ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

בית שמש זה כאן: הקצנה דתית בבתי ספר בתל אביב

מעבר הורים המשתייכים לזרמים תורניים לתל אביב הובילה בשנים האחרונות להקצנה דתית בבית הספר הממלכתי-דתי מוריה ובבתי ספר נוספים. בתפריט: כיתות נפרדות בין בנים לבנות ואיסור על תלמידות לשיר בטקסי בית ספר. ויש גם הצעה חדשה: לערוך מסיבות סיום נפרדות לתלמידי כיתות ו'

העיסוק התקשורתי הקדחתני בסוגיית הדרת הנשים בשבועות האחרונים עלול להוביל למצג שווא שההפרדה הדתית בין המינים היא נחלתם הבלעדית של בית שמש ומאה שערים. אלא שתושבי תל אביב אינם צריכים להרחיק עד אזור ירושלים כדי להיווכח במו עיניהם בהשתלטות סדר היום החרדי על המרחב הציבורי - והתופעה מתחילה כבר בבתי הספר בעיר.

כניסתם של גרעינים תורניים לתל אביב משנה בהדרגתיות את פניהם של בתי הספר הממלכתיים-דתיים בתל אביב, ובשנתיים האחרונות המגמה רק הולכת ומחריפה. גרעין תורני הוא קהילה המשתייכת לציונות הדתית שלרוב עומדת במרכז ישיבה כלשהי.

הקהילה מורכבת ממשפחות ומיחידים המגיעים ממקומות שונים בארץ כדי להתיישב במקום מסוים ולחזק בו את הזיקה ליהדות. הגרעינים שונים זה מזה, אך רובם דוגלים בתכנית לימודים הכוללת לימודי קודש, ומחנכים את ילדיהם על פי פרשנות מחמירה של ההלכה.

בתל אביב פועלים חמישה גרעינים מרכזיים: גרעין "רוח אביב" הצעיר, הפועל ברמת אביב ובשכונות הצפוניות, ובראשו עומד הרב ערן יונגר; גרעין של ישיבת "מעלה אליהו", הוותיק יותר, הפועל במרכז העיר, ובראשו עומד הרב חיים גנץ; גרעין "אורות שפירא" בשכונת שפירא בדרום תל אביב; הגרעין התורני ביפו, שבראשו עומד הרב יובל אלפרט; וגרעין נחלת יצחק.

הורים בבית הספר הממלכתי-דתי מוריה במרכז העיר מספרים על השתלטות של משפחות מהגרעינים התורניים "מעלה אליהו" ו"רוח אביב" על בית הספר בחמש שנים האחרונות, שהובילה להקצנה בנהלים ובתכנים המועברים לתלמידים.

בכתבות שפורסמו בשנה האחרונה בעיתון "הארץ" צוינו לא מעט דוגמאות להפרדה בין בנים לבנות ולשינויים תוכניים: כיתות נפרדות; המתנה נפרדת להסעות; בתוך האוטובוסים הבנים יושבים מלפנים והבנות מאחור; בנות אינן שרות בטקסי בית הספר ומשתתפות בטקסים נפרדים לבנות ולאימהות; הפרדה בחצר בית הספר בהפסקות; הוצאת תכנים, כגון הספר "דירה להשכיר" של לאה גולדברג ושירים של חיים נחמן ביאליק, בטענה כי אינם הולמים; הצמדת מורה המכונה "מלמד" לבנים, בנוסף למחנכת, לצורך לימודי קודש ועוד.
  

ביקור בבית הספר מוריה ברחוב צייטלין בשבוע שעבר מגלה כי למרות התנגדותם של הורים שאינם משתייכים לגרעין התורני, המצב רק הולך ומחמיר. "עלתה הצעה בתחילת השנה לערוך את מסיבות הסיום של כיתות ו' בנפרד - מסיבה לבנות ומסיבה לבנים", אומר אחד ההורים בבית הספר. "עשינו מהומה גדולה, ואחרי ויכוחים רבים החליטו לדחות את הדיון. אני לא אתן שתהיה מסיבה נפרדת, גם אם אני אהיה האב היחיד שיגיע למסיבה".

ההורים מעידים שבטקסים בבית הספר השנה הוחלט כי הבנות לא ישתתפו כלל בריקודים, ובשנה שעברה הוחשך האזור שרקדו בו. "הבנות מעולם לא שרו בטקסים, אבל לאחרונה הן גם לא רוקדות", אומרת אם שהעבירה את בתה מבית הספר מוריה לבית ספר ממלכתי-דתי אחר בעיר. "אנחנו לא אנטי-דתיים, אבל מתאים לי המעמד הדתי הרגיל הלא התורני. חשוב לי שהילדים ילכו לכיתות מעורבות, ולא כל הבידול הזה שעושים במוריה".

◄ בואו להיות חברים של זמן תל אביב גם בפייסבוק

אז מה בדיוק קרה בבית הספר מוריה, ומה עתיד לקרות בבתי ספר ממלכתיים-דתיים אחרים בעיר? לטענת הורים, המעבר של הזרמים התורניים מבתי הספר הפרטיים לבתי הספר הממ לכתיים-דתיים נעשה בעידוד העירייה ומשרד החינוך, ששמחו לקבל את התלמידים לשורותיהם ולהגדיל את מכסתם. באתר עיריית תל אביב מוגדר מוריה כבית ספר ממלכתי-דתי-תורני, במטרה לשרת את הזרמים התורניים.

"התנאי שהציבו משפחות הגרעין לכך שהן יעבירו את הילדים מהחינוך העצמאי לחינוך הממלכתי הוא שהחינוך הממלכתי יתאים לאג'נדה שלהם. אז עשו כמה הפרדות וסידרו את האג'נדה שתתאים לגרעין. כך בית הספר מוריה עובר בשנים האחרונות תהליך התחרדלות (הפיכה לחרדי-לאומי, ע"ט)", מסביר השבוע אחד האבות מבית הספר. "אני בתור אבא לא רוצה את זה, זה מבריח אותי מבית הספר, אבל אין לי אלטרנטיבה באזור ואני שבוי במערכת. כרגע רוב ההורים עדיין מהזרם שלי, אבל המשפחות התורניות הולכות ומתרבות".

בית הספר מוריה איננו היחיד שחווה השתלטות מצד גרעינים תורניים. לא מזמן התמודד בית הספר הממלכתי-דתי אלומות עם מצב דומה. שם התאגדו ההורים והצליחו לדחוק את רגלי גרעין "רוח אביב" מבית הספר. "היום בית הספר נמצא בדיוק במקום שבו אנחנו רוצים, והגרעינים

התורניים לא כאן, חוץ מאשר משפחה אחת", אומרת חברת ועד ההורים בבית הספר. "עמדנו על העניין ושמרנו על צביון בית הספר. לא תהיה אצלנו הפרדה".

לדבריה , הגרעינים התורניים מנסים להנחיל את האידאולוגיה שלהם במוסדות ממלכתיים. "בנות שירות הגרעין נכנסות לבתי ספר ומעבירות שיעורים, מפזרים אותן בקהילה ותפקידן להפיץ אג'נדה חרדית-לאומית שמטרתה לשנות את הקיים: להמעיט בלימודי חול ולהרבות בלימודי קודש, לא להתערות בתעסוקה ובאקדמיה, להפריד בין נשים לגברים. לא ניתן לזה יד".

התנגדות נוספת לגרעין הגיעה מצד עמותת תושבי רמת אביב, שלאחר מאבק הוציאה את חברי הגרעין משיעורי מורשת שאלה העבירו בתיכון אליאנס. אותם תושבים נאבקים בימים אלה נגד החלטת העירייה להקים גן עירוני שישרת את חברי הגרעין ברמת אביב הישנה.

"לבית הספר אלומות יש אג'נדה מאוד צרה, והם הסבירו לנו בצורה בוטה שהם לא רוצים דתיים כמונו", מעיד אחד מחברי הגרעין התורני "רוח אביב" ברמת אביב, וחברו הקרוב של ראש הגרעין, הרב יונגר. "אני מעדיף להסיע את הילדים שלי לבית הספר מוריה כי הוא יותר מתאים לנו, וכמוני כ-30 משפחות משכונות עבר הירקון שמשתייכות לקהילה שלנו, ששולחות את ילדיהן למוריה ולא לאלומות".

מה יש במוריה שאין באלומות שגורם לזרם התורני לפנות לשם?
"זה בית ספר שהוגדר כתורני, ולכן מקפיד יותר על ההלכה. הכיתות נפרדות ולכן הטיולים נפרדים, הטקסים נפרדים וגם ההסעות. זה בית ספר שחורת על דגלו הפרדה כי כך מתנהלת ההלכה. בטקסים בית-ספריים הבנות לא שרות ורוקדות. מי שלא מתאים לו, יש מספיק בתי ספר ממלכתיים-דתיים שאינם תורניים".

למה אתה חושב שבית הספר עבר שינויים כאלה רק בשנים האחרונות?
"הציבור משתנה ובית הספר צריך להתאים את עצמו. אולי יש היום יותר דרישה מצד ילדים בתל אביב לחינוך תורני, ובתי הספר מקבלים גוון יותר תורני. לא צריך להגיד שבגלל זה מפלים בנות. אנחנו לא מזלזלים בלימודי החול, במדינה או בנשים, אבל אנחנו שמים דגש על לימודי קודש ופועלים יותר עם יראת שמים".

בתחילת שנת הלימודים הנוכחית נפתח בית ספר ממלכתי-דתי חדש ביפו וראשון מסוגו, יפה נוף. את הקמתו יזם הגרעין התורני ביפו הפועל כארבע שנים וכולל כ-50 משפחות , והוא אמור לשרת את הקהילה הדתית-חרדית-לאומית ביפו ובתל כביר.

בית הספר החדש לא מראה עדיין סימנים של "התחרדלות", אך ימים יגידו אם ישנה את אופיו, כפי שקרה עם בית הספר מוריה. "בית הספר נותן מענה לאוכלוסייה דתית ביפו שקודם לא היה לה מענה, היו פה רק בתי ספר של חב"ד", מסביר מנהל הגרעין ביפו איתי גרנק. "אין לנו הפרדה בכיתות, אבל אנחנו מלמדים תורה וחינוך תורני לצד מקצועות הליבה".

"בית הספר ביפו הוא דוגמה להשתלטות הגרעינים התורניים על העיר", אומרת חברת ועד ההורים של בית הספר אלומות. "העירייה מאשרת את פתיחתם של בתי ספר וגני ילדים בשביל הזרם התורני וכך מחזקת אותו".

זרם תורני יוצא דופן שקם לאחרונה במחאה על אופי פעילותם של הגרעינים התורניים הוא "תורה ועבודה", שמקים כיום גרעין בתל אביב, ופועל נגד ההתחרדות של בתי הספר הממלכתיים-דתיים על רקע כניסת הגרעינים התורניים.

"יש מספיק סיפורים על בתי ספר בתל אביב ובערים אחרות שהתחילו להפריד ולשנות את דרך ההתנהלות", אומר דובר התנועה בני דורון. "הרבה תלונות מגיעות אלינו על גרעינים שכופים את עצמם על הקהילה עד השתלטות עליה. המטרה שלנו היא לתת קונטרה לגרעינים הקיימים. אנו פועלים מול בתי הספר ומינהל החינוך הדתי ומאגדים את ההורים ומקווים להפסיק את המגמה הזו".

ראש מינהל החינוך בעיריית תל אביב דפנה לב מסרה: "תל אביב מאפשרת עשרות שנים מסגרות שונות לציבור הדתי והחרדי כחלק מהגישה הפלורליסטית שלה. לגבי בתי ספר ממלכתיים-דתיים, לא מקובלת על ראש העיר הפרדת בנים ובנות בגילים הצעירים, והוא הביע את דעתו בנושא עם חניכת בית הספר ביפו.

"בית הספר מוריה עורך הפרדה מיום הקמתו, אך כחלק מתהליכי התחרדות העוברים על הקהילה הדתית-ציונית, אנו ערים לתהליכי הקצנה בבית הספר. פנינו למפקחת במשרד החינוך ואמרנו כי חלק מהדברים אינם מקובלים ואנחנו ממשיכים להגיב בנושא. ההורים משתתפים במימון ההסעות, ולכן אין ביכולתנו להפסיק אותן. אנו מנסים לפקח על כך שלא תהיה הפרדה בכפייה.

"בית הספר החדש ביפו הוא בית ספר מעורב, יש בו תגבור לימודי קודש, אבל אין בו כפייה ונמשיך להקפיד על כך. לרשות האוכלוסייה הדתית קיימים גם בתי הספר מירון ואלומות שבהם נקלטת אוכלוסייה'מתקדמת' יותר. איננו יכולים למנוע מהגרעינים התורניים מסגרות חינוך. בכל מקום שבו יש אוכלוסייה בעלת עניין בבית ספר ממלכתי, חובתנו לאפשר לה את המסגרת הזו".

ממשרד החינוך נמסר: "המשרד אינו אחראי לשינויים החברתיים שהובילו לכניסת הגרעינים התורניים למרכזי הערים. עם זאת, מחובתנו לתת מענים מגוונים לאוכלוסייה הזו מתוך אינטרס שכל הילדים יהיו תחת פיקוח מלא של המשרד ויהיו מחויבים לתכניות הרשמיות ולליבה ובכך תימנע יצירת מסגרות פרטיות מתבדלות.

"בתל אביב יש בתי ספר דתיים רבים המאפשרים לכל זרם דתי למצוא את מבוקשו. יש לזכור שעד שנת הלימודים תשס"ו בתי הספר של החינוך הדתי בעיר תל אביב הלכו והצטמצמו. משפחות הגרעינים התורנים הביאו בשלוש השנים האחרונות לגידול של 212 תלמידים ולתנופה מחודשת של מערכת החינוך הממ לכתי-דתי בעיר".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...