טייסון מכה שנית: האיש שהפיל את יאיר לפיד משחזר את קרב חייו
אחרי שנים ארוכות כנהג מונית וקצב, צדוק "טייסון" כהן, מובטל תושב בת ים וגיבור הסרטון "יאיר לפיד חוטף מכות", נוגע סוף סוף בתהילה. קבלו אותו בריאיון ראשון שיפורסם מחר (ו') בזמן חולון-בת ים
לפיד, במקביל לקריירה העיתונאית שלו, טיפח חלום להיות מתאגרף. "בתור נער חלמתי להיות אלוף העולם באגרוף במשקל כבד", הוא השתפך בראיון עיתונאי מאותה תקופה. "התאגרפתי באופן מקצועי, התאמנתי באגרוף תאילנדי והשתתפתי בתחרויות".
סביר שכבר צפיתם בסרטון הקרב שרץ ברשת. "יאיר לפיד חוטף מכות – הסרט הגנוז נחשף", שמו ומאז פרסומו הפך לקאלט. לאלו שטרם זכו לשזוף עיניהם נספר כי שני הגלדיאטורים, טייסון ולפיד, עלו לזירה; מחוצה לה, ביציעים, נרשמה דומיננטיות ברורה לאוהדיו ומקורביו של טייסון מהמכון בו התאמן, שהפליאו לזמר ולתופף בדרבוקה. בתוך הזירה טייסון הפליא בלפיד את מכותיו, ותוך פחות מדקה נכמרו רחמיו של השופט על מי שחולם לאייש בהקדם את לשכת רוה"מ – והקרב הופסק.
"בתחרות האחרונה שלי", שחזר לפיד מאוחר יותר, "בחור בשם צדוק טייסון כהן עלה מולי בזירה בראשון לציון והפגיש אותי לפרק זמן קצר עם רוב אבותיי. לרגל האירוע המצער באו קרוביי ומוקירי זכרי והציעו לי להפסיק עם זה מיד".
מאז אותו קרב לפיד ביסס את מעמדו ככותב, כמגיש טלוויזיה ורדיו, ואפילו כפרפורמר. כמו המלך מידאס מהמיתולוגיה היוונית, כמעט כל מה שנגע בו הפך לזהב. טייסון, שזה אגב היה הקרב הרשמי הראשון שלו, נטמע בהמון.
כיום הוא בן 40, מתגורר בבת ים בדירה רגילה שברגילות, נשוי לעובדת סוציאלית שבימים אלה שוקדת על התואר השני שלה באוניברסיטת תל אביב, ואב לילד מתוק הלומד בכיתה א'. בשבועות האחרונים הוא מקבל את מלוא סאת התהילה ומקווה שאולי הנוק אאוט הנושן ההוא ייתן לו דחיפה בדרך החדשה אליה הוא מקווה לצאת בקרוב.
◄ בואו להיות חברים של "זמן חולון-בת ים" גם בפייסבוק
בתקופה בה נערך הקרב, טייסון-כהן היה חייל בחופשת שחרור. שש שנים אחרי שגרם ללפיד לתלות את הכפפות, הבין טייסון שכישוריו בזירה אולי מספיקים על מנת לשנות את המבנה האנטומי של עיתונאים ב"מעריב", מקום עבודתו דאז של לפיד, אך אלוף עולם הוא לא יהיה.
החלטתו התגבשה בעקבות מותה של אמו האהובה והיא בת 52 בלבד. "לקחתי את זה קשה וסבלתי מדיכאון וחרדות", הוא משחזר. "בעקבות זה עברתי טיפול במשך שנתיים. אשתי, שהייתה אז ידידה שלי, אבחנה את הבעיה ושלחה אותי לטיפול. שנתיים לאחר מכן הפכנו לזוג והתחתנו כעבור שנה".
כהן המשיך לשמור על כושר ומספיקה הצצה חטופה בתמונות של כתבה זו על מנת להבין שהאיש עדיין שרירי ובנוי לתלפיות. משהסתיים הרומן עם האגרוף התאילנדי, הוא פנה למקצועות "אזרחיים", תחילה כנהג מונית ולאחר מכן כמנהל קצביה, וככזה שמע שוב ושוב את ההשוואה המתבקשת לסרט הראשון בסדרת "רוקי" הבלתי נגמרת, שם רוקי בלבואה הפליא לחבוט בנתחי בשר מאונקלים בקצביה בה עבד גיסו, פולי.
כיום כהן יושב בבית בגלל תאונת עבודה שעבר, לדבריו, לפני מספר שבועות. הוא מאס בסינטות ובהודו הטחון ומחפש עבודה אחרת. "אני הצעיר מבין ארבעה ילדים", הוא משחזר השבוע, "גדלתי בתל אביב עד גיל 16 ואחרי זה המשפחה עברה לבת ים. הייתי ילד היפראקטיבי, ההורים לא ידעו להתמודד ובגיל 13 נשלחתי ללמוד בפנימיית 'נווה הדסים' בנתניה".
כהן היה בצעירותו מוסיקאי לא רע בכלל, אך ההיפראקטיביות מנעה ממנו להתמיד ולפרוץ. "בתקופתי לא הייתה מודעות לריטלין", הוא אומר, "אני רואה שהיום הורים פוחדים לתת לילדים את התרופה, אבל אני חושב שהם עושים את הפעולה ההפוכה במקום לעזור לילד. זה מה שהיה חסר לי. אני מנגן בגיטרה, תופים, אורגן, אבל בגלל שלא לקחתי ריטלין, לא יכולתי להתמיד בכלום והייתי רוצה להעביר את המסר הזה להורים".

כהן נחשף לאגרוף קלאסי בפנימייה ומבחינתו זו הייתה דרך נפלאה לתעל את עודפי האנרגיה. "למדתי שם שלוש שנים אגרוף ובתחרות ארצית לנוער זכיתי במקום הראשון", הוא נזכר בחיוך גדול. "בצבא, רציתי לעלות שלב באגרוף ואודי סלמה, חבר שלי שהיה גם מאמן אגרוף תאילנדי, הזמין אותי לראות אימון שהוא העביר. באתי לאימונים והתלהבתי. אחי ואני התחלנו להתאמן אצלו.
"הספורט הזה משך אותי וגם התבלטתי מיד לעומת הלוחמים האחרים. מבחינה מנטאלית, אהבתי את האתלטיות שיש באגרוף התאילנדי, את קרבות הקרקע, הבעיטות והאגרופים ריתקו אותי. האימונים גרמו לי להרגיש ביטחון, הרגשתי שזה מושך אותי למקומות טובים מבחינה ספורטיבית ומבחינה בריאותית".
מהר מאוד דבק בו הכינוי "טייסון", על שם המתאגרף ואלוף העולם לשעבר מייק טייסון. "אמרו שאנחנו דומים בצורת הלחימה", מזדקף כהן בגאווה, "אני תמיד מחפש את הנוק אאוט, רוצה להפיל כמה שיותר מהר את היריב כבר בסיבוב הראשון או השני. טייסון היה המודל שלי לחיקוי, הוא לא היה איש של סיבובים, הוא היה בא להוריד את המתחרה כמה שיותר מהר".
טייסון גם היה דמות שנויה במחלוקת מחוץ לזירה.
"אם מסתכלים על המילה טייסון, ישר נזכרים בטייסון המתאגרף ולא בטייסון הפרוע שמחוץ לזירה, אני לא מת על השם הזה טייסון. אני צדוק כהן, אבל אנשים קוראים לי ככה, אז מה אני אגיד להם, אל תקראו לי טייסון? במובן הספורטיבי של המילה אני מקבל את זה כמחמאה".
ספר על הקרב מול יאיר לפיד שהכניס אותך לתודעה הציבורית. לפני ההתמודדות ידעת מי הוא?
"עד שהמאמן והחברים שלי לא אמרו לי שיאיר לפיד הוא עיתונאי ושכדאי לי להצליח בקרב מולו, לא הכרתי אותו בכלל. לא ידעתי שהוא הבן של טומי לפיד ז"ל וזה גם לא עניין אותי.
"מבחינתי באתי לקרב לנצח, באתי מוכן ב-120 אחוז. זאת הייתה אליפות הארץ הראשונה שלי באגרוף תאילנדי והיו 15 קרבות בקטגוריות שונות. אנחנו נלחמנו במשקל חצי כבד. ליאיר היה יתרון עליי כי הוא התאמן באופן פרטי, אני התאמנתי בקבוצה של 20 לוחמים".

לפני הקרב נתקלת ביאיר?
"אני זוכר שנפגשנו בחדר ההלבשה והתחלתי להתאמן ולבעוט על עמודים בחדר, יאיר ראה את הבעיטות שלי וראו עליו שהוא קצת נרתע. לפי דעתי הוא עשה טעות שהוא נכנס לחדר ההלבשה, כנראה שזה קצת הפחיד אותו".
ש תאר את הקרב מנקודת הראות שלך.
"כשנכנסתי לזירה באולם הכדורסל בראשון לציון, הסתכלתי על יאיר ואמרתי בלב את המשפט הבא 'אתה המטרה שלי והסיפור שלך נגמר'. באתי כמו אריה שמוכן להתנפל על הטרף שלו. המאמן שלי אודי סלמה היה אחד המאמנים הטובים בענף ונתן לי את כל הכלים לנצח. כשעליתי לקרב היו קרוב ל~3,000 אוהדים, רובם עודדו אותי, זה מאוד תמך בי והוסיף לי לביטחון.
"התחלתי את הקרב ללא חששות, ראיתי שיאיר מתקרב אליי, הוא ניסה לתת לי בוקס או שניים ואז ישר תקפתי אותו ונתתי לו בעיטה, אחרי שהבאתי לו בעיטה נתתי לו מכת גובה, הסתערתי עליו עם האגרופים והוא נפל, אחרי כמה שניות הוא קם, השופט ספר וחזרנו לקרב, שוב הסתערתי עליו עם בעיטה וסדרה של אגרופים ונדמה לי שמהאגרופים שנתתי לו נקרע לו עור התוף והוא נפל שוב לזירה.
"בפעם השלישית הבאתי לו בעיטה לבטן, הוא עף אחורה ונפל, שברתי לו צלע אחת, הוא ניסה לקום שלוש פעמים ולא התאושש. השופט הודיע על נוק אאוט אחרי 45 שניות. גם אם זה היה מישהו אחר ולא יאיר לפיד הוא היה חוטף ככה".
קצר ולעניין.
"זה היה הנוק הכי מהיר שלי בתחרויות וזה היה, אז לפחות, אחד הנוק אאוטים הכי מהירים באגרוף תאילנדי בארץ בקרבות רשמיים".
בסיום הקרב החלפת כמה מילים עם לפיד. על מה שוחחתם?
"הייתי בהיי, זאת הייתה התחרות הראשונה הרשמית שלי. יאיר אמר לי בפנים נפולות 'אל תגיד שלא הייתי יריב שקול', אמרתי לו שהוא היה על הכיפאק, לא רצית לבאס אותו. ידעתי שהנוק אאוט שלי ילווה אותו הרבה זמן".
לך יצא לקבל נוק אאוטים?
"אף פעם לא קיבלתי נוק אאוט, אבל נתתי כמה".
היו עוד מתחרים שפירקת בצורה כזאת?
"היה מישהו שנתתי לו נוק אאוט והוא נפל ואיבד את ההכרה".
הבנתי שעוד לפני שהסרטון עלה לרשת זוכרים לך את הקרב ההוא.
"בטח שזוכרים. הרבה אנשים התפעלו מהצורה בה הגעתי לקרב, מאמנים מובילים באגרוף התאילנדי זוכרים לי אותו עד היום. בתקופה האחרונה, בגלל ששמו את הקרבות ברשת, גם המשפחה וגם חברים שלי שרואים את יאיר לפיד בטלוויזיה בדרכו לפוליטיקה, אומרים לי 'עשית לו רק טוב, צדוק, תראה איפה הוא היום ואיפה אתה'".
איך אתה מרגיש עם כך שחיסלת לו את הקריירה מוקדם מהצפוי?
"נראה לי שעשיתי ליאיר לפיד רק טוב ועזרתי לו מאוד לבחור בקריירה שיותר מתאימה לו. עכשיו הוא עושה עבודה יפה מאוד עם השינוי המקצועי וההצטרפות שלו לפוליטיקה, אין מה לדבר, יש לו הרבה אוהדים שמעריכים אותו ותומכים בו. אין לי ספק שהוא יעשה חיל בזירה הפוליטית. אני אישית מאוד תומך בו וחושב שהוא בנאדם נהדר, אין לי ספק שהוא יסחוף אחריו הרבה מצביעים".

תצביע לו?
"אני אישית מסוכסך עם עצמי בדעות הפוליטיות, איבדתי את האמון בנבחרי העם. אני עדיין לא יודע מה הדרך שלו ויכול מאוד להיות שאצביע ליאיר, אם הדרך שלו תתאים לי והמטרות שלו יגעו לי. בינתיים אין לי שום מועמד".
יצא לך להיפגש איתו לאחר מכן?
"יום אחד הוא ישב בבית קפה בתל אביב עם מישהו ואני עברתי ברחוב, אז הוא קרא לי 'צדוק טייסון בוא, בוא, מה העניינים?', הייתי המום מזה שהוא קרא לי, זה גרם לי להרגיש טוב. כנראה שהוא לא שוכח את האנשים שעשו לו טוב. לא עשיתי לו טוב באותו קרב, אבל בטח שלא עשיתי לו רע.
"אפשר להגיד שלא תפסתי טרמפ על הנוק אאוט שנתתי לו. פגשתי אותו גם בחתונה של חברה משותפת, ישבנו, דיברנו, שתינו. הוא מעריך את זה שכל השנים שהוא בתקשורת לא חשבתי להפיץ את הקלטת של הקרב בינינו, מי שאחראי לזה, זה אחד המשתתפים בתחרות, לא אני.
"כשהסרטון התפרסם, זה ישב לי על המצפון כי דאגתי למעלה מעשרים שנה לא לפרסם את הקלטת. סימסתי ליאיר 'בוקר טוב, זה צדוק מהאגרוף, רציתי שתדע שלא אני העליתי את הסרטון, שתדע שאני מאוד מעריך אותך ודיברתי עליך רק דברים טובים, אני מבקש שתתקשר אליי, כך שמצפוני יהיה נקי'".
הוא ענה?
"כן, הוא סימס בחזרה וכתב 'צדוק, לא חשדתי בך אפילו לרגע, אתה עשר ואני מעריך את זה. לא נגרם שום נזק, בעיקר רואים שהיינו שני ילדים חמודים לאללה'. התרגשתי מהסמס שלו".
האם ניתן להשליך מיכולותיו של לפיד כלוחם גם לזירה הפוליטית?
"יאיר לפיד הראה שיש לו הרבה אומץ, הוא נלחם בכבוד בזירת האגרוף. אני אישית מעריץ אותו כבנאדם. לא הייתי רוצה לראות אותו נופל כל כך מהר בזירה הפוליטית".
מה הקרב הזה מהוה עבורך?
"זו לא המציאות שלי היום, זה משהו שהיה וחלף לו. הראש שלי במקום אחר לגמרי, עם המשפחה והילדים, איך לפרנס ולכלכל את הבית".
מזהים אותך ברחוב?
"אימהות בכיתה של הבן שלי מזהות אותי, גם הילדים באים וקופצים עליי".
מה היית רוצה שיקרה כתוצאה מהפרסום הזה שנפל עליך בפתאומיות?
"דברים טובים, אין לי משהו ספציפי, הייתי שמח למצוא עבודה בצילומים או משהו בסגנון".
היית נפגש עם לפיד לקרב היום?
"שאלו אותו פעם אם הוא היה מוכן להיפגש איתי שוב והוא כתב בטור שלו שהוא היה מוכן להיפגש איתי רק על כוס קפה. גם אני הייתי נפגש איתו על כוס קפה".
הריאיון המלא יפורסם מחר (ו') בזמן חולון-בת ים