מלחמת דת: מתחמם הקרב על המועצה הדתית באשדוד
על פי הסכם רוטציה, עובדיה דהן, ראש המועצה הדתית באשדוד אמור בקרוב לפנות את כסאו. אך למרבה הפלא, הוא לא שש לעשות זאת. מאיר עמר, שמכהן, נכון להיום, כחבר המועצה הדתית ללא שכר, נמצא במצב מאוד לא נעים
יש לכך מספר סיבות, שהעיקרית שבהן היא הדרת הכבוד הבלתי מוסברת שאנו חשים כלפי כל מי שעוטה זקן ארוך משלנו.
תחום הדת הוא טאבו שיש מעט מאוד אנשים שמעוניינים לנבור בו לעומק. המועצה הדתית, אמורה לספק שירותי דת: רישום לנישואין, טיפול בסידורי קבורה, הכשרת מקוואות ועוד מספר פעולות שהמרחק ביניהן ובין תככים פוליטיים נראה עצום.
אם נתנתק לרגע מהתפישות המקובלות בחברה וננסה לנתח דברים לאשורם, נגלה כי המועצה הדתית היא גוף פוליטי מאוד שמנוהל על ידי פוליטיקאים ומעסיק לא מעט מאנשי שלומם ועושי דברם.
בראש המועצה הדתית באשדוד עומד היום עובדיה דהן. למי שהשם מוכר לו, נציין כי מדובר בחבר מועצה לשעבר ברשימת ש"ס, שלא ייזכר בספר תולדות הימים של עיריית אשדוד כמשפיע ביותר. לדהן יחסים קרובים עם יו"ר סיעת ש"ס בעיר, ממלא מקום ראש העירייה, עמרם כנפו ולפעמים זה כל מה שצריך על מנת לזכות בתפקיד נחשק ומתגמל.
לפני שנסביר את הכוחות הבוחשים בתוך סיעת ש"ס, כדאי להבין מדוע כדאי לנהל מועצה דתית: בדרך כלל תחום הדת אינו עומד בראש מעייניו של ראש העירייה. הוא מעדיף להוביל את פיתוח העיר, את תחום החינוך ולמצב את תדמיתה. האחריות על המועצה הדתית מוטלת כמעט תמיד על הסיעות החרדיות או הדתיות במועצה.
בכך מרוויח ראש העירייה פעמיים: הוא גם מוריד מעצמו לא מעט כאבי ראש ומשחרר זמן פנוי לעיסוקים שמעניינים אותו באמת,
היתרון הגדול הוא אוטונומיה כמעט מוחלטת: כיו"ר מועצה דתית אתה אמור לרצות בעיקר את הרב הראשי ואת יו"ר הסיעה שדאגה שתיבחר לתפקיד. כל השאר יסתדר עם הזמן, וגם אם לא – זה לא ממש ישנה לך. תוסיפו לזה משכורת דשנה ועוד שלל הטבות ופינוקים ותוכלו להבין מדוע לפעמים משתלם להכיר בכירים בש"ס.
באשדוד מצב העניינים הוא כזה: לסיעת ש"ס ארבעה מנדטים ולסיעת יהדות התורה שלושה. ראש העירייה, ד"ר יחיאל לסרי, הגיע לסיכום עם נציגי שתי הרשימות לפיהן סיעת ש"ס תוכל לבחור את היו"ר ואילו אגודת ישראל את הסגן שישמש גם כגזבר.
יהדות התורה בחרה את מרדכי חסיד לתפקיד שהוקצה לה. בש"ס הדברים לא היו כה פשוטים: לפני שהסיעה קיבלה החלטה על זהות הנציג שעליו תמליץ לתפקיד היו"ר, היא נאלצה להכריע בין שניים שחשקו מאוד בתפקיד: דהן, שבסופו של דבר גם זכה בו, ומאיר עמר, שכיהן אף הוא כחבר מועצת העיר מטעם הסיעה בקדנציה הקודמת.
לכל אחד מהשניים מחנה תומכים לא מבוטל בקרב מקבלי ההחלטות בסיעה: אחיו של מאיר, אבנר, נחשב למקורב לשר הדתות יעקב מרגי ואף עבד כעוזרו. הוא אף נהנה בעבר מקשרים מאוד קרובים עם יו"ר ש"ס אלי ישי. דהן, לעומת זאת, נהנה מתמיכתו של כנפו שהיה מאוד מעוניין להעניק לו את התפקיד בשל הנאמנות העיוורת שהוא מפגין כלפיו.
אלא שהפלונטר הפוליטי מתחיל עוד קודם לכן: לפני הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, כנפו חשש מכך שלא יזכה לתפקיד ממלא מקום בשל התנגדותו של הרב יקותיאל אבוחצירא – אחת הדמויות החזקות של סיעת ש"ס באשדוד.
אבנר עמר היה אחד מהאנשים שפעלו רבות על מנת לשכנע את ראשי ש"ס להשאיר את כנפו כיו"ר הסיעה המקומית. עמר נחשב לאיש שטח מוערך והוא אכן כיתת רגליו בין חצרות רבנים ולשכות עסקנים על מנת שכנפו יזכה לתפקיד. בתמורה, עמר ביקש כי אחיו מאיר יקבל את תפקיד יו"ר המועצה הדתית לאחר הבחירות. אלא שכנפו היה מעוניין מאוד שמקורבו דהן יכהן כיו"ר ולכן הגיע להסכם פשרה לפיו כל ייחתם הסכם רוטציה כאשר דהן יכהן מחצית מהקדנציה ועמר יכהן בחציה האחר.
האחים עמר סמכו על ההסכם במידה מסוימת של נאיביות, שכן ההיסטוריה מוכיחה כי הסכמי רוטציה בפוליטיקה המקומית לא מכובדים פעמים רבות. לאחרונה, הגיעו ימי שילום: על פי ההסכם דהן אמור בקרוב לפנות את כסאו, אך למרבה הפלא, הוא לא שש לעשות זאת. בינתיים רוחות פוליטיות נשבו בעוז וכוכבו של אבנר עמר, שדרך בשנים האחרונות, נמצא במגמת ירידה. הוא כבר לא עובד עם השר מרגי ובסיעת ש"ס מציינים כי יכולת ההשפעה שלו נשחקה באופן משמעותי.
במצב עניינים שכזה, כנפו שיודע כי הוא אינו זקוק עוד לעמר, וככל הנראה לא יזדקק לו גם בעתיד, לא ילחץ על דהן לכבד את הסכם הרוטציה ומאיר עמר שמכהן נכון להיום כחבר המועצה הדתית ללא שכר, נמצא במצב מאוד לא נעים כאשר הוא כל כך קרוב לסיר הבשר אך לא יכול לטעום ממנו.
לפני כמה ימים ביקרתי במועצה הדתית באשדוד. בניין מפואר וחדיש בן מספר קומות, שבולט על רקע המרכז המסחרי הסמוך. בפנים פאר והדר: פלזמות מבשרות הודעות לציבור הרחב, מצלמות אבטחה מתעדות כל פינה, הריהוט במשרדים הרבים חדיש ומדוגם ועובדות ניקיון עם מבט טרוד אצות בין הקומות ומציעות קפה למנהלי המחלקות הרבים.
משרדו של דהן נמצא בקומה האחרונה. על מנת להיכנס אליו יש לעבור את המזכירה ואת העוזר החרוץ מאיר בן סימון (עוד אחד מאנשיו של כנפו). תוכלו גם לנסות ולהקיש קוד סודי על מנת לפתוח דלת שמובילה ישירות אליו, כפי שנהוג בלשכות של ראשי ערים ושרים. תנאים טובים, תודה לאל.
בשבועות האחרונים דהן נתון למסע לחצים מתמשך לעמוד במילתו ולפנות את הכסא המרופד של היו"ר. בסביבתו טענו השבוע כי ההסכם אינו מחייב שכן דהן נבחר בדרך חוקית ודמוקרטית ולכן עליו לסיים את הקדנציה. עוד נטען כי ההחלטה הבלעדית בנושא אמורה להגיע מלא פחות מאשר מנהיגה הרוחני של סיעת ש"ס, הרב עובדיה יוסף.
כמובן שהתירוץ תלוש מהמציאות, שכן המרן מעסיק את עצמו בנושאים "מעט" יותר חשובים, אך לעתים נוח להיתלות באילנות גבוהים ולעשות מעשים שלא מצטיירים הכי טוב, תחת ענפיהם.
מצב הדברים הנוכחי מצוין גם לכנפו שמעוניין להגדיל את כוחו הפוליטי דרך המועצה הדתית וגם לאיש אמונו דהן שנהנה ממנעמי השלטון ומדי פעם מצטלם מחויך ליד מקווה חדש.
אם לא יקרה שום דבר חריג, האחים עמר ילמדו על בשרם עד כמה הפוליטיקה עשויה להיות אכזרית ויוכלו, אולי, להסתפק בתכנון הנקמה הגדולה בכנפו לקראת הבחירות הבאות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם