פסגת זאב, גילה והר חומה: היכונו לפלישת בתי הספר החרדים
מינהל חינוך חרדי מעוניין להקים בית ספר חרדי בפסגת זאב וכיתות לימוד נוספות לחרדים בגילה ובהר חומה. עיריית ירושלים בתגובה: "המדיניות היא לפתח כל מגזר בשכונתו על פי תפיסתו"
"אני מחויב לשמור על הסטטוס-קוו בענייני הדת בירושלים ועל כבודם של כלל תושבי העיר"; "יש להתאים את השימוש בשטחים הציבוריים בשכונות השונות לתפיסת התושבים, כדי לתת להם שירות טוב יותר, וכדי להפחית במידת האפשר חיכוכים בין הסקטורים השונים בעיר" – הצהרות מסוג זה נשמעו מפי ראש העירייה ניר ברקת לא אחת לפני הבחירות, והן חוזרות על עצמם בנוסח זה או אחר במהלך נראה לעתים כדבר בלתי נמנע.
אמנם ראש העירייה אינו יכול לשלוט בתהליכים דמוגרפיים, אך רוב בוחריו מצפים כי הוא יעשה כל שביכולתו כדי לשמור על חופש המחיה של החילונים וימנע שינוי באופי השכונות.
הציפיות מבוססות על כך שמצע הבחירות שלו עסק במידה רבה בשמירה על השכונות החילוניות והמעורבות כמרחב פלורליסטי. בפועל המציאות נראית אחרת לעתים קרובות, והעירייה אינה נוהגת על פי המדיניות המוצהרת שהתווה העומד בראשה.
דוגמה טובה למצב בשטח היא בקשת האגף לחינוך חרדי (מנח"ח) להקים מוסדות חינוך בשכונות שאינן חרדיות, בהן פסגת זאב, גילה והר חומה. הבקשה אף הייתה אמורה להגיע לאישור בוועדת הכספים השבוע. כדי שהעירייה תוכל לקבל תקציב להקמת מוסדות חינוך, משרד החינוך דורש ממנה "למשכן ולשעבד את המבנים שיקומו בעזרת התקציבים לזכות משרד החינוך".
בדרך זו מבטיח משרד החינוך כי המבנה שיוקם ישמש מוסד חינוך בלבד, ושימושו לא ישתנה בעתיד. רק לאחר רישום המשכנתא בוחן משרד החינוך את בקשת העירייה, ומאשר את העברת הכספים לטובת המבנה.
ועדת הכספים בעירייה שהתכנסה בשבוע שעבר הייתה אמורה לאשר 30 משכנתאות לצורך זה, מתוכן 23 לטובת האגף לחינוך חרדי, אך היה ברור כי המהלך יעורר תגובות סוערות. לפיכך, יו"ר ועדת הכספים וסגן ראש העירייה דוד הדרי (מפד"ל) החליט
כבר בפתיחת הישיבה, עוד בטרם ההצבעה, הודיע הדרי כי ההחלטה האם לשייך את מוסדות החינוך לאגף החינוך החרדי או למינהל החינוך הכללי תידחה למועד אחר. הוא עצמו סבור שהחלוקה אינה שוויונית, ודווקא הציבורי הדתי~לאומי הוא שזקוק ליותר מוסדות חינוך.
"לא רציתי שיבוצע מחטף, אלא שהאישורים הספציפיים יינתנו בהמשך לפי אופי השכונה", מסביר הדרי. "לכן הדגשתי כי לא מצביעים לאיזשהו גוף, אלא רק מחליטים שמבקשים מוסד חינוך ויוחלט למי לשייכו רק לאחר הקמתו".
לדבריו של הדרי יש בסיס עובדתי. כפי שפורסם ב"זמן ירושלים", לפי רישום ההקצאות של אגף הגזברות בעירייה, מעל למחצית מהקצאות המבנים מאז תחילת הקדנציה של ברקת הן לעמותות חרדיות, ופחות מ-15 אחוז למגזר הדתי-לאומי.
אין כל ספק כי הצורך במוסדות חינוך נוספים למגזר החרדי גדל בהתאם לגידול האוכלוסייה, ויש הסכמה לפתיחת מוסדות חדשים - גני ילדים ובתי ספר – בשכונות חרדיות כמו רוממה, בית וגן, בית ישראל, סנהדריה ומעלות דפנה, ואפילו כאשר מדובר בשכונות המתחרדות נווה יעקב ורמות המתחרדות. עם זאת, הבקשות של מנח"ח לקבל מוסדות חינוך בשכונות חילוניות מעוררות תמיהה.
"אני לא מתנגד כמובן לבתי ספר חרדיים, אבל קבענו שמוסדות החינוך של החרדים צריכים להיות בשכונות שלהן", מבהיר סגן ראש העירייה פפה אללו (מרצ). "הדבר מראה שמנח"ח שרוצה לכבוש את כל העיר".
לפי סדר היום של ועדת הכספים, במנח"ח ביקשו לאשר את הרישום לבניית 12 כיתות חינוך מיוחד, גני ילדים ובית ספר יסודי לחרדים בפסגת זאב. יש לציין כי שיעור ילדי הגן החרדים בשכונה עומד על 18 אחוז. שיעור דומה לכך נרשם בהר חומה, שם מבקש האגף לבנות שני כיתות עבור גני ילדים.
בשכונת גילה, שם שיעור ילדי הגן החרדים גבוה מעט יותר ועומד על 24 אחוז, ביקש מנח"ח תוספת של 16 כיתות בית ספר יסודי. לתוספת מוסדות הלימוד יש השפעה ישירה על צביון השכונה, שכן גנים ובתי ספר העונים לצורכי האוכלוסייה החרדית יעודדו אותם לעבור להתגורר בשכונות הללו - דבר הנוגד לחלוטין את מדיניות שמירת צביון השכונות שמציג ברקת.
אמנם הוועדה החליטה לא לאשר את הבקשות המפורטות, אך סביר להניח שהיא רק הצליחה לדחות את הקץ בעוד זמן מה. לדברי אללו, "לא הצליחו, וזה מראה שההתנגדות לא מגיעה רק ממרצ. יש גורמים נוספים שלא מקבלים את זה שזה יקרה בשכונות שיש בהן אוכלוסייה מגוונת, שרובה חילונית ודתית. אבל לדעתי זה רק הסיבוב הראשון והבעיה תחזור, זה לא שפתרנו אותה. פה יצא תיקו, יש הפסקת אש. אני בטוח שעוד כמה חודשים יהיה צורך להתמודד עם הבעיה מחדש ואז לא יעזור שום דבר. זה מלאכותי וזה יחזור".
בשכונת קריית היובל, הנמצאת פעמים רבות בחזית המאבק בין החרדים לציבור החילוני בעיר, יכול המינהל הקהילתי לנשום לרווחה בינתיים, לפחות באופן חלקי. הוועדה המקצועית להקצאות החליטה להפוך את החלטתה הקודמת על פיה, ולבטל את ההקצאה של המקלט ברחוב זנגוויל לבית כנסת. במקום זאת ישמש המקלט את המחלקה לקידום נוער. עם זאת, ההחלטה עדיין נתונה לאישור הוועדה הציבורית.
כזכור, בהתאם להמלצת הוועדה להקצאות אישרה הוועדה הציבורית לפני כשלושה חודשים לעמותת "דרכי אלוהינו" להשתמש במקלט בשכונה לצורך הקמת בית כנסת. כבר אז הביע המינהל הקהילתי בקריית היובל את התנגדותו, וטען שיש מספיק בתי כנסת בשכונה, אך לעומת זאת אין די מקום לתנועות נוער. הממונה על נכסי העירייה קובי סדן פטר את טענתם באומרו כי המקלט ריק זמן רב, ובכל פעם שגוף מסוים מעלה צורך בו המינהל מתנגד, אך בפועל לא נעשה בו שימוש כבר שנתיים.
כאמור, לאחרונה נפסלה החלטת הוועדה הציבורית, לאחר שהתברר שסגן ראש העירייה אלי שמחיוף (ש"ס) עמד בראשה אף שלא היה מוסמך לכך. בדצמבר התקיימה וועדה חוזרת בנוכחות מלאה של חברי הוועדה, ולאחר ויכוחים רבים הוחלט להחזיר את הנושא לוועדה המקצועית.
בדיון התברר כי מאז הדיון הקודם המקלט היה בשימוש המחלקה לקידום נוער, והיא מעוניינת להמשיך ולעשות בו שימוש. בהתאם לכך הוחלט לבטל את הליך ההקצאה שהתחילה עמותת "דרכי אלוהינו". בהחלטה נכתב כי "למען הסדר הטוב, הוועדה מחליטה לבטל את החלטתה מיום 9 באוקטובר 2011". הוועדה הציבורית הייתה אמורה להצביע בנושא בתחילת השבוע אך מועד הישיבה נדחה, וסביר שההצבעה שתתקיים בעוד כמה שבועות תעורר סערות נוספות בעירייה.
מהעיריית ירושלים נמסר בתגובה כי "מדיניות העירייה היא לפתח כל מגזר בשכונתו על פי תפיסתו, ואנו פועלים להתאים את מבני הציבור לאופי השכונה. העירייה ביצעה עבודת מטה ואיתרה מגרשים להקמת מוסדות חינוך ברחבי העיר.
"חלק מהשטחים שאותרו מצויים בשכונות חרדיות, במסגרת מאמצי העירייה לצמצום פערים בבניית כיתות למגזר החרדי. שטחים נוספים נמצאים בכל שכונות העיר ואינן משויכים למגזר זה או אחר.
"כחלק מהתהליך, העירייה רושמת על שטחים אלה משכנתה לטובת משרד החינוך, ולכן ועדת הכספים החליטה על אישור רישומי המשכנתה לשטחים אלה, ללא שיוך למגזר כלשהו".
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם