בתו של הגרמני שהתגייר סיימה קורס קצינים

ארבע שנים אחרי שעלתה ארצה מגרמניה, חנה גרונוב סיימה בהצלחה קורס קצינים. כעת היא משמשת כ"קצינת בלון" בחיל האוויר בדרום

משה פריאל | 30/1/2012 8:45 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
היא נולדה בגרמניה לאם יהודיה ואב נוצרי, עלתה לישראל בגיל 16 עם משפחתה, התגייסה לצבא ולפני ימים אחדים סיימה קורס קצינים של חיל האוויר. סג"ם חנה גרונוב משרתת בדרום הארץ ביחידה סודית של חיל האוויר ומתגוררת במרכז ספיר שבערבה.
סג
סג"מ חנה גרונוב צילום: דובר צה"ל


"נולדתי בגרמניה לאב שעסק בקשרי לקוחות בעסקי דפוס ואם ששימשה כמטפלת בילדים שהוצאו מהבית למשפחות אומנה. גדלנו אני וארבעת אחיי ברווחה ובאושר, אבל לא הרגשתי שייכת למקום", מספרת הקצינה הטרייה בלשון קולחת.

מה הניע אותך כנערה ואת משפחתך לבוא לארץ?
"אהבנו תמיד את ישראל. לפני 12 שנה הגענו בפעם הראשונה לארץ לבקר את המשפחה מצד אמי ומאוחר יותר שמרנו על קשר הדוק. לפני ארבע שנים עלינו לארץ. אבי עבר גיור".

ישראל היא לא ארץ שקל לחיות בה, יש בעיות ביטחוניות וכלכליות.
"פה העם שלנו. מאז ומתמיד זה היה ברור לנו שאנחנו שייכים לישראל ושם ביתנו. בגרמניה הרגשתי לא שייכת ומנותקת".

הגעת לארץ כנערה בכיתה י"א, ללא ידיעת השפה העברית, בלי חברים ועם הבעיות האופייניות לגיל ההתבגרות. לא היה קשה?
"בשנה הראשונה להיותנו בארץ גרנו בצפון ולמדתי בפנימיית ניר העמק. מאוחר יותר עברנו למרכז ספיר ושם למדתי בבית הספר התיכון. אני מודה שהדבר לא תמיד היה קל. אני זוכרת בכיתה י"א, כולם לומדים לבגרויות ואני יושבת בכיתה ומרחפת, לא יודעת את השפה, למרות התמיכה והחום שהרעיפו עליי בני כיתתי".

"חבל שצעירים רוצים לברוח מהארץ"

האם היה לך ברור שאת רוצה בכלל להתגייס לצבא?
"את הצו הראשון לגיוס קיבלתי בזמן שמלאו חודשיים להיותי בארץ. היו לי אפילו מעט חששות איך להגיע ללשכת הגיוס בשל חוסר ידיעת השפה ואי התמצאות בסביבה. ביקשתי עזרה מחברה והיא נלוותה אליי. עברתי את המבחנים.

"התגייסתי לצבא ובמסגרתו

עברתי גם את קורס 'נתיב ליהדות' במכללת אלון. משם הגעתי לחיל האוויר, עשיתי שירות של שנה וחצי והלכתי לקצונה, וכיום אני משמשת כ'קצינת בלון' (בלון תצפית ששייך למערך הבקרה, שתפקידו לשמור על הגבולות האוויריים של מדינת ישראל).

מה זה עושה לך להיות קצינה בצה"ל?
"אומנם בילדותי לא גדלתי על ערכים ומיתוסים של צה"ל ובטח לא חלמתי להיות חיילת בצבא ההגנה לישראל, אבל עבורי זה לא דבר של מה בכך שיש לנו את המדינה הזו ישראל, שאני גרה בה וברור לי שצריך לעשות בשבילה משהו, ואני שמחה על תרומתי הצנועה".

בוודאי לא אחת יוצא לך לשוחח עם צעירים בארץ שמרימים גבה לנוכח הדרך שעשית ואולי הם חושבים לעשות את הדרך בכיוון ההפוך, לברוח לחו"ל לעשות כסף וקריירה?
"הרבה פעמים שאלו אותי  אנשים בארץ, 'מה פתאום הגעת מגרמניה, מה  לא היה לך טוב שם'? אני מסבירה להם, שחיינו טוב, ברווחה כלכלית, אבל לא הייתה לי תחושת שייכות.

"זה חבל שאנשים צעירים רוצים לברוח מהארץ, במקום לנסות לשנות ולשפר. אני לא אומרת שלאנשים אסור לעשות את זה, אולם אנחנו צריכים לשמור על המדינה שלנו ולהחזיק אותה בשתי ידינו".

חנה שומרת עדיין על קשר עם כמה חברות ילדות מגרמניה, אך פה בארץ היא רכשה המון חברים שמצדיעים לה בהערכה. 

בואו להמשיך לדבר על זה ב-
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים