יעקב אילון לא עזב את ערוץ 10 בגלל ירושלים
בתסריט הפרישה שהגיש יעקב אילון יש חורים גדולים מאוד ונראה שהעזיבה שלו את ערוץ 10 לא באמת קשורה למעבר לירושלים
במיזם לקולנוע ולטלוויזיה ברשות לפיתוח ירושלים אנחנו מנתחים תסריטים - זה המקצוע שלנו - ובשלוש השנים האחרונות היו לנו רק הצלחות. קראנו את הודעתו על הפרישה כתסריט, וכך ניגשנו לנסות להבין את הדרמה.
רקע על גיבור התסריט יעקב: מדובר באיש תקשורת מוביל ובעל הישגים. בשיא ההצלחה בערוץ 2 הוא החליט, כמו גיבור של סרט משובח, ללכת אל הלא נודע, להילחם נגד כל הסיכויים ולעבור לערוץ 10, וגם שם הצליח לקבוע סטנדרטים של הגשת מהדורת חדשות. גיבור קולנועי של ממש.
כשהודיע על פרישה, משהו נשבר בדמות הגיבור שלנו, ויותר מזה - זיהינו כמה בעיות של מְלֶאוּת ריאליסטית בתסריט. הרגשנו צורך לנמק את הבעיות אחת אחת, והנה הן לפניכם.
החוק היבש: הערוץ חייב לעבור לירושלים כדי לקבל רישיון כפי שנקבע בחוק. אנחנו מאמינים שיעקב, כעיתונאי שידע להעמיד בעלי שררה במקומם, מצדד בשמירת חוק. אז נראה שזאת לא הסיבה.
נוחות אישית: לא נוח לגור בגוש דן ולנסוע לעבודה שעה לכל כיוון. אבל מכיוון שאנחנו יודעים שיעקב עבד שנים בחו"ל, ושם הנסיעה לעבודה עורכת שעה וחצי לפחות כל יום, גם זאת בוודאי לא הסיבה.
המרחק הפיזי: יעקב מנמק: "שלכם, מאי שם בשער הגיא - האיש שפעם הגיש מהדורת חדשות ועכשיו רק רואה אותה ממרחק 80 ק"מ". נניח לרגע את הפיוט בצד ונזכור שמדובר בעיתונאי אמין.
"לאחר תחקיר קצרצר גילינו שהמרחק בין ירושלים לתל אביב הוא 62 ק"מ, ויעקב לא גר בנתניה המרוחקת 80 ק"מ מירושלים. לכן עלינו להניח שיעקב צוטט לא נכון ולא יכול היה להתכוון ל-80 ק"מ. נוסף לכך, אנחנו יודעים שכוכבו של יעקב דרך בשידורי גלי צה"ל מבירות, הרחוקה 211 ק"מ מתל אביב. לכן נפסול גם את הנימוק הזה.
הטכנולוגיה: הפיצול בין בסיס האם בגבעתיים ובין אולפן ההגשה בירושלים הופך את העבודה לכמעט בלתי אפשרית. אבל אנחנו יודעים שדווקא ערוץ 10 מצטיין בהבאת טכנולוגיות חדשות לארץ, ואם הערוץ, מערכת החדשות ויעקב בראשה היו מתכננים את המעבר נכון ובזמן, ולא משחקים עם הוראות החוק או מנסים למשוך זמן, גם בעיות אלה היו נפתרות, ובוודאי ייפתרו תוך שבועות ספורים. לכן נראה שגם זאת לא הסיבה.
הפרובינציאליות: ייתכן שעצם רעיון המעבר לפרובינציה היא~היא הסיבה. אבל יעקב מעיד על עצמו שהוא באר שבעי בדם, וערוץ 10 ממוקם בגבעתיים ולא במנהטן, אז ירושלים היא פרובינציה? ייתכן שמישהו נשם את הערפיח של גוש דן יותר מדיי זמן, אבל יעקב כאמור הוא לא רק קריין, אלא איש חדשות מעולה. הוא בוודאי יודע כי התפישה הישנה של ירושלים כמקום פרובינציאלי עברה מהפכה בשנים האחרונות.
נכון,
20 אחוז מסרטי הקולנוע ומסדרות הדרמה האיכותיות מצולמות היום בירושלים: "הערת שוליים" של יוסף סידר, שזכה בפרס בפסטיבל קאן והיה מועמד לאוסקר; "עספור" ו"ילדי ראש הממשלה" בהוט; "אורים ותומים" ביס; "עבודה ערבית" בקשת, והרשימה עוד ארוכה ואיכותית.
22 סרטי קולנוע ו-11 סדרות טלוויזיה צולמו בעיר בשלוש השנים האחרונות, וכולם מעלים על המסך את ירושלים וגיבוריה החדשים. אבי נשר, דובר קוסאשווילי, ערן ריקליס, ניר ברגמן ורני בלייר הם רק חלק מהדמויות המרכזיות בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בארץ שעובדות היום בירושלים.
נכון שכמו יעקב, לפני כמה חודשים גם הם הרימו גבה בזמן שהחליפו הילוך בשער הגיא. אבל היום המרחק בין תל אביב לירושלים לפעמים קצר יותר מהמרחק בין הרצליה פיתוח למרכז תל אביב, גם בזמן הנסיעה וגם בדימוי.
לכן עלינו לפסול גם נימוק אחרון זה ולקבוע שיש חורים גדולים מדיי בתסריט הפרישה של יעקב. אולי יעקב טעה בנימוקיו, אולי הוא הטעה. כך או כך, נראה שהסיבה היא לא באמת ירושלים, ולכן לנו בירושלים חבל שהוא לא יבוא יותר, וחבל עוד יותר שהוא מצא בנו תירוץ.
חבל. אבל אנחנו מבטיחים להמשיך להעלות על המסך של ישראל, וגם של העולם, תסריטים טובים יותר על ירושלים ועל גיבוריה, שבהם הם נלחמים, עושים מהפכות ומנצחים למרות הקשיים ונגד כל הסיכויים, כמו בדרמה טובה. גיבורים שחיים ועובדים בירושלים.
הכותב הוא מנהל המיזם לקולנוע ולטלוויזיה ברשות לפיתוח ירושלים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם