גיא מרוז ממליץ לגרש מת"א זרים, רכבים זרים
הסדרי החניה החדשים בתל אביב מבורכים, אבל צריכים לקחת אותם צעד אחד קדימה. למנוע כניסת רכבים מערים אחרות, לדוגמה. גיא מרוז כמעט מתחיל לחבב את חולדאי
והנה חידה: מה יתרום עמרי שרון לציפי לבני? התשובה בסוף הטור.
בעצם, משהו כמעט טוב. כבר כתבתי כאן בהרחבה שסיפור האופניים (תל-אופן) הוא הדבר המוצלח ביותר שחולל ראש העיר תל אביב מאז לידתו, והסיפור הזה עשה אותי תל-אביבי גאה במיוחד. אפילו בתפוח הגדול אין רשת אופניים כזו, שיחוק ענקי באמת. כזה שגרם לי למכור את האופניים ולעבור סופית לירוקים המשובחים האלה, שמשתפרים מדי שבוע ומשמחים את לבבי עד למאוד.
והנה חולדאי מגיע עם עוד עניין משמח, כמעט משמח, כי הפעם הוא לא הולך ממש עד הסוף, רק פוסע לאט.
מדובר בהטבות מרחיקות לכת לתושבי תל אביב בענייני החניה, הנחות בחניונים, חניה חופשית על כחול-לבן וכל מיני פרוטקציות לתושבים והתעלמות מכוונת מזרים שפולשים לעיר מדי יום. אבל זו רפורמה כמעט משמחת כי הנה מה שאני הייתי עושה לו הייתי ראש העיר של הכרך הססגוני הזה:
הייתי גובה כסף מכל מכונית שנכנסת לעיר שבעליה לא מתגורר בה. זה קורה גם בניו יורק, זה יקל מיד את מצוקת הפקקים כי המרחק בינינו לבין איסטנבול או מוסקבה התכווץ למילימטרים.
אני לא יודע מי מכם חווה את זה, אבל אני הייתי פעם אחת במוסקבה. פעם אחרונה, כנראה, ולא רק בגלל הפקקים, אבל גם. היה שלב שירדנו מהמכונית שהייתה אמורה להעביר אותנו לאתר הצילום הבא, ופתאום הבנו שאנחנו יושבים במכונית חצי שעה באותו צומת. זה לא היה חג, זה
תל אביב הופכת מיום ליום לכזו וחייבים לגרש מכאן לא עובדים זרים, אלא רכבים זרים. אנחנו משלמים מספיק כדי לחיות בעיר הבלתי זולה הזו, מגיע לנו לנוע בה בנעימות גם כשאנחנו באוטו.
ומה יעשו כל הזרים המוזרים שלא נפל בחלקם לחיות ולגור כאן? לו הייתי ראש העיר הייתי מפוצץ אותה בשאטלים, מיניבוסים קטנים, שייקחו אנשים ממקום למקום בכל רחבי העיר ובעיקר ממגרשי חניה שיוקמו מחוצה לה. הייתי סוגר אזורים שלמים גם לתושבי תל אביב ומשאיר אותם לתחבורה ציבורית חדשה כזו לאופניים ולקטנועים בלבד. אז הרפורמה היא התחלה של משהו, אבל תהיה אמיץ ולך עוד צעד אחד קדימה ואולי נתחיל לחבב אותך באמת. אולי.
נסעתי עם הילדה הקטנה שלי לטיול בת מצווה בגיל 16. זה לא באמת טיול בת מצווה, אבל מכיוון שמעולם לא עשיתי לה טיול כזה, גיל 16 נראה לי אירוע הולם לתשורה שכזו. היעד הנבחר היה רומא.
אשתי השנייה והאחרונה החליטה שאסע לבד, כלומר רק אני והילדה, וזו הייתה החלטה כל כך מזהירה ומשובחת שאני ממליץ לכם לנסות. לא חייבים בחו"ל, אפשר לעשות את זה גם באילת או בצפון, אבל נסיעה של אחד על אחד עם אחד הילדים היא משהו שאפשר כל כך בקלות לפספס לעולם, וחבל.
פתאום אתה מדבר שלושה ימים ברציפות עם הילד שלך. תנסו את זה פעם. אתה מגלה שלילד שלך, זה שעד עכשיו הסתכל עליך כארנק שמשום מה מתעקש גם לנשום, יש גם דעות, אג'נדות ורצונות ברורים שלא קשורים לשעת החזרה מהבילוי בשישי. אתה פתאום מבין למה אתה אוהב את הילד שלך ולא רק בגלל שהוא שלך.
אתה מגלה עוד משהו. כשאתה נוסע עם הילדה הפרטית שלך למקום כמו רומא, אתה באמת נכנס לוותיקן ולקולוסאום ולא רק עובר לידו בפעם העשירית. והיא באמת יפה, הקפלה הסיסטינית, והיא לגמרי לא בכנסייה אלא במוזאון חמוד ליד. בכל מקרה, אחרי שהכומר בכנסייה סירב לתת לילדה שלי לטעום מלחם הקודש, החלטנו ללכת לאכול במקום זה ב"בגטו".
כל כך הרבה פעמים עברתי ליד המסעדה היהודית הזו "בגטו", ומלבד כמה מבטי זלזול באלה שמגיעים עד רומא ואוכלים כשר, לא נרשמה שום התייחסות. הפעם נכנסנו. זו הייתה אחת הארוחות האיטלקיות הטובות שאכלתי מימיי. אני קצת מגזים, אבל גם ברלוסקוני הגזים ונשאר בחיים.
ועוד עניין קטן. הטיסה באל על. כן, הכי בבית בעולם. רמזתי כבר כמה פעמים שאני מחבב את החברה הזו, אבל שוב - ההשפלה שאתה עובר במחלקת התיירים היא כנראה המקום האחרון בעולם שבו מודיעים לך בכל רגע נתון שאתה בלתי עשיר.
הנה עניין קטן ובלתי קריטי - העיתון. אין דבר יותר משמח מאשר לקבל עיתון ישראלי אחרי שלושה ימים של גמילה. פעם היו עיתונים כאלה בכניסה למטוס לכולם. הפעם הדיילת המאוד חביבה הודיעה לי שאקבל רק אם יישאר במחלקת העסקים.
זה בסדר שבמחלקת עסקים מקבלים עיתון ללא תשלום, הם שילמו הרבה כסף על הטיסה (מעטים שמימנו את זה מכיסם, בדרך כלל אני ואתם מממנים לטסים שם את הנסיעה) מה יקרה אם העניים המרודים, המוזרים והנרמסים ממחלקת התיירים יקבלו גם עיתון וישלמו עליו? אסון יתרחש? לא חייבים כל הזמן להסביר לנו שאנחנו מהמעמד הבינוני הנמוך. אנחנו זוכרים.
בסוף באמת-באמת לא סוגרים את ערוץ עשר!
זה אומר שאני ואשתי נמשיך להתעורר בכל בוקר בארבע וחצי בבוקר. אבל האמת, זו השנה השווה בחיי. תענוג ענקי לעבוד בשעות האלה, תענוג עצום להכיר כל כך הרבה אנשים חדשים ובקיצור, אני מתנצל, אבל אנחנו ממש נהנים.
כלב: תגיד, הסדרה הזו, "לה לה לנד"?זה אנשים אמיתיים או שחקנים?
אני: אמיתיים לגמרי, למה?
כלב: לא יודע, הם מדברים מוזר ומבינים מוזר... מתי יעשו ריאליטי עם כלבים וכלבות ויסגרו אותם לאיזו מלונה ענקית?
אני: זה רעיון לא רע, אני יכול להציע את זה.
כלב: טוב, אבל עכשיו זוז. אתה מסתיר לי את אתי לוי מנסה לפענח מה המשמעות של המילה שולחן ומה עושים אתו.
התשובה: זו לא השאלה. השאלה היא אילו מורשעים בפלילים נוספים עומדים בתור.
meroz.guy@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם