ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

גרעין השירות הגאה הראשון יוצא מהארון

גרעין שנת השירות הגאה הראשון בארץ נחשף לראשונה. בריאיון ראשון מספרים חברי הגרעין על ההדרכות שהם מעבירים בתיכונים בתל אביב, על היחס המפתיע של מורים ותלמידים, ועל החיים שהם מנהלים בדירה משותפת ביפו

במבט ראשון אפשר לחשוב שדירת הקרקע ברחוב עירית שבדרום יפו היא סתם עוד דירה של צעירים בשנת שירות: הסלון מבולגן ומלא בכוסות שאיש לא שטף ובשאריות שוקולד, החדרים הקטנים מאכלסים בערך פי שניים דיירים ממה שהקיבולת מאפשרת, לוח תורנויות ניקיון תלוי על הקיר ליד המטבח, שמכיל סירים עם אוכל פשוט לחימום מהיר, ובדיחות בנושאי מין מעטרות את צדה הפנימי של דלת השירותים.

אבל לא לוקח הרבה זמן לשים לב גם להבדלים: על המראה בסלון כתבה יד נעלמה "זה לא פאנקייק זה פאנסקסואל", הזמנה לתחרות יופי בסגנון דראג תלויה על לוח המודעות הביתי, ומערכת הסאונד הביתית מהווה משקולת שמחזיקה דגל גאווה שתלוי מעל אחת הספות.

כשהצלם מבקש מששת הצעירים שגרים כאן לעמוד בשביל התמונה, מישהי שולפת סמארטפון ומשמיעה שיר של ליידי גאגא וכולם רוקדים ועושים פוזות למצלמה. ברוכים הבאים לדירת גרעין שנת השירות הגאה הראשון בארץ.

הרעיון להקים גרעין גאה עלה לראשונה לפני למעלה משנה, והוא קודם על ידי ארגון הנוער הגאה בישראל (איג"י), עיריית תל אביב והנוער העובד והלומד.

ששת החלוצים שמאכלסים עכשיו את הדירה שבבעלות העירייה נבחרו מבין מועמדים רבים בכל הארץ אחרי מיונים קפדניים, עברו הכשרה ממושכת, ומזה חצי שנה מעבירים כל בוקר בהדרכה חברתית בבתי הספר אורט סינגאלובסקי ועירוני א', ואת אחר הצהריים והערב הם משקיעים במשימות התנדבותיות אחרות. החודש הם השתתפו בסדנת המיונים של הגרעין של שנה הבאה, שכבר ימנה שמונה חברים, והם עכשיו שותפים במסלול ההכשרה של מחליפיהם.

"אחת המטרות שהצבנו לעצמנו היא להגדיל בצורה משמעותית

את כמות בני הנוער שעושים שנת שירות", אומר סגן ראש העירייה אסף זמיר (רוב העיר), וקושר את פעילות הגרעין הגאה לעלייה הכללית במספר הגרעינים הפעילים בעיר. "הפעילות הזו מבטאת מגמה מבורכת של הרצון של בני נוער להיות מעורבים יותר חברתית, להשקיע יותר בקהילה, וזה משהו שאנחנו מתכוונים להמשיך לטפח".

דודו גוטליב, רכז הגרעין מטעם איג"י, מוסיף: "המטרה העיקרית של הנוכחות של הגרעין הגאה בבתי הספר היא לא לעשות הסברה של הקהילה, אלא להיות דמויות שהן מודל לחיקוי והן גם מחוץ לארון, כך שתלמידים יוכלו להגיד לעצמם - ?וואלה, המדריכה שלי ממש מגניבה, והיא גם לסבית'. מהבחינה הזו הם עושים עבודה מדהימה".

הפגישה עם חברי הגרעין חושפת קבוצה של צעירים עליזים שמתמודדים עם מצבים לא קלים. "ביום הראשון שלנו בעירוני א' נורא התרגשנו, חשבנו שזה סבבה, בית ספר ברמה, גיי פרינדלי, היינו מבסוטים", מספרת בר יצחק-עדן, חברת הגרעין, שמגיעה במקור ממגדל העמק, "אבל אז באה מורה, ולא סתם מורה - רכזת שכבה, שאלה מי אנחנו, וכשהיא שמעה שאנחנו מאיג'י היא הפסיקה להסתכל עלינו, פנתה לרכז מהנוער העובד שהביא אותנו, ואמרה לו 'מה הם עושים פה? מי הכניס אותם? הם יעלו לי פה אוריינטציות גאותמי נתן להם לעבור את השער?

"ואנחנו הכי בהלם, שזה בא ממורה, שביטלה אותנו כבני אדם, לא נתנה לנו להסביר בכלל, פשוט ביטלה אותנו. אבל זה שאני אכעס ואצעק לא יעזור, אז לקחתי נשימה עמוקה, והתחלנו לדבר לאט כדי להסביר לה".

"מה שמעצבן זה לראות מחנכת מדברת ככה, מישהי שמעבירה עשרות כיתות כבר שנים, וזו הגישה שלה שמחלחלת לנוער", מוסיף אדיר דנילוב, במקור מפרדס חנה, "אבל לפחות מאז נותנים לנו יד חופשית, ולא מתערבים לנו בעבודה עם החניכים, אם כי עדיין לחלק מהמורים קשה איתנו".

"אצלנו דווקא המורים ממש סבבה, לא היו בעיות בכלל, אבל החבר'ה הם הכי כפר שלם, התקווה, הארדקור", אומרת סלי דזנשווילי, היחידה בחבורה שהיא ילידת תל אביב, משכונת שפירא, ומבלה את הבקרים בבית הספר אורט סינגאלובסקי בדרום תל אביב.

"יש כאלה שאומרים 'איכס הומו, איכס לסבית' או 'מחלה, לכו מפה', ויש קשיים עם הורים של הילדים. מה שאנחנו עושים זה פשוט מדברים איתם, מסבירים להם על עצמנו, ובסוף הם קצת בהלם, ואומרים שזה בעצם לא כזה מלחיץ".

"חלק מהבעיה היא שאין בתל אביב אף בית ספר שעושה הסברות של חושן (הארגון החינוכי של הקהילה הגאה, ח.מ), ולכן אנחנו מתקבלים בצורה כל כך מוזרה", מעריכה אורן סגל. "ההשפעה של שנת השירות הזאת חורגת מהגבולות של בתי הספר וההדרכות אחרי הצהריים.

"זה הופך אותנו לסוג של שגרירים, ככה שאם רופאת השיניים שלי שואלת מה אני עושה עכשיו, אני מספרת לה שאני בשנת שירות באיג'י, והיא שואלת מה זה איג'י, וזה הופך נושא לשיחה. במקביל אנחנו עושים מהפכה בארגון, שבו לראשונה יש מדריכים מתחת לגיל 23, מדריכים צעירים שכבר מתעסקים עם תאוריה קווירית, ונלחמים על המקום שלנו שם כדי שיקבלו אותנו כחוד החנית של הארגון".

אין זוגות ביניכם?
בר: "לא. אנחנו מהממים ביחד. יש לי תאוריה שאומרת שכל מערכות היחסים שיש לנו עם אנשים הן קצת הזויות, אז הבנתי שאנחנו בעצם לא צריכים מערכת יחסים. אנחנו מספקים אחד לשני הכול. אנחנו מתחבקים, גרים ביחד, מתקלחים ביחד, לא נפרדים לעולם. אפשר לומר שאנחנו שישייה פוליאמורית (מערכת יחסים רבת משתתפים, ח.מ)".

אורן: "לי ולסלי יש מערכת יחסים לא פתורה. כולם בטוחים שאנחנו ביחד. החלטנו לזרום עם זה ועשינו ריליישנשיפ בפייסבוק. אבל בתכלס אנחנו רווקות, ארבע רווקות יש פה".

לצד הפעילות בבתי הספר, הסיוע לבני נוער להט"בים בסיכון בבית דרור (בית התומך בנוער הומוסקסואלי, וממומן בין היתר על ידי משרד הרווחה ועיריית תל אביב, ח.מ), הפעלת קבוצות מנהיגות של נוער גאה בתל אביב, אשדוד ובאר שבע וכתיבת מערך הדרכה על סוגיות להט"ביות עבור כל הנוער העובד והלומד הארצי - החבורה הצעירה מספיקה גם ליהנות.

אמנם הם גרים רחוק ממרכז העיר, אבל הם מעידים שהם מנצלים את מיטב ההיצע הגאה של תל אביב, ובלילות מפיקים בדירתם הקטנה קליפים מושקעים של הופעות דראג וחלקם מתמרמרים, כאמור, על הקשיים בחיי הרווקות.

כשהם מסתכלים על השנה הבאה, שחצי מהם יעבירו בצבא וחצי בשירות לאומי, הם חוששים מהפרידה, אבל מתחייבים זה לזה להישאר פעילים, לארגן מסיבות ולתכנן המשכיות לגרעין. "הרבה פעמים שואלים אותנו למה צריך בכלל גרעין גאה, ואם אנחנו לא יכולים להשתלב בגרעינים רגילים", מסכמת דזנשווילי.

"ברור שאנחנו כן יכולים, ויש מאות גייז בגרעינים רגילים, אבל אין מה לעשות - צריך את הגרעין כמו שצריך את איג?י וכמו שצריך את הקהילה, וזה כדי שלא יצטרכו את זה בעתיד. אם אנחנו לא נתעסק עם זה, לא נוכל לצפות שמישהו ככה סתם בבית ספר בדרום העיר ירים את הכפפה וידאג שהילדים ידעו שאם אני לסבית, זה לא אומר שיש לי קרניים. אם אנחנו לא נילחם על זה, אף אחד לא יילחם, והמטרה של הגרעין הזה היא שהוא לא יצטרך להיות קיים בעתיד".

בואו להמשיך לדבר על זה ב-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...