בכפר יהושע המומים מההתאבדות של כוכב הריאליטי
כפר יהושע ידע טרגדיות רבות מאז שהוקם, ועדיין איש לא מצליח לעכל שם את התאבדותו של גלעד פרידלנסקי, כוכב תוכנית הריאליטי "שלוש", שסחף את המדינה בקסמו האישי. סיפורו של איש אדמה, יוצא סיירת גולני שנחשב ל"שריף של הכפר", אדם שנתפס כסלע איתן אך ברגעי הכאב לא ידע לבקש עזרה ונשבר, לבד
"הוא לא היה רגיל לקשיים, וכל קושי קטן הלך והתעצם. זה התחיל להלחיץ, והוא לא יודע לדבר. ראיתי מה קורה והיה לי את הזמן לתת לו להבריא, כי היה לי ברור שהוא יבריא. שבועות של דכדוך, שהגיע עם החורף ועם העבודה המטורפת והמשבר הזעום בענף. כל הרצף הזה הוביל למחשבה שגוררת מחשבה ולילות שהוא לא ישן, אבל מי יכול להבין דבר כזה דפוק?".
רק לפני כמה חודשים שם גלעד פרידלנסקי בן ה-33 את כפר יהושע על המפה. החליט להשתתף בתוכנית הריאליטי "שלוש", עוד להיט היסטרי מבית היוצר של "קשת". מגדל עגלים, עובד אדמה, איש בעל ידיים מיובלות, שהפתיע ונבחר על ידי אחת משלוש כוכבות התוכנית מיה רובין כבן זוג.
ביום ראשון לפנות בוקר כשכל הנוצץ מאחוריו, לא ריאליטי ולא אנשי ההפקה מהמרכז, הוא יצא את שערי המושב שבו גדל, התעלם מהקור הכבד, מהבוץ הטובעני והלך למטעי האבוקדו המרוחקים. שם, בין העצים, הרחק מכל עין, סיים את חייו באופן מזעזע ורצוף ייסורים.
"בסוף מצאו אותו זרוק מתחת אקליפטוס עוג אחד חשבו שזה מקרה רגיל ולא צריך לדאוג מחד מאידך התברר זה לגמרי לא בסדר שתי סטירות לא התעורר גם לא בדרך אל החדר"
באופן מקאברי, "ארול" - שירו של מאיר אריאל המנוח, היה האהוב על גלעד. חבריו לסיירת גולני, מחזור נובמבר 96', זוכרים איך במגורים הקלטת של הזמר הייתה מתנגנת הלוך ושוב, כמו בתהליך של שטיפת מוח, וכשאלדד, מהצוות, חיפש השבוע מילים להספד, הוא מיד ידע לאן לגשת.
"יקי צלצל לפני יומיים וביקש שאעביר את הבשורה", סיפר. "התחלתי להתקשר, אבל מיד ניתקתי, זה פשוט לא נשמע הגיוני. סירבתי לקבל את הבשורה וחיכיתי שיתקשר להגיד שזו טעות. גלעד, השארת אותנו עם שאלות פתוחות אך ללא תשובות".
כפר יהושע הוקם ב-1927 ונמצא בעמק יזרעאל, שני קילומטרים דרומית לרמת ישי. 90 נחלות, ורוב המשפחות עדיין עוסקות בחקלאות. הן ידעו ימים יפים, אבל היום רבים שם נאנקים תחת המציאות הקשה של עובד אדמה.
"אח של אשתי שאל אותי הבוקר למה אני נראה ככה", סיפר רפי יריב, מוותיקי היישוב. "עניתי 'אני לא מרגיש שיש לי בשביל מה לקום בבוקר'. פעם הרגשתי שאני קם ויש לי חדוות יצירה, היום יש לי חדוות הישרדות, ולהישרדות אין חדווה.
"זה כורח. אני לפעמים מביא מטיילים לשייח אבריק, מראה להם את הנוף של העמק ואת השדות שבדרך כלל לא עוברים עיבוד שני. פעם העמק היה בקיץ ירוק, היום אנחנו מהווים פתרון קצה למי הביוב של העירוניים".
את רפי, בן ה-69, תפסנו על הטרקטור. הוא
רפי היה מחבריו הטובים של מנחם ז"ל, אביו של גלעד. הוא מספר שמנחם היה טיפוס. מראשוני השייטת, אהב את הים, אבל בחר לגור בעמק. איש פתוח, חביב, שהכיר את אשתו גיזה, מהקריות, בחוג לריקודים. ארבעה ילדים נולדו. שרון ונעמה והתאומים, יפתח וגלעד.
רפי מספר שהאב שמח על כך שבניו בחרו להישאר במושב ולעסוק בחקלאות. "זה לא דבר מובן מאליו", הסביר . "אתה יודע מה זה היום בן ממשיך? האבא יוצא בבוקר לעבוד והבן ממשיך לישון".
רק שצמד האחים לא הפסיק להתרוצץ. עוד לפני הצבא גלעד כבר עבד במשלוחי עופות ואחרי שהשתחרר ובחר כיוון הלך על גידול עגלים. לפני שנכנס לעסק היו בכפר יהושע בערך 200, היום מדברים על 1,200, בעיקר בזכות התאומים פרידלנסקי.
"בענף העגלים, אתה ויפתח השארתם את כולם פעורי פה מול המצוינות שלכם", ספד לו דורון בידץ, חבר המושב. "יפתח הגלעדי קראתי לכם. בניתם מסלול של פיטום לפי כל הספרים, אבל הכל באוטודידקטיות, תוך ניצול כל היתרונות היחסיים. בתחום הגידולי, שני גששים בדואים עם עיניים חדות, שמאום לא נסתר מהן".
גלעד ויפתח די שונים. אמנם הקשר ביניהם היה מאוד חזק וחברי, אבל בעוד גלעד היה הדומיננטי מבין השניים, יפתח יותר רגיש. במושב היו שאמרו שאם יפתח היה נופל לצרה, ייתכן שהוא היה קורא לעזרה, אבל גלעד לעומתו בנה לעצמו שם של מיתוס בלתי שביר, בחור להישען עליו.
פרידלנסקי הפך למעין שריף מקומי. כשלהקות תנים הופיעו והרסו טפטפות, חיסלו כבשים ופרות חולות הוא היה יוצא מדי לילה עם חבר לשדות, חמוש ברובה כדי לחסל את המזיקים. כשכנופיית גנבי רכב השתוללה הוא הקים מארבים, הביא אמצעים מיוחדים לראיית לילה.
בסוף תפסו אחד על עץ בזמן שניסה להימלט. נערים סיפרו בלוויה שעבדו קשה בשדות כדי שיזרוק להם מחמאה ובמקרה הטוב ייקח אותם איתו לשמירה. הוא היה עובר לפעמים רכוב על סוס. בחור חזק, יפה, סמל אמיתי.
דורון בידץ, חבר בחיים האישיים ושותף בעבודה, אמר ליד הקבר: "לא היית פראייר, ידעת גם להכניס למי שצריך. היו בך ציניות וחספוס ולעתים קורטוב של שחצנות חביבה. צבר קלאסי. דבר אחד היה חסר לך, לא ידעת להיות חלש. לא השכלת להיות העץ הגמיש שמתכופף ברוח, ונגזר גורלך להיות העץ החזק, היפה והמרשים שנשבר בסערה. גם כאן היית בנו של הכפר הזה. אנחנו יודעים לעבוד קשה וליצור ולהילחם ולהיות נחושים. אנחנו לא יודעים להיות חלשים".
בידץ חשף טפח מהבעייתיות. כפר יהושע ידע הרבה שכול במהלך השנים. מלחמת השחרור גבתה נופלים רבים, אבל במיוחד זוכרים את שנות השמונים הארורות, שבהן נרשמו לא מעט טראומות ממלחמת לבנון, תאונות בחו"ל ומקרי התאבדות. אירועים שהשאירו צלקת שלדברי אנשים לא טופלה כראוי.
"זה מקום קטן שהוא גם מקום העבודה שלך, בניגוד למקומות אחרים שאתה מסיים והולך הביתה", בידץ הסביר. "כאן חיים ביחד, ויש שכול ולחצים יומיומיים, ודברים לא יוצאים. נושא של פסון וכוח מאוד חזק בקהילה הזו".
גם שרון, אחותו של גלעד, ביכתה בלוויה את הקשיחות הפלאחית שלא נותנת ללב לבכות. "עכשיו אנחנו מבינים שהיית במצוקה גדולה, כל כך גדולה שלא יכולנו להבין ולהכיל אותך. יש כל כך הרבה דרכים שבהן יכולנו לעזור. למה לא אפשרת לנו להתקרב, לחבק, לתת לך קצת לנוח מהחיים? מה כל כך הפחיד אותך, אח שלי, כשלא נתת לעצמך לעצור לרגע ובחרת בדרך כל כך כואבת, קיצונית וכל כך לבד".
שרון הוסיפה באותו מעמד כי "מהרגע שמצאנו אותך, אני לא יכולה שלא לכעוס עליך. אולי זה משהו שהייתי צריכה לעשות במהלך החיים איתך, שתבין שהחיים מורכבים מהרבה גוונים, וכולנו סובלים ואוהבים וכואבים וממשיכים, כי החיים חזקים מהכל.
"היית בן אדם כל כך אהוב ולא רצינו אותך מושלם. רצינו את גלעד שאפשר לצחוק ולבלות איתו. כמו שאתה. בלי המסיכות. אני רק רוצה לקוות ולהאמין שהסיפור הטרגי שלך יעיר את כולנו. לפתוח את הלב אחד לשני. להושיט יד למי שצריך".
שרון סיפרה שכשאביה נפטר, לפני ארבע שנים, משהו בגלעד התרסק. האב היה דמות דומיננטית במושב, חלוץ טיולי הטרקטורונים שנפטר ממחלה. היו אלה גלעד ויפתח שהובילו את ארונו על עגלה כשהם רכובים על טרקטורון.
רק שגלעד לא הראה דבר. מסמר חיי החבר'ה, שהפך בשנה שעברה לכוכב טלוויזיה, היה כל כך שונה בנוף האנושי המקומי, אנשים שהולכים בסרבלים ונאבקים מדי יום באיתני הטבע. היו כאלה שהרגישו מבוכה נוכח המצלמות שמשוטטות במושב, אחרים היו גאים.
בידץ אמר בלוויה: "באת אתה, מול כל המועמדים, הצפונים, אנשי ההיי-טק והמיליונרים האמריקאים. אמרת שאתה מגדל עגלים מכפר יהושע ומי שתהיה לצדך, תצטרך לבוא לכפר. הביקור בבריכה, טיול הסוסים, והארוחה מתחת לעץ האלון לא היו הצגה, הם שיקפו את חייך האמיתיים".
אלא שהתוכנית הסתיימה ויחסיו עם מיה נגמרו אף הם, ואז החזרה למציאות הייתה נושכת. מגדלי הבשר נמצאים לאחרונה במצב לא קל. המחיר שהם מקבלים לקילו הוא לפעמים נמוך ממחירו של המזון שהחיה צורכת מדי יום, וזה לא כולל את הזריקות, המחלות ומקרי המוות. העסק של משפחת פרידלנסקי נכנס למצוקה, אף על פי שיפתח מספר שכל שנתיים בערך הם עוברים ימים כאלה.
ביום ראשון, כשאחיו לא הגיע לעבודתו, יפתח לא מצא אותו במיטתו. הוא הלך לחפש במושב, בסביבתו ובסוף גילה בעצמו את המראה המזעזע. "המוח במצבים מסוימים יכול להביא את הבן אדם לטירוף", יפתח משוכנע. "אם גלעד היה יודע שאחפש אותו בעשר בבוקר, הוא היה מת מהמחשבה שאני אחסיר פעימה כשלא אראה אותו בחדר. בראש זה לא היה גלעד, פיזית זה היה הוא.
"זה יכול לקרות לכל אחד, הצטלבות של דברים שהובילו לאותו כיוון. אף אחד לא יכול היה לצפות את זה, כי מעשה בלתי צפוי נעשה על ידי אדם שמוחו מתדרך אותו בצורה לא שפויה. אם זה היה בא בתקופה אחרת, בקיץ, הוא אפילו לא היה שם לב שהוא בדאון, אבל בחורף, בתוך הבוץ ובקשיים בענף, כל דבר העצים".
ביום שלישי ירד גשם בצפון. חזק, חלש, שוב התחזק ועדיין מאות אנשים הגיעו לבית הקברות בכפר יהושע, שממנו אפשר היה לראות איפה גלעד בחר לסיים את חייו.
המקומיים אומרים שהם לא זוכרים לוויה המונית שכזו. ילדים, נשים, איכרים במגפיים, שחזרו מהשדה הבוצי. פועלים, מובילים וגם אנשי טלוויזיה, שלא ממש נראו קשורים למחזה המחוספס. ארונו של המת שכב בתא המטען של ג'יפ יונדאי, שם נערך גם טקס האשכבה הקצר. מלח הארץ שמת כי לא ידע לבקש עזרה.
בידץ אמר שם בהספד, "השארת כפר שלם הלום וכואב, אבל גלעד, כמה כבר אפשר לכעוס עליך? אם יש גן עדן בטח כבר הגעת אליו. התחבבת על המלאכים ועל היושב במרומים ועברת את המבדקים לל"ו הצדיקים. אתה בטח יושב בקרב חבריך לפלוגת הל"ו, רגל על רגל, עם בקבוק בירה ביד.
"גבר, גבר גלעד פרידלנסקי, פותח את הפקק בידית של המזלג, לוגם מהבקבוק ורואה אותנו בוכים, מחייך את החיוך הציני שלך, עושה תנועת ביטול עם היד ואומר שאנחנו חבורה של אידיוטים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם