות והמעבדות הרפואיות בארץ בפסולת הרפואית לפי ראות עיניהם. אף שהחוק מאפשר השלכת פסולת כזאת לפחים רגילים, הפסולת הביולוגית עלולה לפגוע בעובדי התברואה ובכל מי שבא איתה במגע.

מעבר לכך, שאריות של תרופות המושלכות לצנרת בית החולים מגיעות, בסופו של דבר, בחזרה אלינו. המכונים לטיפול בשפכים מטהרים את מי הביוב והם ממוחזרים כמי קולחין, שבהם משקים גידולים חקלאיים. למרות הליך הטיהור, שאריות של תרופות נשארות במים ומזהמות את הגידולים החקלאיים שאנחנו צורכים.

כדי להסדיר את הטיפול בפסולת הרפואית, מוצע כעת תיקון לפקודת בריאות העם בהובלת ח"כ רחל אדטו, בעברה סגנית מנהל בית החולים הדסה. "הבעיה כיום היא שאין כל הכוונה או תקנון לפסולת הרפואית", מסבירה ח"כ אדטו את נחיצותו של התיקון לחוק. "אמנם כל בית חולים מפריד מחטים ופסולת רדיואקטיבית. אך עדיין נותרת פסולת רפואית מסוכנת, ובהיעדר חוק מחייב כל מוסד רפואי מטפל בה לפי מיטב הבנתו. התיקון לפקודת בריאות העם יסדיר את הטיפול בפסולת הרפואית על פי סטנדרטים הנהוגים כבר שנים בארגון הבריאות העולמי".

מסגרת החוק הנוכחית אוסרת במפורש להשליך מחטים משומשים לפסולת הרגילה. ואולם, מעדויות שהגיעו לידנו באדיבות ארגון "מגמה ירוקה", שפעיליו תיעדו את התופעה הבעייתית, עולה תמונה מעט שונה. לצד השלכת הפסולת הרפואית שאינה מוגדרת בחוק, יש גם מקרים בהם מושלכות מחטים מזוהמות. המחטים עלולות להעביר נגיפים ומחוללי מחלות, ולפצוע את עובדי התברואה שבאים במגע עם הפסולת. עובד תברואה העיד בפני אחד מאנשי "מגמה ירוקה" כי הם נוהגים להיזהר שבעתיים כשהם אוספים פסולת מבית החולים. לאור פנייתנו בעניין למשרד הבריאות, החל המשרד לבדוק את הנושא מול בית החולים.
סטנדרטים מחמירים? באירופה כבר יש

סטנדרטים מחמירים של טיפול בפסולת רפואית נהוגים כבר שנים במדינות אירופה, אך למדינת ישראל הם מגיעים בעצלתיים. הסיבה העיקרית לכך היא שכל אחד שומר בעקשנות על כיסו, תוך עצימת עיניים מול הנזק העלול להיגרם לציבור. ח"כ אדטו טוענת שלמען הסדרת הנושא כראוי יידרשו בתי החולים להקים צנרת נפרדת, שתושלך לתוכה חלק מהפסולת הרפואית. כיוון שיש 11 בתי חולים בבעלות ממשלתית, ההוצאות הכספיות הנדרשות ליישום החוק ייפלו על משרדי הממשלה.
 

בית החולים הדסה עין כרם
בית החולים הדסה עין כרם צילום ארכיון: פלאש 90

מעבר לכך, שליחת פסולת רפואית נוספת לאתר הטיפול בפסולת מסוכנת ברמת חובב (במקום למטמנה העירונית) צפויה גם היא להגדיל משמעותית את העלות הכרוכה בטיפולה. כידוע, משרדי הממשלה אינם אוהבים להעביר תקציבים לגורמים שאינם כפופים להם ישירות, אך כשמביאים בחשבון את הנתון לפיו מדינת ישראל היא המדינה המובילה בעולם בטיפול בשפכים והסבתם להשקיה חקלאית, ברור כי יש למנוע בכל דרך את הימצאותן של שאריות תרופות במי הקולחין.

שאלה שמעוררת מחלוקת נוספת היא השימוש בחלוקים חד-פעמיים. בעוד שבחלק מבתי החולים באירופה עברו לשימוש בחלוקים רב פעמיים כדי לשמור על הסביבה, בבית החולים הדסה משתמשים בחלוקים חד-פעמיים. אמנם בחירה זו מייצרת טונות נוספות של אשפה, אולם כשמסתכלים על הצד השני של המטבע ובוחנים את
תהליך החיטוי של החלוקים הרב פעמיים מגלים שגם הוא יוצר נזק סביבתי, שכן חומרי הניקוי מכילים דטרגנטים המזהמים את הסביבה. על משרד הבריאות לבחון סוגיה זו לעומק, לבחור בחלופה המזהמת כמה שפחות, וליצור אחידות בנושא בין כל בתי החולים בארץ. 

פעילי ארגון "מגמה ירוקה" מסכמים את המצב הבעייתי: "קשה להבין כיצד גוף מקצועי בעל שם בין-לאומי, שתכליתו שמירה ודאגה לבריאות הציבור, מתעלם בגסות מאיומים שהוא עצמו יוצר על בריאות הציבור והסביבה. אנחנו מצפים ממערכת הבריאות ככלל ומבית החולים בפרט, לענות בכנות לשאלה 'האם פסולת ביולוגית, שעלולה לשאת מזהמים, באמת אינה מסכנת כלל את הבא איתה במגע?'. התשובה לשאלה זו ברורה לנו, ולכן אנו מצפים לשינוי המדיניות בנוגע לטיפול בסוג פסולת זה בטווח המיידי".

תגובות

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מדיניות המשרד בנושא מתגלמת בתקנות בריאות העם (טיפול בפסולת במוסדות רפואיים) התשנ"ז, 1997 ובחוזר מינהל רפואה מס' 34/98 מיום ה-17 במאי 1998, המגדירים קטגוריות של פסולת שנוצרת במוסדות רפואיים וטיפול בכל אחת מהן.

"פסולת של חדר ניתוח אינה מוגדרת פסולת זיהומית. צנצנות מלאות דם, אינפוזיות ותחבושות מוכתמות הן פסולת רגילה. מזרקים מוגדרים כפסולת זיהומית. על הנושא קיים פיקוח, הן של המחלקה לבריאות הסביבה של לשכת הבריאות המחוזית ירושלים והן של צוות הבקרה של מינהל רפואה. מבירור עם בית החולים הדסה עולה כי הם נוהגים בהתאם להוראות משרד הבריאות. עם זאת, חלק קטן מהתמונות ייבדקו מולם".

מבית החולים הדסה נמסר: "הדסה משקיעה כמיליון שקלים מדי שנה בפינוי האשפה לסוגיה השונים, ומפעילה תהליכי בקרה מיוחדים להבטחת מילוי הוראות חוק תקנות בריאות העם והנחיות משרד הבריאות. בבית החולים יש הפרדה ברורה וקפדנית בין פסולת רגילה ובין סוגי פסולת אחרים, המיועדים לפינוי לאתרים מיוחדים. נוסף לכך, יש תהליכי בקרה על הפסולת המיועדת לאתר העירוני באתר האשפה. אם מתגלה פסולת המיועדת לאתר אחר, תהליך הפינוי מופסק מיד.

"באשר לטענות שהועלו בכתבה: האשפה שתועדה מיועדת לאתר הפסולת העירוני הרגיל, בהתאם לתקנות הקבועות בחוק. לפי הנהלים, מפונים לאתר זה בין היתר שקיות המכילות נוזלי גוף, מזרקי פלסטיק ללא מחטים שנעשה בהם שימוש וכן אריזות ריקות של תרופות. לאתרי הטיפול המיוחדים מפונה בדקדקנות פסולת זיהומית, בהתאם לדרישות הקבועות בחוק. כאמור, הפריטים שתועדו אכן היו אמורים להישלח לאתר הפסולת הזה".

adi.maariv@gmail.com

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים