שופט בלי שלום: שופטי המחוזי נגד שופט התעבורה הדעתן
העונשים הקלים ששופט השלום אברהם טננבוים מטיל על נהגים שיכורים, תוך התעלמות מעונש המינימום שנקבע בחוק, מרגיזים מאוד את שופטי המחוזי בירושלים לשופט אמנון כהן נמאס, אז הוא ביטל גזר דין של טננבוים וכתב בהחלטתו: "האם כל השופטים טועים ורק כבוד השופט טננבוים צודק?"

בצד החלטות ופסקי דין צרכניים ואנושיים העושים כאב ראש לא קטן לממסד, טננבוים התברר כמי שמתקשה לקבל את ההיררכיה המערכתית.
כבר שנים שטננבוים מסרב ליישר קו עם הפסיקות המנחות של בית המשפט המחוזי, שמנסה - לשווא - לקרוא אותו לסדר. בעברו רשומים כמה עימותים עם השופט המחוזי שהופקד על ערעורי התעבורה עוני חבש. בינתיים חבש פרש ובמקומו בא השופט הבכיר אמנון כהן, בעבר נשיאו של טננבוים בשלום. אלא שגם לכהן כבר נמאס והוא מתח ביקורת חריפה על טננבוים, שאגב מועמד לקידום למחוזי.
אחת מהעבירות השכיחות המובאות לפתחם של שופטי התעבורה היא נהיגה בשכרות. בעבר עמד טננבוים על שנהיגה בהשפעת כמות קטנה של אלכוהול דומה בסיכונה לנהיגה תוך כדי דיבור בטלפון, בתיק אחר ציין ש"יין ישמח לבב אנוש" ולעתים אף הטיל עונשים מגוחכים על נהגים שיכורים.
מנגד, טננבוים ישב בהרכב התעבורה המיוחד שביקש להעלות את רף האלכוהול המותר בנהיגה לעניין הבדיקה במכשיר הינשוף, החלטה שבוטלה לבסוף במחוזי. ההסבר לדיסוננס הזה מצוי בעמדתו כי יש ליצור מדרג ענישה לפי רמת השכרות של הנהג.
לטננבוים, כמו לשופטי תעבורה אחרים, יש רק בעיה קטנה
לפני כ-3 שנים ביטל השופט חבש 16 גזרי דין של טננבוים ושל שופטי תעבורה נוספים שחרגו מעונש הפסילה המינימלי ואף סגרו בניגוד לעמדת התביעה עיסקאות טיעון מקלות עם הנאשמים (עבודות לתועלת הציבור). אך בעוד ששופטי התעבורה האחרים הפנימו את המסר וקיבלו את מרותו של המחוזי, טננבוים נותר בשלו.
במקרה שהצית את מלחמתו של השופט כהן בשופט טננבוים הודה נהג כי כמות האלכוהול בדמו היתה גבוהה מהמותר. אמנם היותו עובד עמותה שנע על כבישי הארץ כחלק מעבודתו הביאה את טננבוים לגזור עליו פסילה לשנתיים, אך מהן רק 9 חודשים בפועל, והוסיף לו 250 שעות עבודה לתועלת הציבור.

"כידוע, קיימת מחלוקת בנוגע לעונש המינימום שראוי להטיל על נאשמים שנתפסו כשהם נוהגים בשכרות", כתב טננבוים, "המאשימה סבורה כי יש להשית על נאשמים אלה לכל הפחות את עונש המינימום, קרי שנתיים פסילה, ורק במקרים קיצוניים בלבד ומנימוקים חריגים יכול בית המשפט להפחיתו.
"לצערנו, עדיין לא ברור לנו מהם אותם המקרים הנדירים ויוצאי הדופן שבהם ניתן להשית פחות מעונש המינימום, ונראה שאין אחידות דעים בעניין זה בין בתי המשפט לתעבורה ברחבי הארץ".
טננבוים ציין כי עמדתו הידועה היא "שבהתקיים נסיבות מיוחדות רשאי בית המשפט להפחית מעונש המינימום הקבוע בחוק ולהורות שהפסילה חלקה תהא על תנאי, שהרי כידוע כל אדם עולם ומלואו הוא". השופט אף הסביר את מדיניותו להימנע מפסילה ממושכת ולהעדיף עונש חינוכי: "עונש הפסילה רק פוגע בנאשם ולא תורם לחברה. מנגד, שירות לטובת הציבור תורם לחברה ומהווה גם עונש ברור ומוחשי לנאשם".
הפרקליטות, שכבר מורגלת בהחלטותיו של טננבוים, ערערה על העונש. "מדובר בערעור נוסף על גזר דינו של כבוד השופט טננבוים, אשר בניגוד לקביעתי ובניגוד לדעתם של כל שופטי המחוזי בירושלים שדנו בערעורי תעבורה, חורג מהטלת עונש הפסילה המינימלי הקבוע בחוק בגין נהיגה בשכרות", פתח השופט כהן את פסק דינו.
"פסיקה זו של השופט טננבוים מגיעה לעתים תכופות לערעור בבית משפט זה, מטילה עומס רב ומיותר הן על המערכת המשפטית והן על שירות המבחן", המשיך כהן, "נוסף על כך, היא יוצרת תקוות שווא אצל המשיבים )הנהגים( שמאמינים כי עונשם הוקל והם נאלצים לדאוג לייצוגם בערעור.
"אף שהשופט טננבוים אינו שותף לקביעתי, אין זה ראוי שהערכאה הראשונה תסתור את קביעתה של ערכאת הערעור". כהן ציין שיש בכך לפגוע בתדמית מערכת המשפט בעיני הציבור והוסיף: "אין השופט רשאי לתת החלטה, אשר לידיעתו אין לה סיכוי לעמוד בערעור".
לסיכום תהה כהן: "האם כל שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים טועים ורק כבוד השופט טננבוים צודק? כל שופטי התעבורה האחרים בירושלים אינם חורגים מעונש המינימום. גזר דינו מחטיא את מטרת החוק והפסיקה".
כהן קיבל את ערעור הפרקליטות, האריך את פסילת הרישיון של הנהג לשנתיים וביטל את עונש עבודות השירות לתועלת הציבור. כעת נותר להמתין ולראות מה יפסוק טננבוים במשפט הבא.
