בסוף השבוע בגבעת ברנר: אליפות יריקת חרצני זיתים
בעלי השיניים התותבות מתבקשים לא לירוק אותן על הקהל, חל איסור חמור לירוק גלעינים של פירות אחרים וחסידי הענף בעולם מפעילים מכבש לחצים על מנת להופכו לאולימפי. אליפות יריקת חרצני זיתים מגיעה לגבעת ברנר
לדברי אבנר שילוח ממשתלות גבעת ברנר ואחד מיוזמי הפסטיבל בארץ, דווקא בימים אלה, בהם היריקה נתפשת בתודעה הציבורית כשלילית ביותר, ככזאת שמדירה נשים ומפלגת בין מגזרים - התחרות מכניסה את עולם היריקה לקונטקסט חיובי.
"ענף יריקת חרצני זיתים לא מבדיל בין נשים וגברים, הוא מהנה ומאחד בין המינים", צוהל שילוח. "אני חושב שלנוכח האירועים החברתיים האחרונים שהתרחשו במדינה, הפסטיבל מתקיים בעיתוי מצוין. אני מקווה שהוא יתפוס תאוצה ונוכל להפיק ממנו הנאה מרובה, שוויון בין גברים לנשים, ואולי גם נשבור את השיא".
מי שיתחקה אחר שורשי ענף הספורט יגיע עד לספרד, שם מונצחות תחרויות יריקת החרצנים בציורי קיר עתיקים שהתגלו במערות ליד העיר צזרה. גם בימינו אנו, התושבים נאספים מדי שנה ברחובות העיר ומתחרים ביריקת חרצני זיתים למרחק. באליפות העולם מחזיקה כיום קבוצה ספרדית שאחד מחבריה הצליח לירוק גרעין זית למרחק של
התחרות כוללת חוקים קפדניים עליהם יש לשמור. למשל, יש להקפיד על מרחק נאות בין המשתתף לקהל על מנת שהחרצנים המתעופפים במהירות סילונית מלועם של המתחרים לא יפגעו חלילה בצופים. חל איסור חמור לירוק גלעינים של פירות אחרים ובעלי שיניים תותבות נדרשים שלא לירוק את השיניים יחד עם החרצן. במקום יסומן קו יריקה שאותו אין לעבור.
מתחרה שיעבור את הקו, יריקתו תיפסל. בנוסף, כל יורק יסומן בבד צבעוני כדי להבדילו משאר האנשים במקום. חוק נוסף הוא שהמרחק הנמדד יהיה עד סוף התגלגלות החרצן. זאת בשונה מזריקת דיסקוס או הדיפת כדור ברזל, בהם המדידה היא בנקודת הנחיתה של החפץ.
כל משתתף זכאי לשלוש יריקות של חרצני זיתים, כשהיריקה הטובה מביניהן תיחשב לתוצאת השיא שלו. מעניין עוד יותר לציין כי ביריקת החרצנים משתתף כל הגוף - כולל הידיים, הרגליים והראש, וזאת כדי ליצור תנופה ולחץ מקסימליים ביריקה.
מסתבר שלענף הספורט המוזר הזה ישנן גם שאיפות אולימפיות. לדברי שילוח, קבוצות שונות בעולם (בעיקר מספרד) נמצאות בימים אלה ממש במגעים אינטנסיביים עם הוועד האולימפי במטרה לנסות ולהכניס את ענף יריקת חרצני הזיתים לאולימפיאדה הקרובה שתיערך השנה בלונדון, זאת לאחר שהקבוצה הספרדית נכשלה בהכנסת הענף לאולימפיאדת בייג'ין 2008.
הואיל ורשימת ענפי הספורט לאולימפיאדה הקרובה כבר סגורה, אז אולי הפעילים ינחלו הצלחה לקראת ריו 2016, אבל אל תבנו על כך.
שילוח, שלא אוהב את הסקפטיות שלנו, מתעקש וטוען: "אם הענף מקובל ומצליח במדינות רבות בעולם, לרבות בלגיה, צ'כיה, איטליה וספרד, ויש סיכוי שהוא גם יאושר כענף אולימפי. אין שום סיבה שבישראל הוא לא יתקיים". שילוח ממשיך ומתאר בלהט:
"אני רואה מה זה עושה לאנשים בחו"ל, מאות אנשים מתאספים יחדיו, שותים בירה, צוחקים ונהנים. יש נטו הנאה מובטחת. אני חושב שזה בדיוק מה שאנחנו צריכים בימים אלו. אחווה הדדית ופעילויות חברתיות שיקרבו בין אנשים. לכן הפסטיבל הזה הוא מבורך. ואם נצליח גם לשבור שיא עולם, הללויה".
תחרות יריקת החרצנים איננה נטולת קונטקסט. היא מתקיימת בסוף השבוע במסגרת פסטיבל כובשי זיתים, הצמוד לחג ט"ו בשבט בו ייבחר הזית הטעים בישראל. פסטיבל כובשי הזיתים, אשר נערך כבר שבע שנים ברציפות, יאפשר השנה למשתתפים לחוות את ענף הזית מקרוב, זאת על ידי ביקור בבתי בד חדשים ומודרניים שהוקמו בשפלה וטעימת זיתים כבושים בשלל טעמים.
בפסטיבל ישתתפו מגדלי זיתים מכל הארץ, בעלי בתי בד וכובשי זיתים מדתות שונות שיציגו מגוון של שיטות לכבישת זיתים בליווי מתכונים סודיים ומיוחדים וזאת בשונה מטעמם של הזיתים המתועשים אליהם אנו כבר רגילים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם