"דושבאגים, הם בכל מקום": הביטוי שיכבוש השנה את תל אביב

איך תראה בשנה הקרובה תרבות ההיפסטרים ומה משמעות הביטוי החדש "דושבאגים, הם בכל מקום", שכל תל-אביבי יכיר השנה? תל אביב 2012, פרויקט מיוחד

סיון שדמון | 2/1/2012 8:01 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
שנה אחרי שהמילה היפסטר נכנסה בסערה לחיינו, לצד המילה סחי כמובן, וגרמה לרבים לנסות להגדיר את עצמם בהתאם לחלוקה החדשה, הגיעה דפני ליף ואיחדה את שני המחנות למאהל אחד גדול. אבל בין לבין היו כמה חודשים סוערים בחיי הלילה של תל אביב, כשבמרכזם ההייפ סביב ההגדרה החדשה וניסיון של בעלי מקומות למנף את העניין לטובת הברים שלהם.
 צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק


רן אורן, הבעלים של ה"קורדורוי" (ולפני כן ה"ריפרף") הוא אולי ההיפסטר הראשון בעיר ובכל מקרה הוא אב טיפוס של אחד. במשך שנים הוא הפעיל את הבר שלו, ששימש מפלט לאמנים ועיתונאים וגם יצר פה ושם כותרות, אבל גם תמיד התנדנד על סף הרווחיות.

אז הגיע הבלוג "סחים, הם בכל מקום" והשער בעיתון "העיר", והעיר הייתה כמרקחה – כולם רצו לראות ו/או להיות היפסטרים. הריפרף ודומיו יצאו נשכרים מההמולה, אבל המרוויח העיקרי היה ניסים מלאך, איש עסקים שהגיע משום מקום, והקים את "סלון ברלין", את "הפרוזדור" ואת "קפה אדר" בשוק לוינסקי.

האימפריה שלו הייתה מוכנה לקלוט את המעגל שהתרחב בפתאומיות. עם השם הבלתי משתמע לשני פנים, הכרס וההתנהגות הכללית שלו ושל שותפיו-עובדיו, הפך ניסים לאנגימה לא קטנה, שהוסיפה להצלחה. במקביל, חיי הלילה זכו למקומות זולים, שיקיים והכי חשוב – בלי יותר מדי סחים.

אבל דווקא שם, באופן סימבולי כמעט, נפל  האמן יונתן נעים  מהמדרגות ונפצע באורח אנוש ואיתו החלה נפילת האימפריה. ההתייחסות הבלתי רגישה של מלאך למקרה (הוא איחר לפרסם הודעת השתתפות בצער, והתנגד לסגירת המקום עד לבירור), הוכיחה שהסצנה התנפחה מעבר ליכולתה.

אם מלאך וצוותו היו מעורים יותר ומכירים אושיות (צנועות) כמו נעים, ומבינים טוב יותר את הניואנסים והקשרים העדינים בין הבליינים, הם היו מתנהגים אחרת. לקח מעט זמן עד שהגיעה קריאה לחרם ומותו הנורא של נעים חודשיים לאחר הפציעה הביאו לסגירת המקום. המוות, כך נדמה, סימן גם את סופה המתקרב של תרבות ההיפסטרים הייחודית.

בינתיים, הביטוי "היפסטר" נהפך מתיאור פרטי לכללי ואז לכמעט קללה. אופנת הרטרו שכללה בגדי יד שנייה, מכנסיים צמודים ונסיעות לברלין

הגיעה לשיאה במערכונים בארץ נהדרת והשוליים, כדרכם, לקחו צעד אחורה. הקהל ההיפסטרי (ה"מקורי") חזר למקומות קטנים יותר שצצו לפתע בכל פינה בדרום ומרכז העיר, ולמעשה הצטמצם חזרה למימדיו הטבעיים.

ההבדל העיקרי בין המקומות החדשים לבין האימפריה הוא שהם בבעלות אנשים שהם חלק אינטגרלי מההתרחשות כבר שנים, ואותו הבדל בעצם גם מפריד בין הקהל הגדול שהצטרף לקהילה ההיפסטרית בעקבות ההייפ, ובין אלה שתמיד היו שם ותמיד, ירצו או לא, יהיו שם.

לאימפריה של מלאך, בכל מקרה, היה תפקיד חשוב בכל זאת. הוא הצליח להוכיח שיש קהל, ועכשיו הגיע תורם של המקומות הפרטיים והקטנים כמו ה"סודה באר", "קיוסק משיח", "הר סייני" ואפילו ה"קורדורוי" של רן אורן.

מונולוגים מהנרתיק

בקיצור, ההיפסטר מת, והגדרה חדשה טרם נמצאה. אבל הגדרה על דרך השלילה (בדיוק כמו שהמילה "סחי" נהגתה) בהחלט נמצאה, ועם קצת עזרה תהפוך לאחת המילים של 2012: דושבאג.

אושית הטלוויזיה והרשת אליזרין זרוב מגדירה אותו בבלוג שלה כ"התל אביבי הסטראוטיפי. כאילו צעד היישר מתוך מערכון שנכתב על ידי תושב חיפה" ובנענע אופנה נמצאה ההגדרה "הוא לא חייב להיראות כמו ערס כדי להיות אחד: אבל הוא הצרה של כל בחורה. הוא יהיר, שחצן, קמצן ותמיד ינסה לגרום לך להרגיש פחות שווה ממנו. הוא מאוהב בעצמו וחושב שכל העולם סובב סביבו. והוא חי ממש בינינו".

מילולית, דושבאג היא כלי שמורכב ממיכל גמיש וצינור ומשמש לשטיפה פנימית של חלקי גוף מוצנעים כמו הנרתיק והמעיים. אבל כאמור המילה דושבאג (מגיעה מארצות הברית כמובן, אחרי שיצא גם סרט בשם זה לפני כשנתיים) מתארת בעצם מגה-סחי, והיפסטרים קיצוניים ומעודכנים משתמשים בה גם בעברית כבר כמה חודשים. ניסויים מוכיחים שאחרי שתקראו את זה פתאום תשימו לב שדושבאגים, הם בכל מקום.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

תל אביב, 2012

אז איך תיראה העיר שלכם בשנה הקרובה? פרויקט מיוחד לתחילת השנה האזרחית

לכל הכתבות של תל אביב, 2012

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים