עדותה של נערת הפיתוי שהוזמנה לדודי זילברשלג
תום דרום חלמה להיות שחקנית מפורסמת, אבל הסתבכה אחרי שנשלחה לפתות את בכיר העדה החרדית, דודי זילברשלג, בחדר מלון בירושלים. בעדותה במשטרה, הנחשפת כאן לראשונה, היא מגלה איך פעלה השיטה: המצלמה שהוטמנה בתוך המראה, סיפור הכיסוי המושלם, והחלוק שנפתח בדיוק ברגע הנכון
בעדותה במשטרה, שצורפה לכתב האישום שהוגש נגדה ונחשפת כאן במלואה לראשונה, מתברר שחוקרים פרטיים שנשכרו כדי להכשיל את זילברשלג, הפכו את דרום לנערת פיתוי. "הם אמרו לי שזילברשלג מטריד מינית בחורות", אמרה לחוקרי המשטרה. "הם רצו שאשכב איתו ואתנשק איתו. אמרו לי, 'זה בסך הכל ציצי, ולכולן יש את זה'. רציתי להתנתק מהדבר הזה. לא ידעתי שאני עושה משהו לא חוקי. אני מרגישה שניצלו את התמימות שלי".
לפני כחודש הגישה פרקליטות מחוז ירושלים כתב אישום נגד דרום, שבו היא נאשמת בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, פגיעה בפרטיות ושיבוש הליכי משפט. אם תורשע, הדבר עלול לשנות את חייה לעד.
פרשת פיתויו של זילברשלג, שנחשפה לפני כשנה, זעזעה את העולם החרדי. בעקבותיה נאלץ זילברשלג, שנודה מהעדה החרדית, לעזוב את מקום מגוריו ולהתחיל חיים חדשים בצפון הארץ. באותה תקופה נחקרו על ידי היחידה המרכזית של משטרת ירושלים דודי רוט ופרץ הירשנבוים, שני עסקנים בעדה החרדית, בחשד ששכרו בלש פרטי כדי שיביא להכפשת שמו של זילברשלג, אולם התיק נגדם נסגר מחוסר ראיות. המשטרה העריכה כי בין השניים לבין זילברשלג קיים סכסוך כספי ארוך שנים המתמקד באי סדרים בעמותת "מאיר פנים", שנהגה, בין השאר, לגייס כספים לבית החולים "ביקור חולים".
המשטרה חושדת כי מי מיריביו של זילברשלג בעדה החרדית החליט לשכור את שירותיו של החוקר הפרטי בועז נחמיה, שרישיון עבודתו אינו בתוקף, וכי שמי שסייע לו היה חוקר פרטי בשם דודי שניידר. המטרה הייתה ברורה: לנסות להפיל את זילברשלג תוך ניסיון לתפוס אותו בתנוחות לא מחמיאות. נחמיה, כך חושדת המשטרה, קיבל סכומי כסף לא שגרתיים מהלקוח במטרה לאתר את נערת הפיתוי המושלמת. כאן נכנסה דרום למשוואה. לאחרונה הגישה פרקליטות מחוז ירושלים כתב אישום נגד נחמיה, שניידר, וכאמור גם נגד דרום.
הצעירה מלאת המוטיבציה בת ה-26 עשתה באותה עת
לאחר כשנה של פעילות, ובהמלצת דודי שניידר - חוקר נוסף שעובד יחד עם נחמיה - נוצר הקשר בינה לבין נחמיה. בעקבות כמה עבודות מוצלחות של דרום, החליט שניידר לשדך בינה לבין נחמיה. "נפגשתי עם נחמיה בפעם הראשונה בסביבות יוני", ממשיכה דרום בעדותה, "הוא אמר לי שהוא אולי נראה טיפש וכורדי, אבל הוא יודע מה הוא עושה ולא טיפש בכלל. ביקש ממני לעבוד איתו. פגשתי אותו בבית קפה בתל אביב בפינת יהודה הלוי. הוא סיפר שיש אדם בשם דודי זילברשלג, שהוא בתפקיד בכיר בבית חולים 'ביקור חולים' ושהוא גונב כספים מבית החולים לכיסו האישי.
"הוא ביקש שאתחזה לתורמת ושאפגש איתו, ואציע לו תרומה כספית לבית החולים. הוא רצה לבחון אם הכסף נכנס לכיסו הפרטי או לבית החולים. הוא דיבר איתי על סיפור הכיסוי שלי. שאני אהיה בחורה שאבי נפטר כשהוא היה בבית החולים ובגלל זה המשפחה שלי רוצה לתרום לו כסף".
עם סיפור הכיסוי יצאה דרום, תחת השם "תמר כהן" - מעסה בקבוצת בית"ר ירושלים ונצר למשפחה אמריקאית עשירה שמבקשת לתרום כסף - לדרך. מצוידת במכשיר הקלטה ובטלפון נייד שמתעד כל שיחה, טלפנה לראשונה לזילברשלג. "קבענו פגישה בהילטון תל אביב", סיפרה לחוקרים. "בועז אסף אותי ברכב שחור, נכנס איתי ללובי וישב כמה שולחנות מאיתנו. את מכשיר ההקלטה שמתי בחזה שלי, והוא הנחה אותי רק ליצור את הקשר הראשוני. בפגישה דיברנו על החיים. הוא דיבר על עצמו ואני סיפרתי על עצמי".
בסיום פגישת ההיכרות, סיפרה דרום לשוטרים, לחצו עליה שני החוקרים לקבוע פגישה נוספת, שבמהלכה הצליחה לחדור ללבו של זילברשלג, תוך שהיא מעבירה תרומה נכבדת לבית החולים, כביכול. "ניסיתי ליצור פגישה נוספת", סיפרה דרום, "התקשרתי אליו ואל אשתו, שהיא המזכירה שלו, וניסיתי לתאם פגישה. הפגישה השנייה הייתה במלון שרתון תל אביב. גם לפגישה הזו בועז הביא אותי ונתן לי מכשיר הקלטה. גם בפגישה הזו דיברנו עליו ועלי. נתתי לו את התרומה, 3,000 דולר, כסף שבועז נתן לי קודם, במעטפה. לא אמרתי כמה כסף יש במעטפה, אבל אני זוכרת שהוא התקשר להודות לי על התרומה".
הניסיון להפיל את זילברשלג על עבירות שחיתות לא צלח. באופן גלוי ובלי לקחת אגורה לכיסו, העביר זילברשלג את התרומה לידי נזקקת ואף העניק קבלה לדרום, שהייתה קצת המומה מהתנהגותו הישרה. בשלב זה הגיע המפנה בהתנהלות כל הצדדים, והוא המשמעותי מבחינת החקירה ומבחינת היחסים בין דרום לבין זילברשלג.
לטענת דרום, לאורך כל הקשר עם החוקרים הפרטיים הם ניסו לעשות כל שביכולתם על מנת לגרום לזילברשלג להבין שהיא היא המחזרת האולטימטיבית. "אני הייתי צריכה להציג את הדברים כאילו שאני מחזרת אחריו, בלי שהוא בעצם יידע שאני מחזרת אחריו", שטחה דרום בפני חוקריה. "אפילו בועז כתב לי באחד המיילים שאני צריכה לגרום לו להרגיש, בלי לתת לו הרגשה, שאני מחזרת אחריו בגלוי".
במשטרה סיפרה דרום כי בפגישה שבה דיברו עמה שני החוקרים על המהלך האינטימי, הם החליטו להציע לה עוד כסף, כדי שתסכים להגיע עם זילברשלג למצב המבוקש. "בפגישה הראשונה דיברנו על בין 5,000 ל-7,000 שקל", סיפרה לחוקרי המשטרה. "בתחילת הפגישות לא דיברו איתי על כך שאני צריכה להתפשט, אבל אחר כך, בפגישה השנייה או השלישית, בועז ודודי שניידר כבר אמרו לי שאני צריכה להיות איתו במצב אינטימי וחשופת חזה. אני התמרמרתי ואמרתי להם שלא סיכמנו על כך בהתחלה, והם ניסו לשכנע אותי. כשהסכמתי, ביקשתי מדודי שניידר שיגיד לבועז שאני רוצה בעבור זה עוד כסף.
"שניידר שאל אותי אם מתאים לי 12 אלף שקל תמורת חזה חשוף. בגלל זה הסכמתי. הוא ביקש ממני גם להתנשק איתו ולא הסכמתי. שניידר היה מאוד נחמד אלי ורצה לוודא שאני מרוצה מההסכם. בהתחלה הוא ניסה לשכנע את בועז שאהיה עם חזייה ומצד שני הוא שכנע אותי להיות חשופת חזה. הוא גם אמר לי, 'כדאי לך להתפשט, לאף אחד לא אכפת מהחזה שלך, החזה שלך הוא החלק הכי שולי כאן, זה לא מעניין אף אחד. זה בסך הכל ציצים ולכולן יש את זה'".
חוקר: "מדוע הסכמת להגיע לסיטואציה שבה את חשופת חזה ובמצב אינטימי מאוד עם גבר חרדי המבוגר ממך בלא מעט שנים?".
דרום: "כפי שאמרתי, נחמיה הציג את זה כמישהו שזה מגיע לו, בגלל הכסף. חוץ מזה, לא ידעתי מראש שאצטרך להיות חשופת חזה, חשבתי שאני רק אצטרך להיכנס איתו לחדר".
הזמן: 31 באוגוסט 2010. השעה: 20:00. אחרי הכנות קדחתניות, שכירת שני חדרים במלון, הצטיידות בכלי ההאזנה הטובים שבנמצא ושביית לבו של זילברשלג, הגיעה דרום לפגישה המכרעת. המקום: מלון רמדה רנסנס. לחוקרים סיפרה שהגיעה למלון "עם דודי שניידר. הוא אסף אותי ברכב שלו, מהבית בתל אביב. הגענו למלון, שניידר החנה את הרכב בחוץ ועלינו יחד לחדר. זו הייתה קומה גבוהה, אולי 12".
דרום סיפרה לחוקרים שבזמן שהגיעה עם שניידר למקום המפגש, הכין נחמיה את השטח. לפי הערכות המשטרה, הוא השתיל במראת חדר המלון מצלמת וידאו נסתרת. "בועז פתח לנו את הדלת", שחזרה דרום באוזני החוקרים. "סידרתי את הדברים שלי. הגעתי למלון עם תיק של אורח, כמו שבועז ביקש, הבאתי בגדים, שמלות ותכשירי איפור. תליתי בארון את השמלות והנחתי את תכשירי האיפור במקלחת ובחדר. בועז ביקש ממני להביא את הדברים האלו ואמר איפה בדיוק לשים אותם. הוא הביא תמונה ומכתב שאתן לזילברשלג, הניח אותה במגירה וביקש ממני לתת לו את המכתב.
"בועז עבר איתי על כל הפרטים. הוא אפילו הראה לי איפה החלוקים נמצאים. הוא שם אותם בארון הבגדים. הוא הביא לי את השמן של המסז', שעדיין נמצא אצלי בבית, ונתן לי אותו. הוא אמר לי לא לשים שום דבר ליד המראה. ושוב הוא עבר איתי על הפרטים: להזמין שירות חדרים, להעלות בעדינות את נושא הברכיים ואז להציע לו מסז'.
"הוא ביקש ממני להשכיב אותו עם הפנים למטה, כדי שלא אראה שהוא מגורה. הוא ביקש ממני להתחיל בברכיים ולעלות לגב, אמר שחמש דקות עד רבע שעה זה מספיק. דודי שניידר היה איתנו בחדר. הוא נתן לי להרגיש כל הזמן בנוח. בועז שוב ביקש ממני לחשוף את החזה ולהתנשק איתו. לא הסכמתי להתנשק. הוא הזכיר לי שוב שאני צריכה להיות בלי חזייה. הדגש היה ליצור אווירה אינטימית, שייראה שיש שם יותר אינטימיות, שזה לא ייראה כמו מסז' מקצועי, אלא כמו משהו שהוא מעבר ויותר מסתם מסז'".
בעדותה במשטרה סיפרה דרום כי לתמונה שהזכירה היה חלק באסטרטגיית הפיתוי שטוו נחמיה ושניידר לזילברשלג: הם הורו לדרום לומר לבכיר החרדי כי בכוונתה לתרום לבית החולים תמונה נדירה מארצות הברית, שנמצאת אצלה בחדר.
שעת הפגישה הגיעה. "זילברשלג בא וישבנו לדבר בלובי", מספרת דרום בפתיחות ומגוללת לראשונה מה בדיוק אירע באותו החדר. "באיזשהו שלב אמרתי לו שיש תמונה בחדר שאני רוצה לתרום לבית החולים וביקשתי שיעלה איתי. הוא הסכים. ישבנו בחדר והוא ראה את התמונה. הזמנו שירות חדרים. הגיע בחור שהביא איתו שתי עוגות ושני קפה הפוך. שילמתי. דיברנו ואז עלה נושא הברכיים הכואבות שלו. זכרתי עוד מפגישות קודמות שכואבות לו הברכיים. בועז קיווה שהוא ירצה ממני מסז', כי אני התחזיתי למקצועית בתחום.
"דודי הרים את המכנסיים למעלה וניסה להראות לי את הברכיים, ואז נגעתי לו קצת בברך ושאלתי אם הוא רוצה שאעשה לו קצת מסז'. הוא ענה שכן. אמרתי לו שיחליף את הבגדים וילבש את החלוק הלבן שהיה בחדר. החלפנו שנינו לחלוקים, במקלחת, כל אחד לבד. אני נשארתי רק עם תחתונים והוא היה ערום לגמרי, ואז עשיתי לו מסז' בגב ובברכיים. הייתי צריכה לפתוח בעדינות את החלוק, ונשארתי עם חזה חשוף. תוך כדי התקשר בועז ואמר, 'זה שירות חדרים. אנחנו מבקשים שתזיזי את דודי ימינה או שמאלה'. עניתי לו 'תודה רבה', או משהו כזה. ניתקתי את השיחה ואחרי כמה דקות ביקשתי ממנו שיזוז.
"כשסיימתי, ישבנו על המיטה והוא אמר לי כל מיני דברי אהבה, כמו שהוא הרגיש חיבור ושהיה בינינו משהו מהתחלה. הוא ליטף לי את הרגל. תוך כדי שהוא מלטף לי את הרגל, הוא התראיין לרדיו על הלכות. הוא נישק לי את היד ואז התלבשנו שנינו. לפני שהוא הלך, הוא חיבק אותי ואמר 'אם כבר נגענו אז אפשר?", חיבק אותי והלך".
כחודש לאחר הפגישה קיבל זילברשלג את תמונותיו האינטימיות בתוספת איומים בנוסח "גם אכל דגים מסריחים וגם נזרק מהעיר". לחוקריה סיפרה דרום על מה שקרה לאחר הפגישה עם זילברשלג: "ראיתי שבועז היה מאוד מרוצה. הוא חייך מאוזן לאוזן ונתן לי הרבה מחמאות, אמר ששיחקתי אותה ושאני תותחית. הוא גם אמר שהוא רוצה לתת לי את הכסף עוד היום, כי עשיתי עבודה כל כך טובה.
"הלכנו לאכול במסעדה וחיפשנו מסעדה בשוק, על האש, מסעדת 'סימה'. אחרי יומיים אמרו לי שגם הלקוח מרוצה. אני יכולה אפילו לצייר את החיוך הענק שהיה לבועז על הפנים. הם לא הפסיקו להחמיא לי על העבודה הטובה שעשיתי. אני הייתי די בהלם מהסיטואציה, כי מצד אחד נגעלתי מעצמי, מצד שני הם כל הזמן היו מחויכים ומרוצים, ומצד שלישי הרגשתי באמת שהכל עבר חלק".
למרות התוצאות החיוביות מהפיתוי המושלם, מהעדויות עולה כי הלקוח לא היה מרוצה לחלוטין ודרש לקיים פגישה נוספת, שבמהלכה יתקיימו יחסים אינטימיים אף יותר. לטענת דרום, נחמיה דחף לפגישה נוספת, שבה היא תקיים יחסי מין עם העסקן החרדי.
לאחר שקיבל את האיומים, החליט זילברשלג להתלונן במשטרה. לדבריו, כפי שעולה מהחקירה, עם תום הפגישה המשיכה דרום לשמור איתו על קשר - עד שהחלו להגיע מסרי הסחיטה. לחוקרים סיפר שהיא שלחה לו מייל עם ברכת שנה טובה מלווה בהתנצלות על כך שלא הייתה מספיק כנה איתו.
"בסוף ספטמבר", המשיך וסיפר לחוקרים, "הגיעה גברת חילונית שביקשה למסור לי ידנית מעטפה ממשרד עו"ד בתל אביב. אחת הפקידות קראה לי אליה בגלל הבקשה למסירה אישית. פתחתי את המעטפה וראיתי תמונה אחת בשחור-לבןא עם דף הנחזה להיות דוח חקירה, עם מחיקות בעניין מעקב שבוצע כלפי תמר. בדף מוזכרת פגישה של תמר איתי. במחשבה הראשונית הרגשתי שזו הכנה לסחיטה מצד האנשים שהזכרתי קודם (בחקירתו הזכיר זילברשלג את רוט והירשנבוים - י"א). השמדתי את המעטפה ולא עשיתי דבר נוסף בנושא. קיוויתי שיראו שאני חזק ולא מגיב ולא יהיה לכך המשך".
תקוותיו של זילברשלג נגוזו לאחר שהמסרים החלו להגיע גם לאשתו, רבקה. בחקירתה סיפרה רבקה זילברשלג כי גם היא, כמו בעלה, נהגה לשוחח עם דרום ולתאם פגישות ביניהם. "בתאריך ה-4 בנובמבר הגיע מסרון והתוכן שלו: 'שלום, מדבר בעלה של תמי כהן, אני צריך פגישה דחופה עם מר זילברשלג'. אמרתי לו שאני לא קובעת פגישות למוצאי שבת. ואז הגיע מסרון נוסף בנוסח: 'חבל מאוד, זה הרבה כסף 3 אלף דולר מזומן, בררי שוב'. זיהיתי שהמספר תואם למספר שנשלח במסרון לדודי".
בשלב זה לזילברשלג היה כבר ברור: הוא נפל בפח ומדובר בסחיטה. "בשלב ראשון לא אמרתי לאשתי במה מדובר ושיתפתי אותה לאחר הפצה נוספת של תמונות", סיפר לחוקרים. ורבקה סיפרה: "כששאלתי את דודי לגבי זהות האדם שעומד מאחורי המספר שממנו המסרון הגיע, דודי סיפר לי מה קרה במפגש במלון רמדה. זה היה יום לפני שהוא הגיע למשטרה. הוא סיפר לי שהבחורה, תמר כהן, ביקשה להעניק לו תמונה לבית החולים 'ביקור חולים' ולשם כך ביקשה ממנו לעלות איתה לחדר. היא ראתה שהוא צולע אז היא אמרה לו שיש לה מומחיות מיוחדת בעיסוי רגליים, והיא הציעה לו עיסוי ואחרי הפצרות מרובות הוא נענה לה. דודי לא הראה לי שום תמונות. לא שאלתי על התמונות והצילומים".
רבקה סלחה לדודי, בין השאר מתוך החשש שהפרשה תתפוצץ בתקשורת. לחוקרים אמרה: "אם יפורסם דבר כזה, שדודי נכח עם אישה זרה בחדר במלון, זה דבר שיכול לפגוע בשמו הטוב בהיותו איש מוכר בעולם החרדי ואיש ציבור. זה יכול לפגוע בילדים שלנו, שלומדים במוסדות חרדיים אם דבר כזה יפורסם. הם יסומנו כילדים של בן אדם שעשה פשע מבחינת הציבור החרדי. זה הדבר הכי חמור שקיים".
חוקרי היחידה המרכזית פתחו בחקירה והגיעו במהרה לדרום, אף שבתחילה חשדו שחברה שלה היא זו שהייתה נערת הפיתוי המקורית. לחוקרים סיפרה שנלחצה כשקיבלה את הטלפון מהמשטרה, ושמיד התקשרה לנחמיה ושניידר.
"חברה שלי אמרה לי שהתקשרו אליה מהמשטרה ושאלו אותה אם היא עובדת עם חוקר פרטי. היא ענתה שלא והיא אמרה שמישהי אחרת עובדת. התקשרתי לבועז וסיפרתי לו את זה. אחרי זה דודי שניידר דיבר איתי ואמר שהכל יהיה בסדר ושהם מאחורי, ושאני אפוצה על כל הטרטור של החקירה, ואפילו שאני אקבל בעבור כל יום חקירה אלף שקל. ממש לפני שהמשטרה הגיעה, שניידר בא אלי ל'בית האזרח' ברמת גן (שם שהתה דרום במהלך יום חזרות - י"א) ואמר לי שכנראה יחקרו אותי המשטרה. הוא אמר שמה שקרה בחדר זה בסדר גמור, להגיד שהכל היה בסדר, להגיד שאני נדלקתי עליו וששנינו אנשים מבוגרים. היה נראה שיש לו עוד דברים להגיד, אבל אז השומר אמר לי שהמשטרה מחפשת אותי".
דרום נעצרה באותו יום. צו איסור פרסום הוטל על החקירה, והיא בילתה ימים ארוכים בחדרי חקירות ובבית המעצר במגרש הרוסים. בסופו של דבר, כאמור, גיבשה פרקליטות מחוז ירושלים כתב אישום נגד שלושה מעורבים בפרשה: בועז נחמיה, דודי שניידר ותום דרום.
לחוקרי המשטרה מסר זילברשלג גרסה שונה מזו שמסרה להם תום דרום. "הפגישה השלישית נקבעה דרך רעייתי", סיפר לחוקרים, "יוזמת הפגישות הייתה תמר. הפגישה בוצעה בלובי המלון. תמר סיפרה שהיא נמצאת בירושלים מאחר שהיא המעסה של בית"ר ירושלים, ושיש לה חדר במלון במסגרת עבודתה בקבוצה. בתום הפגישה, תמר אמרה לי שיש לה 'הפתעה' עבור בית החולים.
"ישבתי ליד השולחן הקטן ליד המראה. במהלך השיחה היא הזמינה קפה לחדר ואז התפתחה שיחה חופשית. תמר שאלה אותי מה עם הברכיים ואני עניתי שהן עדיין מתייסרות. תוך כדי ישיבה, תמר התחילה לעסות לי את הברך ואני הייתי נבוך, אך לא עצרתי אותה. ואז היא הציעה לי טיפול יותר יסודי. ניסיתי להפשיל את המכנסיים כלפי מעלה והיא הציעה לי להיכנס לחדר האמבטיה, ללבוש חלוק ולהימתח על המיטה. אני החלפתי לחלוק ויצאתי מהאמבטיה. היא נכנסה ולבשה חלוק גם כן. ניגשתי למיטה ונשכבתי לרוחב המיטה. כאשר תמר יצאה מהאמבטיה, היא הייתה עם חלוק וניגשה למיטה. היא רכנה מעל הרגליים ועשתה לי עיסוי כעשר עד 15 דקות".
לאורך כל חקירתו הודה זילברשלג, כי לא עמד בפיתוי, אולם ניסה להילחם בעצמו גם כאשר הבחין בצעירה ללא הבגדים.
בראיון שנערך עמו ב"סופשבוע" לפני כשנה סיפר זילברשלג: "ראיתי בחורה צעירה ונעימה שסיפרה שאביה נפטר לפני חודשיים, ומשפחתה האמידה מלוס אנג'לס מבקשת לתרום לזכרו 150 אלף דולר. היות שאביה נפטר מהתקף לב, הצעתי לתרום את הכסף למחלקה הקרדיולוגית. גלגלנו שיחה קצרה שנגעה גם בענייני יהדות. ראיתי לפני בחורה על רמה, שאפילו הזילה דמעה כשדיברה על מות אביה. ניחמתי אותה ורציתי ללכת. אבל אז היא שלפה מעטפה ואמרה, זה עוד סכום כסף קטן ממני אליך באופן אישי. התביישתי לפתוח את המעטפה בנוכחותה. שמתי בכיס ושאלתי, 'לאיזה ארגון לתרום?', והיא השיבה, 'הארגונים לוקחים לעצמה תקורה, תן לאנשים פרטיים. אני רוצה להרגיש שכל הכסף הולך לנזקק'. ובחצי אמירה הוסיפה, 'אם אתה צריך, אתה יכול לקחת גם לעצמך'.
"חזרתי הביתה, טלפנתי לאם חד הורית שאנחנו עוזרים לה שנים, והעברתי לה את הכסף. אני אדם בלי פרוצדורות, אבל למזלי ביקשתי מהאישה שתכתוב מכתב תודה לבחורה עם ציון הסכום המדויק. וכך, האנשים ששלחו את הבחורה לא הצליחו להפיל אותי עם הכסף. לכן התקדמו הלאה".
באוגוסט התקשרה הבחורה לתאם פגישה שנייה, הפעם במלון שרתון סיטי טאואר. "מיד כשנכנסתי הבחורה שאלה אותי, למה אתה משרך רגליים?", סיפר זילברשלג ל"סופשבוע", "ואמרתי שיש לי בעיות ברכיים. אז היא אמרה, אני מעסה של שחקני כדורגל שעיקר הפציעות שלהם בברכיים. אם אעשה לך טיפול אחד תצא אדם חדש. אמרתי לה, 'לא מתאים לי. אני חרדי'".
הפגישה השלישית התקיימה במלון רמדה רנסנס. "הבחורה אמרה לאשתי שהיא מבקשת לתרום ציור יקר לבית החולים", סיפר זילברשלג ל"סופשבוע". "כשהגעתי היא אמרה שהציור נמצא בחדר וביקשה שאעלה איתה לשם. עליתי, ולמרבה האבסורד השארתי חריץ פתוח בדלת, משום איסור ייחוד. שוב היא הציעה לי טיפול רפואי, והפעם הסכמתי. הבחורה אמרה ששנינו צריכים ללבוש חלוק מטעמים היגייניים. לא חשדתי בכלום. אחר כך היא רכנה מעלי והתחילה לגעת לי בברכיים. היא הייתה לא צנועה, לא באופן שיכולתי לראות אלא בכך שמי שרצה, יכול היה לראות ולצלם. באותו רגע עמדתי בפני פיתוי מאוד גדול. היה בי ריסון עצמי ומלאכי שמים שמרו עלי. קמתי מיד והלכתי. הייתי כל כך בלחץ, ששכחתי את הפלאפון שלי בחדרה".
פרקליטה של תום דרום, עו"ד ליאור אפשטיין, סירב להגיב לדברים.
פרקליטם של דודי שניידר, עוה"ד דורון נוי ויהלי שפרלינג, מסרו בתגובה: "חלקו של שניידר בפרשה הוא כי הנ"ל התבקש על ידי נחמיה למצוא נערת כיסוי ומצא את תום דרום, זאת במסגרת פרשייה של חשיפת שחיתות. לדודי מעולם לא היה שום קשר עם הלקוח, לא יודע מי זה הלקוח עד עצם היום הזה, וזה כל חלקו בפרשה זו. אנו מתכוונים להוכיח את חפותו בבית המשפט".
sofash@maariv.co.il
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם