עיריית הרצליה מציגה: תהיי יפה, ותחליפי נורה
עיריית הרצליה מציעה לנשים סדנה שתלמד אותן לבצע עבודות תחזוקה. נשמע טוב? לא אם שואלים את יו"ר האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים, פרופ' יפה ברלוביץ': "הסטריאוטיפים האלו מעליבים אותי כאישה". העירייה: "הסדנה מעצימה נשים"
סדנה מיוחדת לנשים, שמארגן מינהל הנשים בעירייה, תלמד כיצד להבריג ברגים, להחליף נורות ולפתוח סתימות בביוב. המודעה של הסדנה, אין צורך לציין, מציגה את הנשים כמי שאינן יודעות לעסוק בעבודות תחזוקה פשוטות בבית.
"מדובר בסטריאוטיפים שמעליבים אותי כאישה", אומרת בכעס פרופ' יפה ברלוביץ', יו"ר האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר, על הסדנה. "מדובר באבסורד. אנחנו צריכים לשבור את הדפוסים הללו".
בחודשים האחרונים סערה הארץ בעקבות ניסיונות חלקים שונים בחברה החרדית לפגוע במעמד הנשים ולמנוע מהם להסתובב בצורה חופשית ושוויונית במרחב הציבורי. בעקבות זאת התקיימו בישראל לא מעט הפגנות נגד התופעה. אחת ההפגנות אורגנה על ידי יעל גרמן, ראש עיריית הרצליה.
''הדרת נשים היא גלגל נוסף בגלגלי הדמוקרטיה הישראלית", אמרה גרמן. "מהיכרותי את ההשקפות של הציבור הדתי, אין לי ספק שהיא מנוגדת לתפיסת העולם של מרבית הציבור הדתי-ציוני. החברה כולה, ובראשה הנשים, חייבות לעשות הכול כדי למנוע את המדרון החלקלק בו נגיע תחתית חומייניסטית''.
אכן, מלים כדרבנות. אך מתברר כי יש בעירייה מי שלא ממש הפנים את עקרון השוויון בין המינים שעליו מטיפה גרמן. ההודעה שנשלחה לפני כמה ימים למערכות העיתונים מטעם דוברות העירייה נראתה כאילו נלקחה מהודעה
"בהרצליה הנשים לא מחכות... לשיפוצניק", כך לשון ההודעה. "מי אמרה פנצ'ר בגלגל? מי לא רוצה לבצע תיקונים שונים בעצמה ובדרך גם לחסוך זמן וכסף? והעיקר, לא להיות תלויה בלוח הזמנים של השיפוצניק? עכשיו הדרך לכך קרובה מתמיד.
"במינהל נשים בעיריית הרצליה מרימים את הכפפה ומציעים סדנה בת שלושה מפגשים שבה ילמדו המשתתפות לקדוח בקירות ולתלות מדפים,להחליף נורות ופלורוסנטים, לפתוח סתימות בכיור ולטפל בניאגרה נוזלת, להחליף גלגל באוטו (אגב, כאן ראוי לציין כי אף אחד, כולל גבר-גבר אינו יכול להחליף גלגל בעצמו, אלא רק את הצמיג. ז"ג) ולבדוק נוזלים וכן לאתר תקלה במערכת החשמל. אז נשים עם ראש פתוח, שלא חוששות להחזיק ג'ק, פטיש או מקדחה מוזמנות להירשם, ושהשיפוצניק כבר יחכה".
הסדנה, אגב, אינה בחינם. כל משתתפת תיאלץ להיפרד מ-650 שקלים כדי ללמוד דברים מורכבים ומסובכים, כמו החלפת נורה. "הם מדברים כאן על סטריאוטיפ של אישה שאין לה ידיים לבצע עבודות", אומרת פרופ' ברלוביץ', אחת מחוקרות המגדר המוכרות בארץ.
"זה יפה שיש קורסים לנשים בכל מיני נושאים, אבל כאן הנושא כולו מבוסס על סטריאוטיפ. בעירייה רוצים למשוך תשומת לב של נשים, והסטריאוטיפ כאן הוא שאישה לא יודעת לטפל בכל הנושאים של תחזוקת הבית".
מהיכן נולדו הסטריאוטיפים האלה?
"יש נישות חברתיות שבתוכן אתה שם את האישה ויש נישות גבריות. הנישה הנשית היא כאילו לאישה יש ידיים עדינות, שבגללן היא לא יכולה להחליף מנורה או צמיג במכונית.
"לגבי הגבר יש סטריאוטיפים, שהוא מאצ'ו ומגן. התנועה הפמיניסטית חותרת תחת הסטריאוטיפים האלה. נכון שאישה אינה גבר, כי יש הבדלים מבחינה ביולוגית שמביאים לשינויים בין גברים לנשים. הפמיניזם מדבר על שוויון חברתי. כיום יש ערעור על הסטריאוטיפים הנשיים".
הפעילה הפמיניסטית חנה בית הלחמי צחקה כאשר שמעה על הסדנה. "זה נשמע כמו ימי הביניים", היא אמרה, אך מהר מאוד הבינה כי מדובר בנושא רציני. "זה נכון שנשים חיות לעתים בתחושה של חוסר מסוגלות, אבל סדנאות כאלה לא מטפלות בבעיה עצמה, אלא בסימפטומים שלה. הייתי שמחה לראות עיריות שמכשירות נשים לפתח עצמאות כלכלית שבאמצעותה יוכלו להזמין את השיפוץ מתי ואיך שבא להם. הבעיה היא לא להחליף נורה או צמיג, אלא עצמאות".
למרות הדרת הנשים המובנית בממסד הדתי, שהוא בעל כוח והשפעה לא מבוטלים בישראל, נשים הצליחו להגיע לעמדות בכירות מאוד במדינה: גולדה מאיר כיהנה כראש ממשלה – אחת הנשים הראשונות בעולם שנבחרו למעמד מנהיגותי כזה; דורית ביניש עומדת בראש מערכת המשפט; גליה מאור עומדת בראש אחד הבנקים הגדולים בארץ – בנק לאומי; פרופ' עדה יונת הביאה את פרס נובל לכימיה; והאלוף אורנה ברביבאי עומדת בראש אגף כוח אדם בצה"ל, אחד התפקידים החשובים ביותר במערכת הביטחון.
כל ההקדמה הזאת לא נועדה אלא לציין דבר אחד: אין דבר שנשים בישראל אינן יכולות לבצע. "נשים יכולות לעשות הכול", אומרת אביב קופלר. "אין שום סיבה שלא נעשה עבודות תחזוקה בבית. זה מה שאני עושה".
וכשקופלר אומרת את הדברים הללו, כדאי מאוד להקשיב לה. קופלר, מעצבת פנים ושיפוצניקית, בעלת חברת "72 גג" עובדת פיזית בכל עבודות הבית. היא קודחת, שוברת, בונה. "מדובר בעניין של סטיגמה, שלפיה כל העבודות הללו הן גבריות", היא מסבירה מדוע סדנאות כמו זאת שמארגן מינהל הנשים באו לעולם.
"יש כאן גם פינוק של האישה, שנוח לה לומר 'אני עושה הרבה דברים בבית, לפחות תורידו ממני את העבודות האלה. אני יולדת, מבשלת, אז שגם אקדח חורים?'. חוץ מזה, כל הדברים הטכניים נחשבים יותר גבריים, ונשים פחות נמשכות לזה".
בית הלחמי מבקרת את העירייה על שהחליטה להקצות ממשאביה לארגן סדנה כזאת. "אף גבר לא נולד עם היכולות לקדוח בקירות. הם למדו את זה", היא אומרת. "מה שאני טוענת זה שאת המשאבים העירוניים והציבוריים יש להקצות להעלאת ההכרה של נשים ביכולת שלהן לעשות כל מה שהן רוצות מהבחינה התעסוקתית והכלכלית ולא להתייחס לאיזוטריה.
"אני רואה את הקורסים האלה בהרבה מקומות, והם מיד היו לצנינים בעיניי. אני לא רואה איך החלפת נורה מקדמת אישה לשוויון כלכלי ותעסוקתי, שהוא זה שצריך להיות בפוקוס של השקעת המשאבים הציבוריים".
אגב, בית הלחמי בוודאי תשמח לשמוע כי בעיריית נתניה, שגם בראשה עומדת אישה, החליטו להשקיע בעריכת כנס שיתמקד במנהיגות נשית. העירייה החליטה לארגן, יחד עם עמותת כ"ן (כוח נשים), את הכנס השנתי השני לקידום מנהיגות נשים בישראל. מארגני הכנס מקווים להוביל באמצעותו שינוי חברתי ותודעתי בסוגיית החתירה לייצוג שוויוני לנשים בעמדות מפתח בישראל.
אבל בהרצליה, כך נראה, רואים בנשים את מי שאינן יודעות לקדוח חורים בקיר או להחזיק מקדחה. "אנחנו צריכים לשבור דפוסים וקונבנציות. מספיק עם זה, כי ילדים גדולים על סטריאוטיפים", אומרת פרופ' ברלוביץ'.
וזה מעניין, כי הרצליה היא עיר שבראשה עומדת אישה.
"זה נכון. מי יודע, אולי כל ההודעה הזאת היא בדיחה בסגנון של הפוך על הפוך. אולי זה ניסיון למכור את הקורס הזה. בכל מקרה, יש כאן דפוס של אישה עדינה, שלא יכולה לגעת בפטיש".
קופלר, מצדה, מבהירה שנשים יכולה להחזיק פטישים ומקדחות מבלי לחשוש. "בוודאי שזה אפשרי", היא אומרת בנחרצות. "אין לנו מיומנויות שונות משל גברים, מדובר רק במודעות. אחרי פעם או פעמיים שמלמדים אותנו איך להחזיק מברגה, אנחנו כבר יודעות איך להשתמש בה. אין סיבה שבעולם לא לעשות את זה".
אז איך זה שעדיין יש את התפיסות הללו?
"כי כשנולד לך בן או בת, באופן טבעי מלמדים את הבן העבודות הטכניות. זה מתחיל עוד בכיתה א'".
איך הגעת לתחום הזה?
"אני מעצבת פנים במקור, והגעתי לתחום הזה מאמנות. ציירתי על עץ ועשיתי עבודות עץ, אז תמיד עבדתי עם הידיים. במסגרת עיצוב הפנים שילבתי את המומחיות שלי, ולמדתי את העבודה הפיזית מהשיפוצניקים. זה עניין אותי, ורציתי לדעת איך עושים את זה. היום אם אני רוצה לקדוח בבית, אני אפילו לא שואלת את בעלי".
אבל מתברר שיש מי שמברכות על הקורס הזה, למרות הניחוח השוביניסטי הנודף ממנו. "בוודאי שיש לנו את היכולת לעשות את העבודות הללו, אבל אם מדובר בסדנה שהודות לה נשים יוכלו לעבוד בעצמן ולא לפתח תלות באף אח, זה כבר דבר מבורך", אומרת סגנית השר לענייני מעמד האישה, גילה גמליאל.
ואין לך בעיה עם הסטריאוטיפים בסדנה כזאת?
"יכול להיות שגם גברים צריכים סדנה כזאת. אולי צריך סדנה למי שיש לו בעיות בנושאים טכניים בניהול הבית השוטף".
בבית את עושה את כל העבודות?
"כן. אני עושה את כל מה שאני צריכה. אצלנו יש שיתוף פעולה מלא".
גם חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ', תושבת הרצליה, מברכת על הסדנה. "הקורס הזה יוצא נגד כל הסטריאוטיפים", היא מציינת. "אם יש אישה שבוחרת לעסוק בעבודות האלה, אני תומכת זה. מה שחשוב זה זכות הבחירה. כל עוד מסייעים לזכויות האישה, אני תומכת בכך. אני אשמח שילמדו באותו קורס את הגברים לעשות עבודות בית, לכבס, לגהץ ולנקות חלונות".
סדנה כזאת בנויה על לא מעט סטריאוטיפים.
"ככלל נשים שונות פיזיולוגית מגברים, וכנראה שעבודות שהן יותר פיזיות נעשות על ידי גברים".
גם יו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר הנשים, ח"כ אורית זוארץ, אחת מחברות הכנסת הפעילות יותר בהיבט הפמיניסטי, מברכת. "אני חושבת שהקורס הזה הוא רעיון מקורי להרחבה של המיומנויות והכישורים שלנו כנשים בכל תחומי החיים", היא מציינת. "אני מכירה את הסיפורים שאנחנו נכנסות למוסך עובדים עלינו בעיניים. אם אבין קצת יותר בגנרטור ורדיאטור, אולי אוכל להתנהל קצת יותר טוב".
את צריכה קורס להחלפת נורה?
"אני לא קודחת בקירות. לגבי החלפת נורה, אני מאמינה שזה רק בשביל הקוריוז. הייתה פעם יוזמה של אחת מרשתות עשה זאת בעצמך לקורס כזה, וזה מבורך. באמצעות קורסים כאלה, אנחנו כנשים, יכולות לשכלל בדרך הזאת את היכולות שלנו בתחום ניהול משק הבית".
ומה אומרים בעיריית הרצליה? משם נמסר: "אנחנו לא תופסים את הסדנה כדבר סקסיסטי, אלא כמעצים נשים".
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם