הדבר הגדול הבא: שירן סנדל מסתערת על ערוץ הילדים
עד לפני חצי שנה גרה שירן סנדל עם ההורים בקריית טבעון. היום היא מככבת בסדרה "גאליס" בערוץ הילדים. בראיון ל"זמן חיפה" היא מספרת על ההזדהות עם דמותה בסדרה, שומרת על צניעות, מפרגנת למקום בו נולדה ומפנטזת לעשות סרט עם מריל סטריפ, ואם לא איתה - לפחות עם יוסי מרשק
במרכז הדרמה יונתן (תובל שפיר), אשר מחפש אחרי "לוחות הגורל" שיאפשרו לו לראות את עברו ועתידו, וכך לגלות מה עלה בגורלה של אמו שנטשה אותו בילדותו. הלוחות ממגנטים, מושכים ומעסיקים את כל היודעים דבר עליהם ועל קיומם.

במהלך הסדרה יצטרפו למסע החיפושים אנשים רבים, שנשבו גם הם בכוחותיהם של הלוחות. בתווך כמובן שאף אחד לא ויתר על האהבות, וההתרחשויות המאפיינות בדרך כלל מחנות קיץ. את הדרמה מפיקה חברת "דורי-מדיה", על התוכן אמונים גיורא חמיצר ("החמישייה", "האי" ועוד) המשמש כיועץ העלילתי, והתסריטאים: עידו דרור ודוד דהן, שבעבר כתבו יחד את "מה בכריש?" (בה שיחקו חנן עמיר וגיא סביון מ"עספור").
בין המשתתפים: גיא זוארץ, דנה פרידר, אליאנה תדהר, דניאל מורשת, ליאור כהן, תמר עמית- יוסף (הבת של השחקנית יעל עמית), מור פולנוהר (הזכורה מ"פרשת השבוע"), וגם פנים חדשות מאוד ויפות בהחלט - שירן סנדל,
ב"גאליס" היא משחקת את יולי, נערה שזוכה לטעום את התהילה כדוגמנית, משמשת על תקן מלכת הכיתה, ובשנתה הרביעית במחנה היא מנסה לשדרג את מעמדה החברתי. "יולי אמנם מגיעה ל'גאליס' עם אינטרס ברור ומובהק, אבל במשך הזמן היא עוברת תהליך במהלכו הצופים יגלו שגם לה יש רגשות - כמו לכל בן אדם", מספרת סנדל על דמותה.
"בסך הכל מדובר בהפקה מגניבה, שלדעתי מתאימה גם למבוגרים - זו דרמה חיה וצבעונית, בעלת קונספט אמיתי לגמרי, המתאר סיטואציות שכל ילד עובר בגילים הללו. בוודאי שגם אני עברתי אותן".
איך זה היה עבורך, לחזור לגיל 16?
"בגלל שהכרתי את הדברים הללו מקרוב, כמו עניין החבר הראשון והאהבה התמימה והראשונית הזאת, בהחלט היה מצחיק לעשות את זה הפעם על תקן דמות".
איזו ילדה היית?
"בגדול הייתי ילדה פשוטה מאוד, שלא הלכה לבית הספר עם מותגים - אלא עם טרנינג וחולצה רגילה. אפילו לא נהגתי להתאפר, למרות שזה היה מקובל אצלנו בבית הספר. הייתי מאוד רצינית: החל מהשקעה בלימודים, ועד לחבר קבוע. כשזה היה נוגע לבילויים - לא הייתי מאלה שיצאו לחיפה, אלא הסתפקתי במקומות קרובים כמו רמות מנשה ורמת דוד.
"אלה היו מסיבות שכולם הגיעו אליהם עם פיג'מות כאלה, מכיוון שכולם הכירו את כולם, ואף אחד לא הרגיש צורך להרשים מישהו. אני בכל זאת לא חשבתי על זה, כי כאמור היה לי חבר".
לסנדל יש בכל הנוגע לשאיפות, דמיון מסוים לדמותה בסדרה - זאת כיוון שקריירת המשחק שלה החלה כבר בהיותה בת 14, אז החלה ללכת לאודישנים. העקשנות שלה השתלמה, ובעקבות זאת היא השתתפה בהצגת ילדים ובפרסומות שונות. היא אמנם גם פנתה לאודישנים צבאיים, אבל לרוע מזלה מצאה עצמה כפקידת שלישות במחנה גלילות. אחרי שחרורה טסה לחו"ל לתקופות לא קצרות, וכאשר חזרה עבדה שלושה חודשים בצוות בידור על אונייה.
אחרי טיול נוסף החליטה להירשם למכינה בסטודיו של יורם לוינשטיין, על מנת להגשים את חלומה ולהפוך לשחקנית - אך גם לאחר מכן, דרכה אל תפקידה הראשון בטלוויזיה לא הייתה קלה. אגב, אחותה קארין, הצעירה ממנה בשנה, גם בחרה במסלול של משחק - רק שהמדובר הוא בכדורגל. היא אף פיתחה את התחביב למקצוע של ממש, ובימים אלה מככבת בליגת המכללות במדי אוניברסיטת צפון קרוליינה (תחת מלגה כמובן) - שם היא לומדת פסיכולוגיה.
"הסוכנת שלי שלחה אותי להיבחן לסדרה, ואחרי ארבעה אודישנים מפרכים חיכיתי לקבל תשובה. לא הגיעה כזאת אחרי שבוע וחצי", היא משחזרת. "התקשרתי אליה, ושאלתי האם מדובר בסימן לא טוב, ובאמת היא נתנה לי הרגשה שאולי זה לא יקרה. ואז ברוב חוצפתי החלטתי לשלוח הודעה לעודד רז, הבמאי. כתבתי לו שאני מאוד רוצה את התפקיד, שלדעתי אין אף אחת שמתאימה לו יותר ממני ושייתן לי הזדמנות להוכיח את עצמי".
ומה קרה בסופו של דבר?
"כמובן שהסוכנת שלי כעסה, ופתאום ההרגשה שלי הפכה לעוד יותר נוראית. לשמחתי אחרי כמה ימים עודד החליט לזמן אותי לאודישן החמישי - שאחריו התקבלתי. ממש ירדה לי מהלב אבן גדולה, ומאז אני לא מפסיקה לחייך. כשאתה מאמין בדרך שלך - הכל יכול לקרות".
אין בך פחד להתקבע בתודעה, כאחת שמשחק בסדרות לילדים?
"כולם רוצים לעשות תפקידים דרמטיים בעלי אופי, אבל יחד עם זה אין תענוג גדול יותר מלקבל אהבה מילדים. בתחילת הצילומים באכזיב, הבת של בעל האכסניה חיכתה עם כל החברות שלה שנסיים לצלם - כדי לבקש חתימות. זה היה פשוט בלתי נתפס".

איך הוריך מגיבים לבחירה שלך בחיים?
"כמובן שכמו כל ההורים - הם רוצים לראות את הבת שלהם הולכת לכיוון מסלול מוגדר ובטוח בחיים, אבל מצד שני הם יודעים שאני לא מוותרת לעצמי עד שאגיע לנקודה בה אני רוצה להיות, ואני בטוחה שהם מעוניינים שקודם כל אהיה מאושרת ואגשים את עצמי.
"מבחינתי הייתי ממשיכה באודישנים עד שאקבל תפקיד כלשהו, ולכן הם גם תמכו בי. למכינה למשל אבא שלי היה מסיע אותי כל פעם, עד שהחלטתי לעבור לגור עם החבר שלי במושב ליד רחובות, כחלק מהרצון לצאת מהבית. אין מה לעשות, משחק זה הדבר שאני הכי טובה בו, זו האהבה שלי וזה מה שנותן לי סיפוק בחיים. אני לא רואה את עצמי יושבת ועושה עבודה משרדית, סגורה בין ארבע קירות".
סליחה על הפולניות, אבל האם מתישהו תלכי ללמוד גם מקצוע אקדמאי?
"גדלתי במקום עם הרבה חיות מסביבי ובבית. הייתי נוהגת לרכב המון על סוסים, בציפורי הסמוכה. אולי בגלל זה ההורים שלי דחפו אותי לעשות תואר בווטרינריה, או במשהו דומה. זה לא שזנחתי את הרעיון הזה, ובהחלט אני מתכוונת לעשות תואר - אבל זה יהיה כנראה בטיפול בעזרת בעלי חיים, או לאלף חיות בקורסים של מכון וינגייט. בכל מקרה אלך על זה, רק אחרי שארגיש שהגעתי למקום שלי".
הצטרפת לצוות שחקנים שבגדול הכיר אחד את השני. איך הייתה ההתאקלמות שלך כשחקנית חדשה בצוות?
"קיבלו אותי בצורה מדהימה, וממש לא הייתה לי הרגשה כאילו יש הבדל מבחינת הפז"ם שלי. כולם באו להפקה חדשה, והייתה כימיה מצוינת בין כולנו - תוך התגבשות ועזרה הדדית. הצילומים הראשונים נערכו באכזיב, וזה היה ממש כמו בטיול שנתי אחד גדול: היינו ערים כמעט כל היום, כשאת הלילה ניצלנו גם לשיחות בינינו. אין מה לומר - זו הנחיתה הכי רכה שיכולתי לדמיין".
סביר להניח, כי סנדל תגרום בזמן הקרוב להמון לבבות שבורים בקרב בני הנוער, ותהפוך לכוכבת הילדים הבאה של ישראל- והכוונה ברמת הטירוף שיש מסביב לאגם רודברג. נכון שעוד מוקדם לקבוע זאת, אבל דבר אחד בטוח - יש לה את הלוק, העקביות והעקשנות הנדרשים לכך, ומעל לכל היא לא מפסיקה ללמוד. התכנון שלה: להתחיל בשנה הבאה לימודי משחק במסלול מלא, כדי לקבל גם תפקידים בימתיים.
האם תל אביב תקלקל את הילדה הטובה מקרית טבעון? כנראה שלא. "אני יודעת מי אני, ומה הגבולות שלי", מסבירה סנדל. "אף פעם לא הייתי מושפעת מהסביבה שלי, ובכלל אני לא מסתכלת על עולם המשחק כעולם של תככים ורכילויות. אני באה לעשות את העבודה שלי, מתוך אהבת המשחק. כל היתר עובד לידי".
כל הזמן שומעים על שחקנים צעירים שלא מתקבלים לעבודות, או שלא יכולים לגמור את החודש, למרות שהם עובדים. עד כמה זה מפחיד אותך?
"אני מאמינה ששחקן צריך ליזום כל הזמן, וליצור לעצמו עבודה. אני למשל כל הזמן כותבת סיפורים ורעיונות שעולים לי בראש. בין אם מדובר בהצגות קטנות לגני ילדים, או סתם במחשבות. בשבילי עשיתי את שלי, גם אם אפילו אבוא להופיע בפני ילדים ולשמח אותם. זה אולי אחד מהדברים הכי חשובים שיש. כשלמדתי בתיכון לאמנויות הבמה בטבעון, כמה הורים סיפרו לנו שהם הקימו בית תמחוי למיעוטי יכולת.
"כמובן שאין מה לדבר על חוגים לילדים שלהם. כל השכבה שלי החליטה מייד לפתוח באודיטוריום חוג חינם לילדים הללו, להעביר להם סדנאות ולהעלות יחד איתם הצגות. היה מופלא לראות איך ילדים בגילים שונים מתחברים זה לזה, ולשמחתי הפרויקט הזה המשיך גם אחרי שהמחזור שלי סיים את בית הספר".
איך תל אביב לעומת הסביבה הכפרית בה גדלת, ואפשר לומר עדיין גרה בה?
"הלחץ הקיים בעיר הוא שונה, למשל אצלנו בשבע בערב אין כבר אף אחד בחוץ - ואתה יכול למצוא את עצמך מטייל לבד לגמרי, אבל זו חוויה חדשה וכיפית שאני רוצה לנסות.
"בסך הכל אני עדיין מגיעה כל כמה ימים לבקר בטבעון, בכל זאת מדובר בבית - מקום שאני תמיד מרגישה בו בטוחה ויכולה לחזור אליו. אין לזה קשר ליציאה מהבית, מכיוון שכאמור בעבר גרתי די הרבה זמן בחו"ל, והסתדרתי שם בכוחות עצמי".

בקרית טבעון אפשר למצוא מגוון רחב, של אמנים ושחקנים. כך למשל גרים שם טל פרידמן הבלתי נדלה, ואפילו גדי פור, שהתחיל בפריים טיים בערוץ 1, והחליט בסופו של דבר להפסיק את המרוץ המטורף של החיים ולהשתקע בירוק השקט.
במקביל אליהם מתגוררת במקום סגנית מלכת היופי, ליאור קרן, וגם לא מעט פליטי ריאליטי: משונית פרג'י, דרך מעיין חודדה ובעלה ועד לבן זלץ - שכיכב עד לא מזמן ב-24/7. אנקדוטה מעניינת היא, שסנדל השתתפה בקליפ לשירם של זלץ ואחיו נוי ("תני לי סימן"), ויתרה מכך - אמא שלה הייתה הבייביסיטרית שלהם בילדותם.
מה דעתך על הצעד של בן?
"כל אחד והבחירות שלו בחיים. בן הוא אדם מדהים וחבר טוב, שנכנס לכל הסיפור כדי לעזור לחבר. הוא ממש לא מחפש פרסום, נהפוך הוא - אפשר להגיד שיש לו את כל מה שהוא רוצה בחיים. לדעתי הדמות הטלוויזיונית שלו - הייתה כמו שהוא בחיים, למרות כל מה שהוא עבר שם. אני ממש גאה בו על איך שהוא התמודד עם הכל - ובטוחה שזה גם עוזר לו כיום מבחינה עסקית".
מי המודל שלך בכל מה שקשור לעולם המשחק?
"בארץ אני מאוד אוהבת את נטע גרטי. יש לה משהו מאוד מיוחד, וכשחקנית היא גם מאלו שמתמקדות נטו בתפקיד, ולא בכל מה שקשור לגינוני סלבס. בחו"ל הפייבוריטית שלי היא מריל סטריפ. היא מצליחה להתחבר ברמות אחרות לגמרי, לכל דמות שהיא לוקחת על עצמה. ראיתי רק את הטריילר לסרט החדש שלה - וזה הגניב אותי לגמרי".
ועם מי היית רוצה לשחק?
"יש רשימה ארוכה. כרגע בשלוף אני יכולה לומר שעם יוסי מרשק, עלמה זק, שני כהן - שאני ממש לא עומדת בפניה, וגם עם עפר שכטר - שלאחרונה משחק בתפקידים שאף פעם לא הייתי מתארת לעצמי שהוא ישחק בהם, כמו זה שהיה לו ב'אם יש גן עדן'".
את היית הולכת להשתתף בתוכנית ריאליטי?
"בזמנו פנו אליי גם מהפקת התוכנית בה השתתף בן, וגם מ'האח הגדול', אבל לרגע לא עניין אותי להיכנס לתוך כל זה", היא מתוודה. "אני לא מאמינה בדרכים קלות, אלא בעבודה קשה. אם עשר שנים נלחמתי כדי להתקבל לתפקיד בסדרה, ולשם כך נסעתי פעם אחר פעם מהצפון לתל אביב וממש עשיתי כל מה שאני יכולה - לא אהרוס את כל זה ברגע אחד.
"נכון שיוצאים מהתוכניות האלה אנשים מעניינים, ונחמד לראות את זה - אבל המטרה שלי היא לזכות בהערכה כשחקנית, ומעניין אותי לזכות לפידבק מאנשים על סמך היכולות שלי ולא על סמך דברים אחרים".
