ראש עיריית גבעתיים: "נגמרו לנו השטחים לבנייה למגורים"
עד שיוקם במתחם הסיטי המגדל הגבוה ביותר בישראל, ראש עיריית גבעתיים מלין על מחירי הדירות בעיר, על תקבולים נמוכים מארנונה לעסקים ועל תמ"א 38; בינתיים הוא גר בשכירות וממתין למגדלים שיביאו את השינוי
לדבריו, "בית הוורד וקניון גבעתיים מהווים יחד 10% מכלל הכנסותיה של העיר מארנונה. התמהיל שלנו, 75% ממגורים ו-25% מעסקים, הוא לא טוב. בערים אחרות כ-60% מתקבולי הארנונה הם מארנונה לעסקים. שני האזורים הפנויים האחרונים שניתן להקים בהם שטחי מסחר גדולים הם מתחם כורזין בדרום-מזרח העיר ומתחם הסיטי בצפון-מערב העיר, סמוך למתחם הבורסה. ההכנסות מארנונה יזניקו את היכולת הכלכלית של גבעתיים".
מתחם הסיטי היה תקוע במשך שנים ארוכות בוועדה המחוזית, עד שבשבוע שעבר אושרה התוכנית להקמת מגדל בן 70 קומות - והוא יוכתר כמגדל הגבוה במדינה. את המגדל תקים חברת יורוקום נדל"ן, והחברות סופרין ותדהר מרגנות קבוצת רכישה להקמת מגדל השחר סמוך לו, ו-30 מתוך 50 קומותיו כבר רכשה חברת כלל ביטוח ב-300 מיליון שקל.
למתחם כורזין, המאופיין בבנייני משרדים ותעשייה ישנים, יש בעלים רבים, ובהם מינהל מקרקעי ישראל, ויזה, קו-אופ וחברת הבנייה מצלאוי. זכויות הבנייה במקום מאפשרות הקמה של 10 מגדלים, ולאחרונה אישרה הוועדה המחוזית להקים שניים מהם.
בגבעתיים מתגוררים 60 אלף תושבים על שטח קטן של 3,200 דונם בלבד. היחס הוא 17 תושבים לקמ"ר ומדובר בצפיפות הנחשבת מהגבוהות בארץ, ועתודות הקרקע המעטות תרמו לעליית מחירי הדירות. "דירת 5 חדרים בעיר עולה 3.3 מיליון שקל. זה טירוף", אומר בן שחר ומגלה כי הוא מתגורר בעיר בשכירות ב-10 השנים האחרונות וכי בחודשים האחרונים הוא מחפש לקנות בה דירה, אך ללא הצלחה. גבעתיים זכתה במשך שנים בתואר המפוקפק של העיר המבוגרת והמזדקנת ביותר בארץ, שהארנונה בה מהגבוהות בישראל.
"כעת מתרחש שינוי", אומר ראש העירייה, "לפי נתוני הלמ"ס הגיל הממוצע בגבעתיים גבוה יותר מזה בחיפה ובבת ים. פעם 23% מתושבי העיר היו גמלאים, היום עומד שיעורם על 16% והעקומה בירידה מתמדת. גם הארנונה אצלנו כבר נמוכה יותר מאשר בערים המקיפות אותנו. למעשה נגמרו לנו השטחים לבנייה למגורים. העתיד נמצא בשדרוג הבניינים הקיימים בפינוי-בינוי ובתמ"א 38, אבל אנחנו לא מאמינים בתמ"א הרגילה של חיזוק מבנה קיים, אלא בתמ"א 38 לפי תיקון 2, המאפשר הריסה של הבניין ובנייה מחדש. היתרון של תיקון 2 הוא שמתאפשרת בניית חניות. בתמ"א הרגילה היזם מחויב לספק חניות, אך משום שבעיר אין עתודות קרקע, הוא נאלץ לשלם כופר חניה לבעלי קרקעות סמוכות".
בימים אלה מקבלים הדיירים ברחוב ערבי נחל בעיר את דירותיהם החדשות בפרויקט הפינוי-בינוי השלישי בישראל שהגיע לשלב האכלוס (אחרי הפרויקטים בקריית אונו ובכפר סבא). לביצוע הפרויקט של חברת משהב נדרשו לא פחות מ-17 שנה . פרויקטים נוספים מתוכננים במתחם ההסתדרות ובמתחם לביא, אך גם הם מקודמים כבר יותר מעשור ונראה כי הם תקועים.
"מתחם ההסתדרות נידון לקראת הפקדה בוועדה המחוזית, והחסם הראשי היה תחבורתי", מסביר בן שחר, "אחרי בדיקת מומחים התברר שזה אפשרי והיום אני אופטימי. באשר למתחם לביא, הפרויקט כבר אושר בוועדה המחוזית והופתעתי מאוד לשמוע יום אחד שהוכרז כמתחם לשימור. פינוי-בינוי הוא התקווה היחידה של התושבים שמתגוררים במתחם המתפורר הזה. עם זאת, גם במקרה זה אני אופטימי, כי לאחר חשיבה משותפת התקבלה המסקנה שניתן לבצע שימור חלקי באחד מהמבנים. בקרוב הוועדה צריכה לדון שוב בפרויקט".
בן שחר במתחם הסיטי. מתרחש שינוי
אלי דסה
בין הפרויקטים הגדולים (ואולי האחרונים) למגורים ישנם המגדלים שמקימה קבוצת ב.ס.ר על חורבות אצטדיון המכתש בשכונת בורוכוב. בשכונה, המאופיינת בבנייה נמוכה, ייבנו לראשונה שני מגדלים בני 20 קומות. "זה לא סוד שלא הייתי מעוניין בפרויקט הזה ואף ניסיתי לשנותו", אומר בן שחר, "אך לצערי התב"ע התקבלה לפני שנים רבות, הרבה לפני תקופת כהונתי. המגדלים ייבנו על חלק קטן בלבד של השטח, ורובו יוקצה לפארק ציבורי ולחניון תת-קרקעי, אך הם עדיין ישנו את צביונה של השכונה. מה שבטוח הוא שלפי המדיניות שלי בניינים נוספים בהיקף כזה לא יוקמו במרכז העיר".
כיצד יזמים מקבלים את המדיניות של בניית מגדלים רק בשולי העיר?
"ישנן בקשות להרחיב זכויות קיימות במרכז העיר כל הזמן, והן נענות בשלילה. במשך שנתיים וחצי התנהל מאבק עם היזמים במתחם אולפני גבע. הם ביקשו לבנות מגדל בן 30 קומות, ואמרתי להם שאגיע איתם עד לבית המשפט העליון של אלסקה. בסוף הם קיבלו אישור לבנות 11 קומות. אחרי שבוע בתפקיד ראש העיר פנו אליי נציגי חברת שיכון ובינוי, ביקשו להגדיל את הזכויות במגרש ברחוב בן צבי הסמוך
לקניון מ-11 ל-30 קומות והבטיחו בניין מדהים ביופיו".
"אמרתי להם 'אין בעיה, אבל תבנו את זה בקואלה לומפור'. לאחר מכן הם חזרו וביקשו לבנות 22 קומות ובהמשך ירדו ל-17 קומות. כשאישרתי להם בנייה של 12 קומות הם החליטו לבנות 11 קומות כדי לא להמתין להליך התנגדויות של שכנים בגלל תוספת של קומה אחת. נחמד מאוד לגור בקומה ה-28, אבל למי שגר מסביב זה ממש לא נחמד".
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם