היועץ של שלי יחימוביץ' בטוח שהקנביס ייקח אותו כל הדרך אל הכנסת
הוא עורך דין בכיר ויועץ פוליטי מבוקש, שבין לקוחותיו נמצאת גם יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ'. רגע לפני שהוא מתמודד על מקום בכנסת מדבר עו"ד דקל עוזר מהוד השרון על האתגר שהציב לעצמו: "חייבים להפוך את הסמים הקלים לחוקיים. אני האחרון שאתבייש לייצג את האג'נדה הזו"
במהלך הראיון עוזר מצליח להציג את סוגיית הלגליזציה בצורה רהוטה, גם אם לא כולם מסכימים איתו. שום דבר בראיון עמו לא מזכיר את האנשים ההזויים מתנועת "עלה ירוק", או מהאנשים ההזויים שהתמודדו לכנסת יחד עם ניצולי השואה.
"הלגליזציה של הסמים הקלים חייבת להיות בחזית", הוא אומר כבר בתחילת הראיון. "אני האחרון שאתבייש לייצג את האג'נדה הזו. אין מוצדק ממנה".
זה הדבר הכי חשוב שנותר לפוליטיקאים לעסוק בו?
"בוא נתבונן על העובדות. על פי המצב החוקי כיום, 50 אחוזים מהסטודנטים הם עבריינים נמלטים. את הסטטיסטיקה של השימוש בסמים קלים בקרב סטודנטים כולם מכירים. אם סטודנט נעצר בגלל שימוש בסמים, הוא לא יוכל לעבוד במגוון מקצועות חופשיים כמו עורך דין, אדריכל ומהנדס. הגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה, מכיוון שאנשים ימשיכו לעשן גראס".
עוזר (30) הגיע לראיון היישר מחדר הלידה בבית החולים מאיר, זמן קצר לאחר שהפך לאב מאושר, אבל במקום לדבר על הרך הנולד דחוף לו יותר לדבר על הקריירה הפוליטית שנולדה בימים אלה.
"אני אמנם טירון כפוליטיקאי, אבל יש לי ניסיון עשיר בעולם הפוליטי", הוא אומר. "במהלך הלימודים התמחיתי במינהל ובשלטון. לימים פתחתי משרד עורכי דין שהתמחה בתחום הפוליטי, כך שאני מאד מעורה בפוליטיקה ואנשים רבים בתחום מתייעצים איתי".
דרכו של עוזר לעולם המשפט ולתפקיד היועץ לא הייתה פשוטה. הוא נולד בהוד השרון וגדל במושב עדנים הסמוך לעיר מגוריו, שם גילה את עולם הטבע והצמחים. בגיל 17 נשר מהלימודים. "למדתי בתיכון בבית ברל ונטשתי את הלימודים כי לא ראיתי שום תועלת במערכת החינוך", הוא מסביר.
"המערכת מתאימה ל-30 אחוז מהציבור, ואני לא ביניהם. מורידים לך ציון על זה שאתה מאחר, לא מתנהג יפה, לא מגיע לשיעור. בקיצור, הגעתי למסקנה שאני מסוגל ללמוד בכוחות עצמי. ניגשתי לבגרויות בכוחות עצמי, וסיימתי אותן בציונים גבוהים".
בגיל 18 הוא התגייס למג"ב, ושם
לאחר שחרורו החליט עוזר ללמוד משפטים. "תמיד הייתי לוחם למען הצדק, ורציתי להתמקצע בכך", הוא מבהיר. הוא החל ללמוד במכללת שערי משפט, שם החל להתוודע לעולם הפוליטי. את הדלת לעולם הזה פתח בפניו יו"ר אגודת הסטודנטים, שהיה פעיל במשמרת הצעירה של מפלגת העבודה.
"מוניתי לתפקיד היועץ המשפטי של המשמרת הצעירה והתחלתי להיות פעיל באגודת הסטודנטים", משחזר עוזר. "כשמנכ"ל המכללה ביטל את הקורס למשפט עברי, והסביר שאי אפשר להשקיע כסף רב בקורס שלומדים בו מעט סטודנטים עניתי לו: 'אם לפינוקיו הייתה אצבע מזהב, לא היו זוכרים שהוא עשוי מעץ'".
עם ההיגיון המשפטי הזה עוזר המשיך לחפש לקוחות. הלקוחה המשמעותית הבאה שלו הייתה ח"כ שלי יחימוביץ', אז פרלמנטרית בולטת במפלגת העבודה ולימים יו"ר המפלגה. "בשנת 2010 החלטתי לתמוך בשלי", הוא מסביר.
"עד אז לא פגשתי הכרתי אותה באופן אישי, אבל החלטתי לגשת אליה באירוע שערכה המפלגה. הצגתי את עצמי ואמרתי לה 'אני חושב שאת המועמדת הראויה ביותר לייצג את המפלגה'. נוצר בינינו חיבור טבעי, וכך הפכתי ליועץ המשפטי שלה בפריימריס האחרונים".
למרות הפלירט שניהל עוזר עם הפוליטיקה, רק במהלך השנה האחרונה הוא החליט לפנות לתחום בצורה רצינית יותר. המניע העיקרי להחלטה הזו היה סגירתו של משרדי עורכי הדין שבו עבד.
אחרי שהמשרד נסגר התחלתי לחשוב מה אני עושה עכשיו. עבודה אף פעם לא תחסר לי. תמיד אני יכול לחזור לבית ההורים ולהיות חקלאי. אבל בסופו של דבר הגעתי למסקנה שאם אני רוצה לשנות את החברה, אני צריך לפנות לפוליטיקה. זה המקום שבו אתה יכול לקדם את היוזמות שלך. לצערי, שיטת הבחירות הנהוגה בארץ כל כך קלוקלת שייקח לי זמן להשתלב בפוליטיקה".
למה אתה חושב ככה?
"אני חושב שחייבים לשנות את שיטת הבחירות, וזאת תהיה אחת המטרות שלי. מה שקורה היום זה שאנשים בוחרים מותגים, לא מפלגה או מנהיגים. מה שהבוחרים מקבלים אחרי הבחירות זה דבר אחר לגמרי. בפועל אתה מקבל את האישיות שעומדת בראש המפלגה, את השם הכללי של המפלגה, אבל אין כל קשר בין מה שאתה מאמין בו לבין מה שקורה בפועל".
ואתה תהיה שונה?
"כן. הפריימריס במפלגות מבוססים על רשימות בוחרים. על פי ניתוח סטטיסטי שביצענו, יש בערך 200 אלף בעלי זכות הצבעה בכל הארץ שמצביעים עבור המפלגות שלהם בפריימריס. הם אלה שקובעים למעשה את הרכב המפלגות עבור ציבור של 7.5 מיליון תושבים. זה אבסורד. אחוז קטן של מצביעים ממליך מלכים. זה אנטי דמוקרטיה".
האג'נדה של עוזר, שיתמודד בפריימריס של מפלגת העבודה, עוסקת, בין השאר, בלגליזציה של הסמים הקלים. "החלטתי לקחת את הנושא הזה, לצד נושאים נוספים, וללכת עם זה. אחת העוולות הכי גדולות מבחינתי זה שנבחרי הציבור יכולים לסווג חומר כסם מסוכן ובלתי חוקי. הבעיה היא שכשקטלגו חומרים לסמים מסוכנים, אף אחד לא חשב על כך לעומק ולא חיפש הוכחה או אסמכתה רפואית לכך שהחומר מסוכן".
אז בשביל זה לרוץ לכנסת?
"אני אתן לך דוגמה. נגיד שעדה מסוימת משתמשת בתבלין מסוים למטעמים המסורתיים שלה, ובכנסת מחליטים שאותו תבלין הוא סם. זה יוצר אפליה נגד אותו עדה, שנחשבת לפורעת חוק".
זה לא בדיוק המעמד של המריחואנה.
"כן. אתה יודע מה הסיבה האמיתית להגדרת קנביס כסם? הכול התחיל בגל הגזענות של שנות ה-60 נגד המקסיקנים שהיו מבריחים קנביס לארצות הברית. הכנסת ירשה את פקודת הסמים מיד לאחר הקמתה. ארצות הברית חיפשה הצדקה למלחמות נגד מדינות הסמים, ולכן הפיצה את האמנה נגד הסמים. ישראל לא חשבה פעמיים וחתמה על ההסכם ללא כל דיון. בהמשך ארצות הברית לחצה עלינו לחוקק עוד חוקים, וחוקקנו חוק שמפלה את הציבור הבדואי, שרגיל לסחור ולעשן מריחואנה וחשיש".
יצרת פה יופי של קונספירציה.
"פעמים רבות החקיקה נגד הקנביס נובעת מהתפיסה של 'איך אנחנו עוצרים את האוכלוסייה הזאת – המקסיקנים, הבדווים – מלקלקל את התרבות שלנו'. ככה פוסלים את הקנביס בהרבה מקומות בעולם".
למאבק בקנביס על מוצריו השונים - מריחואנה, חשיש, ג'אראס - יש מחיר כבד, אומר עוזר: 30 אלף מעצרים בשנה, 3,000 מעצרים בשנה, 2,300 פסקי דין המטילים עונשים על תנאי, ו-500 פסקי דין המטילים מאסר בפועל.
"הצמח נמצא בשימוש למעלה מ-10,000 שנים, אז למה שזה ייפסק דווקא היום? המשמעות של חוסר חוקיות של הסם היא שבכל תיכון ניתן למצוא שלושה-ארבעה סוחרי סמים קטינים המנוצלים על ידי ברוני סמים. כל מי שחושב שלילדים אין גישה לקנביס ושקשה להם להשיג אותו, טועה בגדול.
"גם אם עצרת את הסוחר, לא עשית בזה דבר מלבד לגמור לאותו קטין את החיים. מעבר לכך מבזבזים כמה מיליארדים על שיטור מיותר, על בתי כלא, מערכות בתי משפט ועוד. אין שום היגיון באיסור על קנביס. אם באו"ם הבינו את זה אז למה לא כאן בישראל?".
יש מי שיגיד שאתה מעודד התמכרות לסמים.
"ממש לא. מבחינתי, מי שמכור להימורים הורס את החיים שלו לא פחות מאדם שמכור להרואין. אני יכול להגדיר כל דבר ממכר כסם.
"אפילו רצי מרתונים מתמכרים לריצה כמו לסם. אמנם מרתון לא גורם לשינוי שלילי בהתנהגות ולא גורם לאנשים לפרוץ לבתים ולשדוד אותם, אבל גם קנביס לא הופכים אזרחים טובים לפושעים. אין אף מחקר שהוכיח שקנביס מזיק לגוף. מעבר לכך, הוא נחשב לתרופה שמרפאת הרבה מחלות".
אלו מחלות למשל?
"יש מחקרים שמוכיחים שקנביס מרפא בעיות שונות שנגרמות ממחלת הסרטן. וזו תרופה זולה יחסית. אבל מה הבעיה? לפוליטיקאים יש סטיגמה נגד קנביס. הימין מתנגד ללגליזציה שלו בגלל שבעיניו מי שמעשן הוא היפי שרוצה שלום עם הערבים.
"החרדים מכחישים שהם משתמשים בזה, אבל כולם יודעים שהם משתמשים לא פחות מהחילונים. כולם מקובעים ולא רוצים לשנות וטוענים שיש להם דברים יותר חשובים לעשות. תראה לי עוד חוק כל כך מעוות ולא מוצדק, כמו החוק המגדיר קנביס כסם מסוכן. חוק כזה מונע מאנשים חולים לקבל תרופה חיונית, ומעבר לכך הוא גורם לנזק כלכלי כבד".
אתה לא הראשון שעוסק בלגליזציה של סמים קלים. קדמה לך מפלגת עלה ירוק.
"תנועת דור האמת לא מתיימרת להיות מפלגה. השיטה שלנו היא לקדם אנשים שלנו בתוך המפלגות, ובדרך הזאת לקדם את האג'נדה שלנו. אני אייצג את התנועה במסגרת מפלגת העבודה. אני לא מתייחס למפלגות הדתיות, כי הן לא מפלגות דמוקרטיות. שם הרב הוא זה שקובע".
אנחנו מדברים כל כך הרבה על מריחואנה. הבאת ריזלה כדי שנגלגל משהו?
"לעולם לא אענה בחיוב על השאלה אם אני מעשן גראס, כי פה בארץ הצמח נחשב לא חוקי. לכן עליי לענות כמו כולם: 'אני נוסע כל סוף שבוע לאמסטרדם כדי לעשן עם החבר'ה'".
לא רק הסמים הקלים נמצאים על הכוונת של עוזר. גם השלטון המקומי נמצא בראש סדר העדיפויות הפוליטי שלו. "חייבים לעשות שינוי מידי בתחום הזה", הוא אומר בנחרצות.
"התושבים לא מודעים לכל מה שקורה בעירייה, ולכן הם לא יכולים לפקח על מה שקורה שם. לראש העירייה יש הרבה סמכויות וכוח וחברי המועצה הם לא יותר מאשר יס-מנים.
"לאופוזיציה, שאמורה לבקר ולפקח על הפעילות בעירייה, אין סמכות ואף אחד לא סופר אותה. אני לא אומר שכל ראשי הערים מושחתים, אבל מבנה השלטון המקומי מזמין שחיתות. פלא ששליש מראשי הערים בארץ הם מושחתים? זו בעיה של מערכת שלמה".
אז מה אתה מציע לעשות?
"צריך לאמץ את המבנה של המועצות האזוריות. כל שכונה בגודל של אלף בתים תבחר לעצמה ועד מקומי, שמנהל את התקציב השכונתי וישלח נציג למועצת העירייה. העירייה תגבה ארנונה ותפנה 5 אחוזים ממנה לוועד המקומי שתפקידו יהיה לבנות את הקהילה, בדיוק כמו במושבים. הם ידאגו לבנות בתי ספר.
"ראשי הערים מתנהגים כמו מלכים. אצלם נמצא התקציב וכולם צריכים לבוא ולהתחנן בפניהם כדי לקדם משהו. כשהשכן שלך מנהל את התקציב השכונתי, הוא מבין את הצרכים טוב יותר ואיכפת לו ממך ומהשכונה. אם הוא יגנוב כסף ואצעק לו שהוא גנב באמצע הרחוב הוא יתבייש להסתובב בשכונה. לעומת זאת, אם תצעק זאת על חבר כנסת, לא יהיה איכפת לו בכלל".
מה אתה אומר על המחאה החברתית?
"כל הכבוד שהם התאחדו ויצאו לרחובות, אבל עם כל הכבוד הם עמדו שם כמו זונות, סליחה על הביטוי. כאזרח, יש לך את הזכות להתפקד, להצביע ולהשפיע, אבל אנשים לא מודעים לכך. אנחנו לא מעריכים את הזכות הזאת. תראה מה קורה במזרח התיכון כאשר אזרחים הפילו משטרים בגלל היעדר זכות הצבעה. אנחנו לא צריכים לצאת לרחוב. אנחנו פשוט צריכים לבוא ולהדיח כל חבר כנסת שלא מתאים לנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם