ביץ' בויז: גולש, גננת ומרצה במכללה למען הדיונות ליד חוף הצוק
חמשת מנהיגי המאבק נגד תכנית הבנייה בצפון מערב תל אביב, שצפויה לפגוע ברכס הדיונות ליד חוף תל ברוך, הולכים לעשות הרבה כאב ראש לעירייה: "זו חלקת אלוהים שאסור להרוס"
מדובר בתכנית מתאר על פיה יוקם רובע עירוני חדש בצפון-מערב תל אביב. רוב השטח שעליו עתיד לקום הרובע הוא כיום רכס של חולות וחוף בתולי - רצועת הטבע העירונית האחרונה שנותרה.
אחד מהבולטים בהתאגדות הוא אלון סיגלר (34), יליד ותושב תל אביב, שנוהג לגלוש בחוף מאז צעירותו. "מעולם לא הייתי פעיל חברתית, תמיד עניין אותי רק אם יש גלים", אומר סיגלר. "כשהתחילה המחאה החברתית הייתי ממקימי מאהל בן-גוריון, ונוצרה שם קהילה. התחלתי להיות מעורב. יום אחד שמעתי מאחד הגולשים שהולכים לבנות מעל החוף".
סיגלר הגיע לקונגרס חברתי במכללת תל אביב-יפו ושם פגש פעילה מהתנועה הירוקה: "שאלתי אותה אם יש מצב להציל חוף בתל אביב שאני גולש בו. בעזרתה פתחתי דף בפייסבוק ועצומה, גייסנו אנשים ואז פתאום יצרו איתי קשר אנשים ממכללת לוינסקי ומפורום תושבים למען טבע עירוני".
נציגת מכללת לוינסקי היא ד"ר יעל קשתן (54), מרצה למדעים. קשתן מכירה היטב את השטח בשל חקר בן 20 שנה של שלולית החורף הטבעית, הנמצאת בסמוך למגדלי נאמן.
"במשך השנים השלולית הלכה ונהרסה מהבנייה. בשנתיים האחרונות אני חוקרת את השלולית הקטנה שנותרה ושיש בה חיים", מסבירה קשתן. "סלילת הכביש המזרחי למען הקמת השכונה ידרוס את השלולית הזו". יחד עם קשתן התגייסה מכללת לוינסקי נגד התכנית. "ההנהלה נותנת לנו רשות לארח ולעשות פגישות וכנסים במכללה, מרצים מעלים את המודעות לנושא בשיעורים שלהם וכך מגייסים סטודנטים למחאה", אומרת קשתן.
נציגת "פורום התושבים למען טבע עירוני", שמורגל במאבקים מסוג זה, היא עו"ד גלית סמואל (42) מתל אביב, שמקדישה את כל זמנה לפעילות ההתנדבותית. "השטח הזה הוא חלקת אלוהים קטנה - השטח היחיד שיש בו טבע, צמחי בר וחיות בר בתחומי העיר", היא אומרת. "התאהבנו בו ואז גילינו שהוא עומד להיפגע פגיעה קשה".
יחד איתה הצטרפה למאבק חברה נוספת בפורום, מירי כהן מצליח (42), גננת בגן שהוסמך כ"גן ירוק" בשכונת בבלי. "אני גרה בנווה אביבים והולכת לשטח הפתוח לטייל עם הילדים", מספרת כהן מצליח. "הילדים בגילי הגן מכירים פחות ופחות צמחים ובעלי חיים כי זה פחות נגיש להם. אם בתור ילידת השכונה הלכתי לקטוף חמציצים ולאכול חובזה בשדות, היום ילדים לא יודעים מה זה אפילו. ילד שלא מכיר את הסביבה הטבעית שלו
על פי התכנית, חלק קטן מהשטח הטבעי עתיד להישאר במסגרת פארק שיוקם באזור, שיהיה ברובו מלאכותי. עם זאת, סלילת הכבישים, בניית הכיכרות והחניונים התת-קרקעיים וכמובן הקמת הבניינים צפויות לחסל את רוב תוואי השטח. "הפארק שיוקם יהיה רחוק מטבעי, ולא יהיו שטחים פנויים במרחק הליכה או נסיעה באופניים", אומרת כהן מצליח.
הפעילים מבינים שלא יצליחו להחזיר למגירה תכנית בהיקף שכזה. "אנחנו לא באים ואומרים - אל תבנו בכלל", אומרת סמואל. "אלא מתנגדים לבנייה על הרכס וסלילת הכביש המערבי. אפשר עדיין לבנות שכונה גדולה על החלק המזרחי לכביש 2040 (הכביש המקביל לדרך נמיר ולגבעות הכורכר ומסתיים בגלילות, ע.ט) או להשאיר את רוב השטח הטבעי ולבנות סביבו. יש אלטרנטיבות".
את התנגדותם הגישו הפעילים לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, שאמורה להכריע בנושא בחודש אפריל. בינתיים הם דואגים לבצע סיורים על רכס הכורכר להכרת החי והצומח, לארגן כנסים, לחלק דפי מידע ולהמשיך את הפעילות בפייסבוק.
בין המתנגדים לתכנית, אגב, גם דיירי מגדלי נאמן, המתגוררים ממזרח לכביש 2040 ואמורים להיות מכותרים בכבישים על פי התכנית החדשה. ביום ראשון האחרון נפגשו הפעילים עם היזם אייבי נאמן, מקים אזורי חן ומגדלי נאמן, שמתנגד להוצאת התכנית אל הפועל לפני פינוי שדה דב.
"בעיקרון אין מניע משותף להתנגדות, אבל יש אינטרס משותף", מסביר חבר מועצת עיריית תל אביב מסיעת עיר לכולנו, שרון לוזון, הצלע החמישית במטה ההתנגדות, ומי שמנסה לפעול לשינוי התכנית מתוך העירייה. "כל מי שיתרום להקפאת התכנית לכמה שנים ירוויח לנו זמן בהתגבשות נוספת והצעת פתרונות חלופיים, כך שמדובר בצעד חיובי".
"זה האזור היחיד בתל אביב שלא משתנה. השמים הכחולים ורצועת החוף הזו הם בדם שלי ושל עוד הרבה גולשים", מסכם סיגלר. "עצוב לי שכל פיסת נדל'ן הפכה למשהו שצריך לממש, שהכול נאמד בערך כלכלי ושום דבר לא נאמד בערך חברתי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם