אשדוד: נוסק אחוז ההשתמטות מטעמי דת בתיכונים החילוניים
התיכונים מקיף א' ומקיף ד' באשדוד נמצאים ברשימת עשרת בתי הספר שבהם הכי הרבה בנות הצהירו שהן דתיות והתחמקו משירות. הבעיה: מדובר בשני בתי ספר חילוניים

מהנתונים עולה כי בקרב שנתון הגיוס 1990, רק 70 אחוזים מהבנים תושבי אשדוד, המועמדים לשירות צבאי, אכן מתגייסים לצה"ל. נתון זה מדרג את אשדוד בתחתית הטבלה, ומציב אותה במקום ה-57 והמביך, מבין כלל הרשויות המקומיות בארץ.
אבל תמונת המצב הזאת עוד חיובית, לעומת המצב של בנות אשדוד. מבחינת גיוס של בנות, אשדוד נמצאת עוד יותר נמוך: פחות מחצי מהבנות בגיל גיוס אכן מגיעות אל הבקו"ם. יש לסייג שנתונים אלה כוללים את אוכלוסיית העיר כולה, כולל תושבי העיר החרדים, שמספרם באשדוד הוא גדול. אבל כאשר 53.5 אחוזים מבנות העיר, וברור שהאוכלוסייה החרדית קטנה בהרבה ממספר זה, מדובר בהחלט בסיבה לדאגה.
אחוז המשתמטים באשדוד הוא, ללא ספק, גבוה במיוחד. צה"ל גם פרסם את רשימת עשרת בתי הספר הממלכתיים (חילוניים), בהם אחוז ה"מוותרות" על שירות צבאי היה הגבוה ביותר בשנת 2010 – וגם כאן אשדוד "כיכבה", עם שני בתי ספק ברשימה: מקיף א' (25 אחוזים מהבנות לא התגייסו) ומקיף ד' (32.5 אחוזים).
שוב נדגיש: בתי ספר אלה משתייכים אל הזרם הממלכתי, ובהם לומדים בעיקר נערים ונערות מבתים חילוניים ומסורתיים. כמו כן, בתי הספר הנ"ל הינם מעורבים לבנים ולבנות, ואין בהם קוד לבוש מיוחד הדורש צניעות.
למרות זאת, כאשר מגיעה העת להתגייס, רבות מהתלמידות שם מצהירות כי הן דתיות. "אני שמעתי לפחות על שתי בנות שאמרו לי שהן מתכוונות להצהיר שהן דתיות ולא לעשות צבא", אומרת קארין, תלמידת כיתה י"ב במקיף א' אשדוד. "וזה עוד לפני סוף השנה. יש עוד מספיק זמן עד הגיוס, ועוד יכולות להיות מלא בנות שיחליטו שהן לא מתגייסות".
לדבריה, רוב הבנות בשכבה מנהלות אורח חיים שרחוק מלהיות דתי. "באופן כללי, אין סיכוי שרבע מהבנות פה דתיות", היא אומרת. "אתה לא תראה כאן בנות שמגיעות ללימודים עם חצאיות. להיפך: הבנות מגיעות לבושות חשוף ומתלבשות איך שבא להן. אני לא אומרת שאין כאן בכלל בנות דתיות. אני בטוחה
גם תלמידות בבית הספר מקיף א', עמן שוחחנו השבוע, הופתעו לשמוע על נתוני ההשתמטות הגבוהים. "אין מצב ששליש מהבנות שלמדו פה פעם הן באמת דתיות", קובעת אחת התלמידות באופן חד משמעי. "זה פשוט לא הגיוני. אני מאמינה שהרבה מהן הצהירו הצהרת שקר. אצלי בשכבה, ואני בטוחה שגם בשכבות הקודמות, רוב הבנות יוצאות לבלות בערב שישי. אבל מה הבעיה? מי שרוצה פטור פשוט שמה על עצמה חצאית, קופצת לביקור אצל הרב, חותמת על הצהרה וגמרנו. מי צריך לעשות שנתיים צבא? הן הולכות ישר ללמוד לתואר ראשון".
אותה תלמידה מבקשת להבהיר שהיא, בשונה מהרבה בנות שלמדו במקיף ד', דווקא מכוונת גבוה. "אני לא מחפשת לעשות לעצמי את החיים הקלים", היא מדגישה. "אני ושאר החברות שלי מכוונות לשירות משמעותי בצה"ל. יש גם בנות במקיף א' שלא מחפשות להשתמט וגם לא רק להיות פקידה ולעשות קפה".
בעיית ההשתמטות בקרב צעירות מאשדוד אינה זרה לבכירי העירייה. לפני כשבועיים נסגרה שלב הגשת המועמדות למכרז על התפקיד: "מנהל למרכז הכנה ישובי לשירות משמעותי בצה"ל". מדובר בתפקיד חדש, שלא היה קיים לפני כן בעירייה וגם לא קיים ברוב המכריע של הרשויות המקומיות בישראל.
בהגדרות התפקיד הנ"ל נכתב כי "מנהל מרכז ההכנה לשירות משמעותי יתפעל את כלל הפעילות במסגרות השונות הפועלות בנושא הכנה לשירות משמעותי: תיאום, פיקוח, בניית מנגנוני שיתוף פעולה".
בכל אופן, את התוצאות לעבודתו של האיש שיזכה בתפקיד ניתן יהיה לראות רק בעוד כמה שנים, אם בכלל. בינתיים, הנתונים שיפרסם אגף כוח האדם ימשיכו לא להחמיא לעיר השישית בגודלה בישראל.
