ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

"זה פאקינג שלמה ארצי! הי איז דה בוס!!"

צילי ינקו שרה עם שלמה ארצי כבר 14 שנים, אבל מי שחשב שהיא תבלע את הבמה של The Voice בביטחון עצמי מופרז קיבל בסופו של אודישן זמרת שברירית, שלראשונה מתמודדת בהצלחה עם פחד במה. "המנטורים בכלל יכלו לא להסתובב אליי, ואז הייתה עלולה להיווצר פדיחה יותר גדולה", היא אומרת. הבוס, אגב, נתן את ברכת הדרך

שניות לפני שהמתמודדת צילי ינקו עלתה על במת The Voice, המצב לא נראה מזהיר. היא הגיעה לשם, כפי שראו הצופים, עם בן זוגה ועם ילדיה, תאומים בני שנה. כידוע לכל הורה, בגיל הזה פעוטות מנתבים את עיקר האנרגיות שלהם לבכי מטריד ובלתי פוסק.

העובדה שאמם עומדת בפני אודישן קריטי לא ממש הטרידה את הקטנטנים. "הם כל הזמן בכו וממש לא תמכו בי", משחזרת ינקו בחיוך. "כמובן שאפשר לראות בזה גם משהו טוב, כי אין ספק שזה הסיח את דעתי לגמרי מהאודישן".

כשכבר הושגה רגיעה באגף הזה וינקו החלה את צעדיה לעבר הבמה, היא נתקלה במכשול בלתי צפוי, תרתי-משמע. "שנייה לפני שעליתי על הבמה החלקתי על כבל חשמלי", היא מספרת, "ואז לא רק שהתרגשתי, אלא גם הייתי צריכה לנסות לייצב את עצמי, פיזית".

ההפרעות הללו לא מנעו מינקו, שכבר צברה קילומטרז' על הבמות בתור זמרת הליווי של שלמה ארצי, לתת ביצוע מקצועי לשיר Strong enough של שריל קרואו. גם המנטורים התרשמו, ואף שרמי קלינשטיין לאורך כל הביצוע שלח את ידו שוב ושוב ללחוץ על הכפתור, בסופו של דבר אביב גפן היה המנטור היחיד שהסתובב.

את הקול של ינקו (36) רובכם כנראה מכירים: אם לא מההופעות של שלמה ארצי, שאותו היא מלווה בקולות רקע כבר 14 שנה, אז מתכניות טלוויזיה מצוירות בערוץ הילדים ובערוצים "לולי", " לוגי" ועוד, שם היא על תקן מדבבת. ובכל זאת, ינקו, שמגדירה את עצמה כ"לייט בלומר", עדיין מחכה לפריצה הגדולה.

"שרתי מגיל אפס", היא מספרת. "אימא שלי טוענת ששרתי לפני שדיברתי. בסביבות גיל 14, כשהתחלתי ללכת להופעות, הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות. בגיל 15 קיבלתי מאבא שלי גיטרה מתנה ליום ההולדת, והגיטרה גם פתחה לי את הצ'אקרה של כתיבת השירים".

את

השירות הצבאי עשתה בחיל המודיעין ולא בלהקה צבאית, כמתבקש ממי שחולמת להיות זמרת. "הייתי בחורה מאוד ביישנית", היא מספרת. "לא במובן הרגיל כי אני לא בן אדם ביישן, אלא בכל מה שקשור בהופעה מול קהל. היו לי תסביכיישן, ולכן אני לא חושבת שיכולתי להיות בלהקה צבאית.

"הפעם הראשונה שהשמעתי למישהו שיר שלי הייתה בצבא. הוא ביקש לשמוע ואמרתי'אין סיכוי, אין סיכוי, אין סיכוי'. ובסוף , בשמירות בבסיס, אמרתי לו'טוב, אתה יודע מה, תכבה את האור ותעמוד עם הגב'. וככה ניגנתי לו. רק כשנגמר השיר, הוא הסתובב והדליק את האור".

כמו ב-The Voice.
"נכון. אני בעצם המצאתי את הפורמט רגע, זה רשום עכשיו שהמצאתי את הפורמט? אני צריכה לעשות שיחה לממציא ההולנדי".

אחרי הצבא עברה מראשון לציון, שם גדלה, לתל אביב, והתגוררה בדירות שכורות כמעט בכל רחוב בעיר במשך יותר מעשור לסירוגין. "זו הייתה תקופה הארד קור", היא אומרת.

"אף פעם לא הייתי בן אדם של אלכוהול עד ארבע לפנות בוקר, אבל מבחינה מוזיקלית - חייתי את תל אביב: חדרי חזרות בפלורנטין, להיסחב עם גיטרה להופעות ב'קפה ביאליק', ועבדתי עם חבר באולפן הביתי שלו. היינו יושבים וחופרים שעות במרפסת כביסה".

זו התקופה שבה היא גם הגיעה לשלמה ארצי - בעקבות מודעה בעיתון. "אני לא אשכח את הנוסח של המודעה:'דרושה זמרת עם שליטה בגיטרה אקוסטית'", היא מספרת. "התקשרתי בלי לדעת באיזו להקה מדובר. רק בטלפון אמרו לי שזה ללהקה של שלמה ארצי. כשהבנתי שהתפקיד הוא להחליף את רונית שחר, אמרתי 'טוב, אז ביי', אבל המזכירה שכנעה אותי לנסות. באתי קולית כי לא חשבתי שיש לי סיכוי".

מאז חלפו 14 שנים, שלא כולן היו קלות. הקושי המידי שהיה עליה להתמודד עמו היה פחד קהל. "בהתחלת ההופעות עם שלמה הייתי צריכה לעבוד על עצמי כדי לשרוד את ההופעה מול קהל", היא מספרת. "קודם כול, כדי שלא יראו עליי שאני בפאניקה מטורפת. זה היה ברמה שלא ידעתי אם אשרוד את ההופעה או אתעלף מרוב פחד. היה לי דופק מהיר, הרגליים שלי היו רועדות, זרמים בלסתות, בעצם כל מה שמאפיין מצב של סטרס מוגבר".

איך מתמודדים עם זה?
"בהתחלה ניסיתי פשוט לשרוד את זה. אחר כך, מלבד הטיפול בסימפטומים, כדי שלא יראו מה עובר עליי, הייתי צריכה להגיע למצב שאני נמצאת על במה ולא נבהלת מתשומת הלב ולא קופאת".

איך עושים את זה, נעזרת באנשי מקצוע?
"לגמרי, כל הזמן הייתי בטיפול. התעסקתי בשאלה למה: איך זה שאני כל כך רוצה משהו ובכל זאת יש משהו שעוצר אותי".

היום את מסוגלת להבין ממה נבע הפחד הזה?
"אני באמת ובתמים לא יודעת. אולי זו חוויית ילדות, אולי כילדה שרתי סולו ולא יצא לי קול. אני זוכרת משהו כזה במעורפל, ויכול להיות שזו חוויה שלא הרפתה ממני, וכל הזמן פחדתי שמשהו יקרה לי על הבמה ואפשל מול כולם. במובן הזה The Voice זה גולת הכותרת, הסוכרייה אחרי כל העבודה שעשיתי עם עצמי.

"זה פשוט אומר שהיו לי את הביצים לבוא ולעשות את זה - לבוא לתכנית טלוויזיה, כששום דבר לא מובטח לי, ולקפוץ למים הסוערים האלה. בכל פעם שאני רואה את האודישן אני ממש גאה בעצמי. באמת. יכלו לא להסתובב אליי ואז זה עוד יותר פדיחה, כי אני באה משלמה ארצי. זה לקחת סיכון. אין, אני תותחית", היא צוחקת.

במקביל לתחילת העבודה עם ארצי, חלה אביה של ינקו בסרטן. בשלבים המתקדמים של מחלתו עזבה ינקו את תל אביב וחזרה לבית הוריה כדי לסעוד אותו. במשך שנתיים נאבק אביה במחלה, וביום הולדתה ה-24 הוא נפטר. "הייתי מאוד קשורה אליו", היא מספרת.

"הייתי ילדה של אבא, בכל התמונות באלבומי הילדות אני על הכתפיים שלו. יש הרבה שלבים בחיים שלי שבהם אני אומרת שפה הוא היה מאוד שמח לראות אותי. הוא לא אמר לי אף פעם, כי הוא היה נשמה מקסימה, אבל אני יודעת שבתוך תוכו הוא לא היה מרוצה מהבחירה שעשיתי. הוא חשב שמוזיקה זה לא מקצוע. הוא לא רצה לראות אותי נאבקת כל כך קשה. אבל אני חושבת שהוא היה גאה לו היה יכול לראות אותי היום".

אף שנדמה שעמידה על במה כזמרת הליווי של שלמה ארצי מעניקה אוטומטית כרטיס כניסה לתעשיית המוזיקה הישראלית - עיינו ערך אתי אנקרי, רונית שחר, מיקה קרני ויעל דקלבאום - ינקו מודה שהדרך אף פעם לא הייתה קלה לה.

כבר שנים היא מחכה לפריצה, לשיר שישים אותה על המפה כזמרת עצמאית - היא עובדת על חומרים, מופיעה במקומות קטנים ואפילו הוציאה לפני שבע שנים אלבום ראשון, שלא ממש הצליח מסחרית. למרות כל אלה, היא עדיין מוכרת בעיקר כ"זמרת הליווי של שלמה ארצי".

"אף אחד לא פרש בפניי שטיח אדום", היא אומרת. "זה כאילו שיש שני עולמות מקבילים - עם שלמה, כשאני נחשפת לקהל שלו, וכשאני עושה את הדרך שלי, אז אני עוברת מסלול חתחתים כמו כל אמן אחר: לגייס נגנים שיופיעו בלי כסף, לנסוע למושבים בצפון ולחורים שחבל על הזמן בשביל להופיע מול 30 איש, להדביק בעצמי מודעות להופעות שלי, לדפוק על דלתות חברות התקליטים.

"וכשזה לא הלך עשיתי אלבום עצמאי בעזרת הלוואה, והוא לא הצליח. שלחתי אז לרדיו חמישה סינגלים שלא נכנסו לפלייליסט, וההמתנה הזו קשה נפשית, פיזית וכלכלית. לא קיבלתי שום דבר בקלות, והפלטפורמה של שלמה ארצי לא עזרה לי. עובדה: אני בת 36 ואני יושבת פה".

אחרי כישלון האלבום הראשון "ביום שתפסיק לעשן" ינקו חוותה "שנה של ואקום", כדבריה . "שאלתי מה אני עושה עכשיו? כל כך הרבה התאמצתי בשביל זה, ובסוף הגעתי לנקודת ההתחלה", היא מספרת.

"היו רגעים של צלילות ומחשבות. אני בן אדם של תהליכים ולוקח לי הרבה זמן להתאושש מאכזבות. אחרי שהאלבום לא הצליח, היו לי פחות כוחות להמשיך. הייתי צריכה לתדלק המון כדי להגיד'יאללה מהתחלה'. זה לוקח זמן, זו עבודה עצמית, ובמסגרת הזו גם הלכתי ללמוד פסיכותרפיה טרנס-פרסונלית. זה היה בעיקר בשביל להבין איך אני יכולה להתנהל בתוך הדבר הזה ולא להתרסק לחתיכות".

ההופעות עם שלמה הן גם עוגן כלכלי, לא? בניגוד למוזיקאים אחרים בתחילת דרכם שצריכים למלצר.
"קודם כול, אני מלצרית ממש-ממש גרועה, ברמה של לשפוך דברים על אנשים. שעה אחת הספיקה לי במקצוע הזה. אז כן, לפחות אני לא צריכה למלצר וזו זכות גדולה לעבוד כזמרת ליווי של שלמה.

"ברור שאני מרוויחה כסף על זה, אבל אני לא שלמה ארצי, בסך הכול נגנית בלהקה שלו. חשבון הבנק שלי לא התנפח, הייתי צריכה לגרד מפה ומשם ולקחת הלוואה מהבנק בשביל להוציא אלבום".

לפני שנה ושלושה חודשים הפכה ינקו אימא לתאומים וגם את האמהות המאוחרת יחסית מייחסת ינקו לאותה "לייט בלומריות". "התבחבשתי בשלב הנערה-ילדה", היא אומרת. "לקח לי זמן להתבלבל עם עצמי, חשבתי 'אני? אימא?' אבל השעון הביולוגי תקתק, אז הבנתי שאולי כדאי לעשות עם זה משהו.

"ואז פתאום באו שניים. זה היה קשה: מהניתוח הקיסרי, דרך הפגייה כי הם נולדו קצת קטנים ועד ההתאקלמות של הורות לתאומים, שזה משהו מטורף. זו קריעת תחת, אבל מנטלית יש בזה משהו שמעיף אותך. וזה גם זה נתן לי את הכוח לבוא לתכנית. הייתה לי הרגשה שאם עשיתי את זה, אני יכולה הכול".

בעקבות השינוי במצב המשפחתי החליטו היא ובן זוגה עינב לעזוב את העיר לטובת מגורים במושב סתריה (ליד רחובות). "כשהייתי בהיריון מתקדם עם התאומים החלטנו לחזור לפאזת הכפר", היא אומרת. "אין מה לעשות, עגלת תאומים לא נכנסת במעלית תל-אביבית. עם זאת, תל אביב זו אהבה שתמיד מנקרת. אם אני אומר לבן הזוג שלי'בוא נחזור', הוא ישמח. הוא מאוד מתגעגע. בסופו של דבר. צריך לזכור שזו ישראל - את מתניעה את האוטו ואת פה".

ל-The Voice היא הגיעה לאחר שהסאונדמן ליאור טבת, שעובד בתכנית ובהופעות של ארצי, הציע לה להגיע להיבחן. "התחלתי להזיע תוך כדי שיחה איתו", היא מספרת. "אמרתי לו שזה לא אני, שאני לא הטיפוס בשביל הדברים האלה. בדיוק למדתי קורס שנקרא'מסע הגיבור', שזה מסע במטרה להתגבר על הפחד, וזה היה מסע הגיבור שלי. בימים שלפני האודישן דמיינתי את הסיטואציה רבות במקלחת. קבעתי שאשיר ולא אסתכל על המנטורים, אלא לנקודה בקהל".

ובדמיונך, מי מבין המנטורים הסתובב?
"הייתי מאוד ריאלית בגלל הבחירה של השיר, וחשבתי שאם בכלל מישהו יסתובב, כי הרי כל התסריטים עברו לי בראש בימים הקשים האלה, אז אלו יהיו רמי ואביב".

התאכזבת כשבסוף רק אביב הסתובב?
"אני לא חזירה. אפשר להיות חזיר ולשאול אחרי שכבר עברת למה לא כולם הסתובבו, אבל באמת שמחתי כשאביב הסתובב. הרגשתי כששרתי שהוא מרגיש אותי, הרגשתי חיבור אינטואיטיבי בינינו. הייתי מאוד מאושרת שהוא הסתובב, וכשהוא בא לחבק אותי התרגשתי מאוד. זה לא הרגע שבו חושבים על חצי הכוס הריקה".

בשבוע שעבר נסגר שלב האודישנים של הלהיט החורפי עתיר הרייטינג של "רשת" (שמשודר בימי רביעי ושבת ב-21:00), ובשבועות הקרובים תעמוד ינקו, לצד שאר המתמודדים, למבחנים מול המנטור והקהל. אף שיחסית ללא מעט מתמודדים בנבחרות השונות ינקו צברה קילומטרז' לא מבוטל על הבמות הכי גדולות בארץ, היא לא מרגישה שהבמה של The Voice קטנה עליה.

"מבחינתי אני תמיד בתחילת הדרך", היא אומרת. "חוץ מזה, תוך כדי ההתלבטויות אם ללכת לתכנית הבנתי שלא אהיה היחידה עם ניסיון. הבמה של The Voice פתוחה בפני כל אחד, זו לא תחרות כישרונות צעירים, אלא תחרות מוזיקאים.

"זה לא סטארטר לקריירה מבחינתי. זה מצטרף לעוד דברים שאני עושה, וזה בהחלט רוח גבית וחשיפה, ואלה דברים שאמן זקוק להם. בגלל שמעולם לא הרגשתי חיית במה, אני עומדת היום מול אנשים שאלה הצעדים הראשונים שלהם, ואני לא מרגישה שאני יותר מהם". 

את ברכת הדרך להשתתפות בתכנית קיבלה כמובן גם מארצי: "הייתה שיחה בינינו לפני כי הייתי חייבת לשאול אותו מה דעתו על זה. בכל זאת, שלמה בשבילי הוא. . ."

סוג של מנטור? אם נדבר בשפה של התכנית.
"בדיוק. שלמה הוא המנטור הראשי שלי, אז אביב? תרגיע", היא צוחקת. "בקיצור, התקשרתי להתייעץ איתו והוא נתן את ברכתו וחשב שזה אחלה מסע בשבילי. הפתיע אותי כמה מהר הוא אמר 'לכי על זה'".

לעבודה עם אמן בסדר גודל כזה מתלווים גם ענייני אגו?
"לא. אין אגואים. מאוד ברור מי הבוס, זה פאקינג שלמה ארציהי איז דה בוס היחסים בינינו מאוד חמים אבל בכל זאת, זו הבמה שלו, הלהקה שלו. כשהוא רוצה משהו, הוא מיידע אותנו ואנחנו עושים. בחזרות יש שיתוף של כולם. כל אחד יכול להביא את הצבע שלו, את הרעיונות שלו והוא לגמרי מקשיב".

עכשיו, אם הכול ילך כמו שצריך מבחינתה, החשיפה ב-The Voice תגרום לאי-פי (מיני אלבום) שהיא מתכננת להוציא בקרוב לא לעבור מתחת לרדאר של המאזינים והתקשורת, כמו האלבום הראשון. האם הצלחה כזו תביא לסוף דרכה המשותפת עם ארצי? "נורא לא בא לי לחשוב על זה", מודה ינקו.

"זה בית בשבילי כל כך הרבה שנים, ועברנו כל כך הרבה ביחד. כמובן שזו לא הפעם הראשונה ששואלים אותי מתי אני עוזבת את שלמה, ואני אומרת: כשהזמן יגיע-הוא יגיע. אני לגמרי צריכה למצוא את המקום שלי, אבל קשה לי עדיין לחשוב על פרידה. זה כבר עוד משפחה.

"בתחילת העבודה לא חשבתי שאהיה שם כל כך הרבה זמן, לא תיארתי לעצמי. זה הפחיד אותי אז בכלל להיכנס לנעליים של כל זמרות הליווי שהיו לפניי והתפרסמו, פחדתי כי ידעתי שיש הרבה ציפיות ממני. אבל עכשיו? נאו איטס מיי טרן".

בואו להמשיך לדבר על זה ב-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...