בירה שחורה: כל הנתונים האמיתיים על התחרדות ירושלים
רבע מילדי שכונת גילה הם חרדים, וכך גם כמעט 90 אחוז מילדי רמות ו-40 אחוז מילדי רחביה. נתונים שהגיעו לידי "זמן ירושלים" חושפים את שיעור ההתחרדות המדויק בשכונות ירושלים. "אם לא יהיה שינוי יזום, תוך כמה שנים ירושלים תאבד לנו", אומר פרופ' שלמה חסון, גיאוגרף פוליטי ומומחה לירושלים
כשתהליך התחרדות ירושלים החל בשכונות כמו נווה יעקב ורמות אשכול, אף אחד לא ידע לקרוא לילד בשמו. איש לא ידע כיצד לאכול את התופעה, וההשתלטות עברה בשקט. נסו היום לנסוע שם בשבת. כשזה הגיע לרמות, ובעיקר לקריית היובל, כבר החלו מלחמות והצהרות פוליטיות. כולם ראו איך עוד ועוד דירות מושכרות לחרדים, ואיך בתי כנסת וגני ילדים חרדיים צצים תחת כל מתנ"ס. אפשר אפילו לומר שראש עירייה שנבחר כאן לפני שלוש שנים זכה בבחירות על רקע ההתחרדות.
בשנים האחרונות ניזונים שני הצדדים מהערכות של מספרי החרדים והחילונים בכל שכונה, אולם לרוב ההערכות שנויות במחלוקת או שהנתונים ניתנים מטעם אחד הצדדים. כך קורה למשל בשכונת רמות: תשאלו את התושבים החרדים, והם יגידו שהשכונה חרדית ויציגו נתונים משלהם. לחילונים, לעומת זאת, יש נתונים שמראים ההפך.
כעת הגיעו לידי "זמן ירושלים" נתונים של העירייה, המציגים את חלוקת ילדי השכונות בעיר לבתי ספר חילוניים וחרדיים בשנת הלימודים תשע"א. זו הפעם הראשונה שנתונים מסוג זה מתפרסמים, והם שופכים אור על שאלת ההתחרדות הנדונה רבות כל כך. על פי הנתונים, כמעט בכל מקום יש נוכחות חרדית בולטת. אפילו בשכונות שנתפסות כחילוניות בעיקרן, כמו גילה, אחוז הילדים הלומדים במסגרות חרדיות אינו מבוטל כלל, ובשכונות אחרות ה"מיעוט" החרדי נהפך להיות כמעט שווה ערך לחילונים.
עוד נתון ראוי לציון הוא שבמרבית השכונות מספר ילדי הגן החרדים גבוה ממספרם בבתי הספר. זהו סימן בולט לתהליך התחרדות, משום שהוא מעיד על כך שאחוז החרדים מבין כלל הילדים נעשה גבוה יותר עם השנים. "בקרב החרדים יש הרבה זוגות צעירים והם מולידים הרבה ילדים, לכן המגמה מתחילה כבר מגילי הגן. בעקבות אותם צעירים חרדים שחיים בשכונות יגיעו עוד חבר'ה חרדים צעירים, שגם להם יש ילדים קטנים, וכך המגמה תמשיך", מסביר פרופ' עמירם גונן, מומחה לחרדים ולדמוגרפיה מהאוניברסיטה העברית.
והוא לא היחיד שסבור כך: "זו מגמה שמתחילה מלמטה, עוד מגיל הגן. בכל שנה זה הולך וגובר. אם המגמה הזו תמשיך יישאר מיעוט חילוני קטן מאוד בעיר", אומר בדאגה פרופ' שלמה חסון, גיאוגרף פוליטי ומומחה לירושלים, שהיה יועץ לאורי לופוליאנסקי וחבר בצוות מאה הימים של ברקת.
"בהתחלה ראינו את זה רק בצפון העיר, אבל עכשיו זה כבר בכל מקום", אומר חסון. "לחרדים יש שיטה: הם מגיעים קודם כול לבתי הכנסת בשכונה ויוצרים כולל. מבית הכנסת הם ממשיכים לגן ילדים ובית ספר, וכך הם כובשים את כל העיר. זו כבר לא בעיה של שכונה אחת או שתיים, זה בכל מקום. התרעתי בעבר ואני אומר שוב: אם לא יהיה שינוי יזום בשטח, תוך כמה שנים כל העיר תאבד לנו".
לדבריו, "הדברים גם נעשים באגרסיביות הולכת וגוברת. היום הם לא מפחדים לפעול בכוח נגד החילונים. הדרת הנשים שאנחנו קוראים עליה קשורה גם כן לסיפור. הם לא מהססים להוריד שלטי חוצות במקומות מרכזיים. העיר הזו נעשית חרדית וקיצונית כמו שלא רואים באיראן".
חסון מספר כי העניין אינו זר לו: "אני ירושלמי מלידה", הוא אומר, "והשאלה הזו של התחרדות השכונות מטרידה אותי כבר המון שנים. לפני עשר שנים הנחתי על השולחן תסריט שצופה שירושלים תהפוך להיות 'בירה זרה' - כלומר בירה שתהפוך לזרה לרוב תושבי ישראל - אחרי שהחרדים יהפכו לרוב גמור. יש הגירה של חרדים משכונה לשכונה והיא מביאה להתחרדות הזו. והם לא מסתפקים רק בזה: יש גם השתלטות שלהם על המינהלים הקהילתיים,
"לצערי, עוד כמה שנים מהיום אני צופה שירושלים תהפוך להיות בירה זרה, מנוכרת, שרוב הציבור אדיש כלפיה", הוא מסכם. "יישארו בה רק מוסדות השלטון, והציבור הרחב לא יגיע. לא יהיה לנו מי שיעמוד בצפירה ביום הזיכרון, הפסדנו את הבירה. לאט-לאט הכבישים ייסגרו, כביש היציאה והכניסה לירושלים ייסגר ולא יהיה יוצא ונכנס מהעיר בשבתות וחגים".
דבריו של חסון עשויים להישמע פסימיים במיוחד, אולם בדעה דומה מחזיק גם פרופ' גונן: "לפי המצב שאני רואה כרגע בשכונות בירושלים, עוד חמש שנים גם שכונות שהיום חילוניות לגמרי יתחרדו לחלוטין, מאחר שחרדים משכונות חרדיות סמוכות יתרחבו אליהן".
מבין כלל השכונות, הנתונים המפתיעים ביותר נרשמו בגילה. על פי הבדיקה, רבע מהילדים בגילי הגן ו-14 אחוז מתלמידי בתי הספר בשכונה לומדים במוסדות חרדיים. הנתונים הללו מדהימים, לאור העובדה שגילה מעולם לא נחשבה לשכונה אטרקטיבית לחרדים ולא הוזכרה מעולם כחלק מסוגיית התחרדות העיר. עכשיו מתברר שיש מקומות שבהם ההתחרדות נעשית בשקט ומתחת לפני השטח.
משה בן שושן, יו"ר המינהל הקהילתי בגילה, אינו מסכים עם הנתונים: "השכונה שלנו לא מתחרדת ואף פעם לא היה חשש שהיא תתחרד. מאז ומתמיד היו כאן כמה מוסדות קטנים של חב"ד וזה לא מפריע לאף אחד", הוא טוען.
"להפך: הרבה מתושבי גילה הם אנשים שומרי מסורת, ומתאים להם שיש זיקה למסורת בשכונה. אני לא רואה את ההשפעה של הנתונים הללו בשטח. גילה היא שכונה חילונית והיא תישאר כזו".
בניגוד לגילה, שכונת רמות עלתה רבות לדיון בהקשר הקונפליקט החילוני-חרדי. החילונים לא מוכנים לקבל את הטענה שהיא נהפכה לשכונה חרדית, ונאבקים על זכותם לקיים מינהל נפרד. החרדים, לעומת זאת, מנופפים בנתונים שונים שמצביעים על רוב חרדי.
כך זה נמשך כבר כמה שנים, והאש מתלהטת תכופות סביב נושאים כמו הקצאת מבנים וקרקעות. הנתונים החדשים עשויים להאיר באור חדש את הוויכוח: 89 אחוז מילדי הגן ו-81 אחוז מילדי בית הספר בשכונה לומדים במוסדות חינוך חרדיים.
זאביק לנדנר, יו"ר המינהל הקהילתי הכללי בשכונה, אינו משתכנע מהנתונים החד-משמעיים. לדבריו, "ברמות יש מגמה שונה לחלוטין מהנתונים הללו. יש גידול דווקא באוכלוסייה החילונית והציונית-דתית. השנה שברנו שיאים בילדים דתיים וחילוניים שמגיעים לגנים ולכיתות א'. הנתונים פשוט מציגים מציאות שבה לחרדים יש יותר ילדים מאשר למשפחות חילוניות".
הוא מוסיף כי "ברמות נבנה מחזור חיים חדש, ואני מאמין שציבור צעיר מזרמים דתיים וחילוניים יגיע שוב לשכונה".
קריית היובל היא אולי הסמל הבולט ביותר להתחרדות שכונות חילוניות, ובעיקר למאבק בה. הנתונים מראים כי מספר המשפחות החרדיות אכן גבוה: 36 אחוז מילדי הגן ו-14 אחוז מילדי בית הספר לומדים במוסדות חינוך חרדיים מגלים את המצב האמיתי.
פרופ' דני מנדלר, מראשי הפעילים החילונים בשכונה, שמע מאיתנו את הנתונים והאשים את ראש העירייה: "ניר ברקת הבטיח מיד עם בחירתו שלא יוקמו מוסדות חינוך או מוסדות דת חרדיים בקריית היובל. כדי לשמר שכונה כחילונית וכפלורליסטית צריך הכוונה של העירייה, ואם היא לא תעשה כלום נגמור כמו רמות. צריך לשבור את המשוואה הזו, והעירייה אחראית לכך".
מנדלר טוען כי "יש הרבה מוסדות בלתי חוקיים בשכונה, והעירייה לא עושה דבר בנדון. הבעיה נובעת מחוסר תכנון וניהול כושל של העירייה". הוא מוסיף כי "אם אנחנו רוצים שחילונים ימשיכו להתגורר בעיר, העירייה צריכה להילחם בהתחרדות ובכניסה של אוכלוסייה חרדית לשכונות חילוניות. כעובד אוניברסיטה אני יכול להעיד שכמעט כל הסגל הבכיר עזב את ירושלים".
עו"ד מוטי קרוייזר, המייצג חרדים בקריית היובל, משיב על טענותיהם של הפעילים החילונים בשכונה ואומר: "זוהי זכותם של החרדים לגור איפה שיש דירות פנויות. מאחר שהציבור החרדי רוצה לגור בעיר והציבור החילוני הוא זה שעוזב אותה. העירייה צריכה לדאוג לנו ולהרחיב את השכונות שכבר חרדיות ממילא. אם היא לא עושה את זה, שלא תתפלא שאנחנו ממלאים שכונות כמו קריית היובל וקריית מנחם.
"בשכונה יש קומץ קטן של חילונים שמנסים להיאבק בציבור החרדי, אף שמעולם לא ניסינו לחרד את השכונה. מעולם לא נסגר בשכונה שום כביש בשבת. לדעתי עוד כמה שנים יוקם גם בית ספר חרדי בקריית היובל, למרות ההחלטה של ניר ברקת שלא יוקמו כאלה. כוחות השוק זה הדבר הכי חזק, וניר ברקת יבין את זה מהר".
95 אחוז מילדי הגנים ו-92 אחוז מילדי בתי הספר בהר נוף הם תלמידי מוסדות חרדיים. הנתונים מגלים כי הציבור הדתי-לאומי שהיה בשכונה הולך ונעלם.
"כשהר נוף הוקמה היא הפכה מהר מאוד לשכונה דתית, ויש בה חרדים אנגלו-סכסים רבים. החרדים בשכונה הם לא אותם חרדים שאנחנו רגילים לראות בשכונות אחרות בעיר, אלא ציבור של אנשים העוסקים גם במקצועות החופשיים", אומר הרב רפי פויירשטיין, רב קהילת "דתי-לאומי" בשכונה.
למרות דבריו, בשכונה נלחמים בתופעת היעלמותו של הציבור הדתי-לאומי. פוירשטין מספר כי "בתקופה האחרונה הקמנו גרעין תורני דתי-לאומי, וכיום יש כבר 25 זוגות צעירים ששולחים את ילדיהם למוסדות דתיים-לאומיים בשכונה. המטרה של הגרעין היא לשנות את מגמת העזיבה של האוכלוסייה הדתית-לאומית לבית שמש או להתנחלויות כמו אפרת. המטרה שלנו היא ליצור המשכיות בינינו לבין קהילה ותיקה, שהייתה פה שנים ועכשיו נעלמת".
67 אחוז מילדי הגנים ו-47 אחוז מילדי בתי הספר ברובע לומדים בבתי ספר חרדיים. גורמים ברובע מציינים כי תלמוד התורה זילברמן הוא הגורם העיקרי למשיכת חרדים למקום לאורך השנים.
"יש תהליך של שינוי דמוגרפי. פעם רוב האוכלוסייה הייתה מורכבת מדתיים-לאומיים וכיום הרוב הם חרדים", מסכימה סמדר שיינין, יו"ר המינהל הקהילתי ברובע. שיינין מספרת כי "כל מוסדות החינוך הדתיים ברובע היהודי משמשים ילדים משכונות אחרות, שלא גרים ברובע. בבית הספר הממלכתי-דתי לומדים ילדים שהם ברובם מחוץ לרובע.
"נוסף לכך, לאחרונה החלו להגיע גם ילדים מעיר דוד וממעלה הזיתים, כך שנפתחו עוד כיתות ובית הספר אף התרחב. לעומת זאת, מוסדות החינוך החרדיים - כמו בית הספר אחינועם, השייך למגזר הליטאי - משמשים בעיקר את ילדי הרובע".
18 אחוז מילדי הגנים בהר חומה לומדים במוסדות המוגדרים בעירייה כחרדיים. בשכונה מעריכים כי כמחצית מהתושבים הם חילונים, וכי תהליך ההתחרדות שפושה במגזר הדתי-לאומי ברחבי הארץ הוא שמביא 18 אחוז מהילדים בשכונה למוסדות התורניים.
בשכונה מציינים כי הישיבה החרדית-לאומית הר מור עתידה לעבור לקמפוס חדש ומשודרג בהר חומה, אחרי שתעזוב את ביתה הזמני בקרית היובל.
בפועל, כל בתי הספר הממלכתיים-דתיים הוסבו לבתי ספר ממלכתיים תורניים, ולמעשה לא נותרו בשכונה בתי ספר עירוניים-דתיים המשרתים את התושבים. מסיבה זו לא יכולות משפחות מסורתיות רבות המתגוררות בשכונה לשלוח את ילדיהן לבתי ספר מתאימים. במקום זאת, הן נאלצות להסתפק בבתי הספר החילוניים בשכונה, שלא שמים דגש על לימודי יהדות כלל.
עו"ד הרצל יחזקאל, יו"ר המינהל הקהילתי בהר חומה, אומר כי "יש הרבה הורים בשכונה שמעדיפים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר בעלי דגש תורני. מדובר בבתי ספר ממלכתיים-דתיים בעלי זיקה חרדית. עקב כך, מוסדות החינוך הממלכתיים-דתיים הלכו והתרוקנו, ויותר תושבים החלו לשלוח את ילדיהם למסגרות תורניות.
"בגלל הנטייה הטבעית הזו, נוצר מצב שבו לא נותרו כלל בתי ספר דתיים-עירוניים בשכונה, ואנשים מסורתיים נאלצו ללכת לבתי הספר החילוניים. מנח"י והעירייה נגררו אחרי הלך הרוח של ההורים ואחרי הנטייה הטבעית של בתי הספר להפוך לתורניים".
עוד טוען עו"ד יחזקאל כי "מלכתחילה נבחרו מנהלים יוצאי תלמודי תורה ובעלי אג'נדה חרדית, שמשכו לכיוון של הקצנה דתית, צניעות והפרדה בין בנים ובנות".
מאיר תורג'מן, חבר מועצת העירייה ותושב השכונה, אומר כי "בתי הספר התורניים הם חרדיים לכל דבר ועניין. אין דבר כזה מוסד תורני שאינו חרדי. בעבר אף היה בבית הספר התורני חומת שמואל מנהל שלא הסכים לקבל תלמידים עם טלוויזיה בבית. כמובן שדאגנו שהתופעה הזו תיפסק, אולם חלק מבתי הספר הפכו לחרדיים מבלי שקיבלו אישור מהעירייה".
תורג'מן מסכם כי "ההצלחה של החרדים בהר חומה היא פנומנלית. הם הצליחו לדחוק את החילונים לפינה. בשלב הבא הם יפתחו גם תלמודי תורה בשכונה".
ראש העירייה לשעבר טדי קולק הואשם פעם בכך שבנה את הבניינים בגבעת מרדכי עבור חילונים: רוב הבניינים בנויים בצורה לא נוחה למשפחות דתיות וחרדיות, מאחר שאין בדירות מרפסת סוכה. אולם כפי שמתברר היום, הבעיה המינורית הזו לא מונעת מעוד ועוד חרדים להתיישב בשכונה.
כ-38 אחוז מילדי הגנים בשכונה לומדים השנה בגנים ששייכים לחינוך החרדי. גם בבתי הספר ההתחרדות גוברת, ואף עוברת את נתוני ההתחרדות בגני הילדים. כך למשל 47 אחוז מהילדים בכיתות א'-י"ב לומדים במוסדות חינוך חרדיים.
בתי הספר הממלכתיים-דתיים חורב ומקור חיים נאבקים באוכלוסייה חרדית, שגדלה במהירות וזקוקה למוסדות חינוך משלה. ע', תושבת ופעילה בגבעת מרדכי, מזכירה מקרה שאירע לפני מספר שבועות, שבו גן של חב"ד נפתח במבנה בית כנסת בשכונה.
ע' אומרת כי "הילדים הדתיים והמסורתיים הם אלה שצריכים להתמודד עם המצוקה הקשה של גנים בשכונה. לכן המשפחות מתפשרות ושולחות את הילדים לגן החב"דניקי. זו תופעה מפחידה, ששחורים משתלטים על גנים ובתי ספר. המצב בירושלים בכלל ובשכונה שלנו בפרט, מפחיד אותי מאוד. גנים חרדיים יביאו לשכונה עוד ציבור חרדי, וכך יישאר פחות מקום לנו".
אלי דרור, יו"ר המינהל הקהילתי בגבעת מרדכי, אומר כי "לדעתי צריך לשפר את מערכת היחסים בין החרדים ליתר האוכלוסיות. יש רצון של הציבור החרדי להשתלט על השכונה ולהתאים אותה לצרכיהם, אבל הם צריכים ללמוד לחיות במשותף איתנו, הציבור הוותיק בשכונה".
20 אחוז מילדי הגן ותשעה אחוזים מילדי בתי הספר בגבעה הצרפתית לומדים במסגרות חרדיות. נתונים אלה מעלים חשש כי בשכונה מתחיל תהליך התחרדות, כמו בשכונות הסמוכות רמת אשכול ומעלות דפנה.
תושבים ופעילים בשכונה טוענים כי השכונה חילונית לחלוטין, וכי הנתונים מושפעים מילדים מרמת אשכול הסמוכה שבאים ללמוד בגבעה. ובכל זאת, קשה להתעלם ממאבקי הדת המתרחשים בשכונה. בחודש אוקטובר נאבקו דיירי בניין ברחוב מבוא העשרה בפעוטון חרדי, שפעל באופן לא חוקי. "מעבר למטרד הרעש הכרוך בפעילותו של גן ילדים בבניין מגורים, אנחנו חוששים מתהליך של התחרדות בבניין", אמרו אז השכנים ל"זמן ירושלים".
יוחנן בכלר, מנהל המינהל הקהילתי, מסביר כי "האוכלוסייה החרדית יכולה לקבל את השירותים האלה ברמת אשכול. הגבעה הצרפתית צריכה להיות חילונית, צעירה ואוניברסיטאית. אם לא נשמור על השכונה שלנו חילונית, חרדים עלולים להיכנס אליה ולהפוך אותה לרמת אשכול.
"אנחנו בעיצומו של מאבק שנועד לשמור את השכונה שלנו לעצמנו. כרגע הגנים החילוניים מלאים, מה שאומר שיש משפחות צעירות בשכונה. אנחנו עובדים עם האוניברסיטה כדי לשמור את השכונה חילונית. אם יהיה רצון מצד החרדים להיכנס לשכונה - יהיה פה מאבק בלתי מתפשר של כל תושבי השכונה, הצעירים והוותיקים, בשיתוף לשכת ראש העירייה".
36 אחוז מילדי הגנים ו-17 אחוז מילדי בתי הספר במושבה היוונית לומדים במסגרות חרדיות. בשכונה מסבירים כי הנתונים מושפעים בעיקר מאנשי חסידות ערלוי המתגוררים בשכונה, כמו גם מקהילה של חסידי ברסלב שהולכת וגדלה. גם במושבה הגרמנית קיימת מגמה דומה: 20 אחוז מילדי הגנים ותשעה אחוזים מילדי בתי הספר לומדים במוסדות חינוך חרדיים.
"אני מעוניינת לשמר ולהגדיל את החינוך הממלכתי-דתי בשכונות", מצהירה עידית רובין, אחראית תחום חינוך במינהל קהילתי גינות העיר. רובין מפקפקת בנתונים וטוענת כי "בתי ספר חרדיים מנסים לנכס לעצמם השפעה ושליטה על התלמידים ועל המשפחות שלהם. אני חושבת שאולי הם גם מציגים דוחות שווא לגבי מספר התלמידים שלומדים אצלם, כדי לקבל יותר תקצוב. לחרדים יש כוח עבודה רב ואמין, ולנו חסר כוח עבודה כזה".
בשכונת קטמון הסמוכה מגמת ההתחרדות אינה רק תחושה בקרב התושבים החילונים, אלא עובדה של ממש. הנתונים, שקובעים כי 36 אחוז מילדי הגנים לומדים במוסדות חינוך חרדיים, אינם משאירים הרבה מקום לספק. שרה יעקבזדה, תושבת השכונה ופעילה במינהל הקהילתי, אומרת כי "הרבה חילונים הולכים ונוטשים את השכונה, כי הם מרגישים לא בנוח לאור ריבוי החרדים באזור. החרדים מנסים למשוך עוד ועוד זוגות צעירים חרדים לשכונה, ואנחנו מפחדים שהם ינסו להשתלט עליה לגמרי במקום להתנהל בדו-קיום".
31 אחוז מילדי הגנים ו-15 אחוז מילדי בתי הספר בשכונת קטמונים לומדים במוסדות חינוך חרדיים. לדברי יוסי סעידוב, תושב ופעיל ותיק שנבחר לאחרונה לחבר במינהל הקהילתי, "הבעיה היא לא ההתחרדות של השכונה עצמה, כמו ההשתלטות של חרדים שמגיעים מדי בוקר משכונות אחרות. יש מגמה ברורה של השתלטות חרדים מחוץ לשכונה, הם מגיעים לקטמונים ומשתלטים על מבני חינוך שונים.
"הגענו למצב שבו אנחנו צריכים להתחנן לעירייה כדי לקבל מבנים לבתי ספר וגנים חילוניים, בזמן שמוסדות חרדים מקבלים היתרים כאלה כל הזמן. יש להם חצי ממספר הילדים שיש לנו, והם כלל לא שייכים לשכונה. אני מבין את המצוקה שלהם, אבל נוכחותם כאן באה על חשבון תושבי השכונה".
סעידוב מתייחס בעיקר לבית הספר המרכזי בשכונה, ממלכתי-דתי גוננים. בית הספר משרת את רוב ילדי השכונה, והוא נמצא במצוקה גוברת עקב השתלטותם של מוסדות חרדיים על המתחם.
אברהם כרמי, יו"ר המינהל הקהילתי היוצא, אומר כי "היה בעבר ניסיון של חב"דניקים להיכנס לשכונה ולהקים בה רשת של גני חב"ד. תודה לאל, הצלחנו לעצור את הניסיון הזה, ואני מקווה שנצליח גם היום לשמור על מוסדות החינוך החילוניים בשכונה".
גדי אורבך, חבר בוועד ההורים של ממלכתי-דתי גוננים, אומר כי "בית הספר החרדי דרכי נועם שהוקם בשכונה לא משרת את תושביה. רוב התלמידים מגיעים משכונות אחרות ואין בו כמעט תלמידים שגרים פה. המבנה, שהיה שייך בעבר אך ורק לילדי ממלכתי-דתי גוננים, צריך להתחלק היום בינם לבים ילדי דרכי נועם, והוא עומד להתפקע. לציבור החרדי יש מצוקת מבני חינוך, ואת הפתרונות הם מוצאים במבנים שאמורים לשרת תושבים חילונים. נוצר מצב הזוי בו מבני השכונה כלל לא משרתים את תושביה".
תושבת נוספת מספרת כי מאחר שאין גנים חילוניים בשכונה, היא נאלצה לשלוח את בתה לגן ילדים במכולת שכונתית, שהוסבה לגן. המטרה הייתה לנסות לענות על מצוקתם של עשרות ילדים חילונים בשכונה. "אנחנו נאלצים להתחנן לעירייה כדי להמשיך להפעיל את הגן הזה. אין לו עדיין אישור, כי הוא לא עונה על תקנות הבטיחות של גן ילדים נורמלי. אין לנו מקום לילדים שלנו, בזמן שהחרדים מקבלים כמה מבנים ובכלל לא גרים פה. זה פשוט ביזיון. גן חב"ד נמצא בתפוסה של 60 אחוז בלבד ומתוכם רק עשרה אחוזים הם ילדי השכונה, בזמן שגני הילדים החילוניים כורעים תחת הנטל".
רחביה הייתה פעם מעוז האינטלקטואליות החילונית ונחשבה למובלעת אירופית בירושלים. כיום פני הדברים מעט שונים: 40 אחוז מילדי הגן בשכונה ו-28 אחוז מילדי בית הספר לומדים במוסדות חינוך חרדיים.
מנהל המינהל הקהילתי ברחביה שייקה אל-עמי טוען כי "הנתונים לא מפתיעים אותי. רחביה משנה את פניה בתקופה האחרונה, ויש בה יותר ויותר נוכחות של חרדים. אמנם מדובר בציבור חרדי מודרני שמחפש חיי קהילה משותפים, אך עדיין מדובר במספרים גבוהים".
ד"ר אילן אזרחי, יו"ר מינהל גינות העיר, נשמע מפויס יותר: "הרבה חרדים הגיעו לרחביה משכונת שערי חסד הצמודה. יותר ויותר חרדים שיש להם צרכים ברורים לחינוך חרדי מגיעים אלינו ומשנים את פני השכונה. המרחב הציבורי ברחביה נראה אחר ממה שהוא היה לפני כמה שנים. יש יותר חנויות כשרות והסגנון השכונתי משתנה. אלה התפתחויות טבעיות, וצריך ללמוד לחיות איתם בדו-קיום".
גם בטלביה יש תושבים המרגישים כי השכונה נעלמת להם מבין האצבעות, אף ששם עדיין אין מגמה ודאית של התחרדות בקרב מוסדות חינוך. 14 אחוז מילדי הגנים בשכונה ועשרה אחוז מילדי בתי הספר לומדים במסגרות חרדיות.
ח', תושב טלביה, אומר כי "רק עכשיו פתחו ישיבה חדשה של חרדים בפינת רחוב אלקלעי וז'בוטינסקי. כך יצא שהמון דירות באזור מושכרות לבחורי ישיבה ולסגל. לפעמים הם שרים בשבתות כל כך חזק, שאנשים סובלים מהם. נוסף לכך, חלק גדול מדירות הרפאים כאן שייכות לחרדים אמריקאים, שמציפים את השכונה בכל חג מרכזי. החרדים מתקרבים לשכונה יותר ויותר, ונותנים לנו את התחושה שאנחנו במאה שערים. אנחנו מרגישים בשינוי בעיקר בשנה האחרונה, מאז שהקימו את הישיבה".
"אנשים ממהרים להאשים את החרדים ולדבר על ההתפשטות שלהם, אבל הבעיה היא לא רק שהציבור הזה נמצא בגדילה מתמדת. גם הציבור החילוני אשם במצב", טוען פרופ' גונן. "כנראה ירושלים לא מספיק מעניינת אותם והם ממשיכים לעזוב אותה, אף שפעם היה להם כאן את כל מה שהם צריכים: יש אוניברסיטה, יש חיי תרבות. הבעיה הידועה היא שהציבור החילוני בעיר מביא פחות ילדים באופן משמעותי, ונוסף לכך יש להם נכונות לעזוב את העיר ברגע שנהיה להם קשה.
"החרדים, לעומת זאת, דבקים בירושלים ומולידים כאן יותר ויותר ילדים. רבים מהם עוזבים לבית שמש ולביתר עלית, אך הם עדיין ממלאים את העיר. למעשה החילונים עוזבים את ירושלים ומשאירים אותה לחרדים". הוא מסכם באומרו: "החילונים הם אלה שאשמים בתהליך ההתחרדות. המילה הנכונה לדעתי היא 'בריחת החילונים'".
פרופ' חסון מציע פתרון משלו: "הדרך היחידה לפתור את הבעיה היא שהציבור החילוני, המסורתי והדתי-ציוני יישבו יחד ויקראו לממשלה להתערב בנעשה בעיר. צריך להבין שהקבוצות האלה הן שמשאירות את ירושלים בחיים כעיר שוקקת ובריאה. צריך למשוך לכאן עוד סטודנטים, עוד צעירים ועוד אנשים מועילים. אם לא", הוא מזהיר, "הקדנציה של ניר ברקת תהיה אפיזודה חולפת, כי מהר מאוד החילונים יתאכזבו ממנו והחרדים לא יבחרו בו. הם רוצים ראש עירייה חרדי".
חסון מוסיף כי "המעמד הבינוני החילוני בירושלים לא מסוגל להשיג דיור, בגלל יוקר הנדל"ן והמחיה. לחרדים יש תמיכה וסיוע למשפחות כדי לרכוש דירה, אצלנו לצערי אין שום דבר כזה. הם מקבלים סיוע לפי מספר ילדים. זה נראה כמו נתון אובייקטיבי לעזרה כלכלית, אבל בסופו של דבר זה קריטריון שעוזר רק לחרדים".
לסיכום קורא חסון לפעולה מיידית: "חייבים לעשות מאמץ גדול לחזק את ירושלים. צריך לשמור על מצב פלורליסטי וחופשי בבירה, וכדי שזה יקרה צריך אפליה מתקנת ברכישת דירות. אם הקבוצה החילונית המרכזית תיעלם - גם ירושלים תיעלם איתה. זוהי שעת חירום לעיר, ולצערי אני לא אופטימי".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "ההנחות המועלות בכתבה אינן מדויקות. הנתונים מתבססים על חלוקת המינהלים הקהילתיים, ובאזורים שונים הם כוללים כמה שכונות יחד. רחביה למשל כוללת בתוכה כמה שכונות ובכלל זה את שערי חסד, שמרבית תושביה חרדים זה שנים. מחנה יהודה כוללת בתוכה את השכונות הנמצאות בין רחוב אגריפס לרחוב בצלאל, שמרבית תושביהן חרדים: בתי ראנד, בתי ברוידה, מזכרת משה, אוהל משה ועוד.
"הדבר נכון גם באזורים אחרים בעיר, שיש בהם אוכלוסיות מעורבות החיות זו לצד זו שנים רבות. העירייה פועלת לשמר את אופיין של השכונות ומתאימה את הפעילות העירונית, מבני הציבור ובתי הספר לאופי השכונה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם