לאן מתנקזים מי הגשמים של אשקלון? לבית משפ' מועלם
כשקנו אלי ואליס מועלם את בית חלומותיהם בנאות אשקלון, הם לא ידעו שהוא נמצא בנקודה הנמוכה ביותר בעיר. מאז הם נאבקים חורף אחרי חורף בגשמים שמתנקזים לביתם בעזרת מגבים ושקי חול. אבל כלום לא עוזר, ובכל סופה הבית הופך לבריכה אחת גדולה. "איך העירייה לא מצליחה לפתור את הבעיה?" הם זועמים
אלי ואליס מועלם מתגוררים כבר שנים בבית קרקע ברחוב הנמר 29 בשכונת נאות אשקלון. מדובר בשכונה נאה לכל הדעות, ובני הזוג גם הקימו בה בית יפה, בו השקיעו את מיטב כספם. אלא שכאשר בנו את הבית, הם לא ידעו פרט אחד חיוני ביותר: מדובר בנקודה הכי נמוכה באשקלון. בדרך הקשה הם למדו שאין לזלזל בנתון הטופוגרפי הזה, כי כאשר גשמים מתחילים לרדת, הם מתנקזים, מכל הכיוונים, בדיוק אל בית משפחת מועלם. בשבילם, אין משמעות למושג "גשמי ברכה". אצלם כל טיפה של גשם היא קללה, שמחריבה להם את הבית.
הבית של בני הזוג מועלם הוא יפהפה. שלוש קומות מרווחות, גינה רחבה ומטופחת ושכונה יפה ושקטה. ללא ספק, משפחות רבות היו חולמות לגור בבית כזה.
מאז שעברו אלי
כבר אז פנו בני הזוג לעיריית אשקלון, על מנת שתטפל בתשתיות באזור מגוריהם ושתדאג לנקז את הממטרים למקומות רחוקים מהם. הם מספרים כי העירייה הבינה את מצוקתם וניסתה לעזור, אך כל הפיתרונות שהציעה ויישמה – כולל החלפת כל הצנרת באזור – לא הועילו. בית משפחת מועלם נשאר הנקודה הכי נמוכה באשקלון, וכוח המשיכה, מה לעשות, המשיך להוביל את המים היישר לתוך סלון ביתם.
בעירייה הבטיחו לבני משפחת מועלם שאחרי תיקון הצנרת, זהו רק עניין של זמן עד שהגשמים יפסיקו להתנקז לאזור, אבל עד מהרה התברר שההיפך הוא הנכון וכי הזמן פועל נגדם ורק מחמיר את היקף התופעה.
במרוצת השנים אשקלון התפתחה, ובדיוק מאחורי רחוב הנמר החלה להיבנות שכונת נווה אילן. אז כבר ידעו אנשי מנהל ההנדסה בעיר כי רחוב הנמר נמצא נמוך מדי, ובנו את השכונה החדשה כשלושה-ארבעה מטרים יותר גבוה. לשם ההמחשה: דיירי רחוב הנמר, שנמצאים בקומה השלישית של ביתם ומציצים מהחלון לעבר הבית הצמוד להם בשכונת נווה אילן, רואים באותו הגובה את קומת הקרקע של השכנים.
מאז בניית השכונה החדשה, המצב החמיר באופן דרסטי. בכל חורף סובלים בני משפחת מועלם מהצפות בלתי נסבלות. כל טפטוף קל מציף את כביש הגישה אליהם, גשם קצת יותר חזק ממלא את כל הגינה שלהם, וסופה גדולה הופכת את הבית שלהם לבריכת שחייה בגובה של עשרות סנטימטרים.
הנזק הגדול ביותר נגרם למשפחת מועלם בחורף 2006, אז המים הציפו את הבית בגובה של 30 ס"מ, ואף הרסו רהיטים ומכשירי חשמל רבים. בנוסף לכך, שלושת כלי הרכב הפרטיים שמחזיקים בני הזוג נהרסו אף הם.
בני המשפחה התקשו לעכל את הנזקים החמורים שנגרמו לביתם. הם צילמו את הבית כולו מוצף, כולל תמונות שבהן ילדים ממש משייטים להם בסירת גומי מתנפחת, בתוך הבית, והגיעו עם הצילומים אל משרדו של מהנדס העירייה דוד ירון. המהנדס יודע שבית מועלם נמצא בנקודה הנמוכה בעיר, אך גם הוא לא שיער לעצמו את גודל הנזק.
"כשהמהנדס ראה את הבית מוצף – חשכו עיניו", סיפר מועלם לפני ימים אחדים. "אבל משום מה, העירייה לא עשתה כלום כדי לעזור לנו לפתור את הבעיה. הם טוענים שהבעיה הזאת כבר נפתרה, למרות שבכל חורף אנחנו סובלים מחדש. מאז שנת 2006, הם לא הגיעו אל הבית שלי כדי לראות איזה סיוט אנחנו עוברים כאן כשהגשם מגיע".
שש שנים עברו מאז ההצפה הגדולה בבית משפחת מועלם, ואומנם השיא העגום ההוא טרם נשבר, אבל בכל עונה הגשם שוב ושוב מכה בהם וממלא את ביתם. בשש השנים האחרונות, בכל פעם שהשמיים מתקדרים, מכין מועלם את המצלמה כדי לתעד את הנזקים הצפויים. החומרים – תמונות סטילס וקטעי וידאו – שמורים אצלו עד היום. למה? כי בעירייה מתקשים להאמין לתיאורי החורבן של הזוג מועלם ובטוחים שהם מגזימים.
אגב, העירייה דווקא כן הציעה לבני הזוג פיתרון שיתקן את המצב: לקנות מהם את הבית, במחיר השווי המלא שלו על פי הערכת שמאי, ולהרוס אותו. אבל המועלמים לא מוכנים לשמוע על אפשרות כזאת. "אנחנו בנינו את הבית הזה, גרנו פה שנים, ויש לנו קשר רגשי אליו", הם אומרים. "יש לנו הרבה זיכרונות מכאן, וזה לא עניין של כסף. אנחנו לא מנהלים מו"מ, ולא מנסים להעלות את המחיר. אנחנו פשוט מודיעים שהבית הזה הוא לא למכירה. זה בכלל לא בא בחשבון שאנחנו נמכור אותו וניתן להם להרוס אותו. אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה, מבחינה רגשית. אין הגיון בכך שזוהי ההצעה היחידה שיש להם לפיתרון".
לפני כמה ימים, כששוב החלו עננים לכסות את שמי אשקלון, בני הזוג מועלם התכוננו לקרב. הם שלפו את המגבים ביד אחת, את המצלמות ביד השנייה והסריטו כיצד נחשולי המים זורמים להם לתוך הבית וכיצד הם נלחמים להוציא את המים החוצה, בעזרת המגבים, עד שהסערה שוככת.
לפנ כשבועיים שלח מועלם מכתב חריף לעיריית אשקלון, ובו בקשה דחופה לטפל במצב. במכתב הציע בעל הבית את ההצעה הבאה: העירייה תהרוס את הבית, אך לא תקנה אותו מבני הזוג, אלא רק תתחייב לבנות אותו מחדש, בדיוק כפי שהוא כיום, רק מטר אחד יותר גבוה מעל פני הקרקע. בינתיים, אין קול ואין עונה.
"זה לא שאין דרכים לפתור את המצב", טוען מועלם. "הרי ישנה אפשרות להרים את הבית, בדיוק כמו שעושים בתל אביב, על מנת לשקם את התשתיות שלו. אבל האפשרות הזאת היא מאוד יקרה, ובעירייה אמרו לנו שהם לא מוכנים להשקיע כל כך הרבה כסף בתיקון תשתיות. אפשרות נוספת היא לתקן את הצנרת אחת ולתמיד, אבל בעירייה טוענים כי העלות של תיקון כזה היא מיליוני שקלים, וגם זה יקר מדי בשבילם. אני כבר איבדתי את האמון בעירייה. 16 שנים שאנחנו סובלים מהבעיה הזו, וזו בושה שאנחנו עדיין ממשיכים לסבול".
מעיריית אשקלון לא התקבלה תגובה.
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם