בסופ"ש ב"זמן מעריב": האיש שהתחתן שבע פעמים
לאורך השנים הוא התחתן עם שבע נשים מרחבי העולם. אשתו הנוכחית, הצעירה ממנו בארבעה עשורים, וגרושתו השנייה עובדות יחד אתו בעסק המשפחתי. הסיפור של משה סיימון יפורסם מחר (ו') בזמן חולון בת ים. וגם: כל הכותרות שיעשו את סוף השבוע במקומוני מעריב
אחרי 32 שנים של נדידה ברחבי העולם, לאחרונה הוא מצא את עצמו שוב בישראל. בסמוך אליו עובדת מעצבת האופנה, דימה בת ה-28, המוכרת גם כאישה מספר שבע. לפני כשנה חבקו בני הזוג תינוקת חדשה העונה לשם סופי, בעוד שבנו הבכור של סיימון חגג לא מכבר יום הולדת 42.

משה, אמא שלך מגיעה ממשפחה של רבנים, לא הפריע לה שהתחתנת שבע פעמים ועוד עם נשים לא יהודיות?
"דווקא לפי התורה מותר להתחתן שבע פעמים, אמא מקבלת אותי כמו שאני".
ואבא שלך?
"עם אבא שלי היה לי קונפליקט. הוא אפילו לא הכיר בי במשך הרבה שנים, היו לנו בעיות, אך הוא נפטר לפני 15 שנה וזה בעבר".
איך אתה עומד בתשלומי המזונות?
"אני לא משלם הרבה, רוב ילדיי כבר גדולים, אני עדיין משלם רק על שתי הקטנות. אין לי בעיה לשלם את מה שצריך. אני אתן הכל, רק כדי לא להסתכסך עם מי שאני אוהב".
עכשיו גרת במדינות בחו"ל הנחשבות מתירניות יחסית, לא כך המצב בארצנו השמרנית. איך אתם מצליחים להתאקלם?
"קשה אבל טוב".
ובכל זאת יש ביקורת בארץ על דרך חייך, זה לא הכי מקובל פה.
"האמת, לא איכפת לי איך אנשים מסתכלים עליי, כל פעם שואלים אותי כאן מה עשיתי כל כך גרוע, מה הלך לא נכון, תמיד
נראה שאתה מאוהב יותר ברעיון של אהבה מאשר נישואים. צפוי לנו סבב נישואים שמיני?
"אני לא יודע מה עוד מוסתר לי בקלפים".
ודימה יודעת על זה?
"כן".
וזה לא מפריע לה?
"לא. צריך להיות אישה מאוד מיוחדת מבחינת תפישת החיים כדי להיות איתי, אני צריך אישה שמאמינה ברגע, ולא במחר".
זה נורמאלי לדעתך להיות נשוי כל כך הרבה פעמים?
"לפי דעתי זה לא נורמאלי לא להתחתן שבע פעמים".
אז כולם לא נורמאלים ורק אתה נורמאלי?
"התפיסה החברתית היא בעצם מסגרת, לדעתי הטבע האנושי מעוות על ידי החברה. אני לא שופט אף אחד, אך לא נועדנו להיות עם בן זוג אחד כל החיים, באיזשהו שלב זה נהיה הרגל".
גם הילדים הבוגרים שלך מתגרשים ומתחתנים כאילו מדובר בהחלפת גרביים?
"בני הבכור כבר נשוי שלוש פעמים ויש לי עוד ילד גרוש, אבל מצד שני יש עוד כמה שנשואים כבר הרבה שנים".
זמן ראשון:
◄מונולוג מצמרר של א', דיירת בבניין המגורים ברחוב האיריס 16 בראשון לציון, שלמרגלותיו חוסלו השבוע שני עבריינים.

◄ זמן רחובות:
הבלוגר עומרי חיון, שהסקופים שלו שולחים שוב ושוב את שוכני עולם הזוהר למקלטים, ממשיך לייצר שערוריות וקורא תיגר על גיא פינס. ראיון

◄ זמן תל אביב:
מחר (ו') יחול יום השנה השביעי לפיגוע במועדון הסטייג' בתל אביב. אף גורם רשמי לא טרח להנציח את הקורבנות, אז בני המשפחה החליטו לעשות זאת. מחר הם יקבעו לוח זיכרון במקום, ויקוו לדבר אחד: שהעירייה לא תסיר אותו.
וגם: המשך עלילות גיא ואורלי בדרך לילד.

◄ זמן הדרום:
מחפשים סטוץ? אתר אינטרנט חדש בשם "סקס דרומי" הולך לשדך בין בחורים ובחורות מאותה העיר, למטרות יחסי מין בלבד. מפעיל האתר: "באשקלון זה יהיה להיט, במיוחד בתקופות הגראדים. באשדוד אני מצפה לכניסות גם מהרובעים החרדיים".

◄ זמן ירושלים:
כבר בילדותה היה ברור לריחאן אבו לבן ולסביבתה שהיא שונה מכולם. היא החלה ללמוד מחשבת ישראל, חיה עם יהודי ואהבה במיוחד לכבס את מדי הצבא שלו, עברה ייסורים וחיבוטי נפש, שינתה את שמה לחנה תמיר והיום היא נמצאת בעיצומו של הליך גיור אורתודוכסי.

◄ זמן השרון:
הבעלים של הפאב "ברבן סטריט" בהרצליה פיתוח החליט ליזום אירוע שיחזיר את הלקוחות שברחו לתל אביב: פסטיבל "מארדי גרא", שבו בנות יגיעו לשתות בעירום חלקי.

◄ זמן נתניה
כשהייתה בת 17 היא נפלה מסוס ושברה את המפרקת. הרופאים העריכו שתישאר משותקת בגפיה לשארית חייה, אבל באורח פלא היא החלימה לגמרי, וכיום היא משתתפת במרתונים ועובדת בווינגייט כפסיכולוגית ספורט. בריאיון עמה מספרת ד"ר איריס אורבך-אופז על הגירושים הכואבים וההרפתקאות מעבר לים.

◄ כל-בי (באר שבע):
תשעה חודשים לאחר מותו הטרגי של בנה פיליפ בדקירת סכין במהלך תגרה בין נערים שתויים, פותחת מרינה גלר לראשונה את סגור לבה בראיון נוגע ללב.

◄ שער זמן הנגב:
מנחם נפה, איש פרסום באר-שבעי לשעבר, שותף בכתיבת הסרט החדש של הבימאי חיים בוזגלו, "סרק סרק". ראיון עם מי שותרם את הרעיון הראשוני לתסריט על ניסיון לרצוח ראש ממשלה.

◄ זמן חיפה:
לקראת שידור טקס האוסקר יחזיקו רוב הישראלים אצבעות ל"הערת שוליים", אבל ירון חירובסקי מבנימינה וענת מירובסקי מקרית חיים מייחלים דווקא להצלחתו של הסרט הפולני "בחשיכה". הסרט מביא את סיפור הישרדותה המצמרר של משפחתם בשואה, בתעלות הביוב של העיר לבוב בפולין.

