השוטר הטוב: ראיון עם מפקד החיל הכי לא פופולארי בצה"ל
קצין משטרה צבאית ראשי, תא"ל מאיר אוחנה, עומד בראש חיל שחוטף מכל הכיוונים. ככה זה כשחייליו נלחמים בנגע הסמים, לוכדים עריקים, מנסים למנוע שחיתות בצבא ומאיישים את המחסומים בשטחים. בראיון לזמן חיפה הוא מספר על חייו הלא קלים של השוטר הצבאי וסוגר חשבון עם אלו שלא רצו אותו בתפקיד
כשאוחנה הצעיר התגייס ונשלח למשטרה הצבאית גם הוא לא קפץ משמחה. "האמת היא שכשהתגייסתי לא רציתי ללכת למשטרה צבאית, אבל נוצרה סיטואציה ויצא שכמה חברים הלכנו לאותו מקום", מודה הקמצ"ר.
אוחנה, תושב קרית ים, נלחם כדי להגיע לראש הפירמידה של החיל. זה היה מתבקש עבור החייל שעבר את כל השרות שלו במשטרה הצבאית. הוא עבר דרך כל תפקיד אפשרי, וגם שתי מלחמות: לבנון הראשונה והשנייה.
הוא התחיל את שרותו ביחידה מיוחדת של המשטרה הצבאית בדרום לבנון שתפקידה היה למנוע הברחות. הוא יצא לקצונה, פיקד על בסיס משטרה צבאית בטבריה, אחר כך מונה למפקד מצ"ח, מפקד כלא מגידו, מפקד מ"צ בפיקוד מרכז ובין לבין הצליח לסיים תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה ותואר שני במנהל ציבורי וביטחון לאומי.
כל השנים הוא היה קצין מצטיין ואז רגע לפני שנגע בפסגה ומונו על ידי הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, לקמצ"ר - עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בבקשה שלא לקדם אותו לתפקיד, בטענה שאוחנה היה מעורב בטיוח החקירה של תת אלוף צ'יקו תמיר.
בעתירה נטען כי החקירה נגד תא"ל תמיר הייתה שטחית ולא נגעה לעניין המהותי, שהטרקטורון הצבאי ניתן לבנו בן ה-14, בניגוד לחוק וכי החקירה התמקדה בעניין התאונה, כאילו הייתה תאונה מן השורה.
בהתייחסו לפרשה אומר תא"ל אוחנה: "לא קרה כלום מבחינתי. התקשורת עשתה את כל הרעש, כי היו כאלו שרצו סקופים ועובדה שלא קרה כלום, אפילו קיבלתי את ההכשר הכי טוב מבג"ץ. התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה נגד מינויי, והם זרקו אותם מהמדרגות ואמרו להם שהמינוי כשר ותקין וזהו. כנראה שבדרך למעלה יש כל מיני אנשים בעלי עניין שרוצים לעשות דווקא,
יש לכך לא מעט דוגמאות אצלנו בצבא ובכלל בחברה. אבל בסדר, זה מאחורי. פשוט ניסו לחבר דברים שלא בהקשרם בכלל, כדי לחבל במינויי. מה אני קשור לאיך שצ'יקו תמיר נחקר,? הרי לא אני חקרתי אותו. אמנם אני הייתי אחראי על גוף החקירות, אבל בסוף הנושא נבדק, מונה צוות שבדק את כל ההתנהלות והתברר שההתנהלות הייתה תקינה.
"היו פה ושם הערות לקצין זה או אחר ברמה זוטרה יותר, אבל לא מעבר לזה. הרי בסוף תמיר עצמו לא נשפט, הוא קיבל נזיפה כזו על חוסר תשומת הלב".
אבל אתם חקרתם כאילו היה בתאונה מהשורה, בעוד שהוא גם לא סיפר אמת בתחילה ולא טיפלתם בכך שהוא נתן לבנו בן ה-14 לנהוג
"זה טופל כתיק תאונה לכל דבר, כי זה תיק תאונה. עובדתית זו הייתה תאונה"
חששת שלא תקבל את תפקיד הקמצ"ר בגלל הפרשה?
"ממש לא, אני בוודאות ידעתי שאני אקבל את התפקיד. אני יודע מה עשיתי ואני שלם עם מה שעשיתי. מבחינתי אלו היו רעשי צד. זה גם עניין של עיתוי. כשרוצים לעשות רעש אז עושים. אם ננבור בהיסטוריה היו עוד מקרים. היה כנראה איזה בעל ענין כזה או אחר שרצה להקשות אבל עובדה שבסוף היה בסדר וקיבלתי את כל הגיבוי ממי שהיה צריך".
אולי ראש עיריית קרית ים, שמואל סיסו, ישמח לשמוע שתא"ל אוחנה מתגורר בעירו. הוא נולד אמנם בצפת, אך עם נישואיו עבר לחיות בקרית מוצקין ומשם עבר לקרית ים. ילדיו הם קרייתים, האחד בוגר אורט קרית מוצקין והשני עדיין לומד שם.
ולא, הוא מעולם לא חשב לעזוב את הקריות: "יש כאלו שעוברים בסיסים ועוברים דירות, אני העדפתי להישאר באותו אזור ולנסוע. הקריות התפתחו מאוד במהלך השנים, אני העדפתי שלא להעביר את הילדים ממקום למקום, ולתת להם לגדול במקום בו הם היו וחיו כל הזמן - בקריות".
אי אפשר שלא לשאול את מפקד המשטרה הצבאית את השאלה הכי מתבקשת: מה לעזאזל עושים עם הדימוי השלילי שיש לחיל בקרב החיילים? "היום דווקא הדימוי עלה", הודף תא"ל אוחנה.
"חלק מהחיילים מביעים רצון להתגייס למשטרה הצבאית ולא רק למצ"ח, יש כאלו שמתנדבים ללכת למשטרה. אלו שהולכים למעברים בקו התפר, מתגייסים יחד עם הלוחמים. לאחרונה אושר למי שמשרת שם ועונה על כמה קריטריונים לקבל תעודת לוחם לכל דבר וזה משמעותי. עדין מצ"ח נחשבת ליוקרתית ואנחנו עושים מיונים קשים כדי להתקבל. למשל בנות שמתקבלות צריכות לשרת שלוש שנים בסדיר".
אבל עדיין יש כאלו שלא רוצים לשרת בחיל
"בסוף כולם מסתדרים. כמעט ואין כאלו שמסרבים לגמרי. אנחנו משקיעים הרבה פעילות הכנה. בשנתיים האחרונות הבנו שככל שנוריד את רמת האי וודאות מוקדם יותר - רמת הנכונות תעלה, אז התחלנו בפעולת הסברה מאוד ייחודית לחיל שלנו: אנחנו הולכים לבתים של אלו שאותרו כמיועדים לשרת אצלנו. היום יש שיבוץ חזוי, אנחנו מקבלים רשימות של מיועדים ואנחנו יוצרים איתם קודם כל קשר טלפוני והולכים דווקא לאלו שהכי לא מרוצים מהרעיון.
"אנחנו שולחים לזה קצינים וחיילים מצטיינים שיושבים איתם ועם ההורים, מסבירים להם מה זה המשטרה הצבאית, עונים על שאלות ומנסים להרעיל אותם לפני שהם מתחיילים. בפגישות האלו יש פעמים בהם אנחנו מגלים שהבן אדם לא מתאים להיות במשטרה הצבאית. אנחנו רואים שהוא אולי בסביבה עבריינית, מגיע ממקום לא הכי טוב ונכון, ואז אנחנו מחליטים לוותר עליו".
הזכרת את נושא המעברים. זה משהו חדש?
"החיל שלנו בנוי מכמה מערכים. יש את מערך הכליאה, נושא השיטור, האכיפה והתעבורה, תחום החקירות שזה מצ"ח ויש עוד תחום שנוסף בשמונה שנים האחרונות שזה המעברים. יש לנו 1000 חיילים במעברי הגבול באזור קו התפר יהודה ושומרון, עוטף ירושלים.
"החיילים האלו עושים את עבודת הבידוק ממש כמו סלקטורים בנתב"ג. לפני כמה ימים נמצאו במעבר סאלם מטעני צינור ואקדח, זה חבר'ה שלנו שתפסו את זה. זו יחידה של בנים ובנות. למעלה מ-3000 חיילים משרתים היום במשטרה הצבאית בסדיר ויש עוד פי שתיים מזה במערך המילואים".
המחסומים זה עניין רגיש, לא מזמן דובר על כך שרק אחוז קטן מתלונות של פלסטינאים על התנהלות החיילים במחסומים מגיע לכתב אישום.
"זה היה בכלל על תלונות של תנועות. אני הופעתי גם בוועדת טירקל כמי שאחראי למעשה על יחידת מצ"ח שהיא אמונה על חקירות של תלונות של פלסטינים. אלו העובדות: 6-9 אחוז מגיעים לכדי כתב אישום. ההחלטה בסוף אם להגיש כתב אישום או לא היא של הפרקליטות, בסוף גורמי החקירה מבצעים את החקירות. היו טענות על משך החקירה שאנחנו מבצעים בכמה מקרים.
"אבל לפעמים מגיע אליך פלסטיני ומתלונן שהבן שלו נהרג לפני שנתיים, אין אירוע, אין אנשים, את צריכה לנבור ולעשות עבודת נמלים. התפקיד של מצ"ח זה להגיע לחקר האמת ולעשות את מירב העבודה כדי לטפל באירועים, יש תלונות שמגיעות מאוחר יותר יש דברים שגם כפופים למדיניות הפרקליטות בפתיחת תיקי חקירה".
יש עלייה או ירידה במספר התלונות של פלסטינאים על החיילים במעברים ובכלל?
"עכשיו יש ירידה, יש פחות מחסומים ולכן יש פחות חיכוך. גם השטח יותר רגוע בשנים האחרונות, אין אינתיפאדה למשל, אז ברור שיש ירידה. זה כמובן יכול להשתנות בשניות, אם מחר מתחילים אירועים. ברוב המחסומים היום יש אנשי משטרה צבאית וברגע שהופכים את זה לאנשי מקצוע רמת החיכוך יורדת. לפני כן כשהיו חיילי בט"ש שפחות מבינים את העיסוק ופחות קיבלו הכשרה, אז היה יותר חיכוך.
"קחי לדוגמא את כל מה שקרה עם האירועים של עופרת יצוקה ודו"ח גולדסטון. בסוף מה שאיזן את העניין ועזר לנו מול הטענות של הדוח ומול טענות של גורמים באו"ם, אלו היו תיקי החקירה של מצ"ח. אמרו שהצבא מטייח ולא מטפל וכולי, ובסוף עובדתית הראינו שזה לא נכון ושיש עשרות מקרים שנחקרו על ידינו. על חלק הוגשו כתבי אישום, חלק טופלו משמעתית וחלק נסגר.
"אני יכול להגיד בוודאות שהתיקים האלו נחקרו בצורה מאד יסודית. מיניתי בזמנו צוות בראשות סגן אלוף שבמשך כמה חודשים התעסק רק בתיקים האלו. היו עבירות בכל התחומים, אירועי ביזה, אירוע ירי על אזרחים, בעיקר חשד לירי של חפים מפשע. היה את המקרה הידוע של שני החיילים שגנבו כרטיס אשראי של פלסטינאי והשתמשו בו, הם הועמדו לדין".
במהלך עדותו בוועדת טירקל נשאל תא"ל אוחנה מדוע ששוטר צבאי לא ילווה בשטח יחידות הנכנסות לפעילות. אוחנה התנגד נחרצות להצעה זאת, והוא מסביר: "שאלו אותי ואמרתי שזה לא נכון לעשות את זה. זה נראה הזוי שכח שהולך להסתער יחשוב פעמיים אם להסתער ואיך, כי יש לידו שוטר מהמשטרה הצבאית.
"אי אפשר שכל יחידה תיקח איתה עורך דין, למעשה. לא צריך את זה. אם צריך לחקור יש מנגנון מאד מסודר שעושה את זה. אם היינו מסכימים לזה, זה סוג של הבעת אי אמון בחיילים שלנו ואסור שזה יקרה. זה עלול לכבול להם ידיים ורגליים בזמן לחימה, ואני לא מוכן שזה יקרה".
עידן הטכנולוגיה המתקדמת, האייפונים ואחיהם, משמשים לא מעט את המשטרה הצבאית, כך מסתבר. "היום הטכנולוגיה היא מימד מאד משמעותי גם בחקירות", מגלה תא"ל אוחנה. "היום את חוקרת חייל על סמים וכשאת בודקת לו בפלאפון את מוצאת כל מיני עדויות לפשעים אחרים שהוא עשה, כמו של מסחר בנשק, של התעללות. היו כמה מקרים כאלו. כמובן יש גם כאלו שמצלמים סרטונים וכאלו שמעלים ליוטיוב סרטונים שמצביעים על התנהגות, או התנהלות לא הולמת, או בלתי חוקית. גם זה משמש אותנו לא פעם".
הזכרת את נושא הסמים, עד כמה זה נגע בצה"ל ואיך מטפלים בזה בצבא מודל 2012?
"הצבא זה המקום היחיד היום שאפשר לעשות בו בדיקות סמים אקראיות, לכל אחד. החיילים לא חייבים על פי חוק להיבדק, אבל בדרך כלל הם נותנים לנו לבדוק. אני מקווה שנצליח לשנות את זה ולהגיע למצב שכן יהיה ניתן לחייב כל חייל לעבור בדיקה".
ואם חייל מסרב?
"זה תלוי, אם יש מידע מוקדם עליו, אפשר להוציא צו ולהכריח אותו לעבור בדיקה. בימים אלו אנחנו פועלים לשנות את החקיקה בעניין. בצבא זה רגיש כי אם יש אחד כזה שהוא נהג, הוא לא יכול להיות תחת השפעת סמים וכמוהו גם חייל בתפקיד מסווג, או לוחם בשטח. גם אם יש לנו מידע על חייל שהשתמש בסמים בחופשה אנחנו יכולים לבדוק אותו. לפי הנתונים שלנו - אחוז גבוה מהחיילים שמשתמשים בסמים יעשו את זה בדרך כלל מהבית ולא בתוך הצבא, מדובר בשני שליש מהחיילים שנמצאו משתמשים. מבחינת הענישה זה לא משנה. לא מקלים ראש אפילו בכמות לשימוש אישי, כמו שעושים באזרחי. אנחנו מבצעים הרבה פעילות גם בנושא האלכוהול.
"לכאורה, אין בעיה פלילית או איסור בצבא לשתות אלכוהול. חייל יכול לשתות יין, אבל למרות זאת, לא פעם אנחנו פושטים על בסיסים וכשאנחנו תופסים אלכוהול בחדרי החיילים, הענישה היא לא ברמת המשטרה, כי כאמור זה לא פלילי, אלא ברמה של מפקדים. המפקד יכול להעניש את החייל שאצלו נמצא אלכוהול. אנחנו עושים פעולות משותפות עם המשטרה, זה גם להראות לחיילים שיש לנו אחריות עליהם גם כשהם בחופש. בשנה האחרונה אף חייל לא נהרג בתאונת דרכים צבאית, אבל 13 חיילים נהרגו בחופשה".
באזרחות הסמים הפכו לנגע, גם בצבא?
"אמנם יש עליה בתיקים של סמים, אבל זה תלוי חשיפה. הרי אם נבדוק פחות, גם נמצא פחות. צה"ל בסופו של דבר הוא בבואה של החברה הישראלית. למרות שכאלו עם עבר פלילי או עבר של שימוש לא יגויסו לצבא, עדיין יש חיילים שנתפסים על שימוש ואחזקת סמים".
בראיון שערך תא"ל אוחנה לפני מספר שנים לעיתון "במחנה" הוא אמר, כי הוא היה נמנע מגיוסם של כמה מהחיילים שהצבא מגייס היום. אוחנה עומד על כך גם היום ומסביר: "זה לא תלוי בי. צה"ל הוא צבא העם וצריך לגייס כמה שיותר והצבא יודע לעשות סינון. זה נקודתי, אי אפשר ממקרה אחד להקיש על כולם, כי יש הצלחות גם במקרים שלכאורה לא הייתי מגייס. יש אנשים שמשתקמים והופכים ללוחמים ויש כאלו שבדיעבד אתה אומר: 'חבל שגייסנו אותם בכלל'".
דבר אחד שלא השתנה בין המשטרה הצבאית 2012 לזו של העשורים הקודמים, הוא הרצון להגיע לכל עריק ומשתמט באשר הוא. רבים שואלים מדוע הצבא צריך לרדוף ולהתעקש לגייס את אלו שמעדיפים לחמוק מלשרת בו, לאור העובדה שבשנים האחרונות יש עודף מתגייסים לצבא.
"אם הבן שלך בסדר ועושה צבא וקורע את התחת, איזה מסר נעביר לו אם נוותר בקלות על אלו שלא התחשק להם לשרת?", שואל תא"ל אוחנה. "למה שהבעייתיים ירוויחו ואלו שבסדר ימשיכו לשאת בנטל. זה מסר לא טוב שאנחנו נשדר, אם לא נביא לכך שכולם יעמדו באותה חובה. הצבא והחברה צריכים לשדר מסר הפוך.
"נכון שיש סיפורים של חיילים עם קשיים אמיתיים, שלא רוצים להתגייס בגלל בעיות כלכליות במשפחה או אחרות, אבל יש גם הרבה שלא, שסתם לא בא להם, או שהעדיפו לנסוע לחו"ל ללמוד. אותם אנחנו עוצרים. יש אותו דין לכולם. גם אם אותו חייל לא יתגייס בסוף, הוא צריך להיענש. אבל אחוז גבוה מהמשתמטים או העריקים שאנחנו תופסים, בסוף מצליחים לשרת ולסיים את השירות.
"אנחנו רוצים לבוא בנושא הזה לראשי המועצות ולרתום אותם למאמץ לחייל כל אחד. כמו שבערים רבות ראשי העיר מתגאים בשלטי חוצות באחוז הזכאים לבגרות, הם גם צריכים להתעסק באחוז המתגייסים אצלם ולטפל גם בנושא ההשתמטות. אנחנו רוצים שזה יטופל גם דרך מוסדות הרווחה, שייקחו על כך אחריות".
מה שכן השתנה בשנים האחרונות, הוא הטיפול בנושא הבוער במדינה: השחיתות. לפני שלוש שנים הוקמה יחידה לחקירות הונאה במשטרה הצבאית, יחידה שהוקמה לאחר שנמצא כי נגע החיתות הגיע גם לשורות הצבא. "מדובר בעבירות שנוגעות לכספים", מסביר תא"ל אוחנה את פעילות היחידה הייחודית. "ראינו שיש חקירות שדורשות מיומנות מיוחדת, ולכן החלטנו למקצע חוקרים בנושא הזה ולהקים את היחידה. הצבא הרי מתעסק עם תקציבי ענק, לכן צריך ידע ספציפי בקריאת דוחות, בכלכלה.
"כשבונים יחידה נפרדת, יוצרים מומחיות. דרך היחידה הזו הבאנו לא מעט המלצות למטה הכללי שיכולות לחסוך וחוסכות מיליוני שקלים. למשל דרך החקירות הללו הגענו למסכנה שצריך להדק יותר את הבקרה על הדלק בצבא. תקציב הדלק הוא מהגדולים בצבא, למשל יש רכבים שאין בהם פזומט או תחנות בתוך בסיסים שלא הייתה עליהם שליטה ונמשכו משם כמויות בלתי פרופורציונאליות של דלק.
"אנחנו חסמנו את כל ההתנהלות הזאת, ואין יותר תחנות דלק בבסיסים. למשל, עלינו על תופעה בה חיילים שהשתחררו המשיכו להשתמש בתעודת החוגר שלהם לנסיעה חינם ברכבת. הרי הצבא משלם על כל נסיעה ונסיעה ברכבת, ולכן הבנו שמדובר בסכומים גדולים. הבאנו לכך שברגע שחייל משתחרר, תעודת החוגר שלו נחסמת. שמנו קץ לתופעה הזאת שהלכה והתפשטה".
בשנים האחרונות הגבירה המשטרה הצבאית את המבצעים בהם מדמים שוטרים חטיפת חיילים, בכדי להרתיע חיילים מלקחת טרמפים ולמנוע חטיפות מיקוח של חיילי צה"ל. רק לפני שבועיים הסתיים מבצע נרחב דומה. "האירוע של גלעד שליט יצר הרבה תהודה והרבה ארגונים הודיעו שהם מתכוונים לחטוף חייל, כי הם ראו שזה כדאי", מספר תא"ל אוחנה.
"קיבלנו הנחיה מסגן הרמטכ"ל, שגם הצטרף לאחת הפעילויות, לדמות אירועי חטיפה. אנחנו שולחים רכב מוסווה שאוסף חייל שעוצר טרמפים. באותו רגע מסתובבים לחייל שוטרי המשטרה הצבאית ואומרים לו: 'אתה נחטפת, אבל אנחנו משטרה צבאית תירגע'. הצבא הולך על קו ענישה מאד חמור בנושא הזה. עדיף שהחייל ישב בכלא שלנו מאשר בכלא החמאס.
"אסור לנסוע בטרמפים נקודה. החודש נעצרו כמה עשרות חיילים כי הפיתוי גדול ואת רואה שיש חיילים טובים, לוחמים שנפלו בפיתוי. אבל אין ספק שהם חוטפים בומבה, כשאנחנו תופסים אותם והם לא יחזרו לתפוס טרמפים. אני בטוח שגם ההורים יעדיפו את זה שהוא ישב כמה ימים בכלא של הצבא, מאשר שהבן שלהם ייחטף".
לסיום, תא"ל אוחנה מודה שעם סיום תפקידו כקמצ"ר, הוא מבחינתו פורש לאזרחות לתפקידים רחוקים מהמילה משטרה: "יש חיים אחרים וטובים מעבר לתפקידים האלו שאני מאמין שעם סיום תפקידי, מיציתי", הוא מסכם בחיוך.
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם