הנועזים: חשבתם שאין עתיד לבתי קולנוע במרכז העיר?
בתל אביב נסגרים בלי סוף בתי קולנוע, אבל בני הזוג עודד ורועי ראובני-הורוביץ, היזמים של בית הקולנוע החדש בבית ציוני אמריקה, לא מתכוונים להיכשל: "לאנשים נמאס מהאינטרנט ומהישיבה בבית"
עם זאת, כשאנחנו מבקשים לצלם את בני הזוג בתוך אולם הקולנוע הגדול שחנכו בחמישי שעבר - במסגרת בית הקולנוע החדש במרכז תל אביב - מתברר שאי אפשר להיכנס אליו. "סליחה, אבל יש שם הקרנה עכשיו", מתנצל עודד, ומסכים להצטלם עם רועי ליד דלתות האולם או על מדרגות הכניסה, אך לא מעבר לזה.
הקרנה באמצע יום חול? זה משהו לכבוד ההשקה?
"לא, זה עניין קבוע. מעכשיו הקולנוע פתוח, לרבות הקרנות יום, מעשר בבוקר עד הלילה, בשני האולמות, שבעה ימים בשבוע. כבר שנים שאין בתל אביב הקרנות יום, ויש המון אנשים שמחפשים את זה והתעצבנו על סגירת בתי הקולנוע בשנים האחרונות. אנחנו באים לתת להם פתרון, וכבר יש המון תגובות טובות. הקולנוע הזה מאוד מצדיק את עצמו".
השאלה היא כמובן אם יש עתיד לקולנוע, שמתעתד להציג סרטי איכות אירופיים לצד קלאסיקות הוליוודיות. בשנים האחרונות נסגרו שישה בתי קולנוע בעיר, וקולנוע "אורלנדו" של בני הזוג הוא הראשון שנפתח כאן זה שנים רבות.
גם זאת נעשה על חורבות קולנוע קודם שפעל בבית ציוני אמריקה ונסגר בשנות ה-90. התחרות המצפה לקולנוע החדש באה מצד הורדות סרטים במחשב, הקומפלקסים הגדולים של בתי הקולנוע מחוץ לעיר (סינמה סיטי, יס פלאנט), וכן - האגף החדש של סינמטק תל אביב, שנפתח לפני כחודשיים עם ארבעה אולמות חדשים.
את האמת, אתם לא חוששים שזה פשוט לא יתפוס? שלא יבואו?
עודד: "חשש תמיד יש, אבל אנחנו מצליחים עם סרטים כבר די הרבה זמן, ודי בטוחים בדרכנו. מפחד לא עושים שום דבר".
לשניים יש רקע עשיר בתחום הקולנוע בארץ. עודד (47) גדל עם להט לסרטים ("הייתי רואה סרטים של ברגמן בערוץ הראשון בשישי בערב כשהוריי היו יוצאים"), למד קולנוע באוניברסיטה, עבד כמבקר קולנוע בעיתון "העיר", שימש כעורך סרטים וכמורה לקולנוע, ולאחר מכן ניהל במשך שנים את ערוץ הסרטים של הכבלים והקים את "הצגה שנייה" בערוץ 6.
לפני 18 שנה הכיר את רועי (40), שהגיע מרקע של עיצוב גרפי ומיתוג. השניים התאהבו, וכעבור כמה שנים החליטו שבנוסף לחיים משותפים הם רוצים לנהל עסקים משותפים. "הדינמיקה תמיד הייתה שאני מעלה רעיון ורועי דוחף אותו, כמו מנוע", אומר עודד.
בשנת 2000
עם השנים התרחבו עסקיהם של השניים לתחום ה-VOD, והחברה מפעילה כיום אתר גדול לצפייה ביתית באיכות גבוהה, ולאחרונה אף פתחו חנות לבגדי גברים ברחוב אבן גבירול 3 (אורלנדו anywear).
לפני שנתיים וחצי נולדו לבני הזוג תאומות (זוהר ואור) בהליך פונדקאות, ועכשיו כאמור הם פותחים יחד את קולנוע "אורלנדו", עם שני אולמות צפייה, 300 מושבים בסך הכול.
אתם רואים את בתי הקולנוע שנסגרו בשנים האחרונות, ומחזיקים בעצמכם חברה שמציעה סרטים לצפייה ביתית בסרטים - מה פתאום לפתוח מקום חדש?
רועי: "מבחינתנו זה מוצר משלים. הרעיון הוא לא ליצור סגירות, אלא לפתוח אפשרויות כדי שהציבור יוכל ליהנות. נוח לכם לראות בבוקר? יש סרט. רוצים בבית? תראו שם. אנחנו בעיקר מציעים תוכן ברמה הטובה ביותר".
עודד : "אתה לא יכול לאנוס את הקהל לראות וליהנות איך שאתה רוצה. בימים אלה יש לנו את הסרט'פרל ג' אם' על 20 שנים ללהקה גם בקולנוע וגם ב-VOD. מי שרוצה לראות בבית עם כוס יין על המרפסת - זה בסדר גמור. מי שרוצה לבוא ולשמוע את פרל ג'אם בסאונד פיצוץ, במערכת סראונד ברמה שבחיים לא תהיה לו בבית, במקום מרכזי בתל אביב, בבית ציוני אמריקה שיכול להציע חוויית בילוי טוטלית - יש לו גם את זה.
"המציאות היא שיש מחסור במסכי קולנוע בתל אביב. לפי התאחדות ענף הקולנוע בשנתיים האחרונות, יש עלייה של 30 אחוז במכירת כרטיסים לסרטים בארץ, כשיותר מחצי מזה קורה בתל אביב רבתי - צרכנית התרבות מספר אחת בארץ. זה תהליך שקורה בכל העולם, שלאנשים יש שובע מהאינטרנט ומהישיבה בבית.
"בתי קולנוע נסגרו בעיר כי הם התיישנו ולא רצו לחדש אותם, או שהיו שייכים למפיצים שהפסיקו לעבוד. עכשיו יש רק 15 מסכים בארבעה בתי קולנוע בעיר, ומספר הסרטים והביקוש של הקהל יותר גבוה מזה".
רועי: "לא סתם אנחנו קיימים בשוק יותר מעשר שנים, עם למעלה מאלף סרטים בזיכיון בלעדי שלנו. אנחנו מבינים בתחום ויודעים מה אנחנו עושים. בתחילת הדרך לעודד היה חלום להפיץ סרטים. הוצאנו סרט אמריקני דוקומנטרי בשם'כוכבים בארון', ואף שיש שם המון כוכבים, היה לו פחד נוראי שזה לא יעבוד. הבטחתי לו אז שיום אחד יהיו לנו כל כך הרבה סרטים, שהוא לא יזכור שבכלל הוצאנו את חלקם - וזה המצב היום. אני חושב שזה מראה שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים".
עם פתיחת האגף החדש של הסינמטק, שבקרוב יכיל שישה אולמות, אתם לא מפחדים מתחרות קשה מדי על הקרנת סרטי איכות?
עודד: "יש טעות גדולה בישראל לגבי החלוקה בין סרטי איכות לסרטים מסחריים. כל הנתונים שמתפרסמים בארץ מבוססים על שוברי קופות אמריקניים, וזה יוצר רושם שכל עשרת הסרטים המובילים הם תמיד אמריקניים.
"מניסיון, ישראל דווקא מאוד מגוונת בטעם שלה, ולרוב בפועל יש סרטי איכות בראש הטבלה, והקהל נמשך לדברים אירופיים, לסרטים ישראליים שגם נביא, הרבה מעבר למה שהתקשורת חושבת".
מאז הקמת "פי.פי.די אורלנדו" המשותפת לפני כ-12 שנים , עודד ורועי כמעט ולא נפרדים: הם עובדים בשני חדרים קרובים באותו משרד של החברה בנחלת יצחק וגרים יחד לא רחוק משם. אמנם עודד מתרכז יותר בתחום הקולנוע ורועי מנהל את העיצוב והפרסום, אבל שני התחומים מתערבבים לעתים תכופות, כמו שגם החיים הפרטיים והעבודה מתערבבים בצורה כזו שלא ניתן להפריד ביניהם.
"רוב האנשים היו הורגים אחד את השני", צוחק עודד. השניים מעולם לא חשבו להתחתן ("אנחנו 18 שנה ביחד, טקסים לא יעזרו פה", מסביר רועי, ועודד מוסיף: "בטח לא ברבנות"), אבל מאושרים מגידול הבנות ביחד והתפקוד כתא משפחתי שלם.
הבנות מקבלות חינוך קולנועי מגיל צעיר?
עודד: "אנחנו משתדלים שהילדות יראו סרטים טובים, אם כי עדיין לא ברגמן. הסרט האהוב עליהן, לגמרי מבחירה, הוא'השכן הקסום שלי טוטורו' (של הבמאי והאנימטור היפני הייאו מיאזאקי, ח"מ). זה לא שהן לא ראו סרטים אחרים, אבל בסרטים של דיסני למשל הן פשוט מאבדות עניין באמצע. את טוטורו הן רואות שוב ושוב".
רועי : "עשינו לפני כמה שנים הקרנה לעיתונאים ולילדיהם של'הטירה הנעה' בגת. היו שם 400 ילדים, וזה סרט של שעתיים בערך שלא עשינו בו הפסקה. היה מדהים לראות ילדים מרוכזים כמעט שעתיים בסרט. בכלל, אנחנו כבר שנים נעזרים בילדים של חברים כדי לדעת אם סרט הוא טוב, כי ילדים יודעים לבחור. סרטים אמריקניים הם בסופו של דבר משעממים וצפויים.
"הסרטים של מיאזאקי, או דברים אירופיים, נותנים חוויה עשירה יותר של דמיון, של משהו שממשיך לעבוד עליך גם אחרי הסרט, וזה מה שאנשים מחפשים. זה סוג הסרטים שעודד בוחר, וזה גם מה שהילדות שלנו אוהבות".
איפה אתם רואים את עצמכם ואת הקולנוע בעוד שלוש שנים?
רועי: "אנחנו מקווים לספר או-טו-טו על התרחבות בית הקולנוע האחד הזה לרשת, גם מחוץ לבית ציוני אמריקה. יש לנו בקנה כמה אתרים נוספים, כולל בתל אביב, אם כי עדיף שלא להרחיב על זה עכשיו".
עודד : "בתקווה שהרשת רק תגדל, אני רוצה להביא לתוכה סרטים טובים, אבל בלי יומרות לחנך למשהו. פשוט שיהיו סרטים טובים שנוגעים בנשמה, שגורמים לשינוי באנשים. אני עדיין מאמין שאמנות, ובעיקר קולנוע, יכולה לשנות בני אדם".
מי ששמע על פתיחת בית הקולנוע החדש של בני הזוג ראובני-הורוביץ ודאי התפלא על התעוזה לעשות זאת בעיר שבה בשנים האחרונות בתי קולנוע רק נסגרים. לפי נתוני עיריית תל אביביפו, בשנות ה-90 עד 2006 עמד מספר אולמות הקולנוע בעיר על כ-48.
עם זאת, לפני נתוני התאחדות ענף הקולנוע, מאז נמצא המספר בירידה תלולה: בשנת 2007 היו בעיר רק 31 אולמות, ב-2009 עמד המספר על 25, ובשנתיים האחרונות ירדה הכמות ל-23 (עד שבדצמבר 2011 נוספו שני אולמות באגף החדש של הסינמטק).
בין בתי הקולנוע שנסגרו ניתן לציין את אלה שבקניון עזריאלי ובקניון רמת אביב, גלובוס ולב אביב, וכן את הוד, פאר ודקל, ורק לפני כחודש הצטרף לרשימה גם קולנוע דיזנגוף בסנטר. על פי נתוני ההתאחדות, מגמת סגירת בתי הקולנוע מאפיינת את כל הארץ, ומספרם הכולל בין מטולה לאילת ירד בחמש השנים האחרונות מ-50 ל-42.
עד כאן החדשות הרעות ל"סינמה אורלנדו". החדשות הטובות הן שבעוד שבתי קולנוע נסגרים חדשות לבקרים, אין ירידה משמעותית במספר האולמות הארצי (שנע בין 270 ל-290), בזכות המעבר לקומפלקסים גדולים של עשרות אולמות בבית קולנוע אחד.
נתון מעודד נוסף הוא הצמיחה האדירה שנרשמת במכירות כרטיסי קולנוע בארץ בשנתיים האחרונות. בשנים 2007-2009 נמכרו בארץ כתשעה מיליון כרטיסים לשנה, ובשנתיים האחרונות המכירות זינקו לכ-12 מיליון בשנה. עתיד האמנות השביעית, אם כן, נראה קודר קצת פחות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם