המהפך של מרתה: כלבה חברותית ואוהבת מחפשת בית חם

לפני כארבע שנים הגיעה כלבה מעורבת שרק נולדה לבית המחסה של צער בעלי חיים בירושלים. בתחילה היא הוגדרה כ"בלתי נסבלת", אבל אחרי תהליך ארוך היא הפכה לחביבת הקהל וחברותית. היא מתה על ים, דשא, צעצועים וטיולים ארוכים. אז למה אף אחד עוד לא אימץ אותה?

זמן מעריב | 19/12/2011 13:08 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מרתה היא כלבה מסוג רועה בלגי (מילנואה) מעורבת בת ארבע וחצי. למרבה הצער כמעט את כל חייה עד כה בילתה בבית המחסה של צער בעלי חיים בירושלים. אנשי העמותה משוגעים עליה, ולא מצליחים להבין למה אף אחד עוד לא אימץ אותה.

מרתה היא אחת מתוך הרבה מאוד כלבים ששוהים הרבה יותר מידי זמן בבית המחסה, אשר הוקם כבר בתקופת המנדט הבריטי מתוך רצון ותקווה לשפר את חייהם של בעלי החיים בירושלים וסביבתה.
צילום: צער בעלי חיים ירושלים
מרתה. רק חתולים היא לא אוהבת צילום: צער בעלי חיים ירושלים

בבית המחסה נמצאים כיום כ-400 כלבים וחתולים. הכלבים שוהים בחצרות מתוך רצון לספק להם מרחב והתנסות בחיי להקה. כל כלב משויך לחצר המתאימה לו, תוך כדי חשיפה לכמה שיותר גירויים במהלך השבוע.

שרון גרנות, מזכירת עמותת צער בעלי חיים בירושלים, כותבת על היכרותה עם מרתה:

"כשהתחלתי לעבוד בבית המחסה החלטתי שבמשרד שלי תמיד יהיה לפחות כלב אחד שאיתו אעבוד. בתחילה עבדתי ללא כל הכשרה, חינכתי לצרכים, לימדתי את הכלבים מה זה לחיות ב'בית' ובדרך זו מצאו כלבים רבים בית חם ואוהב. וכולם היו כלבים ששהו בבית המחסה זמן רב (שנתיים עד ארבע) או כלבים שסבלו בחצרות ולא הצליחו להשתלב.

"את מרתה הוצאתי מהחצר לפני כשמונה חודשים. היא הייתה נסגרת באחד הביתנים ולא רצתה לצאת החוצה אל הכלבים האחרים מסיבה לא ברורה.

"בתחילת דרכנו כולם הגדירו אותה כ"בלתי נסבלת". היא הייתה

לחוצה, בכתה המון, זזה מצד לצד והייתה חסרת מנוחה, היא לא הבינה מה זה לשחק, לא הכירה צעצועים, ולא רצתה לשחק וליהנות בחברת כלבים ואנשים אחרים. המצב הזה פשוט קרע אותי מבפנים. רציתי להרים אותה ולהגיד לה 'צאי מזה!', אבל לא היה לי את הידע מה אני אמורה לעשות.

"בזמנו התחלתי ללמוד קורס אילוף בשיטות חיוביות ב'מרכז אנימה' בתל אביב בהנהלת נגה רונן. אילוף בשיטות חיוביות משמעו אילוף כלבים ופיתרון בעיות התנהגות באמצעות שיטות המבוססות על מתן חיזוקים חיוביים, ללא כפייה וללא תיקונים.

"בתחילת העבודה מרתה לא התעניינה בשום דבר, הייתה חסרת מנוחה, לא הצליחה להתרכז בשיעורים ואפילו לא התעניינה במזון טעים במיוחד (כמו קבנוס, נקניק , עוף) שהוצעו לה. אבל עם הזמן ועם העבודה, מרתה התחילה לפרוח בעבודה ולהתחילה ליהנות מהלמידה ומהאינטראקציה עם אנשים ועם כלבים.

צילום: צער בעלי חיים ירושלים
מרתה. התחילה לפרוח צילום: צער בעלי חיים ירושלים
חולה על צעצועים

"במהלך הקורס מרתה למדה מספר דברים בסיסיים כמו 'שבי', 'לבוא'. לפעמים נראה שהיא מתרחקת ממני ומידי פעם מציצה רק כדי שאקרא לה לחזור והיא תרוץ בשמחה. כמו כן היא למדה גם התנהגויות כמו ליקוק שפתיים, לשכב, הליכה אחורנית וזחילה.

"במהלך הזמן מרתה נרגעה, למדה לקבל כלבים אחרים ובעיקר ליהנות מחברתם. את הכלבה שלי למשל היא מאוד אוהבת (קשישה נמוכה בת 13 שנים בלבד), היא למדה לאהוב אנשים חדשים שמגיעים ומפגש עם כלבים אחרים בפארק.

"המהפך שהתרחש במהלך החודשים הפתיע את כולם ומרתה הפכה לחביבת הקהל בבית המחסה. אפילו החודש הוספנו לה חבר חדש למשרד, כשהרגשנו שהיא מוכנה לקבל עוד אחד לטריטוריה שלה. והם אכן משחקים ביחד, אוכלים ביחד, ישנים יחד מכורבלים ונהנים מחיי המשרד.

"במהלך הקורס למדנו מרתה ואני להכיר אחת את השנייה. זכיתי להתנסות עם כלבה מיוחדת במינה. היא חברותית לאנשים בצורה בלתי רגילה, נאמנה ואוהבת. היא מחונכת לצרכים, חולה על צעצועים,לא מסתדרת עם חתולים ומתה על ריצות וטיולים ארוכים. היא אוהבת את הים, את הדשא ואת החיים בחוץ, טובה עם ילדים ויותר מהכל - היא מחכה שמישהו כבר יבוא וייקח אותה ויעניק לה סוף-סוף בית חם.

"אף אחד מאיתנו בעמותה לא מבין למה היא עדיין אצלנו. אנחנו מתים למצוא לה בית חם ואוהב, ולהוציא אותה מפה לחיים אחרים!"

לאימוץ של מרתה ולתרומות לבית המחסה ניתן להתקשר לטלפונים 0574700221,  0507177545.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים