צפוף פה: ירושלים צפופה יותר מת"א וחיפה, אך פחות מבית שמש
כמו ערים אחרות בארץ, ירושלים ותל אביב נמצאות בתהליך הצטופפות. ציפוף חד במיוחד התרחש בעיר בית שמש, שהצפיפות בה כמעט הוכפלה בין השנים 1998 עד 2007

חיפה. שיפועים חריפים מורידים את הצפיפות צילום: מקס ילינסון
מסיבה זו, ומשום שבישראל יש מחסור הולך ומחריף בקרקעות, ציפוף המרכזים העירוניים הוגדר כיעד תכנוני. בירושלים חשוב הדבר עוד יותר, מאחר שהיקפן של עתודות הקרקע לבנייה מחוץ לשטח הבנוי כיום מצומצם ביותר.
לאחרונה הסתיים תהליך המעקב והעדכון של תמ"א 35, תכנית המתאר הארצית המשולבת. בתהליך נבחנו, בין היתר, הצפיפויות במרקמים העירוניים המוגדרים בתמ"א, כדי לבדוק את מידת העמידה של התכנית ביעדיה (שאחד מהם הוא הגדלת הצפיפות העירונית על ידי הכוונת עיקר הפיתוח לערים).
בבדיקה נמצא כי צפיפות המגורים בשטח הבנוי בירושלים עמדה בשנת 2007 על 12,900 נפשות לקמ"ר בנוי, או 12.9 לדונם בנוי. לשם השוואה, הצפיפות בחיפה עמדה על 10.5 נפשות לדונם בנוי, ובתל אביב-יפו היא הגיעה ל-10.6 בדרום העיר, ול-7.9 בצפונה.
בנייה קומפקטית במרכז העיר
ההבדל בצפיפות העירונית בין ירושלים ובין חיפה ותל אביב-יפו נובע מגורמים רבים, וביניהם הבנייה הקומפקטית בשכונות במרכז העיר - בחלק מהן מגיעה הצפיפות עד 47 נפשות לדונם בנוי. משקי הבית הגדולים יחסית בירושלים תורמים גם הם לצפיפות הגבוהה, וכך גם הצפיפות במזרח העיר.
גורמים שמקטינים את הצפיפות הממוצעת הם שיפועים חריפים ושטחי תעשייה נרחבים, כמו אלה הקיימים בחיפה. גם שטחי מסחר ותעסוקה
נרחבים, כמו בתל אביב-יפו, עשויים להקטין את הצפיפות, וכך גם החלטות תכנוניות, למשל ההחלטה לא לבנות בעמקים בירושלים.
מהממצאים עולה כי כמו ערים אחרות בארץ, ירושלים ותל אביב-יפו נמצאות בתהליך הצטופפות. בירושלים עלתה הצפיפות מ-11.2 לדונם בשנת 1998 ל-12.9 בשנת 2007. ציפוף חד במיוחד התרחש בעיר בית שמש; בתקופת זמן זו היא כמעט הכפילה את הצפיפות בה – מ-8.3 ל-15.1 נפשות לדונם.
הכותב הוא חוקר במכון ירושלים לחקר ישראל.
מקור הנתונים: תמ"א 35 - ליווי, מעקב ועדכון, הרחבה לדוח שלב ב', "כרטיסי מרקם"

צפיפות במרקמים עירוניים
מכון ירושלים לחקר ישראל