סגן ראש עיריית י-ם: החרדים בעיר נרדפים
שלוש שנים אחרי שעבר לירושלים מביתר עילית ונבחר לסגן ראש העירייה, יצחק פינדרוס עסוק מאוד. "לא מספיק שהארנונה שלי עושה מרתון, גם אני צריך לרוץ מרתון?" הוא עונה כשנשאל אם נשאר לו זמן לפעילות פנאי או תחביבים. ומה עם ההקצנה במגזר החרדי? "אנחנו מרגישים שכולנו מותקפים, וזה מקצין אותנו", קובע פינדרוס. ריאיון
"אני עוד לא בשלב של סיכום, או סיכום אמצע - אני נמצא בתוך העשייה", הוא אומר בריאיון לזמן ירושלים. "אני חושב שהרבה דברים ביחס של המערכת למגזר החרדי השתנו, וזה לא היה קורה אם לא הייתה כאן נציגות חרדית חזקה שהייתה אומרת את שלה. ביחס לצרכים של המגזר החרדי אני לא מרוצה, יש עוד הרבה דברים שאנחנו צריכים להגיע אליהם. אבל בחלק מהדברים אנחנו צועדים קדימה - בעיקר בכל הנושא של תכנון מבנים למגזר החרדי. זה נושא שאני חושב שאנחנו נמצאים בשלב מאוד מתקדם שלו".
כמו מה?
"אנחנו כרגע מתקצבים בנייה בנווה יעקב והולכים להוציא אותה לפועל. יש סדרת שכונות חרדיות שאנחנו הולכים לצאת בהן לבניית כיתות. ברמות א' אנחנו הולכים לבנות בית ספר. אין ספק שהייתי מעדיף לראות את בית הספר החרדי נכנס לשם, ולא את בית הספר של אהבת ישראל (תלמוד תורה מהזרם החרדי-לאומי - מ"ה).
"אבל בסיטואציה שנוצרה לאחר הבחירות אני חושב שזה שאנחנו עומדים כבר החורף לבנות שם בית ספר בן 24 כיתות, זה התפקיד שלי. לא הייתי אומר הישג, אבל זה התפקיד שלשמו נשלחתי. אני חושב שבאופן יחסי פיתחתי גני ילדים והיו פחות בעיות ממה שהיה מצופה. להגיד שאנחנו במצב הכי טוב שאנחנו יכולים להיות, לא הייתי אומר".
ובאילו תחומים לא הצלחת?
"אני חייב לומר שבנושא של יחסי חרדים-חילונים בירושלים. זה לא חלחל לשטח. אני וראש העירייה השכלנו להגיע להבנות והסדרים ברוב המקומות, אבל ברמת השכונות זה עוד לא קרה. בשכונות מעורבות המתח עוד קיים. הרדיפה של המגזר החרדי עוד קיימת. חוסר הנכונות לתת תנאים בסיסיים למגזר החרדי עוד קיים, לצערי הרב, ואלה דברים שאנחנו מתמודדים איתם יום-יום. רמות זו אחת הדוגמאות הקלאסיות. יש שם 30 ילדים, שזה מספר מתאים לגן ילדים תקני לכל דבר.
"אלה ילדים שנרשמו בעירייה כחוק בזמן ואין להם איפה ללמוד. הם לומדים
באשר להחלטה לקיים בחירות לשני מינהלים קהילתיים נפרדים בשכונה, אחד למגזר החרדי ואחד לכללי, אומר פינדרוס: "אין ספק שאני לא אוהב את הסיכום הזה. אני לא אוהב את מה שקורה שם, אבל זאת המציאות כרגע בעירייה. אני חושב שיחסי הכוחות די ברורים לי".
◄ בואו להיות חברים של זמן ירושלים גם בפייסבוק
בישיבת המועצה שנערכה לפני כמה ימים נמנעו חברי הסיעות החרדיות בעירייה, ופינדרוס ביניהם, בהצבעה על תקציב 2012, למרות היותם חלק מהקואליציה. ההימנעות מפתיעה מעט, לאור זאת שחלו בתקציב כמה שינויים, לרבות תוספות תקציב למגזר החרדי.
"אנחנו וש"ס ביקשנו מראש העירייה לתת ביטוי למגזר החרדי בתוך התקציב" מסביר פינדרוס. "אני חייב לומר שמאז תחילת כהונתו של אהוד אולמרט, לא בדקו לעומק את היחס והפרופורציות בין האוכלוסיות בירושלים בתקציב העירייה, והיחס הקיים הוא לא נכון.
"אם העיר מלאה היום באירועים בעשרות מיליוני שקלים, ובציבור החרדי יש מקסימום מיליון שקלים לאירועים, אני חושב שזה אומר הכול על הפרופורציות. לצורך העניין, הארכת הלימודים בחודש נוסף תוקצבה במיליון שקלים, ובמגזר החרדי אין שום עלייה בתכניות חרדיות, לא במניעת נשירה ולא בנושאי תרבות. אני חושב שזו הבעיה. ההימנעות הייתה אמירה מסוימת על כך שאנחנו חושבים שצריך להראות כיוון של פרופורציות נכונות, על פי החלק היחסי באוכלוסייה".
אז מצד אחד אתה מדבר על שיתוף פעולה עם ברקת, ומצד אחר יש לך המון ביקורת על כך שהדברים לא השתנו.
"לא ברקת אשם במערכת הזו".
אבל הוא זה שיכול להביא לשינוי.
"אז אמרתי, אנחנו לא מאה אחוז. אין אף פעם מאה אחוז. יש הרבה נושאים שאנחנו מצביעים בהם עם ברקת, גם נושאים שאנחנו לא מאמינים בהם. אנחנו משתפים פעולה בוועדות ובמועצת העירייה, את ככתבת מגיעה למועצת העירייה, ואת יודעת שהאצבע שלנו נתונה לו.
"אבל אני חושב שהתקציב הוא איזשהו חשבון נפש, ומותר לנו להגיד, 'רבותיי, אנחנו לא נמצאים שם, אנחנו רחוקים מלהיות איפה שאנחנו צריכים להיות'. יש שיתוף פעולה, אין ספק. יש דברים שהשתפרו בהחלט, אבל יש דברים שלא השתפרו, ואני חושב שזה היה הזמן לומר את זה".
ניתן לראות מגמה של התחרדות בעיר. האם אתה רואה בזה סוג של הצלחה?
"אנחנו לא במגמה שהעיר הזו תתחרד, אנחנו לא פועלים בשביל האינטרס הזה. זה לא מה שמוביל אותנו, וזאת הפילוסופיה שלי מאז כניסתי לעירייה ועד היום. היא לא השתנתה ולא עומדת להשתנות. דבר אחד אנחנו מבקשים לתושבים החרדים - זכויות אלמנטריות כאזרחים שווים".
פינדרוס הודף את אחת הטענות הנפוצות באשר לבני המגזר החרדי: יש סטיגמה מסוימת שהציבור החרדי לא משלם ארנונה, ואני חולק על הסטיגמה הזו. יש מקבלי הנחות בכל השכונות - אני אפילו לא רוצה לומר איפה, כי אני, בניגוד לאחרים לא רוצה לבנות סטיגמות - אבל יש".
"אולי כפתרון לטענות הללו, פינדרוס מציע רעיון מהפכני: חלוקת התקציב למינהלים הקהילתיים תיקבע על פי רמת תשלום הארנונה בכל שכונה: "שכל מינהל קהילתי יקבל את הארנונה שגבו ממנו על פי האחוז היחסי", הוא מגולל את תכניתו. "אתם אומרים שיש כאלה שלא משלמים, אז מינהל קהילתי חרדי יקבל על פי הכנסות הארנונה בשכונה שלו, ומינהל קהילתי לא חרדי - לפי הכנסות הארנונה בשכונה שלו".
בסוף היום, פינדרוס סבור שהתקציב בעיר "לא שוויוני ולא נכון - דרך אגב, גם למגזר הערבי. אני חושב שזה לא נכון לצעוק 'ירושלים מאוחדת' ולהתייחס למגזר מסוים כמגזר נחות, או לתת לו פחות זכויות, מכיוון שהוא לא משתתף בבחירות".
"בעיר חרדית או באזור חרדי אתה עוסק כל היום בעשייה ובפיתוח. בירושלים אתה עוסק המון, רוב הזמן, בכיבוי שריפות ובבירוקרטיה", עונה פינדרוס לשאלה על ההבדלים בין העבודה בעיריית ביתר עילית לזו בירושלים.
"זה שונה באופן מהותי. אני לא יכול לומר שהתרגלתי לדבר הזה, קשה לי מאוד עם זה. קשה לי לא לסיים יום בפרויקט, אלא עם בכיבוי שריפות פה ושם, או בניסיון להגיע לאיזשהו סיכום. זה ההבדל אולי בין בנאי לכבאי. אבל אני חושב שירושלים זה אתגר גדול יותר, האתגר הוא להיות בנאי בירושלים".
אתה חושב על הבחירות הבאות?
"בפוליטיקה הישראלית שנתיים זה נצח. אני באמת עסוק מאוד בטיפול במגזר החרדי, בטיפול בצרכים שלו ובדברים האלמנטריים שלו, ואני מעדיף שבבחירות הבאות נעשה את המקסימום כדי לזכות במקסימום כוח במועצת בעירייה. כך נוכל למלא את השליחות שלנו ולדאוג שהמגזר שלנו לא יהיה מקופח. יש כוונה ברורה לעשות כל מה שביכולתנו כמפלגה פוליטית בשביל להיות יותר חזקים".
בדוח המבקר ירושלים ספגה ביקורת על כשלים בפיקוח על המיון, הרישום והשיבוץ של תלמידות מהמגזר החרדי בבתי הספר בעיר – התחום המצוי באחריותו של פינדרוס. באחד המקרים 20 תלמידות ממוצא ספרדי נותרו בבית אשתקד משום שלא שובצו לבתי ספר.
"אין הפרדה", קובע פינדרוס, "בבתי ספר לומדים גם אשכנזים וגם ספרדים. יש נושא של שיבוץ. ברגע שכל בתי הספר העל תיכונים הם על אזוריים, וברגע שיש 2,500 בנות שמנסות תמיד להגיע לאלף המקומות הראשונים, באופן טבעי זה יותר בעייתי. תקצבנו מנגנון שיטפל בנושא הזה, יבדוק את התלונות יבדוק אם יש בהן ממש או לא. כשהוגשו בשנה שעברה תלונות שמצאנו שיש בהן ממש, הן טופלו מיידית והוגשו תלונות נגד מנהלים בצורה מסודרת. המערכת עבדה בצורה מסודרת".
פינדרוס מסביר ומוסיף כי "אם יש ילדה שצריכה סיוע לימודי ואומרים לבית ספר מסוים לקבל אותה, ובית הספר אומר שאין לנו כלים לתת לה סיוע, אז העירייה מעמידה איזשהו סל סיוע. וזה בעצם תקציב. יש איש קשר בין המוסדות, ויש תקציב לחבילה לסייע לבת שיש לה קשיים, שזה לא ייפול על בית הספר".
לא ניתן להתעלם מהאירועים האחרונים בחברה החרדית. האם מדובר בהקצנה?
"אני נמצא בציבור החרדי 40 שנה. גדלתי במגזר החרדי, יש לי במשפחה הקרובה המון אחים ואחיות, גיסים וגיסות, כולם מהמגזר החרדי. אני לא מכיר הקצנה במגזר החרדי. אני חושב שיש עבודה תקשורתית מוצלחת מאוד. אני חייב להחמיא למי שעשה אותה, אף על פי שזה פוגע בי. אני חושב שהוא עשה עבודה מוצלחת בהצגת דברים בצורה מסוימת.
"אני לא חושב שיש הקצנה. המגזר החרדי הוא מגזר סטטי בתרבות שלו. הוא לא משתנה משנה לשנה, לא מיום ליום ולא מדור לדור. לפני כמה שנים דיברו על זה שהציבור החרדי נפתח, ואז צחקתי וגיחכתי. גם היום, כשאומרים לי שהוא מקצין, אני מגחך. הוא לא משתנה, לא להקצנה לא לפתיחות ולא לשום דבר. מצב סטטי".
אז מה מציף את הנושא?
"מישהו. אם זה הקרן החדשה או מישהו אחר שהחליט לנהל מאבק. פעם נאבקו על זה שלא הולכים לעבודה, וקודם על זה שלא הולכים לצבא, והיום מנהלים מלחמה שרק לא יבואו לצבא. המלחמה היא מלחמה שקיימת 60 שנה, רק הטקטיקה השתנתה.
"ב-2003 אמרתי שאם מועצת גדולי התורה תחליט מחר בבוקר שכל החרדים מתגייסים בתוך 24 שעות, עוזבים את הישיבות והולכים לעבודה, ימצאו סיבה אחרת לא לאהוב את החרדים. תארי לעצמך שכולם היו מחליטים שבשביל שלא ישנאו אותנו סוגרים את המועדון, וכולם הולכים ומשרתים בצה"ל ופתאום היתה בעיה של שירת נשים. אז מה, ההסתה הייתה אחרת? היה אותו דבר".
מצד אחר, בעבר דיברו על החרדים כישות אחת, וכעת מדברים על קבוצה קיצונית.
"כשיש רצח במגזר החילוני, אני אף פעם לא מאשים את החילונים שהם רוצחים את נשותיהם. באופן טבעי לא חשבתי ולא אמרתי שזו קבוצה קיצונית, בכלל לא נכנסתי לדיאלוג כזה. זה שהכניסו אותי לדיאלוג כזה, על כך אני מתקומם. אני לא בדיאלוג הזה בכלל, זה לא רלוונטי לי בכלל. אני לא אמור להתנצל על מישהו שירק ולא על מישהו ששם תמונה נוראית ומזעזעת. אני לא אמור להתנצל. העיתונאים לא היו אמורים לצלם אותו בכלל (את הילד בטלאי הצהוב - מ"ה).
"אני רוצה לשאול אותך: מה אם הייתי לוקח את הכתבים החרדים יום אחד לסיור בשכונה שיש בה אלימות בני נוער לאחר 24:00 בלילה והייתי מצלם, ולמחרת כל העיתונים החרדים היו מתמלאים כותרות כמו 'המגזר החילוני איבד את השפיות והקצין, תראו איך הם מתגלגלים ברחובות, תראו את האלימות במגזר החילוני'? היית מרגישה שנעשה לך משהו לא הוגן.
"היית קמה יום אחד ורואה ש'המודיע', 'יתד נאמן', 'משפחה', 'בקהילה' – כל העיתונים מלאים בכותרות ענק ותמונות של איזושהי שכונה בארץ, שקורה שבני נוער בה מתנהגים קצת לא בנימוס לאחר 24:00-23:00 בלילה, פוגעים בבחורה או שתיים שעוברות שם. הייתי עושה מזה כותרות, מורח את על כל העיתונים החרדים, מדבר על החינוך החילוני הקלוקל ומזדעק 'לאן זה מוביל אותנו'. אני וחושב שאדם חילוני סביר היה מתקומם מאוד".
כמו רבים אחרים, פינדרוס חושב שהסיקור החילוני הנרחב מחבר בין החרדים, שחשים מותקפים, ולא באמת נועד לעזור למי שרוצה שינוי בתוך המגזר. "אנחנו מרגישים שכולנו מותקפים, וזה מקצין אותנו.
"כשאנחנו רואים את אותה תמונה אנחנו מותקפים. זה בדיוק מה שעשו. אין ספק שמצליחים להרחיב את השסע, לא להקטין אותו. אני חייב לומר שיש הרבה אנשים, גם חרדים וגם חילונים, שיש להם אינטרס לעשות את זה. זה מועיל להם, זה שווה להם וזה עושה להם טוב, לכן אנשים אפילו משקיעים כסף בבדיחה הזאת".
ככלל, נושא היחסים בין חרדים לחילונים מטריד את פינדרוס. הוא אומר: "הדרך היחידה שאנצליח לחיות יחד היא שאנחנו לא נחטט לחילונים בחיים שלהם, והם לא יחטטו לנו בחיים שלנו. הדרך הבטוחה להתנגשות היא שאנחנו ננסה לשנות את אורחות החיים של החילונים במרחב הציבורי, או שהחילונים ינסו לשנות את אורחות החיים שלנו.
"בשכונה מעורבת צריך לקבוע קודים ברורים. אין ספק שבשכונה מעורבת אין קווי מהדרין ולא צריכים להיות, ואני לא מתווכח על זה. אבל אני חושב שאם במאה שערים רוצים לעשות כניסה לבית כנסת לגברים ולנשים, זה לא עסק של אף אחד".
לגבי שבת בשכונות מעורבות הוא אומר כי "אם הסטטוס-קוו הירושלמי הכללי הוא לא לפתוח אז לא, ואם הסטטוס-קוו מאפשר לפתוח, אז שיפתחו. אם אומרים לא לפתוח משהו בשכונה בשבת זה לא כי היא חרדית, אלא כי לפי הסטטוס-קוו לא צריך לפתוח".
לדבריו, "אני חושב ששורש הבעיה הוא שרחל עזריה מסיירת במאה שערים. שם מתחילות הצרות שלנו. כשהיא דואגת לנשות מאה שערים, ואני מתחיל לדאוג לנשים החילוניות שמותקפות, אז אנחנו מאבדים את הגבולות. זה נושא רגיש, ואם רוצים לחיות יחד אנחנו צריכים לעשות משהו בשביל זה".
אז צריך ליצור הפרדה ברורה ולא לחיות בערים מעורבות?
"אני מציע לשמור את ירושלים כעיר לכולם ולקבוע כללי גזרה ברורים, כשהכלל הבסיסי וכלל המוצא הוא שאחד לא מנהל לאחר את החיים. ברגע שחיים על בסיס זה יש סיכוי לחיות. אם לא? את יודעת מה, נמשיך להיאבק אם ירושלים מתחרדת או נהיית חילונית ולא נגיע לשום מקום".
"מה סדר היום שלך כסגן ראש העירייה?", אני שואלת את פינדרוס לסיום. "אני פה מ-10:00 עד 22:00 בלילה", הוא עונה. ומה לגבי זמן עם המשפחה? "יש שבת למשפחה". "תחביבים או ריצה בערב?", אני מנסה מכיוון אחר. "לא מספיק שהארנונה שלי עושה מרתון, גם אני צריך לרוץ מרתון?", מתלוצץ פינדרוס. "אני כמעט לא יוצא. זה גם הבדל בין התרבות החרדית הקלאסית לתרבויות אחרות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם