חברים למשק: הצצה לחיי משפחת פיינר מקיבוץ הראל
אורנה איתמר ודובי פיינר הם צלמי עיתונות ותיקים, שלמדו יחד במכללת הדסה והיו חוזרים יחד מידי ערב לבתיהם בקטמון הישנה, עד שבהמשך הם איחדו כתובות. ביום שרבין נבחר לראשות הממשלה הם נישאו, ומאז עברו כמה וכמה מקומות עד שהשתקעו בקיבוץ הראל עם שני ילדיהם והכלב כתם
על הדרך: הם למדו יחד בפקולטה לצילום של מכללת הדסה בירושלים. היא הייתה בת 21, הוא היה בן 24. היא גרה עם ההורים בקטמון הישנה, הוא שכר דירה באותה שכונה. אחרי השיעורים הם הלכו יחד לבתיהם באותה דרך, והוא החל לעזור לה בלימודים מתוך הניסיון שכבר צבר בצילום. בהמשך הם כבר איחדו כתובות.
תחת החופה: ב-23 ביוני 1992, באזור רחובות ("זה היה ביום שבו רבין נבחר לראשות הממשלה").
הדרך אל הכפר: הם חיו מספר שנים בתל אביב ואהבו את העיר הגדולה, עד שנולדו ילדיהם והם החליטו לגדל אותם באזור כפרי. חברים שלהם, שהתגוררו בהרחבה קהילתית סמוכה להראל וילדיהם התחנכו בקיבוץ, המליצו להם כבר ב-1999 לנסות להגיע להראל. באותה תקופה לא היה אף בית פנוי בקיבוץ, והם החליטו לעבור למודיעין לתקופת ביניים.
מודיעין לא סיפקה להם את החיים הקהילתיים שחיפשו, ובינתיים הם רכשו מגרש בהרחבה הקהילתית של מושב אשתאול מתוך כוונה להקים שם את ביתם. ב-2002 דיווחו להם חבריהם שאחת המשפחות מהראל מתכוונת לצאת לשנת שליחות בחו"ל, והמליצו להם "לשים רגל בדלת" ולשכור את הבית שהתפנה לשנה. הם הגיעו ונכבשו בקסם המקום. לפני תום השנה כבר עברו להתגורר בדירה אחרת, וכעבור שבע שנים נקלטו לחברות בהראל במסגרת תהליך קליטה שיזם הקיבוץ.
פרנסה: שניהם עבדו במשך שנים רבות כצלמי עיתונות. אורנה הייתה צלמת המערכת של עיתון "כל העיר" בירושלים במשך 12 שנים, לאחר מכן עבדה כצלמת עצמאית בכמה עיתונים. כיום היא משמשת צלמת של עיתון מחו"ל, ונמצאת בתהליך של הסבה מקצועית לעיסוק בפסיכולוגיה, מקצוע שהיא לומדת באוניברסיטה הפתוחה. דובי החל את דרכו כצלם עיתונות במקומון "מלבס" של רשת שוקן, המשיך בעיתון "חדשות" המיתולוגי; לאחר סגירת חדשות
מעורבות: אורנה ודובי שותפים בעשייה התרבותית בקיבוץ, ובנוסף, אורנה צילמה את כל המשפחות בקיבוץ לרגל חג הקיבוץ ("זה נתן לי הזדמנות להכיר את כל חברי הקהילה בהראל"); דובי נוטל חלק בטיולי אופניים קבוצתיים בסופי שבוע ובפעילויות חברתיות ("עזבנו את העיר וגם ויתרנו על מגורים בבית פרטי במושב, כי חיי הקהילה הם אחד הדברים החשובים מבחינתנו").
העגולה והירוקה: השכונה, באזור המזרחי של הקיבוץ, זכתה לשני שמות לא רשמיים: העגולה – בגלל הכביש ההיקפי העובר בה, והירוקה – בגלל הנוף. בתים דו-משפחתיים, שנבנו בשנות ה-60, אשר חלקם אוחדו ליחידת דיור אחת. דיירי השכונה בני גיל שונים, אך קשרי השכנות טובים והדוקים.
בית משופץ: הבית עבר שיפוץ פנימי בשנה האחרונה במימון המשפחה, והפך לדירת מגורים, כשהתוכנית היא להמשיך בשיפוץ חיצוני. הבית כולל סלון, מטבח, שלושה חדרי שינה ושירותים. השולחן בפינת האוכל היה במקור שולחן משרדי של חברת בזק, שבה עבד אבא של דובי, והוא עבר שיפוץ ועיטור על ידי אורנה ודובי, לאחר שבזק ויתרה עליו לטובת ריהוט חדש. פינת הישיבה מורכבת משתי ספות בנויות ומשולחן סלוני, ולצדן ספרייה בנויה לאורך הקיר. רוב התמונות שעל הקירות הן תצלומים נבחרים בשחור-לבן מתקופת צילום העיתונות של דובי, ולצדן תלויה תמונה שצוירה על ידי ידיד המשפחה, אלן מיאטלק, ובה נראה גנן קשה יום יושב על כיסא כשלידו טורייה.
השורשים שלה: הוריה של אורנה, דליה (65) ואריה (71) איתמר, היא חיפאית והוא יליד אודסה שעלה בילדותו באקסודוס וחי בתל אביב, נפגשו במסגרת תנועת השומר הצעיר כשאריה, שהיה חבר גרעין לשמיר, היה מדריך הגרעין של דליה שהשלים את הראל. אריה ודליה נישאו בהראל, אך עזבו את הקיבוץ שהתנהלותו לא הייתה לטעמם. הם התגוררו בתחילה בחיפה, לאחר מכן עברו לכפר הנוער נווה הדסה ליד נתניה, שבו אריה הדריך, ובהמשך השתקעו בירושלים. דליה במקצועה מורה לביולוגיה ולמדעים, וכיום כגמלאית היא עוסקת בהוראה מתקנת ובכתיבת תוכניות לימוד. אריה, גיאולוג, עבד במכון הגיאולוגי ובמשרד התשתיות, וכיום הוא גמלאי. לאורנה יש אחות ואח הצעירים ממנה.
השורשים שלו: הוריו של דובי, טובה ז"ל ואיזי (87) פיינר, שניהם ילידי פולין ששרדו את השואה כילדים ועלו לארץ לאחר שאיבדו את רוב בני משפחתם, הכירו ביפו כשאיזי בא לתקן מקרר בבית שבו התגוררה טובה עם אימה ועם עוד כמה משפחות. לאחר נישואיהם גרו בתל אביב ומשם עברו לרמת גן. טובה הייתה עקרת בית, איזי עבד בבזק כאחראי על מערכות קירור במרכזיות טלפונים. לדובי יש אחות אחת.
יונתן ונועה: יונתן, שלומד בכיתה י"א בבית הספר האזורי צפית במגמות ערבית ומוזיקה, ומשתתף בפנימייה המהווה חלק נכבד במערכת החינוך הבלתי פורמלי של בית הספר, הוא נער פעיל חברתית, מדריך בשומר הצעיר, מנגן בחצוצרה, ומאמן הכדורגל של ילדי א'-ב' בהראל, במסגרת מפעלות חינוך וחברה של הפועל תל אביב. נועה, שלומדת בכיתה ו' בבית הספר היסודי האזורי הרטוב, היא ילדה חברותית ופעילה בחברת הילדים, משתתפת בחוגי מחול ואוהבת לבשל.
הפרטות ושכר דיפרנציאלי: קיבוץ הראל מופרט ומתנהל במודל רשת הביטחון זה שש שנים. אורנה: "לא היינו שותפים לתהליך ההפרטה ולקיבוץ השיתופי כך שאין לי ממד להשוואה, אבל הפורמט כפי שהוא היום חיובי מבחינתי". דובי: "זה בא להתאים את אורח החיים לטבע האנושי. שנינו באנו עם סדר יום חברתי-סוציאליסטי, ואנחנו שמחים לחיות בחברה שיש בה פרגון ותמיכה הדדית".
מצב כלכלי: בסדר גמור.
קניות: בשופרסל דיל בבית שמש.
בילויים: מפגשים משפחתיים, טיולים בשטח, מפגשים עם חברים בקיבוץ ומחוצה לו, סרטים, תערוכות ונופש בצימר עם הילדים.
מאכלים: מגוון. משתדלים שיצא טעים.
עושה להם את היום: אצל אורנה – הקפה ההפוך של הבוקר עם דובי, אצל דובי – הקפה ההפוך של הבוקר, המוזיקה והחברים שבאים לבקר.
טוב להם בקיבוץ ( ציון מ-1-10): אורנה ודובי – 10.
קיבוץ הראל עלה על הקרקע ב-1948, פורק פעמיים ונוסד מחדש ב-1978, נמצא על כביש 44 סמוך לצומת נחשון, מונה כ-100 חברים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם