מנהרת הזמן: עיתון חדש יסקר את אשקלון של פעם
המבנה הראשון בעיר, מגדל המים הישן, הקזינו שכבר לא קיים, מסעדת "כסית", בנק "קופת העם" ועוד. זוכרים כיצד נראתה אשקלון בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה? עופר עידן מוציא עיתון מיוחד בו כתבות ותמונות נוסטלגיות מהימים שבהם באשקלון היה רק הרבה חול
בעיתון מיוחד שהוא מתעתד להוציא, הוא הולך לתאר את אשקלון של פעם, בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה: שכונת אפרידר של לפני חמישים שנה, מתחם "השעון" הוותיק, אזור "מגדל" שבו חיו באותה העת יהודים וערבים גם יחד ואפילו תמונות מבתי הספר הראשונים באשקלון.
העיתון יכלול כתבות, תמונות ואירועים מיוחדים מהתקופה שבה היו באשקלון שתי שכונות בלבד, והרבה מאוד חול.
עופר עידן, תושב אשקלון מאז שהיה בן 10, הוא המו"ל של העיתון, שנקרא "דברי ימי אשקלון". הוא מופץ אחת לחודש, בינתיים רק דרך המייל. לפני כחודשיים יצאה המהדורה הראשונה, המהדורה השנייה תצא כבר ביום ראשון הקרוב.
"יש כל כך הרבה דברים בעבר של אשקלון שאף אחד לא יודע עליהם", מסביר עידן השבוע. "את הסיפורים האלה לא מספרים בבתי הספר. מדובר על סיפורים על אזרחים פשוטים, אלו שהקימו את העיר הזאת, ולא על אלו שעמדו בראשה. הגיע הזמן לספר על התושבים שלנו, ויש הרבה סיפורים מרגשים".
עידן (61) הוא אב לשלושה ילדים. הוא נולד
30 שנה לאחר המלחמה הבין עידן כי הוא מוכה הלם קרב. במהלך שלושים השנים הללו התפרקה משפחתו, התפרקו חייו. הוא עבר מעבודה לעבודה, סבל מאי יציבות, עד שאובחן. מאז הוא מנסה להמשיך הלאה, בצורה הנורמלית ביותר שהוא יכול, ותוך כתיבה על העיר אשקלון.
עופר, איך הגיע הרעיון לכתיבת העיתון על אשקלון?
"הגעתי למסקנה שיש כל הרבה אנשים שלא יודעים דברים על אשקלון, ואיבדו את הקשר עם העבר שלהם. אני לא רוצה שזה ימשיך ככה, אז החלטתי שאני צריך ליצור את העיתון הזה, ולהזכיר לכולם מהיכן הם באו. זה דבר כל כך חשוב לעיר, לאנשים שגדלו בה, ולאלו שחיים בה כיום. לראות מאיפה הכל הגיע. החלטתי שהמהדורה הראשונה תצא בכ"ט בנובמבר (בחודש שעבר), ועמדתי במשימה".
ומאיפה הגיעו כל החומרים? התמונות? הסיפורים?
"בהתחלה פניתי לאנשים שאני מכיר דרך המייל, וביקשתי מהם שישלחו לי תמונות מהעבר של אשקלון, שיספרו סיפורים מעניינים על אלו שגרו פה בעבר. זה עבר מפה לאוזן, ותוך שלושה ימים המייל שלי היה מפוצץ בהמון אנשים ששלחו לי תמונות, סיפורים, היו פעמים שהגעתי לבתים של האנשים כדי לקחת את התמונות כי הן לא היו סרוקות. מדובר בתמונות ישנות מאוד, ואין ספק שמרגש לראות אותן".
אילו תמונות הכי ריגשו אותך?
"היו הרבה: תמונות של ראש העיר לשעבר, אריה תגר, באצטדיון כדורגל. תמונות של עמוס בוקובזה, שהיה קפטן נבחרת אשקלון בתקופה היפה שלה. תמונות של המעברות באשקלון, של שכונת אפרידר כשרק הוקמה.
"יש אפילו תמונות של גולדה מאיר שליוותה את בניית שכונת אפרידר, וגם תמונה של בן גוריון שהיה כאן עם שושנה דמרי בטקס החנוכה של המרכז המסחרי של אפרידר. אפילו תמונה שבה מופיע יצחק רבין, כשהיה קטן. זה מדהים להביט בתמונות ולזהות שם אנשים שאתה מכיר".
אז ממה בעצם מורכב העיתון?
"ממה שהיה פעם, ולא בסדר כרונולוגי, אלא על פי נושאים. העיתון הראשון היה בנושא כ"ט בנובמבר, והשני, שייצא בשבוע הבא יהיה מורכב מארבעה נושאים מרכזיים: המסחר שהיה דאז באשקלון, המסגרייה, בתי המלון וקבוצת הכדורגל. אלה ארבעה תחומים שהיו בראשית התפתחותם כשהוקמה העיר. ביקשתי מאנשי הקשר שלי שימצאו תמונות, כתבים וסיפורים מאז, בנושאים האלו כמובן, וכך אני מרכיב אותו. הגיליונות הבאים כמעט מוכנים.
"אספתי המון חומר ותמונות יפיפיות של העיר אשקלון, ואני מחכה לעוד אנשים שישלחו לי את הסיפורים שלהם. ככל שישלחו יותר אנשים, ככה העיתון ידבר לרוב האוכלוסייה בעיר. תושבי העיר יכולים לעזור לי מאוד בהרכבת העיתון, כי רוב המידע נמצא אצלם. באלבומי תמונות ישנים, בספרי זיכרונות למשל. זה מה שאני מחפש. את הסיפורים של פעם, שאף אחד לא מכיר. מזה העיתון מורכב".
עידן הוא לא היסטוריון. רוב החומר שהוא כותב בעיתון מגיע מאנשים ששולחים לו למייל ולא על ידי תחקירים שהוא עצמו מבצע. למרות זאת, חייו ללא ספק דומים לכאלו של היסטוריון.
יש לו אוספי תמונות של מטבעות של העיר אשקלון מתקופות קדומות מאוד, כתבים, תמונות, הוא אפילו יוצר בעצמו יצירות אמנות שקשורות בהיסטוריה שהעיר אשקלון. מדהים לראות את האוספים שלו ואת העניין הרב שיש לו במה שרבים מאיתנו כבר הפסיקו להתעניין: ההיסטוריה של העיר.
"אני לא מספר בעיתון על ההיסטוריה הרחוקה, של תקופת הפלישתים או דברים שמלמדים ביסודי. אני מספר סיפורים אנושיים שהתרחשו בחייהם של אנשים שעוד חיים איתנו. וגם של אלה שלא, אלה שצריך שינציחו אותם. אמצעי התקשורת והספרים של היום מנציחים את האנשים החשובים. אני רוצה להנציח את האנשים החשובים עבורי, אלו שיצרו את סיפור חייה של העיר אשקלון ויצרו את הנשמה של העיר. זה מה שיפה בעיתון שלי".
עד שנקרא את העיתון, תוכל לזרוק לנו קצת מידע על מה שיסופר?
"בגדול, אני רוצה שהציבור יחכה בסבלנות, כי יש כל כך הרבה סיפורים שהם יופתעו לשמוע. אבל יש גם סיפורים שכולם מכירים, שרוב תושבי העיר הוותיקים חוו, ותמיד ישמחו לשמוע.
"מדובר בזיכרונות. כולם לבטח זוכרים את מגדל המים מול קניון לב אשקלון, שהיה פעם המבנה היחיד בכל השטח. לא היה בית אחד מדרום לרחוב ביאליק. הכל היה ריק. יש תמונות מאותה תקופה, שזה פשוט מדהים לראות אותן. הכל חול, והיום הכל בנוי.
"גם שכונת ברנע, למשל, הייתה ריקה לחלוטין. בתים לא היו, אבל כבישים נסללו כבר. בהמשך נבנה בברנע קזינו. היום הוא כבר הפך להיות מתנ"ס ברנע. אבל לא הרבה אנשים יודעים שפעם זה היה קזינו. הייתה גם פעם מסעדה ותיקה בשם 'כסית'.
"היא הייתה ממוקמת במדרחוב, בדיוק היכן שצעצועי דובי ממוקמים היום. לפניהם היו שם בנקים: בנק 'קופת עם' שהפך לבנק 'אגוד'. והיו גם בתי מלון קטנים במגדל, שנעלמו משום מה. אני בטוח שיש הרבה תושבים בעיר שזוכרים את זה. ואם הם יראו את התמונות שיש לי מאותם מקומות שהיו קיימים פעם, הנוסטלגיה שירגישו תגרום להם אפילו להזיל דמעה".
ובכל זאת, תן סיפור מרגש אחד.
"אחד הסיפורים המרגשים שיהיו בעיתון הם על מכולת שהייתה במעברה באשקלון, והרבה תושבים היו רושמים אצל בעל המכולת ומשלמים לו בסוף החודש, כי לא היה להם כסף. באותה תקופה היה יהודי טוב לב, שהיה עובר במכולת אחת לתקופה ומבקש לשלם את כל החובות של האנשים הללו. את הסיפור הזה שמעתי מאנשים ששלחו לי במייל, אבל מה שמדהים זה שגם אני מכיר את הסיפור הזה מהזיכרונות שלי. כאלו סיפורים אני מחפש, על אנשים טובים באמצע הדרך".
ומה לגבי ראשי הערים שהיו מהקמתה של העיר? אתה תספר עליהם בעיתון?
"אני לא רוצה להגיד מראש מה יהיה בעיתון, כי הרוב בגדר הפתעה. אבל אין התמקדות בראשי ערים. כמו שאמרתי, הסיפורים עליהם פחות מעניינים בעיניי מאשר סיפורים על האזרחים הפשוטים. אותי מעניינים אלה שקטפו פירות ועבדו במפעלים. אני יותר מחובר לאזרחים מאשר לפוליטיקאים.
"אני רוצה לתת לתושבי אשקלון במה, הפוליטיקאים מקבלים מספיק ממילא. אבל למרות הכל אני חייב לציין זיכרון שיש לי מהנשיא יצחק בן צבי. בית עלי היה סוג של מעון קיץ עבורו. אני זוכר אותו מטייל בעיר בשבתות יחד עם שוטר שאבטח אותו. חוץ מזה, שאר הסיפורים, כמו שאמרתי, הם על העם".
ומה לגביי האוכלוסייה שהייתה באשקלון של אז?
"רובם עסקו בחקלאות, במפעלים, בהקמת העיר. בעיר היו עולים מהמון ארצות: אירופה, צפון אפריקה. כולם היו יחד, שיתפו פעולה. יש לי תמונות של ישראלים מסתובבים עם ערבים בכיף, מצטלמים איתם בחברותה ליד בניין העירייה הישן. מדהים לראות מה שהיה אז. בסוף שנות ה-40 ותחילת שנות ה-50, כשכל המדינה במלחמה, באשקלון נראה שחיו בבועה. חיו פה בכיף, משני הצדדים".
ומה יהיה בעיתון הבא? השלישי?
"אני מנסה לשמור על קו מסודר. אני נותן לאנשים מקום בעיתון, אני תמיד מחכה שיתנו לי עוד מידע. הגיליון השלישי יוקדש למלחמת השחרור. אני אשתמש בתמונות מארכיון המדינה, ויהיה מעניין מאוד".
כמה זמן לדעתך תמשיך להפיץ את העיתון הזה?
"יש לי הרבה זמן פנוי להשקיע בעשייה של העיתון. כל זמן שאני על הרגליים ואני רואה שיש עניין בעיתון – אני אמשיך. אני מאמין שזה ירוץ טוב מאוד. כבר עכשיו יש עניין רב ואני מאוד מרוצה. זה גם מאוד מעניין אותי. וחוץ מזה, זה חשוב לי שיהיה תיעוד של העיר אשקלון לאורך זמן, ושזה לא ייפסק, שהמידע הזה יועבר לאנשים על תקן קבוע.
"בכל אופן, יהיו הרבה הפתעות בעיתונים הבאים. תושבי אשקלון, תתכוננו לראות את מה שהיה בעיר על השטח שהבית שלכם עומד כיום. תופתעו לראות איך השכונה שלכם נראתה ואיזה אנשים היו גרים בה פעם. אנשים כל כך ישמחו לראות את התמונות האלו של המקומות שבהם גדלו. זה מרגש. מישהו שלח לי לפני כמה שבועות במייל תמונה של מסיבת יום הולדת באפרידר. בתמונה הראו את החוגגים עומדים בין שני בתים. אבל מה שריגש בתמונה לא היה רק האנשים, אלא האופק של הים שיכולתי לראות. מאחוריהם לא היה כלום, רק ים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם