תל אביב, 2013: כך תיראה העיר הגדולה בעוד שנתיים
מערכת משוכללת של כבישים תת קרקעיים מתחת למתחם הקריה. טיילת חדשה לגמרי שתחבר את העיר הסואנת עם החול והים. מראה כתום אחיד לכל רצועת החוף. מהפך חיצוני בנמל הישן ובכיכר אתרים המתפוררת. "סופשבוע" מגיש: כך תיראה העיר העברית הראשונה בעוד שנתיים מהיום
לצד הציפיות לעיר מודרנית, נוחה לתושביה ומרשימה חיצונית, קיימים גם חששות: איך ישפיעו כל השינויים המתוכננים על הנגישות והזמינות של תל אביב לאנשים מהשכבות החלשות? אחרי הכל, מחירי הדירות בעיר העברית הראשונה הם מעבר לכיסו של הישראלי הממוצע גם עכשיו, ותל אביב רק הולכת ונעשית פקוקה משנה לשנה.
מנכ"לי החברות שאחראיות לפרויקטים השונים, טוענים שהעתיד ייטיב עם כולם. לדבריהם, הבנייה החדשה תיצור עוד עשרות אלפי מקומות עבודה, מלאי הדירות יגדל, ובתי העסק הרבים שיתווספו יגבירו את התחרות על כיסם של הצרכנים. כמובן שרק הזמן יקבע אם הם צדקו. מה שאפשר בינתיים לעשות זה להתענג על ההדמיות שמציגות את המראה העתידי של העיר.
מה: נמל תל אביב
כמה: 70 מיליון שקל
מתי: ספטמבר 2012
"יריד המזרח" היה שם נרדף לנמל תל אביב בשנות השלושים של המאה הקודמת. אלפי אנשים מההתיישבות היהודית בארץ ישראל נמשכו ליריד ששכן בחלק הצפוני של העיר, ואיתם גם תושבי הארץ הערבים ותיירים. ביריד עמדו דוכנים וביתנים שייצגו מדינות שונות ונתנו לנמל הקטן אופי בינלאומי. התוכניות המוצעות לפיתוח הנמל מבקשות לשחזר את הימים ההם.
"המטרה העיקרית היא שינוי התפיסה של הנמל", אומר איתמר שמעוני, מנכ"ל חברת "אתרים" האחראית לפרויקט. "עד היום האזור נתפס כמקום בילוי לצעירים, עם קטטות והרבה אלכוהול. הדברים האלה הפכו את הנמל למתחם של תרבות לילה. רצינו ליצור מתחם שפעיל לאורך כל שעות היום, מתחם שיהיה נגיש, פתוח ומזמין לכל שכבות האוכלוסייה - ילדים, מבוגרים ומשפחות.
בנמל המתחדש, שיופעל בסיוע הנספחים התרבותיים של השגרירויות השונות, יאורגנו שבועות מיוחדים על פי מפתח תרבותי-לאומי: יפני, איטלקי, אמריקני ועוד. תוקם טריבונה בת אלף מקומות סביב במה שבה יתקיימו הצגות ומופעים. בנוסף
מבחינה חיצונית, היזמים שואפים להחזיר את הנמל לתקופת העיר הלבנה. "המבנים יהיו כולם בצבע לבן, החזיתות, התאורה והשילוט יהיו אחידים, וגובה המבנים יהיה זהה, כשהכוונה היא להשמיש גם את גגות הבניינים שיאפשרו למבקרים תצפית על הנמל והים", אומר שמעוני.
אבל הנמל המתחדש לא יתמקד רק בתרבות. בימים אלה נבחנת האפשרות לייסד בשטחו שלוחות של אוניברסיטאות ומוסדות אחרים. "התוכניות שלנו יהפכו את הנמל למקום שכל אחד ימצא בו מה לעשות", אומר שמעוני ושולף מתיקו טיוטת הצעה להקים בנמל מוזיאון לשירי ארץ ישראל.
לפי התוכנית, תימנע כליל כניסת כלי רכב לשטח הנמל. ב"אתרים" בוחנים אפשרות להפעיל מסוף הקיץ הקרוב שאטלים שייקחו את המבקרים מהחניונים ואליהם, ללא תשלום. במקביל ייסללו מקומות חנייה נוספים סביב הנמל.
מה: רצועת החוף המרכזית
כמה: 140 מיליון שקל
מתי: דצמבר 2013
"החזון של ראש העיר רון חולדאי הוא לייצר רצועת חוף אחידה ולפתוח את העיר לים", אומר איתמר שמעוני, מנכ"ל חברת אתרים. "אנחנו רוצים ליצור מצב שאדם יוכל להסתובב בטיילת ולהרגיש כאילו הוא בחוף הים, ולא כמו היום - שיש הפרדה ברורה בין החוף לטיילת. השאיפה היא שהמעבר בין קו החול לטיילת הסלולה יהיה הדרגתי".
במסגרת השיפוץ יוחלף ריצוף הגרנוליט הישן באריחי בטון, ובמקום החומה המפרידה בין הטיילת לחוף ייבנו גרמי מדרגות ארוכים וטראסות מוצללות שיתרמו לתחושת ההדרגתיות במעבר בין השטח הבנוי לחול. המזנונים הקיימים ייהרסו ובמקומם ייבנו חדשים, שגגותיהם יהיו בגובה הטיילת וישמשו לתצפית על הים, וחזיתותיהם האחידות יהיו עשויות מוויטרינות קעורות. עמודי התאורה שעל הטיילת והשמשיות בחוף יהיו בצבע כתום אחיד. לאורך החופים ייפרשו תאים (לוקרים) שישמשו את המתרחצים. מערכת של מצלמות שישדרו למרכז שליטה ולאתר אינטרנט תמנע או לפחות תפחית את מספר הגניבות.
"המטרה היא שאנשים גם ירגישו בטוחים יותר בחוף הים", אומר שמעוני. "היום אדם שהולך לים תמיד צריך לבקש מהזר שלידו שישים עין על החפצים שלו. מעכשיו הוא יוכל לאכסן הציוד היקר לו בבטחה ולהיכנס למים ללא דאגות. אותה מערכת מצלמות תדע גם לאתר כייסים, גנבים או פושעים אחרים ולסייע בניקוי החופים מפשיעה".
מה: מתחם צפון הנמל
כמה: 35 מיליון שקל
מתי: ספטמבר 2012
כחלק מפרויקט יריד המזרח, יקבל החלק הצפוני של נמל תל אביב טיפול מיוחד, שמטרתו להפוך אותו למקום שמוקד הפעילות שלו מתרחש בלילה, גם כאן תוך פנייה לכל סוגי האוכלוסייה. אחרי שחזיתות המבנים ישופצו ויקבלו מראה אחיד וייבנו מבני הצללה, יתקיימו מדי ערב מופעי וידאו-ארט.
"אנחנו נקרין מיצגים יפהפיים וייחודיים בזמנים קבועים וגם סרטים לפי לוח זמנים ידוע מראש שיפורסם באמצעי התקשורת", מסביר מנכ"ל אתרים איתמר שמעוני. "המבלים יוכלו להתעדכן באינטרנט ולהגיע במיוחד למיצג מסוים או לסרט".
עוד בתכנון - הקמת מזח חדש שיימתח אל תוך הים וממנו ניתן יהיה לצפות על כל קו החוף של תל אביב, עד יפו. במקביל ישופץ המגדלור הישן, בעלות מתוכננת של חמישה מיליון שקלים. גם שם יוקרנו סרטים ומיצגים.
מה: כיכר אתרים
כמה: 26 מיליון שקל
מתי: יוני 2013
במסגרת תוכניות השיפוץ, תימצא סוף סוף גאולה למתחם כיכר אתרים, אחד האזורים הכי מושמצים בתל אביב. "המתחם והטיילת שמתחתיו, מאחורי המרינה, היה תקוע ועצר את רצף התנועה, והחניון שמתחת לכיכר הפך למשתנה עירונית", מסביר שמעוני. "אחרי שכל האזור יעבור שדרוג הכיכר תהפוך לפנינה".
הכיכר, שהוקמה באמצע שנות השבעים, הייתה בשנותיה הטובות מרכז בילוי מרכזי שמשך אליו אלפי מבלים, אך זה תקופה ארוכה היא עומדת כמעט ריקה. גורמים פליליים שניסו להשתלט על חלקים בה ובתי הימורים שהופעלו בלילות גרמו לציבור להדיר ממנה את רגליו. מלבד מועדון הקולוסיאום שפעל בה עד סוף שנות התשעים, בתי העסק בכיכר אתרים התקשו להתרומם.
"אנחנו רוצים להחזיר את הכיכר לימים הטובים שבהם היא הייתה עמוסה באנשים", אומר שמעוני. "נחבר אותה מחדש לשדרות בן-גוריון ולמרינה, בתקווה שהדבר יפתח אופציה לבתי עסק לפעול בה במקום אלה העומדים כיום ריקים".
מלבד החלפת רצפת הכיכר ובניית הצללות, יחודש גם גרם המדרגות שיורד אל הים ותוקם מעלית להגברת הנגישות לחוף.
יחד עם זאת, קשה שלא לתהות אם די בשיפוץ כדי להשפיע על גורלה של כיכר אתרים ולהביא לפריחתה המחודשת. מאבקים בין בעלי העסקים - חלק מהם טוענים לניסיונות של גורמים שונים להשתלט על הכיכר - תקעו את כל התוכניות לשדרוג המתחם והביאו לגסיסה מתמדת של האזור. פרויקט שיפוץ הכיכר נתון בשלבי אישור סופיים בעיריית תל אביב, ובעלי הנכסים והוועד שהקימו שותפים לקבלת ההחלטות. "המשא ומתן איתם היה מאוד קשה, אבל אנחנו כבר לקראת סופו", אומר שמעוני.
מה: מתחם "שרונה" והקרייה
כמה: 650 מיליון שקל (השטחים הציבוריים)
מתי: אוקטובר 2012
הטמפלרים - חברי קבוצה דתית פרוטסטנטית אדוקה בגרמניה - התיישבו בארץ החל מאמצע המאה ה-19. רבים מהם הצטרפו למפלגה הנאצית, הוגדרו כאזרחי מדינת אויב וגורשו מישראל. המבנים שהשאירו עוברים בשנים האחרונות תהליך של שחזור מקיף ומסתמנים כאחת האטרקציות התיירותיות המרכזיות של תל אביב. בצלם של 17 מגדלים חדשניים - בנייני מגורים, בית מלון ובנייני משרדים - בתוך פארק בעל אופי נוסטלגי, משוכנים 27 המבנים הקלאסיים של חברי התנועה.
המבנים נמכרו לשתי קבוצות יזמים, שהתחייבו לתמהיל מוגדר של בתי עסק שיופעלו במקום: 50 אחוז יהיו מסעדות ובתי קפה, השאר בתי אופנה, גלריות, מבני תרבות וחנויות למותגי יוקרה. באחד הבתים יוקם מרכז מבקרים למתחם כולו, באחר מוזיאון, ובשלישי בית בד שיפעיל חנות קטנה לממכר שמן זית. בנוסף, הטכניון צפוי להקים בשלושה בתים את שלוחת לימודי החוץ שלו.
"זהו אזור שההתיישבות בארץ ומוסדותיה הראשונים של המדינה קשורים בו", מסביר גדי רויטמן, ראש מנהלת "שרונה", חברת אחוזות החוף. "אחרי שישבו בו הטמפלרים הוקמו בו משרדי ממשלה ומוסדות ציבור. אנחנו מתכננים להחזיר לו את הכבוד שהיה לו ולהפוך אותו למרכז בילויים בסמוך לאחת הכניסות הראשיות לעיר".
רויטמן מזכיר שלכל אבן במתחם יש סיפור משלה. אפילו לעצים יש היסטוריה ארוכת שנים, חלקם אף רשומים בטאבו. "הפארק שיקום סביב המבנים יהיה ברוח ההיסטוריה של המושבה", הוא מתחייב. "אנחנו מקימים בריכות מים שיזכירו את בריכות ההשקיה של הטמפלרים. נרים שבשבת רוח, נבנה רחבת החלקה ונתקין מתקני משחקים לילדים ברוח התקופה".
כמו כן, יוקם בשטח הפארק "גן מוזיקה", שיהיה בנוי מרחבה קטנה שסביבה ספסלי בטון ובמרכזה במה, שעליה יתקיימו קונצרטים קטנים. במנהלת "שרונה" מתכננים טיול רגלי בפארק שייקח את המבקרים אחורה בזמן, עם נקודות הסבר ליד כל מבנה, פריט או נקודה היסטורית. "אנחנו מנסים לקיים סימביוזה בין העתיק למודרני, וכשזה יקרה, המקום יהיה אחד המדהימים לבקר בו", מבטיח רויטמן.
ברוח השימור ההיסטורי, כלי רכב ממונעים לא יורשו להיכנס למתחם, והתנועה בו תיעשה ברגל או באופניים. מתחת לפארק תיבנה הדרך התת קרקעית הראשונה בישראל, שתתמשך לאורך קילומטר וחצי ותכלול ארבעה נתיבי תנועה, שניים בכל כיוון. במרתפי המגדלים ייבנו 12 אלף מקומות חנייה, שליש מהם ישמש כחניה ציבורית בתשלום.
אף שמדובר בכביש פתוח לכל דבר, במקרה של התראה ביטחונית, מחסומים כבדים יסגרו את הכניסות למנהרה. בנוסף, יוקמו נקודות בידוק שבהן ניתן יהיה לעצור רכב בצד הדרך. מערכת מצלמות משוכללת תנטר את הדרך. משאבות ענק יוציאו מים במקרה של הצפה, ומפוחים סילוניים יוציאו אוויר במקרה של שריפה. בתקרת הכביש תוקם מערכת המסוגלת לכבות שריפות באופן נקודתי באופן מיידי.
מועד הסיום של שחזור מבני הטמפלרים והגנים שסביבם הוא אוקטובר 2012, אך קשה לצפות מתי תסתיים בניית הפרויקט כולו. בינתיים כבר קיימים ארבעה מגדלי משרדים ושלושה בנייני מגורים נמצאים בשלבי בנייה.
מה: הטיילת סביב המרינה
כמה: 40 מיליון שקל
מתי: יולי 2012
כיום יש מספר מקומות לאורך קו הים מיפו עד הרצליה שקוטעים את רצף התנועה. בין אלה בולט, ולא לטובה, מתחם המרינה שמתחת לכיכר אתרים. המעגן הזה הוא פנינה טבעית שמזמינה תושבים ותיירים, אבל הוא מבודד משאר אזורי הטיילת. "רצינו ליצור רצף שמכניס את האנשים לתוך הים, מקום שממנו ניתן יהיה גם לחוות את המרינה וגם להשקיף אל הים או אל קו החוף המדהים של יפו", מסביר איתמר שמעוני.
לפיכך הוחלט להקים טיילת על שובר הגלים המקיף את מעגן היאכטות ובסופה לבנות מגדלור שיאיר בלילות לכל אורכה ואולי אף יקרין מיצגי וידאו. "אחד הדברים שחששנו מהם הוא 'אפקט רפול', שחס וחלילה אדם לא יעמוד על הטיילת ויבוא גל וייקח אותו איתו אל הים", מסביר שמעוני. "רצינו ליצור טיילת שתהיה עמידה בפני כל סערה שתגיע לחופי ישראל".
לצורך העניין פנו הוא ואנשיו למעבדה בלונדון המתמחה בבניית דגמי שוברי גלים, כדי לבחון את אפשרויות הבנייה. "זוהי אחת המעבדות המתקדמות בעולם, שבנתה עבורנו דגם מוקטן של שובר הגלים באורך של 15 מטרים", מסביר שמעוני. לדבריו, המהנדסים הבריטים תכננו שובר גלים שיכול לעמוד בפני גלים בגובה שישה מטרים - גבוהים משמעותית מממוצע הגלים בחופי ישראל.
מה: פארק החורשות
כמה: 20 מיליון שקל (שלב ראשון)
מתי: יוני 2013
"פארק החורשות" יוקם בדרום תל אביב, בין רחוב קיבוץ גלויות, דרך בן צבי ורחוב לבון. "זה יהיה פארק ייחודי שיתאפיין במסרים תרבותיים ואקולוגיים", אומר אלי גינזבורג, מנכ"ל חברת "עזרה ובצרון" האחראית להקמתו. הפארק, שיהפוך לריאה הירוקה הגדולה באזור, ישתרע על פני 240 דונם וייסללו בו שבילי אופניים שיחברו אותו עם השכונות הסמוכות.
בנוסף, יותקנו בו מתקני משחקים וכושר, חלקים ממנו יוקדשו לפיקניקים ויוקמו בו מרכז תצפית, אמפיתאטרון ופארק צפרות. בחלק ממנו יופעל שוק איכרים, ותיבנה בריכה ביולוגית שתגביר את תחושת הטבע הפראי במתחם.
לדברי גינזבורג, "הפארק צפוי להשתלב עם הפעילויות הקיימות בסמוך - כמו בית הספר לטבע, שטחים ארכיאולוגיים והכנסייה הרוסית, תוך שיקום והחייאת עצים עתיקים שעדיין השתמרו בו, הפרדסים והבוסתנים".
ישראל גודוביץ', לשעבר מהנדס העיר תל אביב, לא מצטרף לחגיגות סביב פרויקט השיפוצים הענק שמתוכנן לתל אביב. לדעתו, מדובר בטיפול קוסמטי שלא מתמודד עם הבעיות הקיימות עכשיו בעיר ומנציח פערים חברתיים. ויש לו מקבילה טובה: תוכנית הטלוויזיה "מעושרות".
"עוד לא שככו הדי המחאה הציבורית הגדולה ביותר שידעה המדינה ובטלוויזיה נחתו ה"מעושרות": שש ספק נשים, ספק פוחלצים, מקושטות ומאובזרות, נוצצות ומבהיקות", הוא אומר בשפתו הציורית. "ובעוד העם זועק לצדק חברתי, צועקת לאה שנירר, עם 21 אחוזי רייטינג: 'פאן לי, פאן לי, פאן לי'. בעוד חצי מיליון אזרחי ישראל קוראים לחרם צרכנים בגין גביע קוטג', פותחת מעושרת אחרת חנות מותגים שכל פריט בה עולה אלפי דולר. בעוד הם חוגגים באולם רובינא את פתיחתו של התאטרון הלאומי בהשקעה של למעלה ממאה מיליון שקל, בחוץ מגרשים קלגסי הפיקוח העירוני את אחרוני אנשי המחאה הציבורית שנותרו חסרי קורת גג. תאטרון האבסורד, כבר אמרנו?".
לפי גודוביץ', התוכניות של עיריית תל אביב לשינוי פני העיר מעבירות את "מעושרות" לעולם האמיתי. "אלה תוכניות, ספק הדמיות ספק תפאורות, זוהרות ונוצצות. רשימת המעושרות של תל אביב מעוררת תמיהה. ראשית, שוב הוזנח הדרום לעומת הצפון. פארק החורשות, הפרויקט הגדול של דרום העיר, הוא בעצם חורשה שקיימת מאז ומתמיד, ותוספת שבילי אופניים ואטרקציות אחרות לא תחליף את הצורך בשיפור איכות החיים שם".
גם פרויקט "יריד המזרח" לא מלהיב אותו. "תוספת לאלפי המטרים של בילוי והסעדה בנמל לא יביאו רווחה לאיש מאלה שצעדו לכיכרות בקיץ האחרון. הקרנות הסרטים בצפון הנמל והמגדלור בשפך הירקון לא ימנעו את ההצפות בשכונת הארגזים, ומועדון החשפנות בקולוסיאום לא יביא גאולה לכיכר אתרים שסביבו. וכשראיתי את התוכניות למתחם 'גני שרונה', הן נראו לי כמו תפאורה לסרט היסטורי על חיי הטמפלרים בארץ הקודש".
גודוביץ' ממליץ להשקיע בטיפול בבעיות בוערות יותר. "הצנרת הראשית בעיר מתפוצצת, בנייני ציבור עירוניים ננטשים ומתפוררים לנגד עינינו, והתחנה המרכזית החדשה נתונה תחת צו סגירה שהוצא לה בגין אי עמידה בהוראות בטיחות וכיבוי אש". מול כל אלה הכינו עבורנו אשפי העירייה את תוכנית מושבי הפרקט ובמות העץ עם ההצללות לאורך הטיילת. כך נוכל לפחות לעת ערב לצפות בשקיעות המרהיבות של תל אביב ואולי לחלום על הקיץ האחרון שלא יחזור לעולם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם