דבר לא עוד: קפיצה בזמן לימיה הגדולים של הפועל חולון
אומרים שהפועל חולון המיתולוגית, זו שלפני שלושה עשורים נטמעה בצפרירים, עומדת לקום מעפר. מספרים שכבר נאספו מאות חתימות ותחיית המתים הספורטיבית קרובה מתמיד. מנחם כהן נזכר בימים הגדולים והקטנים של הקבוצה המפוארת ההיא
על שפת המים הכחולים
איבדנו דלי של פח וכף של פח
עימם צנחה דמעת ילדות
דבר לא עוד.
יש רגעים שמעצם אזכורם אתה נזרק במנהרת הזמן אל מחוזות ילדותך, ואז שערך סומר ועיניך מתמלאות דמעות, למונייה פרולה ממכבי אש שתפס את החתול המניאק שחטף לך את הסוכרייה, לבית התעשייה, לספריה של קוזלוב, לסרטים של דני קיי בקולנוע מגדל ולמקום הקבוע בקולנוע ארמון (שורה 17 כסא 27)
העיניים מתמלאות דמעות גם כשנזכרים בעגלת הפלאפל של דנה (חצי מנה, רק כרוב, ותשים טחינה וחריף, כן הייתי במשחק, משה היה גדול, אין אחד בליגה ב' שמשיג אותו בריצה, אולי יוסיין בולט, אולי, ודוד סגס, ובנג'ו, יכולנו לתת להם חמש, אומרים שציון תעיזי יעבור למכבי ויענקל'ה גיבורי יעבור אלינו, גיולה מאנדי הזמין את בנג'ו לנבחרת, תעשה לי עוד חצי), ליקיר העיר אבי מסיקה, בזכות אותן שתי דקות נגד הפועל מרמורק - או למראה ידיעה קטנה בעיתון על התארגנות אוהדים כשהמטרה היא להקים מחדש את הפועל חולון, וכבר אספו 450 חתימות. ידיעה בנאלית, כשישים שנה אחרי שהוקמה לראשונה, התארגנות אוהדים... מנהרת הזמן.
התחלנו דווקא עם מכבי חולון, בגלל הפקידים בעירייה שהחליטו כי נלמד במשמרת שנייה, והדרך הביתה מבית ספר ישורון עברה ליד המגרש של מכבי מול קפה סבוי, ובמגרש החולי היו גדעון, יצחקל'ה, אהרוני, מוני רום ויואב קלר, בועטים מה-16 לאריה השוער ואת הכדורים שאריה השוער לא הצליח לעצור החזרנו אנחנו, הילדים מבית ספר ישורון, וגם וייסי ונועם צארום. כדור אמיתי, כדורגל מעור ופנימית, ושרוך, כי את רוב הכדורים אריה לא הצליח לעצור.
ביום חמישי היינו
אז עברנו לאהוד את הפועל ששיחקה בליגה ב', ובליגה ב' לא שברו רגליים, והיה להם את פיכה ניניו השוער שעשה סלטות אחרי כל גול שוילי וילינגר או מאיר בן עמי או שלמה חיים או בן ציון ריידר היו תוקעים, ואת שלמה שחורי, האיש שהמציא ושכלל את אלמנט המגן התוקף, ואת דני צדוק, ראש העיר האמיתי, להלן: דני הקטן, ואת דני ליפשיץ, דני הגדול, שהחמיץ פנדל נגד סקציה נס ציונה במשחק העונה אבל היה קצין בצנחנים, גיבור פעולות התגמול וחבר קרוב של יצחק ג'יבלי, מאיר הר ציון, מוטה גור ואריק שרון. אז נהיינו אוהדי הפועל חולון.
החבר'ה היו תוקעים שלישיות וחמישיות, ושמינייה להפועל גדרה, אבל במשחק הקובע חטפו שניים ממכבי שעריים ונשארו בליגה ב'. אז העלו את דוד סגס מהנוער, ואת משה דנה ואת יהודה בן יהודה, ואת דויד אקרשטיין, ואת סמי חודרה, ומושיקו הטורקי, והביאו את טורקו ממכבי יפו, ולא הצליחו לעלות.
כשהיינו נערים
טיילנו בחולות עם נערות בתלתלים
פרח חן נפל, נשמט לחול
עמו הלכה, אבדה דמעת ענות
בנג'ו והבה שיחק בנוער של הפועל חולון ולמד בישורון, מידי יום היה עושה את הדרך הלוך וחזור בריצה, כשהוא בועט בקופסאות שימורים ומחליף מסירות עם שלום או ישראל אללו. בימי חמישי קיימה קבוצת הבוגרים של הפועל חולון משחק אימון נגד הנוער, זאת לא הייתה המצאה חולונית, הגרסה המקורית היא שקבוצת הפאר ההונגרית מ.ט.ק עם פושקאש והידקוטי התחילה עם הנוהג, "אתם יודעים איך זה", אמר המאמן גיולה מאנדי בשיחות עם ההנהלה, "נותנים ארבע לנוער ביום חמישי, פושקאש יקבל ביטחון, ובשבת "לוֹ פַאס הַשֶׁגֶד בֶּה שֶל פרנצוורוש".
אבל לנוער של מ.ט.ק. לא היה את בנג'ו והבה בקישור. בשבת אחת, סוף שנות ה-50', הייתה אמורה הפועל חולון לשחק נגד יריבתה המושבעת, ס.ק נס ציונה, להלן: הסקציה. אז ביום חמישי הם עשו משחק נגד הנוער, "אתם יודעים איך זה", אמר המאמן מוסטה פוליאקוב, "ניתן לנוער חמישייה, החבר'ה יקבלו ביטחון, ובשבת נשלח את כדורגלני הסקציה לקטוף תפוזים, הם חזקים בזה, בלקטוף תפוזים".
כחמש דקות לפני תחילת משחק האימון ניגש מאמן הנוער לבנג'ו והבה, סך הכל בן 15, ולחש משהו באוזנו. בנג'ו הנהן בראשו, בעט בפחית שימורים של מלפפונים חמוצים, ניגש ליהודה נוסבוים, שחקן חיזוק מהפועל ת"א והציג את עצמו, בנג'ו והבה.
נוסבוים לא העיף בו מבט, כאילו לא ראה אותו. גם במשחק הוא לא ראה אותו, את הכדור, ראה אבל ממרחק נגיעה, כי בנג'ו הקדים אותו בכל ניסיון לקבל את הכדור, וכשכבר הצליח להשתלט על איזה כדור, בנג'ו חטף לו בקלילות ושעט קדימה. יהודה נוסבוים סימן למאמן שיחליף אותו, לא יכול היה לשאת את החרפה.
בנג'ו והבה צורף מיידית לבוגרים. בשבת הוא שמר על ברוכל'ה רוזנשטיין, הצנטר פור של הסקציה, הפועל חולון ניצחה 0-2, ביום ראשון לקח אותו יהודה אלתר לוי מההנהלה לחנות הספורט ברחוב סוקולוב, חתם על משכנתא וגם פה ופה - ובנג'ו קיבל כדורגל ונעלי ספורט. הוא לא חזר יותר לשחק בקבוצת הנוער והפסיק לבעוט בפחיות ריקות של שימורים.
חודש מאי שנת 62, הפועל חולון יצאה לרחובות למשחק העלייה לליגה א', הליגה השנייה. שבעה אוטובוסים מלאים באוהדים ליוו את הבחורים למשחק האליפות נגד מכבי רחובות, הפסד או תיקו, והסקציה תעלה. הרחובותיים עשו בונקר, בנס ציונה הסמוכה הובילו שחקני הסקציה 0-3 נגד הפועל ראשל"צ, כחמש דקות לפני המחצית נתן המאמן אשר בלוט את ההוראה, בנג'ו למעלה...
ליד המגרש בחולון חיכו כמה אוהדים לבשורות מרחובות, לאוטובוסים שיחזרו, איתם עמד ילד קטן עם כיפה סרוגה על ראשו. הילד, חיוור כולו, כסס ציפורניו ופניו דרומה.
לצומת הרחובות ויצמן~ההסתדרות הגיעה מכונית פרטית ופנתה שמאלה למגרש, מישהו שישב ליד הנהג סימן משהו בידו, היה קשה להבחין, הרכב התקרב, זה היה טוביה פרישברג מהקיוסק של טוביה, הוא הניף יד פרושה והסתיר את האגודל. ארבע...
ישנם רגעים בהם הינך נזרק למחוזות ילדותך, ואז עורך מתברווז ועיניך דומעות, יש רגעים כאלה.
◄ בואו להיות חברים של זמן חולון בת ים גם בפייסבוק
דבר לא עוד
דבר לא עוד
כשהיא מחוזקת במגן ראובן מזרחי מהפועל רמת גן ובכוכבי קבוצת הנוער - השוער המתאבד משה שמאי והקיצוני הימני אהרון לוי - יצאה הפועל חולון לדרכה בליגה א', ולא בהצלחה. היא נוצחה בבית על ידי מכבי שעריים, קיבלה שלישייה בצפת ושישייה במכבי נתניה (מוטל'ה שפיגלר שלושער). את הסיבוב הראשון סיימה הפועל חולון במקום הלפני אחרון, רק מכבי רמלה הייתה אחריה, הדרך בחזרה לליגה ב' נראתה סלולה וללא במפרים.
באחד האימונים, כשבועיים לפני פתיחת הסיבוב השני, נכנס ילד למגרש וביקש להתאמן, המנהל וילי וילינגר שלח אותו לחציו המרוחק של המגרש, שם התאמנה קבוצת הנוער. הנער, כדי שלא ישעמם לו, לקח כדור ועשה את דרכו ל"חצי השני" כשהוא מקפיץ את הכדור בשתי רגליו לסירוגין.
כשהגיע למרחק של כ-25 מטר מהשער, העביר את הכדור משמאל לימין ושלח טיל אל בין חיבורי הקורות. וילי והמאמן זאב בסרגליק נפלו על הדשא, כשקמו, שפשפו את עיניהם, נפלו שנית וקמו שלישית, איך קוראים לך? שאל וילינגר את הבחור. אלכס, הייתה התשובה, אלכס שפרינגר.
מהגדנ"ע הגיע יגאל קליין, האדומים נתנו את ברכת הדרך לפטק'ה יהודיוף והחל מסע ההישרדות. נתנו למכבי נתניה בראש (בנג'ו, משה דנה ופטק'ה יהודיוף) מיגרו את הפועל באר שבע עם גול נדיר של דוד סגס מחצי המגרש, שלוש שניות אחרי שריקת הפתיחה, וגם את בית"ר ירושלים (דוד סגס), עשו 2-2 בשעריים (אלכס שפרינגר) ונשארו בליגה א'.
כשהיינו בחורים
הלכנו בחולות בנשק ירי חגורים
עת רע וחבר נפל בחול
אז נספגו דמעות שותקות
הפועל חולון התבססה בליגה השנייה, לא עוד מלחמת הישרדות אלא הצגות עם טעם של עוד, מהנוער עלו אלילי הדור: השוער דובי גוטליב, מישקה לפרדון, מישה מישאלי, מוני פתיחה, מוטי ששון וגארינצ'ה לוי. אלי איפלה בא מהפועל ת"א ואברהם בובו הגיע משיכון ותיקים.
הקהל (3,500 בממוצע בכל משחק) חיכך ידיו בהנאה: רביעיות של לפרדון, מופעי תופעה של אלכס שפרינגר וסבסובי שחקני יריב על מטר מרובע של אברהם בובו, ומה נבקש עוד? ליגה לאומית, זה מה שרצינו. ועם יענקל'ה רודיק, קובי זיתוני, אלכס, מישקה, בובו ויגאל קליין, אין סיבה שלא יעלו.
אז הביאו את גדול שוערי ישראל - יעקב חודורוב - כדי שיאמן, בעיקר את יענקל'ה רודיק, את אלוף ישראל ב-400 מ' ושחקן נבחרת ישראל בכדוריד, יאיר טאו, כדי שיוסיף לבחורים כושר, ויצאו לדרך. ניצחו בשעריים במשחק הרואי של קובי זיתוני ויענקל'ה רודיק, הביאו שישייה לאשקלון, ושלישיות למרמורק ולנס ציונה.
ב-31 במאי 1970, מילאו כ~22 אלף צופים את אצטדיון בלומפילד למשחק העונה, מכבי רמת עמידר - הפועל חולון, תיקו יספיק לחולונים לעלות לליגה הלאומית. מחוץ לחומות נותרו כמה מאות, הם פרצו את השערים ונהרו פנימה.
בדקה התשיעית הבקיע שלמה פלץ שער לזכות עמידר, בהמשך החמיצו ליאון קונסטנטינובסקי וויקי פרץ הזדמנויות לשלש את התוצאה, בהאפטיים השני השתנתה המגמה, הבחורים החלו ללחוץ, אלכס הגביה קרן ויגאל קליין השווה ל-1-1. עמידר הלכו על כל הקופה, אבל אלכס הגביה שנית ויגאל קליין נגח את השני, עמידר הייתה זקוקה לשני שערים, מישקה ירד לעמדת הבלם, רודיק לעג לחוקי הגרוויטציה, ובשער חמש הונפה הכרזה "הפועל חולון ללאומית. עמידר כמו תמיד".
תשאל חולוני ותיק אודות העונה של הפועל חולון בליגה הלאומית, ויענה לך, וואלה שכחתי. אין מה לזכור מאותה עונת נפל, ההנהלה החתימה מאמן אפסון שהביא איתו את כל הבררה שהסתובבה בשוק השחקנים, שארית הפאלטות, המשטרה לא אישרה את המגרש הביתי והמשחקים התקיימו בבלומפילד, והשופטים, חלקם סמרטוטי ריצפה ורובם גללי כלב על המדרכה, קיפחו את הפועל חולון כשהם מאמצים את שרשרת המזון כמוליכת דרכם. בלחץ האוהדים צורפו כוכבי קבוצת הנוער, יוני פרחי יוז'ו פיקמן עמוס עצמוני ומירו חזן, אבל מהלך להחליף את המאמן דוד פרקש נכשל, והפועל חולון חזרה לליגה השנייה.
בעונה שאחרי, ועם מינוס שתי נקודות ששדדו להם ליצני ההתאחדות לכדורגל, ניסתה הפועל חולון לעלות שנית לליגה הלאומית, אבל שופט גרוע ופחדן פסל שער ניצחון של אלי איפלה במרמורק, הפועל חולון נשארה בליגה השנייה.
פסילת השער במרמורק בישרה את תחילת הסוף של הפועל חולון. מישקה לפרדון, קובי זיתוני, אלי איפלה ואלכס שפרינגר עברו לקבוצות אחרות, יגאל קליין תלה את הנעליים, מהנוער עלו כוכבי העתיד: מאיר יעקובי, משה פרחן, ליאון פנסו וארז שקרוקה, אבל העתיד לא נראה ורוד במיוחד. הקבוצה שיחקה בליגה הארצית ואוהדיה התמעטו והלכו. בשנת 1984 אוחדה הפועל חולון עם צפרירים, בבחינת זה נהנה וזה לא חסר. ליאון פנסו העלה את הקבוצה המאוחדת לליגה הלאומית והיא שהתה בה מספר שנים, עד שתש כוחה.
והנה ילדי גדל
והרוחות נושאות אותם חולות, גלים גלים
על דלי של פח שכבר אבד בחול
על אהבה. דבר לא עוד
ידיעה קטנה בעיתון. מקימים את הפועל חולון מחדש, ואנחנו במנהרת הזמן, מישקה לפרדון מפציץ את וייטנאם, עמוס עצמוני בן ה-17 במשחקו הראשון מבקיע שער בנתניה, סמ"ר הצנחנים יענקל'ה רודיק מגיע עם ררנ"ט מרפיח כדי לקבל שחרור, מקבל, וקורע את הטופס, אלכס שפרינגר מקבל תשיעיות, מישקה מבקיע רביעיות, כבר אספו 450 חתימות, מקימי מעפר דל מאשפתות ירים אביון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם