ירה ופגע: איש הפרסום שהגה את הסרט "סרק סרק"
איש הפרסום מנחם נפה הוא שותף מרכזי ביצירת הסרט החדש של הבמאי חיים בוזגלו, "סרק סרק", העוסק בניסיון לרצוח ראש ממשלה. ראיון על מסלול חייו, הסרט ורצח רבין
"סרק סרק", סרטו העלילתי החדש של הבימאי חיים בוזגלו, על פי סיפורו של מנחם נפה, מוקרן בימים אלה ברחבי הארץ. הסרט עוסק בהתרחשויות מאחורי הקלעים ביחידה לאבטחת אישים בשירות הביטחון הכללי (שב"כ) בשנת 2005, הימים הראשונים של יישום תכנית ההתנתקות.

העלילה מתרכזת בכוונתו של ראש השירות לסכל את רצח ראש הממשלה אריאל שרון, על רקע הטראומה מרצח יצחק רבין זכרו לברכה בידי מתנקש יהודי, עשור קודם לכן.
"סרק סרק" קיבל את שמו מהצעקה החידתית שנשמעה מיד לאחר שיגאל עמיר התנקש ברבין והוא אינו סרט תיעודי, אלא סרט מתח, שבו בוזגלו מיטיב לשזור פרטים עלילתיים ומציאותיים אלה באלה.
התסריט נולד בעקבות מפגש של איש הפרסום מנחם נפה, באר שבעי לשעבר ודמות מוכרת בעיר, עם השב"כ. מי שמכירים את נפה יודעים לספר שהוא אוהב מאוד לעזור כשאפשר, נוח לבריות, אדם שאינו חושש לפרגן והאחרון המעורר אצלם קונוטציה של ביטחוניסט.
הבאר שבעים זוכרים גם את האח יהודה, בוגר מקיף א' בעיר, חובב ספורט ואוהד הפועל באר שבע בכדורגל. יהודה, לוחם ביחידת 'חרוב', נהרג בקרב על העיר סואץ, ביום האחרון לפני הפסקת האש במלחמת יום הכיפורים (כ"ח בתשרי תשל"ד, 24 באוקטובר 1973) והוא בן 19.
יהודה ז"ל הובא למנוחת עולמים בבאר שבע, ולזכרו מתקיימת תחרות ספורט, שהפכה למסורת בבית ספרו במשך 40 שנה כמעט. בתחילה, זו הייתה תחרות אתלטיקה, שהפכה לטורניר כדור יד ומזה למעלה מ-20 שנה מתקיים במקיף א' טורניר קט-רגל במשך חודש בכל שנה.
בשנת 2003, מנחם נפה החליט לשנות את סביבת העבודה ולנסות את מזלו בבירה. "החלטתי לעבור מבאר שבע לירושלים. חיפשתי שם דירה שתתאים לי למגורים ולסטודיו. לך תנחש, שמשם יצמח סיפור שיהפוך לסרט".
המפגש בין הפרסומאי מבירת הנגב ובין בירת ישראל התחיל ב'רגל שמאל'. "יש לי חבר, נהג מונית, שהציע שבמקום שאסחב באוטובוסים, פשוט אנצל את העובדה שהוא נוסע לשם 'ספיישל', כשהוא מנצל את הזמן לעסקים שלו ואני לשלי.
"מצאתי איזו דירה ברחוב הרצוג בבירה, המשקיף על עמק המצלבה. אני, באר-שבעי כל חיי, לא ידעתי אפילו איפה זה ולקח לי זמן למצוא את הרחוב. הדירה שם, על פי תיאוריו של בעל הבית, בדיוק התאימה לצרכים שלי. ירדתי מהמונית והתחלתי לחפש את הבית. האמת, הרחוב היה די נטוש והסתובבתי הרבה בחיפוש אחרי הדירה", משחזר נפה.
"הייתי שם אולי עשר דקות, מחפש בשמות שעל תיבות הדואר, כשלפתע עצר אותי בחור גדל מידות,
"במשך יותר משעה, הם תחקרו אותי למעשיי. העבירו את שמי ואת תעודת הזהות שלי למוקד איזה שהוא. היה לי ברור שהם לא סתם שוטרים וגם שהם אפילו לא אנשי משטרה, לא על פי התנהגותם, טון הדיבור שלהם, המראה והעובדה שנתנו לי להבין, שאני לא זז משם. אני מעריך שהם חשבו שאני תצפיתן של איזו התארגנות".
לאחר שהבלשים הבינו שבידם נמצא אזרח תמים ולא מחבל מבוקש, שוחרר מנחם. "רק אחר כך הבנתי מה הלחץ. הבית שאני מחפש משקיף אל עמק המצלבה ושם, מדי בוקר וערב, הייתה עוברת שיירת ראש הממשלה. הייתי יושב במרפסת הדירה עם נס קפה, ורואה כל יום את השיירה, את הסירנות, את האבטחה ההרמטית". ואז, ערב אחד, פשוט התחלתי לחשוב, מה היה קורה אילו".
רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל הטביע חותם על החברה הישראלית ונפה לא מפסיק לחשוב על כך. "כל פעם שהשיירה הייתה עוברת, היו רצים לי תסריטים בראש. אין, אי אפשר להתנתק מהמציאות הישראלית. הייתי חושב, מה היה קורה לו השוטרים שעיכבו אותי היו רואים את נהג המונית שלי. הוא בחור זהב, מכיר אותו שנים, אבל הוא חזר בתשובה ויש לו משפחה בחברון. אוי ואבוי, לך תדע מה היה עולה לשוטרים בראש ועוד כששיירת ראש הממשלה הייתה עוברת שם מדי יום".

אחרי שנה בירושלים, בשנת 2004, נפה מחליט לעבור שוב, הפעם לתל אביב. על מנת למלא את שעות הפנאי שלו, הוא מחליט להגשים חלום ישן ונרשם לסדנת התסריטאות של בימאי הקולנוע והטלוויזיה חיים בוזגלו, אחד היוצרים המוערכים בישראל, שמיטיב לקחת סיפור אמיתי ולטעת בו יסודות עלילתיים.
סדרת הטלוויזיה שביים - 'זינזאנה' - אחת הקשות, האמיתיות והכואבות שהוקרנו בישראל, נגעה ללב רבים בבאר שבע. עלילתה והדמויות המופיעות בה מבוססות על סיפור חייו של גונדר בדימוס שלמה טוויזר, שגדל בשכונה ד' בעיר, ניהל את כלא באר שבע ואיבד שניים מאחיו - אחד נרצח בחיסול חשבונות והאחר מת ממנת יתר של סמים.
בוזגלו הציג ב'זינזאנה' את פני 'ישראל השנייה', ללא מסכות וללא רחמים, ב'פריים טיים'. הייתה לו הצלחה רבה גם בסדרה 'הכבוד של מרציאנו', שבמרכזה דמות מופתית של ראש משפחת פשע, המגולמת בעוצמה דרמטית נדירה על ידי השחקן הנערץ זאב רווח. חיים בוזגלו יודע להוציא את הדברים האלה מהשחקנים שלו.

בוזגלו ניסה להוציא את המיטב גם מתלמידיו בסדנת התסריטאות שבה השתתף נפה. הוא אומר לתסריטאים המתחילים, שאם לאחד מהם יש סיפור טוב, הוא יהיה מוכן לעשות סרט על פיו. כשנפה סיפר על ה'פגישה' שלו עם אנשי השב"כ בירושלים, ושיתף את בוזגלו ואת שאר התלמידים בדברים שכתב, כולם, כולל הבימאי, 'פתחו עיניים'.
השיחה הפכה למפגש עבודה שארך מספר שעות. אחר כך היה מפגש נוסף, ועוד אחד. ועוד אחד. בוזגלו, איך אומרים, 'הלך על זה'. בסרט, היחידה לאבטחת אישים חייבת לשרטט פרופיל אפשרי של הרוצח הבא ולמנוע את המעשה. כולם חשודים.
העבודה על התסריט של נפה התחילה ובוזגלו שכתב, ליטש ועיבד בשיתוף עם דוד אקרמן ונפה עצמו. תקציבים בין-לאומיים גויסו להפקת הדרמה והסרט צולם ונערך.
בסרט המתח שעוסק בנושא הטעון, ניסיון לרצוח ראש ממשלה בישראל, מככבים עמוס לביא, שרון זליקובסקי, לירון לבו ואייל שכטר. בין השחקנים הנוספים בסרט יש פנים מוכרות רבות: מייסד תיאטרון הנגב ומנהלו בעבר, ממקימי קיבוץ צאלים, שמוליק שילה ז"ל, אלברט אילוז, סמדר קילצ'ינסקי, זבולון מששווילי. צלם הסרט הוא חיים אסיאס, העורך הוא טל קלר.
לפני שבועיים הייתה הקרנת הבכורה, בקולנוע 'סינמה סיטי' בצומת גלילות, ליד הרצליה. עבור הבימאי חיים בוזגלו ועבור מנחם נפה, זה היה אירוע מרגש עד דמעות: שניים מכוכבי הסרט, השחקנים עמוס לביא ושמוליק שילה איש הנגב, נפטרו בטרם זכו לראות את הסרט הגמור.
דיוקנאות השניים, זכרם לברכה, הוקרנו מעל המסך מול אולם מלא, לקול מחיאות כפיים סוערות. בוזגלו לא יכול היה להסתיר את התרגשותו, כמו שאר השחקנים שעלו לבימה, וגם משפחותיהם של לביא, המגלם בסרט את ראש השב"כ ושמוליק שילה, המגלם את אביו.
הצלם רפי דלויה, באר-שבעי בעברו, הנציח את האירוע במצלמתו. "לא יודע אם אנשים זוכרים אותי בבאר שבע", הוא מצטנע. הוא צריך לקפוץ לביקור בבירת הנגב, שבה זוכרים גם זוכרים אותו, כמו את נפה.
בינתיים, הסרט לא הוקרן בבאר שבע וחבל. זהו סרטו האחרון של עמוס לביא ז"ל, שהיה אחד השחקנים המרתקים בקולנוע הישראלי, בלי ספק. לאיש תיאטרון הנגב, שמוליק שילה ז"ל, אשר נבחר לפני יותר מ-20 שנה לאיש השנה של 'כל-בי', משחקו בסרט היה אחד מתפקידי האחרונים.
"לא חשבתי, אפילו לא בחלומותיי הפרועים ביותר, שמהיום ההוא, בו חיפשתי את כתובת הדירה שהייתי עתיד לשכור בירושלים, ייוולד הסרט הזה", מסכם מנחם נפה, וחושף מעט פרטים מהיצירה: "זה לא סרט אקשן, עם אפקטים. זה סרט מתח, עם עלילה חכמה והמון תפניות, קטעים אמיתיים לגמרי ומשחק נהדר של כל השחקנים. אישית, צפיתי והתרגשתי מאוד".
