סיוט או חלום: אסנת סקובלינסקי מדמיינת את 2012

שחזון ה"טלפורטציה" יקרום עור וגידים, שבניינים בני פחות משמונה קומות יוצאו מחוץ לחוק ושהשקע היחיד בחיינו יהיה זה בקימורו של הגב. כמה רעיונות לקראת השנה האזרחית החדשה

אסנת סקובלינסקי  | 3/1/2012 14:37 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
את הטור הזה אני מתחילה לכתוב באייפון שלי. אני לא מחזיקה יותר בדף ועט בתיק, יש לי מחשב קטן וחכם שאתו אני כותבת, מתקשרת עם העולם, מנתבת את דרכי, מאזינה למוזיקה, קוראת עיתונים, מקליטה, מצלמת, מנהלת את חשבון הבנק, מנתרת את מחזור השינה, מרחיקה יתושים ועורכת וידאו. בין היתר. לפני מאה שנים לא היה מחשב בעולם והיום הוא עוטף את כל שגרת חיינו.
טלוויזיה ישנה. עולם שנעלם
טלוויזיה ישנה. עולם שנעלם צילום: שאטרסטוק


הסמארט פון לא היה שיגיון של ממציא אחד כפי שמעריצי התפוח הנגוס נוטים לחשוב. המחשב הלך והצטמק מחדר שלם לגודל כף יד בגלל שזה בדיוק מה שרצינו שיקרה, זו הייתה הפנטזיה.

כל פיתוח בעולם הזה מתחיל בגרעין של רעיון, פעמים רבות נשייך את הניצוץ הזה ליזם שהתחיל לפתח אותו, אבל האמת היא שהרעיונות האלה מתפתחים בתרבות הרבה לפני שמישהו מחליט לנסות להגשים אותם. מטוסים לא היו מומצאים אלמלא החלום האנושי העל-זמני לטוס, אלמלא איקרוס או הרמס, לא היו האחים רייט. ז'ול ורן, בניגוד לדעה הרווחת, לא חזה את העתיד עם תיאורי צוללות, חלליות, מסוקים וגורדי שחקים, הוא פשוט זרע רעיונות שמאוחר יותר יפותחו על ידי מדענים.

אין לנו יכולת לחזות מה יקרה בעתיד, אבל יש לנו יכולת סבירה לנסות לשער מה יקרה ב-2012. לפניכם כמה אפשרויות סבירות. חלקן פנטזיות רטובות, חלקן משאת נפש קולקטיבית, וחלקן סיוט עתידני שאין מן הנמנע שיתרחש. כך או כך, לכל התרחישים האלה, איומים או נפלאים ככל שיהיו, שמורה ההתרגשות של העתיד, של הבלתי נודע שיתעצב אך ורק לפי הפחדים והתשוקות שלנו.

חוטים: הטכנולוגיה כל כך השתכללה מאז המכשירים החשמליים הראשונים לבית, מיותר להשוות בין הטלוויזיה והמקרר של שנות ה-50 לאלו של ימינו, חוץ מעניין אחד - הכבלים. איך ייתכן שאנחנו מסוגלים להתחבר עם מחשב לרשת אלחוטית, להעביר אתו כמויות בלתי נתפסות של מידע ועדיין נצטרך לחבר אותו לחשמל בחוט.

אני צופה שב-2012 ייעלמו כל חוטי החשמל מהעולם, ולא נסבול עוד מההסתבכות של הכבלים זה בזה כמאהבים אחוזי אמוק. לא נקדח חורים בשולחנות ובאחורי שידות, ומיקום החפצים בבית או שולחננו בבית הקפה לא ייקבע על ידי פריט זניח כמו שקע. מי ייתן והשקע היחיד בחיינו בשנה האזרחית החדשה יהיה הברומטרי או זה שבקימורו של הגב התחתון.

טלפורטציה: זה לא רעיון חדש. מאז היעלמותו והופעתו של ישוע אין ספר מדע בדיוני שמכבד את עצמו שלא היה בו לפחות שיגור של חפץ אחד למקום אחר. שלא לדבר על "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", שהגדיל לתאר את החוויה כבעיטה הגונה בראש. אני מופתעת מחוסר ההתקדמות האנושית בטכנולוגיות התחבורה.

אפילו מכונית מרחפת ראויה לשמה אין לנו. האם זהו הסרט "הזבוב", שהחדיר בנו

פחד כה עז שנהפוך ליצירי כלאיים עם חרקים מקריים, שהרתיע אותנו מחקירה בתחום? האם אלו היעדר אופקים כלכליים? או אולי אלו חברות התעופה והאוטובוסים ששמות מכשול לכל ניסיון פיתוח בתחום מחשש מוצדק בפגיעה במקור פרנסתן? כך או כך, אני צופה שב-2012 נפתח טלפורטר קטן למתחילים שישגר לנו חפצים שנשכחו בבית כמו ארנק, שעון יד או חפיסת גומי לעיסה.

הגרדת שחקים: עקב מצוקת הדיור תחל עיריית תל אביב במהלך ניסיוני שבמהרה יהפוך למודל חיקוי בכל העולם - הגבהת בניינים. לכל בניין מגורים בן פחות משש קומות בעיר יוצבו מוטות תומכים חדשניים ויתווספו לו כחמש קומות בממוצע.

בשלב מסוים בתים בני פחות משמונה קומות יוצאו מחוץ לחוק ויתוכננו בניינים חדשים בני 50 קומות לפחות. על כל גג ישתלו גן ירוק שישרת את כלל הדיירים. מצוקת הדיור בתל אביב תוקל מעט, אך במהרה תתגלה מצוקה חדשה, עיכובים ומריבות סביב המעליות של המגדלים מרובי הדיירים. לאחר הפגנות שבהן העם ידרוש שתי מעליות, מכשיר הטלפורטר המתפתח יספק פתרון אופטימלי.

הגוף הבדיוני: כבר מזמן ברור שכל ייצוגי הגוף במגזינים ובפרסומות אינם דומים לשום גוף אנושי. המוצרים, הדוגמניות, המציגים, כולם עוברים ריטוש, חיתוך, מילוי, סינון, סגנון, מינון והצבה מחדש.

התעשייה הפלסטית מתפתחת בהתאם ומתייצבת למלא את דרישות הנשים בעקבות דגמי היופי החדשים. לאחרונה התגלה כי רשת האופנה H&M משתמשת בדוגמניות וירטואליות לצורך הקטלוג שלה באתר. בשנת 2012 יחלו מגמות חדשות בעולם הניתוחים הפלסטיים שיחקו את המודל החדש והלא אנושי כפי שנראה בסרטו של אלמודובר "העור בו אני חי".

לכולנו יהיה עור מבריק, מתוח, פלסטי, כזה שאינו נכנע לזמן וגם לא לתזוזותיו וקיפוליו של הגוף, שקעים כבתי שחי ומפשעות ייעלמו, וכמו בפרסומות רבות לבגדי ים לנשים יהיה קו ישר ודי שטוח בין ירך לירך שיחליף את מקומו המסורתי של איבר המין.

העיניים כולן יוזרקו בנוזל צבע זרחני, והפנים יישטפו מסממני הבעה. העור יתקשח, המראה יתאחד, ובין האדם המערבי העשיר לבין בני העולם השלישי יפרידו לא רק גוונים של עור אלא המראה האנושי עצמו.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

ערה בדרך

צילום: נאור רהב

אסנת סקובלינסקי, משוררת, צלמת, הדוניסטית ואקטיביסטית, בהכרח לא בסדר הזה. בעלת פטיש לבנייני באוהאוס מתפוררים, סולדת ממרפסות סגורות. חברה בכל הרשתות החברתיות, מנהלת חיים כפולים בכולן. משתדלת להיכנס לצרות

לכל הכתבות של ערה בדרך

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים