מאסטר שף: האפסנאי של הפועל רעננה מבשל ניצחונות
סטפן אורנברג, האפסנאי של הפועל רעננה, לא מסתפק בצחצוח חדר ההלבשה וגיהוץ מדי השחקנים, הוא גם מכין להם מאפים צרפתיים. מה הפלא שמאז שהגיע לקבוצה היא לא מפסידה בבית
סטפן אורנברג צילום: אסף פרידמן
אומרים שלהצלחה יש אבות רבים. במקרה של רעננה אחד האבות הוא סטפן אורנברג, עולה חדש מצרפת, שהחל לפני חודש לעבוד במועדון. בתפקידו הרשמי הוא אפסנאי, אבל אורנברג הוא הרבה יותר מזה.
הוא מכבס את בגדי השחקנים, מביא כדורים לאימונים, מסדר ומנקה את חדר ההלבשה ומבשל לשחקנים. "המומחיות שלי ושל אשתי הם מאפים, בורקסים ומרקים. השחקנים מתים על זה", הוא אומר בחיוך.
אורנברג נולד לפני 45 שנים בצרפת למשפחה דתית שהתרחקה במהלך השנים מהדת אבל לא מישראל.
"הרצון להגיע לארץ היהודים - מקום שבו ערכים כמו שמירת שבת וקידוש הם לא דבר מגונה - ליווה אותי כל החיים", הוא מספר. "בצרפת הרגשתי קר ומנוכר ורק כשהגעתי לישראל הבנתי שהגעתי הביתה".
הרומן שלו עם הכדורגל ידע עליות ומורדות. הוא החל כשחקן כדורגל, אבל מהר מאוד נטש את המשחק לטובת אימון "מכבי פריז", קבוצה חובבנית שמשחקת בליגה הרביעית ומורכבת כולה משחקנים יהודים.
"אני מקווה שאף אחד כאן לא ייפגע, אבל אני חושב שאפילו הליגה הרביעית בצרפת טובה יותר מהלאומית כאן", הוא מספר. "יש שם משמעת מדהימה לכדורגל. מהמעט שיצא לי לראות כאן, השחקנים מתווכחים עם המאמן ולא תמיד מתנהגים במקצוענות. הם חייבים להבין שזו הדרך להצליח ואני מנסה להסביר להם זאת הלכה למעשה בכל אימון".
מחמאות מאברם
את צעדיו הראשונים ברעננה עשה אורנברג לפני כשנה וחצי, כשהתמקם במרכז הקליטה ומהר מאוד נמשך לאצטדיון העירוני. "נכנסתי למגרש וראיתי את השחקנים האדומים", משחזר אורנברג את ההיכרות הראשונית עם הקבוצה.
"בסוף האימון ניגשתי ללחמן והצגתי את עצמי. סיפרתי לו על הרזומה שלי בצרפת והצעתי לו עזרה מקצועית. לצערי, הוא סירב, אבל מאז לא היה אימון אחד שהפסדתי".
ביציעים הריקים של האצטדיון פגש אורנברג את אוהד הקבוצה הוותיק, זהר מדר, שהתחבר אליו מיד. "זה היה מחזה מרהיב לראות אדם זר, שעדיין לא יודע לדבר את השפה, מגיע
עם ביטחון ורצון לעזור", אומר מדר. "זה ריגש אותי. נוצרה בינינו ידידות עמוקה. אני מרגיש כאילו נולד לי אח חדש ביציע".
לאחר התפטרותו של לחמן הצליח אורנברג להיפגש עם המאמן והבעלים של הקבוצה והם הציעו לו לעבוד במחלקת המשק. "לא ראיתי בכך ירידה ברמה", מבהיר אורנברג.
"זה תפקיד שבאירופה מייחסים לו חשיבות רבה מאוד. ההצלחה של הקבוצות הכי גדולות מגיעה מחדר ההלבשה. ברגע שהשחקנים לא יהיו טרודים מכך שהגרביים שלהם רטובים, או השירותים סתומים, הם יוכלו להתרכז אך ורק בכדורגל ולא במה שמסביב. בשביל זה אני כאן".
אברהם גרנט. היה בהלם צילום: דני מרון
איכות עבודתו של אורנברג קיבלה גושפנקה נוספת לפני כמה שבועות, כשאברם גרנט וקבוצתו הסרבית החדשה, פרטיזן בלגרד, ערכו משחק אימון מול הרעננים. "הוא נכנס לחדר ההלבשה והיה בהלם", נזכר אורנברג בגאווה. "הוא סיפר לי שכבר הרבה שנים לא ראה סדר מופתי כזה בחדר הלבשה של קבוצה, והוא עבר בליגות הכי טובות באירופה. זו מחמאה גדולה בשבילי".
ומה לגבי העתיד? אתה רואה את עצמך ממשיך באפסנאות?
"בשלב זה אני לומד עברית באולפן ובהמשך אני רוצה להוציא תעודת מאמן. אני בהחלט רואה את עצמי מאמן קבוצה בישראל, ומי יודע אולי זו גם תהיה רעננה. כרגע, כל מה שמעניין אותי הוא שנעלה ליגה. אני מבטיח שאם נעלה אני אכין ארוחת שחיתות לכל השחקנים".
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם