מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה: "לא כל מי שגר כאן גאידמק"
כולנו חולמים לחיות על חשבון הברון, אבל רק מיכאל כרסנטי מרעננה באמת חי את החלום. בראיון ראשון מאז שמונה למנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, הוא מנסה לשווק את המקום כאלטרנטיבה לרעננה: "היישוב הזה נותן הזדמנות לזוגות צעירים, לא רק לאוליגרכים"
נא להכיר: מיכאל כרסנטי, בן 39, תושב רעננה ומנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה. היישוב היוקרתי שנמצא בצפון מישור החוף, צמוד לקו החוף ולנמל העתיק, ייחודי מסוגו בארץ: הוא נבנה על אדמות שנרכשו על ידי הברון רוטשילד ומנוהל עד היום על ידי חברה עסקית שהוקמה על ידי אחד מצאצאיו. במובן זה, קיסריה מזכירה את המושבות שנוהלו על ידי פקידי הברון בסוף המאה ה-19.
כרסנטי, המנהל את הקרן בשנתיים האחרונות, הוא מעין ראש הרשות המקומית, אם כי הוא לא נבחר על ידי התושבים, אלא מונה על ידי דירקטוריון הקרן. "קיסריה היא אלטרנטיבה לתושבי השרון", הוא אומר בראיון ראשון. "היישוב הזה הוא הזדמנות נדל"נית לזוגות הצעירים, לא רק לאוליגרכים".
נו, באמת. לא כל אחד יכול לגור כאן. הפיתוח של קיסריה לא ממש תורם להרגעת המצוקה החברתית.
"עבור זוג צעיר כמוני וכמו אשתי, יותר זול לקנות מגרש של 500 מ"ר בקיסריה מאשר מגרש של 300 מ"ר ברעננה. כך שיש כאן בהחלט אלטרנטיבה למי שמרוויח טוב ויש לו נקודת פתיחה מינימאלית".
ברעננה יש גם שכונות פחות חזקות, מה שאין בקיסריה.
"זה נכון שלרווחה אצלנו אין הרבה עבודה, אבל יש גם כמה מקרים שמטופלים על ידי מחלקת הרווחה. זה קיים בשוליים, אבל קיים. גם אצלנו לתושבים יש תלונות, כמו בכל יישוב אחר".
לפני קצת יותר מאלפיים שנה החל המלך הורדוס, שמלך על ארץ ישראל בחסות השלטון הרומי, לפתח כפר קטן על חוף הים. בתוך זמן קצר הפך אותו כפר לבירתה של ארץ ישראל בתקופה הרומית. הורדוס החליט לקרוא לעיר שהקים בשם קיסריה, על שמו של הקיסר אוגוסטוס, פטרונו של המלך האדומי. העיר הפכה לאחת החשובות באימפריה, והנמל שנבנה בה היה אחד מהגדולים בעולם העתיק.
חלפו השנים, ואישיות נוספת שהשפיעה על הארץ הגיעה לקיסריה. הפעם מדובר בברון אדמונד בנימין דה רוטשילד, מי שתרם להקמת רוב המושבות בתקופת העלייה הראשונה, רכש בשנות השמונים של המאה ה-19 עשרות אלפי דונמים של קרקע סמוך ליישוב העתיק.
לאחר הקמת המדינה העבירו צאצאיו של הברון את רוב האדמות שנרכשו לרשות המדינה. רק האדמות של קיסריה נותרו
עד לפני 2003 היישוב היה עצמאי וללא מעמד מוניציפאלי – ובכך היה היחיד בארץ. מאז אותה שנה עבר היישוב לתחום המוניציפאלי של המועצה האזורית חוף הכרמל. בהסכם שנחתם בין החברה, ועד התושבים והמועצה האזורית נקבע כי החברה לפיתוח קיסריה תמשיך לנהל את היישוב.
לפני כשנתיים וחצי מונה כרסנטי למנהל החברה לפיתוח קיסריה, לאחר ששימש סמנכ"ל החברה למשק וכלכלה של המרכז לשלטון מקומי. מאז הוא מפתח את היישוב ואת פארק התעשיות שלו. "מבחינתי, לנהל את הפארק זה לא פחות משמעותי מאשר לנהל את היישוב עצמו", הוא אומר. "פארק התעשיות מספק תעסוקה ל-8,000 איש מכל האזור. אני רוצה שכל האנשים שעובדים כאן יגורו באזור".
קיסריה זכתה לדימוי של יישוב יוקרתי.
"האקסקלוסיביות שלה לא נובעת מכך שכל מי שגר כאן הוא גאידמק. יש כאן חינוך באיכות גבוהה, קו חוף מהיפים בעולם, מועדון גולף, איכות חיים וחיי קהילה. את זה אין באף רשות מקומית אחרת בארץ".
זה היישוב היחיד בארץ שבנוי על קרקע פרטית ועד לפני מספר שנים כלל לא היה ישות מוניציפאלית, אלא גוף עסקי.
"זה נכון, והתושבים מאוד מרוצים. אבל המודל הזה לא נכון בכל מקום, כי אנחנו עדיין דמוקרטיה. צריך לאפשר לציבור לבחור את ראשיו. המודל כאן מצליח כאן בגלל הרקע ההיסטורי של קיסריה. היה ברור לכולם שאנחנו, כגוף מקצועי, ננהל את היישוב לצד המועצה האזורית והוועד המקומי. זה מעוגן בהסכם בינינו".
אחד האתרים המזוהים עם היישוב הוא מגרש הגולף שלו, המושך את עשירי הארץ. לדברי כרסנטי, מגרש הגולף עשוי להיות אחד ממנועי הפיתוח המשמעותי של התיירות לארץ.
"יש 150 מיליון תיירי גולף בעולם, רק באחרונה הענף הזה הוכר כענף אולימפי", הוא אומר. "זה ענף התיירות הכי צומח ואלה התיירים הכי בזבזנים. תאר לך מה יקרה אם נצליח להביא לכאן אחוז מהתיירים האלה. זה האתגר שלנו. מעבר לתיירות העולמית, מגיעים לכאן מבלים מכל רחבי הארץ לפסטיבל הג'אז שאנחנו מארגנים בנמל העתיק. אנחנו מארגנים גם פסטיבל עפיפונים, והמקום מלא במבלים ישראלים".
כ-1,700 משפחות מתגוררות בקיסריה, רובן ככולן עשירות. בנוסף ליישוב היוקרתי ולעיר העתיקה מנהלת הקרן גם את פארק התעשיות ביישוב. "מדובר בפארק העסקים העתידי של ישראל", מבהיר כרסנטי.
"יש כאן 3,000 דונם של עסקים. אני אגיד לך מה היתרון שלנו. תראה מה קורה לדוגמה באזור התעסוקה בנתניה. צפוף שם ואין מקום. לא נעים להיות איש עסקים שם. מי שבא לקנות בסופר גונב לך את החניה. אצלנו זה המקום הנכון. זה הפארק הכי גדול בישראל. יש כאן 180 חברות היי טק וביו טכנולוגיה ו-8,000 עובדים".
עדיין יותר נוח להגיע לאזור התעשייה של הרצליה מאשר לקיסריה.
"זה קורה בגלל שהמדינה מתכנסת בתוך גוש דן ומוכנה לשלם את המחיר של פקקי תנועה. אנחנו כאן מייצגים אלטרנטיבה. כל ההכנסות מאזור התעשייה הולכות לקרן רוטשילד שתומכת בחינוך בישראל. הקרן עושה פילנתרופיה בכל רחבי הארץ".
במקביל לעבודתו כמנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה, כרסנטי משרת במילואים כסמח"ט בשריון בדרגת סא"ל. "לא קל לשלב את המילואים עם העבודה", הוא אומר. "מי שמשלם את המחיר זאת המשפחה שלי. כשאני מגיע למילואים, אני רואה את השאריות של ישראל האמיתית. זה אותו שליש מפורסם שהולך להילחם בלי לצקצק בלשון, משלם מסים ומשתתף במאמץ. כשאתה רואה את ישראל האמיתית אתה נטען אנרגיות, כי מדובר באנשים שעוזבים את המערכת האזרחית למרות כל הקשיים".
אלו קשיים לדוגמה?
"המערכת האקדמית חסרת סבלנות למילואים. אני מוצא את עצמי מדבר עם מרצים ועם דיקאנים ומסביר למה צריך לבוא לטובת חיילים שחוזרים משלושה שבועות של אימונים. זה נהיה יותר ויותר קשה. זאת אחריות מאוד כבדה".
גם קיסריה זה ישראל האמיתית?
"האזור כאן הוא ללא ספק ישראל האמיתית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם