ביבי יחלק את בית שמש: חצי לחרדים וחצי לשיקסות
במקום למלא את בתי הכלא באנשים, הוא ישחק אותה שלמה המלך ויחלק את בית שמש. זה המיזם החדש של ביבי. בדיוק כמו שפרס רצה לעשות לירושלים, רק באמת לעשות את זה
והנה חידה: מה עוד אפשר לחלק חוץ מבית שמש, ומתי כבר אפשר לעשות את זה? התשובה בסוף המאמר.
הייתי משוכנע שהשבוע נתניהו לא יככב. בכל זאת, סוף שנה, דיווידנדים, סגירת חשבונות ומעט הלקאה עצמית. אבל נתניהו, השמש הירח והכוכבים, זיהה ראשון שאני לא מזהה סדק שאליו אפשר לצלול, להשפריץ ובעיקר לא לעשות דבר.
בעצם אפשר לעשות משהו. אפשר במקום למלא
חכמים וטיפשים
חלוקה חשובה והוגנת. היום גם מאוד קל לבדוק בעזרת מבחני איי-קיו פשוטים מי ימינה ומי שמאלה. נתניהו אגב, נמצא רק השבוע ברשימת האנשים המבריקים ביותר בעולם, אז אני מניח שהוא ישמח להיפרד מהאספסוף הנוטה לדביליות ממוצעת ולהסתובב רק עם אנשים מסוגו. רק שאלה אחת: שרה תוכל להצטרף?
בריאים וחולים
זה משהו שמזמן היה צריך לעשות. כל החולים האלה מסביב מאוד מדכאים ומקלקלים את מצב הרוח. ולכן עדיף לחבר חולה לחולה, בריא לבריא - גם במחי השלכת נכה זו או אחר לקיבינימט. כן, כדאי גם לשים את החולים רחוק כדי שלא יקפצו לבקר כל שני וחמישי. רחוק מהעין זה יופי. רחוק מאוד מהעין זה אפילו יותר טוב.
אנשים צעירים ויפים ואנשים זקנים עם פצעי מוגלה
אף אחד לא אוהב להתעורר בבוקר ולראות מוגלה מחוברת לקשיש. די. מספיק עם הצביעות. בואו נשים אותם בצד השני של משהו, רצוי משהו גבוה וארוך, וניתן להם לעבור אותו לצד השני רק כשממש תצא להם כל המוגלה, גם, לא חייבים. מוגלה אוהבת מוגלה זה ידוע, אנחנו הצעירים ונטולי המוגלה - פחות אוהבים, לכן צעד כזה ישמח את כולם.
ראש ממשלה חכם יפה ובריא ושאר העם
אני בעד.
איזה שנה חזקה, נכון? חוץ מאסון התאומים ורצח רבין, לא זוכר דרמות כאלה. עולם ערבי שלם שמשמיד את מנהיגיו, מחאה ישראלית צרכנית שמטריפה עם שלם, ואחר כך במיומנות ישראלית מוכרת משמידה את עצמה, נשים מושפלות עד עפר, ומנגד משתלטות על תנועות פוליטיות, וכמעט מדינה פלסטינית. כמעט, תמיד כמעט.
כן, וגם הכנסנו נשיא לשעבר לכלא בתוגה ובשמחה מעורבבות בתמהיל יהודי מיוחד, והוא - איש משפחה למופת מסרב להיפגש עם המשפחה שלו כדי לא להיתפס, בפעם המי יודע כמה, עם המכנסיים למטה, כלומר אלה שהוא הביא מהבית.
והשאלה הגדולה שנשארה פתוחה השנה היא כמה סורים נשארו עוד כדי לטבוח בהם בחוצות העיר מול עולם שלם שותק ובלתי מתעניין? כנראה עוד לא מעט, אבל הימור לא מסוכן יהיה להגיד שבסיכום השנה הבאה ניזכר בהוצאה להורג של אסד או בבריחתו לערבות סיביר.
והייתה גם מרגול, שהתגלתה כאחרונת העברייניות ושום "כפרה עליך" לא ימחק את הפדיחה הזו. והייתה גם שנה פרטית לגמרי שלי שבה התעוררתי הרבה לפני השמש להגיש באושר תכנית שלא צולבת אף אחד, אלא מדברת עם אנשים, רובם מרתקים, בתכנית הבוקר של ערוץ עשר, שאולי לא יופיע בסיכומי השנה הבאה. אני דווקא מאמין שכן למרות כמה, למה והח"כ שאמה. הכהן. בטח הכהן.
והיה גם שיר אחד של שרון ליפשיץ שהחזיר לי את התקווה לשיר ישראלי שווה, דבר שלא קרה כאן כבר כמה שנים. שתבוא שנה טובה ושווה לא פחות, התרגלנו, אתם יודעים.
נס חנוכה. דני רוזן החזיר את האוטובוס השרוף לשב"ס. אז הנה הנס: מי נתן לו את האוטובוס? איפה הוא הסתיר אותו? איך עד היום לא דרשו ממנו להחזיר את המונומנט המזעזע הזה? עוד מישהו רוצה להחזיר משהו?
כלב: אתה יודע שאתמול בטיול בפארק צעק עליי איש עם כובע וזקן ושאני כלב יהודי?
אני: נו, ומה לא נכון במשוואה?
כלב: שלא כולם חייבים לדעת. יש פה כלבה שגרה ממול שכבר חודש בטוחה שאני ממוצא בריטי, מה שאומר שיש לי דרכון אירופי. זוז, אתה מסתיר לי את הדיון בכנסת על השואה הארמנית.
מחקר חדש מוכיח שהישראלים הרבה יותר אופטימיים מהצרפתים שהם, לפי המחקר - הכי מבואסים ופסימים בעולם.
עדיין להם יש את פריז, את האייפל ובאגט בכל בוקר, ואנחנו תקועים עם בית שמש, מאה שערים ומאה אלף חשוכים (לפחות) לכל החיים.
התשובה: זאת לא השאלה. השאלה היא מה אפשר להכפיל, והאם אפשר להכפיל את נתניהו כדי שנהיה עוד יותר מאושרים. ואל תשכחו מי זיהה ראשון אתהצורך הזה. שבת שלום!
meroz.guy@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם