קרב חייה: ניצחה את הסרטן וכתבה על זה ספר
אחרי שהחלימה ממחלת הסרטן מוציאה אודיה מורי בן שלום מכפר סבא, ספר עם מסר חשוב לחיים: "תקיפו את עצמכם באנשים חיוביים עם שמחת חיים. זה הסוד לחיים בריאים"

כיום, לקראת ההחלמה, היא חוזרת בהדרגה לשגרה מלאה באופטימיות זהירה ומודה באמצעות הספר לכל אוהביה שעטפו אותה בשעות הקשות. "אני מרחיקה מעליי אנשים שגוזלים אנרגיות ומרפדת את עצמי באנשים טובים וחיוביים. זה המסר שלי לאנשים שרוצים לחיות בריא: תקיפו את עצמכם באנשים חיוביים עם שמחת חיים. זה כל הסוד".
הספר כתוב בסגנון עממי ולא יומרני. "אני לא סופרת. רציתי רק לספר את הסיפור האישי שלי, שהוא סיפור על גדלותה של נפש האדם שאינה נשברת גם כשהגוף כבר רצוץ. אם תרצי, זהו שיר הלל לרוח האדם שלא נשברת גם כשהגוף בוגד".
בן שלום (46), נשואה ואם לשלושה ילדים, היא אישה דתייה ודמות בולטת בשיכון המזרחי בכפר סבא. לדבריה, ללא האמונה באלוהים והתמיכה של הסביבה לא הייתה שורדת את המחלה.
"זכיתי לקבל תמיכה ואהבה שלא הייתי מורגלת בהן", היא מספרת. "עד המחלה, הייתי המצחיקה והאופטימית וזו שבאו אליה כדי לקבל עידוד ותמיכה וברגע אחד הכול התהפך. הספר הוא אמירת תודה על כל האהבה והתמיכה שזכיתי להן ואני בטוחה שהייתה להן השפעה מכרעת על השיפור במצבי".
זו הפעם השנייה שבה מידפק הסרטן על דלת משפחתה. "בפעם הראשונה חלה אחי, בגיל צעיר מאוד, בלוקמיה והצליח להתאושש ולהחלים. הפעם זה תפס אותי לא מוכנה".
"הייתי ערה בלילות בגלל הכימותרפיה והכתיבה הייתה הדרך שלי להתמודד. כתבתי כדי להודות ולספר על הרגעים הקשים וגם על הרגעים שרוממו את רוחי", היא מספרת. "וכך נולד ספר אוטוביוגרפי, הומוריסטי המתאר את הדרך הארוכה להחלמה המיוחלת שאני מקווה כי תגיע בקרוב".
בן שלום מספרת שהוציאה את הספר מתוך דחף לשתף ולנטוע תקווה בלב החולים, אך במיוחד בקרב אנשים בריאים שלא זוכרים להעריך את הבריאות שלהם ולחיות את הרגע.
"צריך לקום כל בוקר ולהגיד תודה על מה שיש", היא אומרת בחיוך. "כשאנחנו בריאים והכול בסדר, אנחנו שוכחים לפעמים כמה חיינו שבריריים ותלויים על חוט השערה. חשוב לזכור כמה החיים והבריאות אינם מובנים מאליהם".
בן שלום התמודדה עם המחלה בעזרת ההומור. "מחקרים מוכיחים שצחוק ושמחה מחזקים את המערכת החיסונית ואני ההוכחה לכך". היא מספרת כי בתקופה שקדמה למחלה היא לקחה על עצמה מטלות בבית ובעבודה הרבה מכפי שיכלה לשאת. "העמסתי על עצמי יותר מדי מטלות וכאב של אנשים אחרים. הרגשתי שהגוף שלי רפה ותשוש ובמצב שבו הנפש חלשה קל למחלות לתקוף את הגוף".
אילו לקחים את דואגת ליישם כיום בחייך?
"אני אוכלת בריא, משתדלת לקחת על עצמי כמות מטלות שאני מסוגלת לעמוד בהן, מרחיקה מעצמי אנשים שהם 'גזלני אנרגיות' וזוכרת לשיר ולצחוק".
בן שלום היא טכנופובית ולכן לא מפיצה את ספרה ברשת. למרות זאת, בימים אלה ילדיה שוקדים על הכנת דף פייסבוק שבו יוצע הספר למכירה בעלות של 30 שקל. כל ההכנסות מהספר יועברו כתרומה לעמותת "עזר מציון". "זה המעט שאני יכולה לעשות עבורם ועבור אלה שפועלים למען החולים והחלשים באשר הם".
לדבריה, מאבקה במחלה לא תם וצפויים לה עוד טיפולים ובדיקות רבות בדרך, אך היא בטוחה שעם כל התובנות והאהבה שהיא קיבלה ומקבלת, זה רק עניין של זמן עד שתשוב לאיתנה.
אז מי שמאמין לא מפחד?
"ברור לי כי מה שהחזיק אותי בחיים היו התפילות שנשאו עבורי. תקיעות השופרות שהרעידו רקיעי שמים בלילות של תחינה. קריאות תהלים של נשים וילדי בית הספר, החיבוק והתמיכה של משפחתי וחבריי ועוד נשמות טהורות שפגשתי בדרך".
היא מספרת על עתות הכאב, על רגעי האימה ועל חיבוטי הנפש העמוקים שפקדו אותה, אך באותה נשימה וחיוך אופטימי, גם על התקווה הגדולה והאמונה ומסכמת: "מי שמאמין אולי קצת מפחד. לעפעמים. אבל הרבה, הרבה פחות".
