אובמה ונתניהו לא לבד: קדחת הטוויטר הגיעה לירושלים
אל הציוצים של ברק אובמה, ביבי נתניהו וליידי גאגא הצטרפו לאחרונה חסידות סאטמר, מוזיאון המדע והפועל קטמון. הטוויטר הגיע לירושלים, והשאלה הכי רלוונטית היא כמה עוקבים יש לך ב-140 תווים
הגידול האסטרונומי של הרשת החברתית הפופולרית העלה סוגיות שלא היה צורך לעסוק בהן קודם לכן, כמו השפעתן של כלכלות וירטואליות על המציאות שמחוץ לעולם המקוון, ואפילו דיון באפשרות לאספקת שירותים ממשלתיים באמצעות אתר שכזה – אופציה שהועלתה באוניברסיטאות בארצות הברית.
בינתיים מתקרב מספר המשתמשים ברשת החברתית ל-700 מיליון. בישראל מקפידים לא לפגר מאחור, ומספר מחזיקי החשבון בפייסבוק עומד כבר על כשלושה וחצי מיליון אנשים, קרוב ל-50 אחוז מהאוכלוסייה.
כניסתה המאסיבית של פייסבוק לשוק הרשתות החברתיות, שקודם לכן שלטה בו הרשת המוזיקלית מייספייס, לא הותירה מקום רב למתחרות, ורשתות נוספות שביקשו לפלס את דרכן בתחום נאלצו להסתפק ברשת חברתית נישתית. כך עשו, למשל, הרשת העסקית לינקדאין, שמיועדת לאנשי עסקים ומסייעת ביצירת נטוורקינג מקצועי, והרשת החברתית מבוססת המיקום פורסקוור, שמקשרת בין המשתמשים ובין חנויות ומסעדות שנמצאים באותו אזור.
עם זאת, נראה כי רשת חברתית אחת, אף שהיא עדיין נמצאת בעמדת נחיתות מול פייסבוק הענקית, מצליחה לצבור קהל משתמשים מכור, שמורכב מגולשים שלא רק מבלים בה הרבה יותר משהם עושים בפייסבוק המתחרה, אלא יוצרים לעצמם שפה, קשרים חברתיים וטרנדים משלהם.
הרשת המדוברת היא טוויטר – רשת חברתית שמגדירה עצמה כ"שירות מיקרו בלוגינג". בשונה מפייסבוק, היא פועלת במתכונת של פרסום מסרים קצרים באורך של עד 140 תווים, בהשראת הודעות טקסט, אשר
עד תחילת שנת 2011 צברה הרשת כ-300 מיליון משתמשים, ובשנה האחרונה הצליחה לעלות שוב ושוב לכותרות, בעולם ובישראל, בזכות מפורסמים ואישי ציבור רבים שאימצו את הפלטפורמה – החל מברק אובמה שנעזר בטוויטר עוד במסע הבחירות הראשון שלו לבית הלבן, וכלה בזמרת ליידי גאגא, שהגיעה לשיא מרשים של יותר מ~18 מיליון עוקבים בחשבון הפרטי שלה.
בר רפאלי, גורי אלפי, אביב גפן ודני אילון הם רק חלק מהדמויות המוכרות מהזירה המקומית שמככבות בחודשים האחרונים בשירות המיקרו בלוגינג. בינתיים נראה כי הטרנד מצליח לחדור גם לעולם העסקים, הארגונים והמוסדות בארץ – וגם הירושלמים לא מוותרים על הרשת.
לאחר שמשרדי ממשלה רבים אימצו את המגמה, וגם לשכתו של ראש הממשלה נתניהו פתחה עבורו חשבון ייעודי, בחרו גם בתי עסק מקומיים לעשות שימוש בשירות המקוון. מצייצים, עוקבים ומתייגים – העסקים בעיר מאמצים את טוויטר, ורק מרוויחים מכך.
צוות האינטרנט של הפועל קטמון, שאמון בין היתר על חשבון הפייסבוק וניהול אתר הקבוצה, מפעיל את אחד החשבונות הוותיקים בסצנת הטוויטר המקומית. היוזר (חשבון המשתמש) של הקבוצה בשירות המיקרו בלוגינג, שנפתח לפני כשנתיים וחצי, פעיל בעקביות, והחל לצייץ כמה פעמים ביום הרבה לפני שציוצים הפכו למצרך מבוקש.
"היום אנחנו באמצע העונה בליגה א', ואת החשבון פתחנו בתחילת העונה כשהיינו בליגה ג', כך שהספקנו לטפס בין הליגות עם טוויטר", סיפרו השבוע בצוות האתר של הקבוצה. "לפני שנתיים וחצי הקהילה בטוויטר הייתה קטנה מאוד, אבל לאט~לאט היא גדלה, וכך גם מספר העוקבים שלנו".
את החשבון בטוויטר, שמתהדר היום ב-230 עוקבים, פתחו בקבוצה כדי לפרסם את המשחקים, ובעיקר כדי להעביר לאוהדים דיווחים חיים של המהלכים. "זה דבר ייחודי מאוד בנוף הכדורגל בליגות הנמוכות, ואין היום כמעט בכלל קבוצות בספורט הישראלי שיש להן חשבונות טוויטר או חשבונות שמספקים עדכונים חיים ברמה כזו. אנחנו אמנם לא היחידים, אבל זה די נדיר", אומרים שם.
עם זאת, היקף פעילות הקבוצה בפייסבוק עדיין גובר על זו שבטוויטר: "הרשתות משמשות אותנו להעלאת תמונות ממשחקים, קטעי וידיאו וכל מיני טיזרים לפני משחקים", אומרים חברי הצוות. "יש לנו גם קשר עם האוהדים דרך הרשת, אבל הדיאלוג נעשה בעיקרו בפייסבוק ופחות בטוויטר. בגלל שטוויטר פחות חזק בארץ, אנחנו פחות נתקלים שם בשאלות של אוהדים שמצריכות התייחסות".
בקבוצה מספרים שאף כי חשבון הפייסבוק שלהם פופולרי מהחשבון בטוויטר, הם רואים ערך בפשטות הצפייה בטוויטר באמצעות סמארטפון או טאבלט. בצוות האתר מדגישים גם שהייתה להם יד בהפצת בשורת הטוויטר בישראל:
"שמענו על אוהדים שהצטרפו לטוויטר בעקבותינו, ויש אנשים שנחשפו לקבוצה דרך טוויטר וכך הפכו לתומכים של הפועל קטמון – הם עם הפועל קטמון כי הצלחנו להגיע אליהם דרך טוויטר. קשה לדבר על מספרים בהקשר הזה, אבל יש אנשים שבעקבות טוויטר הגיעו למשחק או שניים".
הפועל קטמון אינה לבד בזירה. "אנגלו-סכסון" ירושלים, חצר קרעטשניף ומרתון ירושלים הם כולם יוזרים פעילים בטוויטר שמוקדשים לעסקים או אירועים מקומיים, ומצייצים בתדירות גבוהה. אף שאפשר לראות גם חשבונות טוויטר לא מעטים שנזנחו - כמו חשבון המשתמש של מט"י, המרכז הירושלמי לטיפוח יזמות - מפתיע לטובה היקף החשבונות הפעילים והציוצים הרבים שיוצאים מהם.
רק בשבוע שעבר, למשל, פתחה חסידות סאטמר חשבון טוויטר משלה, וביומיים הראשונים פרסמה יותר מ-50 ציוצים באנגלית, יידיש ועברית. באחד מהם נטען כי "זאלונים הם קואליציה מכל סוגי קיצונים בני יואל, סיקריקים, לייטנר, קאשוי, שרמאש, טשאטה לכל אחד מהם יש מנהיגים רז"ל הוא שליט בובה ללא כוח אמיתי", ואילו ציוץ אחר דיווח באנגלית על "חדשות חמות! השידוך בין נכדתו של רב סאטמר (זלמן) מישראל עם בנו של פשוורסק-אנטוורפן בוטל היום".
לא ברור מהיכן מופעל החשבון והאם מדובר בזרוע רשמית של החסידות, אך כנראה של-60 העוקבים שצבר המצייץ עד כה, זה לא כל כך משנה.
את חשבון הטוויטר של מוזיאון המדע הירושלמי, שעבר השבוע את רף 300 העוקבים, פתח חנן כהן, פעיל אינטרנט ותיק ומנהל אתר המוזיאון. "אני פעיל באינטרנט בערך מאז שהמציאו אותו", הוא מתבדח ומוסיף כי הוא מפעיל עבור המוזיאון גם חשבון משתמש בפייסבוק, וערוץ באתר שיתוף הסרטונים יו-טיוב. כהן נזכר: "כשפתחתי את הטוויטר של המוזיאון, מישהו צייץ לי 'איזה יופי שלמד"א ג'רוזלם יש טוויטר', והייתי צריך להסביר לו שזה לא מד"א אלא מדע".
את הטוויטר, אף שלא היה שירות פופולרי בזמנו, פתח כהן במקביל לחשבון הפייסבוק של המוזיאון, והוא פעיל בשירות המיקרו בלוגינג גם באופן אישי. "בהתחלה טוויטר תפס רק אצל גיקים ואנשי מחשבים ולא מאוד הצליח, אבל גם לפייסבוק לקח זמן לתפוס, אז צריך לחכות", הוא אומר.
"בינתיים אני לא רואה שאנשים בארץ מגיעים לחשבון של מוזיאון המדע בהמוניהם, ואני לא יודע לומר אם זה בגלל שפשוט אין עדיין הרבה משתמשים בישראל שמקבלים מידע דרך טוויטר, או אם החשבון של מוזיאון המדע פחות מעניין אותם".
את הפעילות שלו בטוויטר בשם המוזיאון מתאר כהן כספורדית, ואכן בחודשים האחרונים נרשמה האטה ניכרת בהיקף הציוצים של המוזיאון. "יש לי המון עבודה בתור מנהל אתר המוזיאון, והפעילות במדיה החברתית היא סוג של תחביב – למרות שגם אני וגם המוזיאון מבינים שאם אתה לא שם אתה לא קיים", מספר כהן.
"פעילות בטוויטר ובפייסבוק מצריכה השקעה משמעותית של זמן ותשומת לב; צריך לבצע מעקב אחרי אנשים שפונים או מגיבים לך ובכלל לנטר את החשבון. הייתי רוצה לפרסם שם יותר אבל זה עניין של עלות מול תועלת, כלומר עד כמה הארגון ירוויח אם נהיה פעילים ברשת חברתית כלשהי". הבעיה, מוסיף כהן, היא שהתועלת מפעילות ברשת חברתית אינה מדידה ולא ניתן לכמתה.
עם זאת, הישג אחד כבר נרשם לפעילות של כהן בטוויטר, והוא עידוד "הקרן לירושלים" להיכנס לפעול בזירת הציוצים. הקרן, שהתחילה לפעול בטוויטר בחודש ספטמבר האחרון, בנתה תכנית אסטרטגית מלאה לפעילות באתרים פייסבוק, טוויטר ויו-טיוב, והיום מוציאים שם את התכניות לפועל.
"כל המטרה של הקרן בפעילותה במדיה החדשה היא לשפר את הנראות שלנו ברחבי העולם, ולכן 99 אחוז מהפעילות שלנו נעשית באנגלית", מסבירה אריאלה ברנשטיין, מנהלת מחלקת שיווק, פרסום וכתיבה בקרן. לדבריה, אף שמספר העוקבים של הקרן נמוך יחסית, הדבר אינו גורע מפעילות צוות האינטרנט, שמונה ארבעה אנשים ומצייץ על פי התכנית האסטרטגית.
"היום אי אפשר להתקיים רק על הנייר וצריך להקפיד על נוכחות מקוונת, וגם הנהלת הקרן מבינה את זה. לכן, ברגע שהחלטנו להתחיל לפעול בערוץ הזה, עשינו השתלמות מקצועית לאנשים שעוסקים בנושא, בנינו תכנית ורק אז התחלנו לרוץ עם זה", מסבירה ברנשטיין.
בעוד החשבון של מוזיאון המדע משמש את כהן לעדכון העוקבים כשהמוזיאון מפיץ ניוזלטר חדש או מעלה סרטון ליו-טיוב, הטוויטר של הקרן לירושלים מפנה בעיקר לפרסומים בעמוד הפייסבוק ובאתר הקרן. "יש לנו פרויקטים שבהם אנחנו נעזרים במדיה חברתית באופן ייעודי, כמו תחרות מדענים צעירים שאנחנו עורכים עכשיו וקהל היעד שלה נמצא בפייסבוק", אומר כהן, "הצעירים האלה, למשל, פשוט לא נמצאים בטוויטר. בשונה מסלבס, שעוברים לטוויטר כי יש שם פחות רעש מבפייסבוק ויותר שליטה של המשתמש על החשבון שלו, זה לא מה שאנחנו מחפשים".
באשר לעוקבים שלו אומר כהן כי "בדרך כלל מדובר בגופים שרוצים שאעקוב אחריהם בחזרה, כמו מוסדות תרבות למיניהם". ברנשטיין מציינת כי "העוקבים של הקרן מגוונים ומגיעים מכל העולם. רק לפני שבוע נוספו לנו שני עוקבים מירדן, יש לנו עוקבים מאנגליה, מקנדה וגם מישראל. אין לנו הרבה אינטראקציה אישית עם העוקבים, אבל מדי פעם שואלים אותנו שאלות ואנחנו עונים, גם לגבי הקרן וגם לגבי ירושלים בכלל".
ברנשטיין מציינת כי כל פעילות של ארגון בטוויטר צריכה להיות תולדה של תכנית עבודה מקיפה: "צריך להחליט מה המטרה של השימוש במדיה החברתית ורק אז לצאת לדרך", היא מנתחת, "חשוב מאוד להגדיר מה היעד שרוצים להשיג מהשימוש במדיה".
כהן מוסיף כי "חשוב לזכור שברגע שמתחילים להיות פעילים בטוויטר, אנחנו כורתים מעין ברית עם העוקבים שלנו ומתחייבים להעביר להם מידע ולפרסם ציוצים, וכל ארגון צריך לשקול אם זה בסדר העדיפויות שלו". באופן אישי, הוא מציין כי היה רוצה מאוד להעצים את הנוכחות המקוונת שלו.
אחד מחשבונות הטוויטר הפעילים ביותר בזירה הירושלמית, שאסף בינתיים למעלה מאלף עוקבים, שייך למלון ממילא. מפעילו הוא אייל גוטפריד, מנהל המסחר האלקטרוני של המלון, אשר אמון על פעילות ממילא במדיה החברתית. החשבון, שנפתח לפני כשנתיים, היה יוזמה אישית של גוטפריד, אשר החל לעשות שימוש ברשת החברתית בעקבות השינויים שעשתה חברת טוויטר עצמה בשירות.
"החשבון נפתח בפועל לפני יותר משנתיים, אבל לפני שנה לקחתי אותו כפרויקט אישי והתחלתי לתפעל אותו", מסביר גוטפריד. "טוויטר עבר באותו זמן שינוי מבחינת התצורה שלו, ומשך אותי להיכנס לשם ולראות איך אפשר למנף בעזרתו את המלון".
"על הפריחה המאוחרת של הרשת החברתית אומר גוטפריד כי "טוויטר נקלט בארץ בצורה מאוד מדשדשת בהתחלה. אני עצמי נחשפתי אליו בעבודתי הקודמת כבר בשנת 2008, והוא היה אז שירות דל מאוד. לא היה מה לעשות איתו".
גוטפריד מוסיף כי "אחרי שפייסבוק פרץ בבום לתודעה שלנו, לא היה ברור מה היתרונות של טוויטר עליו, ולמה לכתוב מסרונים קצרים ב-140 תווים. נראה שאכן בתקופה האחרונה ישראלים התחילו לשים לב אליו, גם משום שכל מיני אישי ציבור ומפורסמים התחילו להיות פעילים בטוויטר וזה מתחיל לצבור תאוצה".
עם זאת, גוטפריד מציין כי מרבית העוקבים שלו כיום, גם בשל אפיון המוסד שבשמו הוא מצייץ, אינם ישראלים. את העוקבים, הוא מספר, צובר החשבון גם באופן יזום, וגוטפריד פונה לצייצנים שעוסקים בתחומי הטיולים, העיצוב והלייף סטייל. "אני מחפש מי מגדיר עצמו כקשור או מתעניין בתחומים הללו בפרופיל הטוויטר שלו, ומתחיל לעקוב אחריו. ככה המשתמשים האלה נחשפים לטוויטר של המלון, והרבה פעמים גם מתחילים לעקוב אחרינו בחזרה", הוא חושף את דרכי פעילותו.
גוטפריד מספר כי בעזרת השימוש בטוויטר הצליח לסייע לזוג מטיילים שאבדו בדרכם למלון, וכן כי הוא משתדל לאתר אורחים חדשים במלון שעושים שימוש בטוויטר ומברך אותם על הגעתם.
"לפני איזה זמן מישהו כתב בטוויטר שהוא עומד להיכנס לבר המראות שלנו במלון. זיהיתי את הציוץ, כתבתי לו שייהנה והוספתי איזה טיפ שנוגע למלון. יש אנשים שרואים את התגובות, גם אם התגובה לא נועדה להם ישירות, וזה עושה להם טוב כשהם נמצאים פה. יצא לי גם לעזור למשתמש בטוויטר שהתלבט בין מסעדות בעיר. הוא תייג את עצמו בירושלים, ראיתי את ההתלבטות והצעתי את המסעדה שלנו פה בממילא".
גוטפריד מוסיף כי "אני עושה מיד רי-טוויט (מפיץ ציוץ של משתמש אחר – ג"נ) לכל מי שעושה צ'ק אין וירטואלי למלון ומאחל לו שייהנה, אבל חוץ מהתגובות הפרטניות, אין דברים שאני מעלה רק לפייסבוק או רק לטוויטר – הכול עובד במקביל. בגלל שאני מחבר את חשבונות הטוויטר והפייסבוק אני משקיע בהם עכשיו את אותה כמות זמן, אבל יש לי תכניות ייעודיות לשיפור ושדרוג הפעילות רק בטוויטר.
"חשוב לי שזה יתפתח, ואני מתכנן לשנות את האופן שאני פועל ברשת הזו היום. בכלל, כל התחום הזה של מדיה חברתית הוא עולם חדש יחסית ואני מתפתח איתה. השימוש שלי בטוויטר התחיל בצורה פסיבית, כשחיברתי את היוזר שלי לחשבון הפייסבוק", הוא נזכר. "בהמשך הפכתי להיות אקטיבי והתחלתי לנטר ציוצים של אחרים, לראות מה כותבים על המלון ולהגיב ולענות או להפיץ ציוצים בהתאם".
באשר לעתיד, יש לגוטפריד תכניות נוספות :"השלב הבא, מבחינתי, זה להפוך את טוויטר לכלי בעל ערך מוסף למי שעושה עליי פולואו. אני מתייחס לטוויטר ככלי שיווקי, ואני רוצה להפוך את החשבון שלנו למשהו שיהיה שווה להסתכל עליו. יש לנו פה במלון צוות של אנשים עם ידע רחב על ירושלים, כמו הקונסיירג'ים של המלון שחזקים בכל מה שקורה בעיר, ובעזרתם אני מקווה לתת שירות לעוקבים שלנו ולעודד אותם ליצור איתנו קשר ולקבל מענה מהיר".
בעולם כבר מזמן הבינו את הפוטנציאל של העברת מסר ב-140 תווים, ונראה שסוף-סוף המקומיים מיישרים קו. "טוויטר הוא הדבר עכשיו, זה המקום שבו הדברים קורים והשאלה הכי רלוונטית היום היא כמה עוקבים יש לך", כך קבעו השבוע בכנס האינטרנט די-אל-די שהתקיים במינכן, וכהן ממוזיאון המדע מפנים את המסר. "תעקבו אחרינו בטוויטר", הוא מסכם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם