האהבה מנצחת ובגדול, גם בגיל הזהב
נירה ועמוס ניר מכפר סבא הכירו לפני 50 שנה ומאז לא נפרדו ליום אחד. לאה קרת וזכריה עובדיה מהוד השרון התאהבו הכירו לפני 60 שנה, אבל הפכו לזוג רק בעשור השמיני לחייהם. לרגל יום האהבה הם מדברים על אהבה לפני עידן הפייסבוק ועל הקלות הבלתי נסבלת של הגירושין היום
עמוס, ניצול שואה, היה אלמן עם שני ילדים, אך לנירה לא היה איכפת כי עמוס מצא חן בעיניה. "זה התחיל כעבודה והפך לאהבה", אומרת נירה. "אני מודה לאלוהים כל יום על החיבור שלי לעמוס".
מה דעתכם על זוגיות של הדור הצעיר?
נירה: "המושג זוגיות הפך מאוד גמיש בימינו בגלל האופציה של הגירושים. הדור הקודם לא ראה את הגירושין כאופציה בכלל. הצעירים של היום רצים על כל שטות לרבנות. הצחיק אותי כששמעתי בנות של חברים שהתגרשו מהבעלים שלהן בגלל שקצת משעמם להם. משעמם לכן? תחיו את הקשר. הבעיה היא שלצעירים אין סבלנות לפתור את הדברים".
עמוס: "הבעיה היא שכל אחד מנסה להיות חזק, מוביל וצודק ונהרסת הדינמיקה בין השניים. הגדולה של זוגיות היא לדעת להילחם ולא להרים ידיים".
מה דעתכם על דרכי החיזור כיום?
עמוס: "פעם כשבחור היה יוצא עם בחורה הוא היה מגיע עם זר פרחים, מקיש על דלת ביתה, מציג את עצמו בפני הוריה ולוקח אותה למקום שבו יוכלו לשוחח להנאתם. אז לא היה די כסף כדי לצאת כל יום להצגה או לסרט ולכן השקיעו בשיחה עד שנכנסו למיטה. היום הבחור שולח לבחורה SMS כדי שתרד למטה ומבלי לחזר, צ'יק צ'ק למיטה. אחר כך מתפלאים שמשעמם?".
אילו טיפים תתנו לזוגות הצעירים?
עמוס: "הדבר הכי חשוב בזוגיות שיהיה מעמד שווה של שני בני הזוג. אסור שצד אחד ישלוט ויתעלה על הצד השני. הדברים האחרים שהם ברורים לכולנו אך לא מיושמים הם כבוד הדדי, אמון וויתור שזה ערך חשוב בזוגיות. למשל כשאני ונירה מתווכחים, אנחנו לא מקניטים או צועקים. לאורך כל הויכוח אנחנו מחייכים וזוכרים שאנחנו אוהבים".
נירה: "חשובה מאד ההקשבה
אם תשאלו את לאה קרת (88) וזכריה עובדיה (90) שמתגוררים בדיור מוגן בהוד השרון הם יגידו שאין גיל לאהבה. הם מכירים כמעט 60 שנה, אבל הזוגיות שלהם עדיין בשנותיה הראשונות.
"לי ולבעלי זכרו לברכה היו חיים יפים", מספרת לאה. "57 שנים חיינו יחד והייתי בטוחה שנחגוג את 60 שנות הנישואין שלנו, אבל הגורל רצה אחרת ובשנת 2001 הוא נפטר מסרטן ריאות. שש שנים גרתי לבד עד שהבן שלי לחץ שאכנס לדיור מוגן וכאן חזרה לי האהבה לחיים".
וגם פרטנר לחיים.
"לא, את זכריה הכרתי לפני 56 שנה. הוא עבד עם בעלי בחברת אוטובוסים. לא להאמין שעבר כל כך הרבה זמן מאז".
זכריה: "תגיד לי, היא לא נראית מקסימום בת 78? תמיד אני אומר לה תגידי שאת בת 78. כמובן שרק בזכותי היא נראית כל כך צעירה".
לאה: "אפשר, אפשר להגיד שזה בזכותך".
גם אתה היית נשוי הרבה שנים.
זכריה: "נכון, אשתי חלתה בסרטן ונפטרה בגיל 61. כשאשתי ולאה היו חברות היא תמיד דיברה עליה דברים טובים. כשהיא הייתה במיטת חוליה והיו אירועים אצל לאה היא אמרה לי לנסוע אליה ולתת לה מתנות. כשהיא נפטרה הבן שלי אמר לי שאין לי סיבה שאמשיך לגור בדירה בתל אביב והביא אותי לכאן".
איך התחילה הזוגיות ביניכם?
לאה: "כשפנינה נפטרה הייתי נוסעת יום, יום לשבעה. כשנגמרה השבעה וזכריה עבר לכאן אני הדרכתי אותו ואת הבן שלו מה לקחת מהדירה ומה להשאיר כי היה לי כבר ניסיון. הדברים קרו באופן טבעי".
זכריה: "כמו שכתוב, ברוך מזווג זיווגים".
כשבעלך היה חי חשבת על זכריה כחבר?
לאה: "לא חלמתי שזכריה יהיה בן הזוג שלי, כי הייתי חברה טובה של אשתו.
כשהגיע לכאן הוא שאל אותי אם ארצה לקחת איתו דירה יחד ואמרתי לא, אבל הוא לא ויתר והנה אנחנו ביחד".
השכנים יודעים על הקשר שלכם?
לאה: "בהתחלה היו רכילויות. ניגשו אליי ואמרו לי מה פתאום את מתחברת עם האדם הזה".
זכריה: "ועוד תימני".
לאה: "לא רציתי להגיד את זה".
מה אתם אוהבים זה אצל זה?
לאה: "אני אוהבת את העדינות שלו".
זכריה: "אני אוהב שהיא מכינה לי מרק עוף".
אתם חושבים לפעמים מה בני הזוג שלכם היו חושבים על הקשר שלכם?
לאה: "אני בטוחה שהם מלמעלה דאגו שנהיה יחד. בעלי מאוד אהב את
זכריה: "אני בטוח שאשתי מאושרת מהזוגיות שלי עם לאה".
מה אתם מאחלים אחד לשני ולנטיין?
לאה: "אני רוצה שזכריה יזכה לעוד כמה שנים בלי מחושים ובלי כאבים, ועם שכל בריא".
זכריה: "אמן, גם אצלך!".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם