איפה הוא? תעלומת ההיעלמות של עמוס אופיר
כמעט שבועיים עברו מאז יצא עמוס אופיר מביתו באשקלון לכיוון העבודה, ולא שב. במשטרה עדיין מחפשים אחריו, אבל מכריו בטוחים שהוא נחטף או ששם קץ לחייו. ורק אשתו יסמין, בחודש החמישי להריונה, ומסרבת להאמין שהרע מכל קרה: "אני אישה בהריון, ובעלי נעדר. זה פשוט דבר מחריד!"

עמוס התלבש, נפרד מאשתו ויצא מהבית. בדיוק בשעה שבע וחצי בבוקר, כרגיל, ההסעה הגיעה לאסוף אותו ממקום מגוריו שבשכונת שמשון באשקלון, בדרך לקריית גת.
בסביבות השעה תשע ועשרים, הוא התקשר ליסמין ושוחח איתה קצרות. שום סימן מוזר גם לא היה בשיחת הטלפון הזאת. אלא שזו הייתה הפעם האחרונה שבה שוחחה איתו. מאז הוא פשוט נעלם.
"הכל היה בסדר באותו היום", היא משחזרת השבוע, כשבועיים לאחר שבעלה ההיעלמות המסתורית. "זה לא שרבנו, או משהו כזה. עמוס הלך לעבודה, כרגיל, ופשוט לא חזר. באותו הבוקר הוא נפרד ממני לשלום. הוא נתן לי נשיקה, לקח אוכל לעבודה והלך. מי היה מאמין שזו תהיה הפעם האחרונה שאראה אותו?".
בחודש מרץ האחרון התחתנו עמוס (27) ויסמין. היכרות של ארבעה חודשים הספיקה להם כדי להתאהב עד מעל לראש ולהחליט שהם נועדו זה לזו. חצי שנה לאחר החתונה, הם קיבלו בשורה טובה נוספת: יסמין בהריון.
עמוס היה מאושר כששמע על הבשורה. הוא דאג לאשתו, הנושאת את העובר, כאל בבת עיניו. "הנישואים שלנו היו טובים מאוד", מספרת יסמין. "מערכת היחסים בינינו היא מצוינת. הכל היה טוב ויפה בינינו, והוא פתאום נעלם ככה. אני בהריון, בחודש החמישי, ואנחנו מאוהבים ומאושרים יותר מתמיד. אני באמת לא יודעת מאיפה נפל עליי האסון הזה. זה פשוט לא הגיוני".
באותו יום שני, בו נעלם עמוס, הוא היה אמור לחזור לביתו בסביבות השעה שש בערב. עם זאת, אשתו ידעה שלעתים הוא נשאר קצת יותר בעבודה,
רק לאחר שהתעוררה, וגילתה כי הוא לא נמצא לצדה, כל האורות האדומים נדלקו, והיא נכנסה להיסטריה. "מיד התחלתי לדאוג ורצתי לתחנת המשטרה", היא מספרת. "ישר התחלתי לחשוב שמישהו חטף אותו, עשה לו משהו. חשבתי שאולי הוא אפילו, חס וחלילה, שם קץ לחייו, ושזה מה שעומדים להגיד לי. המחשבות הרגו אותי. הדאגה לא נתנה לי מנוח, וכל התסריטים רצו. פניתי למשטרה והם החלו בחיפושים".
בתחנת המשטרה של אשקלון החלו בחיפושים, אבל עמוס נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. החקירה העלתה שהוא הגיע למקום עבודתו, כרגיל, קיבל את השכר החודשי שלו, ולאחר מכן יצא לכיוון ביתו. איש בעבודה לא שמע ממנו על תוכניות אחרות, מלבד נסיעה ישירות הביתה, כרגיל.
ביום שלישי השבוע, שמונה ימים לאחר היעלמו של עמוס, המשטרה פנתה גם לעזרת הציבור באיתורו. התמונה של הנעדר נשלחה לאמצעי התקשורת, כולל תיאור מבנה גופו ופרטים מזהים. הבקשה שצורפה לתמונה היא שכל מי שראה את עמוס בשבוע האחרון, יפנה בדחיפות לתחנת המשטרה באשקלון או למוקד 100. למרות המאמצים, ככל הידוע טרם נמצא קצה חוט שיוביל לאיתורו, ובמשטרה ממשיכים בחיפושים קדחתניים.
השוטרים פנו לבני המשפחה של עמוס, לחבריו ולמעסיקיו, על מנת לברר האם הייתה סיבה שהייתה יכולה לגרום להיעלמו. "גם המשפחה וגם המשטרה דיברו עם כל מי שרק אפשר", אומרת יסמין.
"סרקנו את השכונה, בדקנו במקלטים, בפרדסים, בחוף הים. אני מרגישה שכבר לא נשאר איפה לבדוק. כל תחנות המשטרה בארץ כבר מעודכנות בפרטים, אבל עמוס לא נמצא. רק אלוהים יודע איפה הוא נמצא עכשיו".
כשניסינו לשאול מכרים ובני משפחה של עמוס השבוע האם יש להם רעיון כלשהו, מה יכולה להיות סיבת ההיעלמות שלו, חלקם הזכירו סיפור שהטריד אותו מאוד בחודשים האחרונים. הם סיפרו כי לפני נישואיו ליסמין, היה עמוס בזוגיות ארוכה, שאף הניבה ילד משותף לו ולבת זוגו דאז.
כיום הילד בגיל חמש וחצי. אלא שהאקסית של עמוס, מסיבותיה, דורשת ממנו כבר שנים שיחתום על טופס ויתור אבהות על הילד. עמוס סירב לעשות זאת לאורך תקופה ארוכה מאוד, אך לבסוף ויתר ונכנע.
ביום שבו נעלם – היה אמור עמוס לחתום על הטופס באופן סופי, ולוותר על אבהותו. בת הזוג לשעבר התקשרה ליסמין לכל אורך אותו היום ושאלה אותה היכן נמצא בעלה ומדוע הוא אינו מגיע לחתום על הטופס. האקסית קיוותה, לדבריה, שעמוס אינו מנסה להתחמק ממעמד החתימה.

"מוזר שדווקא ביום הגדול, הוא פתאום נעלם", אמר השבוע בתמיהה קרוב משפחתה של יסמין. "אני יודע שעמוס היה מאוד עצוב על כך שהוא צריך לחתום על טופס הוויתור. אולי הכל קשור לזה איכשהו".
בכלל, בני המשפחה של יסמין אינם אופטימיים באשר לגורלו של בעלה הנעדר. לדעתם, הוא לא יחזור בשלום הביתה: או ששם קץ לחייו, או שנחטף על ידי גורם עוין. עם זאת, כיוון ששום דרישה לכופר לא נתקבלה גם כעבור ימים ארוכים, הם מעריכים שאם אכן נחטף – הוא כבר נרצח.
אבל יסמין ההרה לא מוכנה לשמוע על אפשרות שבעלה לא יחזור הביתה בריא ושלם. את הימים האחרונים היא העבירה אצל רבנים רבים. לדאבונה, כולם רמזו לה שהרע מכל אכן קרה. "הייתי אצל הרב אברג'יל, הרב מויאל, הרב ניסים, הרב שריקי ועוד אחרים", היא מספרת.
"הייתי אצל כל הרבנים הכי הגדולים שיש. כולם אמרו לי את אותו הדבר: משהו לא בסדר כאן, בעלך נמצא בסכנה. הם ביקשו ממני להתפלל הרבה ולהגיד לכל מי שאני יכולה שיתפלל עבורו".
שאלת אותם למה הם מתכוונים כשהם אומרים "סכנה"?
"רבנים בדרך כלל לא אוהבים לגלות זוועות למי ששואל אותם. הם רק אמרו לי שיש סכנה גדולה, אבל אני הבנתי מהם שכבר קרה משהו נורא. לפי דעתי, הרבנים חושבים שהוא מת, אבל לא רוצים להלחיץ אותי כי אני בהריון. אני לא יודעת מה לעשות עכשיו. אני מרגישה שאני אובדת עצות. אין לי כוחות ואני כבר לא יודעת למי לפנות כדי שיעזור לי להבין מה קורה".
בני המשפחה של יסמין, שתושאלו על ידי המשטרה, מסרו לחוקרים שם של אדם מסוים, המקורב לעמוס, שמבחינתם חשוד כמי שעשוי להיות מעורב בהיעלמותו, או לפחות יודע דבר מה על הפרשה המסתורית שטלטלה את עולמם. מטבע הדברים, אי אפשר לפרסם את שמו של האדם, החשוד לכאורה, אבל זהו הכיוון היחיד שעליו הצביעו המכרים.
"במשטרה כבר החלו לחקור את הכיוון הזה", מספר קרוב משפחה, "אבל אף אחד עדיין לא יודע כלום. אנחנו מאמינים שהם ימצאו תשובות בקרוב. כמובן שאנחנו ממשיכים לקוות שעמוס עדיין בחיים, אבל אנחנו אנשים מאוד מאמינים. אנחנו מאמינים שאם הרבנים אומרים שהוא בסכנה, הם כנראה יודעים שמשהו נורא קרה לו. אחרי שהוא נעדר כבר כמעט שבועיים, לא צריך להיות נביא גדול כדי להבין שטוב לא ייצא מהסיפור הזה".
בימים הראשונים להיעדרותו של בעלה, יסמין בכתה בלי הפסקה, מבוקר ועד ערב. השבוע היא כבר נשמעה יותר מאופקת – מכוונת מטרה, או שמא משלימה עם מר גורלה. "מאז שעמוס נעלם, אני נמצאת בשמירת הריון", היא מספרת.
"יש לי לחצים איומים בחזה. אני לא אוכלת כלום ולא שותה כלום. חיברו לי עירוי לפני כמה ימים כי איבדתי יותר מדי נוזלים. תראי את המצב שלי: אני אישה בהריון, ובעלי נעדר! אני לא קולטת את זה, זה פשוט דבר מחריד. אני לא יודעת איך אני אמורה להגיב".
את יכולה לחשוב על מישהו שאולי היה מסוכסך איתו והיה רוצה לפגוע בו?
"לא. לא ידוע לי על שום סכסוך שלו. אם היה דבר כזה – אז הוא לא שיתף אותי. מבחינתי הכל היה בסדר איתו לאורך כל התקופה שהכרתי אותו".
יכול להיות שבכל זאת, הוא פשוט החליט לקום ולעזוב את הבית?
"לא. אנחנו כל כך מאוהבים, אנחנו במערכת יחסים כל כך טובה, שאין שום סיכוי שזה היה קורה. את השבת האחרונה לפני ההיעדרות שלו, עשינו אצל אמא שלי. הכל היה רגיל.
"אני לא חושבת שיש שום סיכוי שהוא ברח, או משהו כזה. הוא גם לא התנהג מוזר, ולא לקח איתו אף בגד מהארון כשיצא. הלוואי והיה לי קצה חוט, כדי שאדע לאיפה הוא נעלם. אבל הוא לא השאיר שום סימן, שום מכתב, שום כלום. ממש כאילו בלעה אותו האדמה".
