חברים למשק: הצצה לחיי משפחת יסעור מהקיבוץ העירוני בשדרות
טל וגיל היו יחד בשנת שירות של המחנות העולים, ושום דבר לא קרה. גם בצבא הם שירתו יחד, ועדיין נותרו ידידים. ורק כשהמרחק הגיאוגרפי ביניהם היה מרבי - היא הייתה ביטבתה והוא בגולני בלבנון - הפכה הידידות לזוגיות, ומאז נוספו גם ארבעה ילדים
ההפוגה: טל, בת קיבוץ יטבתה, הרגישה בתקופת ההסלמה שלפני מבצע עופרת יצוקה צורך לצאת עם משפחתה להפוגה מהמתח המתמיד ומהסכנה המרחפת מעל ראשיהם בכל יום. ב-2007 עברה משפחת יסעור ליטבתה במעמד של אורחות. טל עבדה במקצועה כמורה למוזיקה, גיל עבד כמאביס ברפת ("המעבר היה קשה וקורע. לא ידענו אם נחזור ומתי"). בזמן שהיו ביטבתה נפגעה דירת שכניהם בבית הדו-משפחתי מפגיעת קסאם. בכל זאת, הם החליטו לחזור לאחר המבצע בעזה, ושבו לשדרות כעבור שנתיים מחוזקים ומעודדים יותר.
רחוב השקד: הרחוב נבנה לפני 11 שנים בשיטת בנה ביתך על ידי קבוצת מגוון. החברים גרים בבתים דו-משפחתיים ודו-קומתיים משני צדי הרחוב, בתווך נמצא בניין גדול שבו ממוקמים חדר האוכל והמועדון לחבר וכן משרדי חברת המחשבים של מגוון.
באחת הדירות ממוקמים משרדי עמותת גוונים, השייכת לקיבוץ ופועלת בתחום שירותי הקהילה; דירה נוספת בתחילת הרחוב משמשת מגורים לחברי תוכנית כנפיים – צעירים בעלי נכויות פיזיות המתנדבים לשנת שירות - ושני בתים דו-משפחתיים בקצה הרחוב משמשים כדיור מוגן לאנשים עם פיגור שכלי. הרחוב המרוצף כולל מפרצי חניה ליד הבתים, וליד המדרכה גינות פרטיות ועצים.
ללא יס: שטח הבית - 110 מ"ר עם אפשרות להרחבה. בקומה הראשונה – סלון עם פינת מטבח, שלושה חדרי שינה, חדר שירותים ומקלחת; בקומה השנייה – חדר שינה ושירותים, באמצע – קומת גלריה. הכניסה לבית היא דרך פינה פתוחה לסלון המכילה משחקים, מחשב, טלוויזיה ישנה ("ביטלנו את המנוי ליס") והליכון כושר המושבת בחלקו. ממול ניצב קיר המסתיר את המקרר ואת ארונות המטבח.
ליד המטבח ניצב שולחן האוכל, ולידו בקיר הסלון חלונות גדולים ויצאה למרפסת קדמית. ליד פינת הישיבה עומדות כונניות ספרים, ועל הקירות תלויות תמונות של הציירת אסנת פרי, שנקנו בגלריה שלה במושב סגולה. התמונות בצבעים חמים: אדום, חום, בורדו, המשתלבים עם השטיח בסלון ועם הריפוד של הספות והכורסאות.
פרנסה: טל היא מורה למוזיקה לגיל הרך, זה 16 שנים, והיא עובדת בכל האזור, דרך קרן קרב ובאופן פרטי, עם ילדים מגיל שנה עד גן חובה, ובנוסף, היא מנחה מורות חדשות למוזיקה מטעם קרן קרב, ומעבירה השתלמויות עצמאיות במוזיקה לגננות ולמטפלות דרך המועצות האזוריות ("קיבלתי את אהבת המוזיקה בבית הוריי ביטבתה ובבית הספר התיכון, שבו לימד אותנו המלחין יאיר דלאל. אני נהנית מהעבודה עם הילדים, וחשה תחושת שליחות. המטרה שלי היא לקרב אותם למוזיקה דרך חוויה חיובית וטובה. המוזיקה היא
גיל הוא כיום סטודנט במכללת ספיר במסלול כלכלה ופיתוח סביבה ("אני מקווה למצוא עבודה שתשלב ערך כלכלי עם תרומה לחברה ולסביבה"), בעבר היה מנהל שיווק ותמיכת לקוחות במגוון אפקט – חברה של הקיבוץ הבונה אתרי אינטרנט ומערכות תוכנה אינטרנטיות לקיבוצים, לארגונים ולחברות מסחריות שונות ("כשחזרתי מיטבתה כבר לא הייתה לי עבודה אז יצאתי ללימודים"), וכיום הוא עובד בחצי משרה בתמיכת לקוחות בחברה-בת של מגוון אפקט.
תרומה: טלי חברה בצוות התרבות של מגוון, עובדת עם הילדים על הופעות בחגים, שרה להנאתה במקהלה בשם אנסמבל כוכב ולומדת ליצור באבני פסיפס. גיל אחראי על נושא הקיימות ואיכות הסביבה בקיבוץ, הקים ומטפל במתקן מיחזור ברחוב, מקדם התקנת קולטים סולאריים על הגגות ומעורב בתחילת יצירה של גינה קהילתית עם דיירי הדיור המוגן. הוא גם שוחה, מתאמן בחדר כושר ומשחק כדורסל.
השורשים שלה: הוריה של טל, נורית ורוני בארי, בני 67, היא מאבן יהודה ותלמידת הכפר הירוק והוא מתל אביב, הכירו בגרעין נח"ל של הנוער העובד ליטבתה והפכו לבני זוג. נורית הייתה מורה בבית הספר האזורי ולאחר מכן ספרנית, רוני עבד בענף התמרים ולאחר מכן בנוי. כיום נורית עובדת בארכיון כגמלאית. לטל יש שתי אחיות: מיכל (39) בבני ברק ("היא חזרה בתשובה ויש לה שבעה ילדים"), יעל (37) בכפר יונה.
השורשים שלו: הוריו של גיל, דינה ז"ל וגדעון ז"ל יסעור, היא מקריית מוצקין והוא מנשר, נפגשו בגרעין של המחנות העולים לרביבים והקימו משפחה בקיבוץ. דינה הייתה מטפלת בנעורים, ולאחר מכן אחראית על אתר התיירות מצפה רביבים. גדעון היה נגר, חצרן, נהג משאית, עובד בניין ואיש תחזוקה. לגיל יש שתי אחיות ושלושה אחים: זוהר (60), זיו (58), רענן (54), רננה (47), ארבעתם ברביבים, זמר (41) בהולנד.
אנשי קצוות: הם היו יחד בשנת שירות בקומונה בראשון לציון של המחנות העולים, ושום דבר לא קרה. בתקופת הצבא הם השתייכו למיזם של הקיבוץ העירוני ראשית בירושלים, ועדיין נותרו ידידים. הם חיכו עד שהמרחק הגיאוגרפי ביניהם יהיה מרבי - היא השתחררה מהצבא וחזרה ליטבתה והוא עדיין שירת בגולני בלבנון - כדי להפוך את הידידות לזוגיות.
התמסדות: במאי 1992, ברביבים.
הבחירה במגוון: הם ניסו להקים קיבוץ עירוני בקריית שמונה, והתגוררו שם במשך שנתיים וחצי. לאחר שראו שלא מתארגן גרעין להקמת הקיבוץ, הצטרפו ב-1994 למגוון שבשדרות.
רביעיית היסעורים: ליאור, שלומד בכיתה י"א בתיכון שער הנגב במגמות חשמל ופיזיקה, משתתף במיזם לימוד מחשבים והתנדבות לתיקון מחשבים בקהילה במחיר סמלי, משתתף גם בתוכנית הכנה לצה"ל, אוהב לבלות עם הילדים, אוהב לקרוא, ואחראי על ההגברה ועל תיקון המחשבים בקיבוץ. מעין, שלומדת בכיתה ח' בשער הנגב, היא חניכה בצופים בשדרות, משחקת כדורסל בקבוצת בנות ביד מרדכי, ואוהבת לשיר, לרקוד ולצייר. אופיר, שלומד בכיתה ד' בבית הספר חופים ביד מרדכי, לומד לנגן על פסנתר ועל חלילית, אוהב לשחק כדורגל וכדורסל ולאסוף משחקים. איילת, שמתחנכת בגן שיזף בשדרות אצל הגננת מיכל, משתתפת בחוג ג'אז, ואוהבת לצייר ולרקוד.
קניות: דרך הצריכה המשותפת ("אנחנו מזמינים לקיבוץ מצרכים מהספקים השונים, וכל אחד לוקח מה שהוא צריך בלי רישום ובלי חיוב אישי").
בילויים: טיולים רגליים ורכובים על אופניים, ביקורים משפחתיים, סרטים בסינמטק בשדרות, הצגות, משחקי שולחן בבית ("מאז שהתנתקנו מיס").
מאכלים: ופל בלגי, פנקייק, מרק גולאש, לביבות גבינה, פשטידות.
הפרטות ושכר דיפרנציאלי: בקהילת מגוון יש גרעין המקיים שותפות כלכלית מלאה (משפחת יסעור נמנית עליו) לצד חברים השותפים בחיי החברה והתרבות בלבד. טל: "אני עדיין מאמינה בשיתופיות, וחושבת שתהליך השינוי בקיבוצים היה מהיר וקיצוני מדי. נראה לי ששפכו את התינוק עם המים, ובדרך הרבה אנשים נפגעו".
גיל: "זה מאוד עצוב שמיעוט נחוש משיג שינוי, תוך ניצול הלך רוח רגעי. אני שמח שבשנים האחרונות אנשים חוזרים לדרך השיתופית, אם כי לא בתנועה הקיבוצית".
מצב כלכלי: מרוצים ממה שיש, ומצפים לעתיד יותר טוב.
עושה להם את היום: אצל טל – הילדים, הגינה, החברים בקהילה. אצל גיל – לפגוש אנשים שמגיעים לרחוב הדקל, לראות את השינויים ברחוב.
טוב להם בקיבוץ ( ציון מ-1-10): טל – 9.5, גיל – 9, ליאור – 9.5, אופיר – 10, איילת – 20.
קיבוץ מגוון נוסד ב-1987, נמצא ברחוב השקד בשדרות, מונה כ-20 חברים בשותפות כלכלית וכ-20 נוספים בחברות בקהילה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם