ראשי » מקומי » השרון » כפר סבא/רעננה/הוד השרון

אף פעם לא מאוחר: בן 86 ישתתף במירוץ כפר סבא

הימנעות מבשר, הקפדה על כושר גופני ושמחת חיים הן סוד ההצלחה של האצן משה גור בן ה-86, שישתתף בשבת הבאה במירוץ כפר סבא. "המטרה שהצבתי לעצמי היא לא לסיים אחרון"

◄ בואו להיות חברים של זמן מעריב גם בפייסבוק

בשבת הבאה (10.3) ייערך מירוץ כפר סבא ה-22 לזכרו של רס"ל זיו בללי ז"ל, שנהרג במלחמת לבנון השנייה. כ-8,000 רצים מכל רחבי הארץ ייקחו חלק במירוץ העירוני, במקצה העממי ל-2 קילומטרים, בצעידה של 6 קילומטרים המיועדת לבני נוער ומבוגרים או בריצה למרחק של 10 קילומטרים. המירוץ אמור היה להתקיים בשבת הקרובה אך בעירייה הוחלט לדחות אותו בשבוע בשל תנאי מזג האוויר.

 
בין אלפי הרצים שיגיעו לעיר ישתתף גם "זקן השבט", האצן משה גור בן ה-86, שמוכיח שאפשר לרוץ בכל גיל. "אפשר לומר שאני פריק של ריצה", אומר גור, שחובק עשרה נכדים ולא פחות מ-26 נינים. "מבחינתי, הגיל הוא לא תירוץ, וכמו שהריצה עבורי היא מפלט וניקוי ראש מצרות היומיום, כך כל אדם בגילי יכול למצוא לעצמו תחום עיסוק אחר".

סיפורו של הרץ הקשיש, שעד שפרש לגמלאות עבד כרכז חוזים וגבייה בעיריית ירושלים, מתחיל בתחילת העשור השישי לחייו, גיל שבו נדבק לטענתו לראשונה בשיגעון הריצה.  "האמת שעד אז לא הייתי פעיל ספורטיבית באופן רציני", הוא נזכר בצעדיו הראשונים בענף. "הלכתי פה ושם לחדר כושר ועשיתי תרגילי מתיחות קלים בשיעורים שונים וביוגה של מבוגרים, אבל שום דבר לא הצליח לאתגר אותי".

ואז ובעקבות בקשה של חבר נחשף גור לראשונה לענף הריצה, שלימים יהפוך עבורו לסמל של התמדה ונחישות. "תוך כמה אימונים התאהבתי בריצה. צעדתי עם אותו חבר ימים ולילות בפאתי ירושלים, לפעמים גם באמצע הלילה ובתנאי מזג אוויר קשים. פשוט לא היה אכפת לנו מכלום וזה עשה אותי מאושר".

הרומן של גור עם הספורט המשיך והוא אף החליט להקדיש את פרק ב' של חייו לענף שבו זכה עד היום ביותר מ-70 גביעים בתחרויות ריצה שונות ברחבי הארץ והעולם (הישג השיא שלו הוא מקום ראשון בחצי מרתון קפריסין מ-1996 בהיותו בן 70).

חרף הצרידות הקלה בקולו גור אינו זוכר מתי ראה בפעם האחרונה רופא. "רוב האנשים בגילי לא מסוגלים להעביר יום בלי הרופא שלהם. אני בניגוד אליהם חי נכון וכך נמנע מהביקורים התכופים הללו".

מהי נוסחת הקסם?
"פשוט לחיות נכון. הכול מתחיל בתזונה נכונה. אני כבר עשרות שנים צמחוני ולא נוגע בבשר, בעופות או בדגים. אלו מזונות שלא מתעכלים טוב אצלי וגורמים לבעלי קיבה רגישה כמוני לצרות גדולות. במטבח שלי תמצא בעיקר ירקות, ביצים ולחמים שגם אותם אני אופה בעצמי. זה כל ההבדל".

אז הכול תלוי בתזונה?
"לא רק. אני מאמין שהפן הנפשי משחק כאן תפקיד מאוד משמעותי. הרי ספורט על כל סוגיו משחרר את האדם מדאגות. כולנו מלאים במחשבות והריצה עוזרת לנקות אותן. הריצה אינה רק תרפיה לגוף, אלא אוויר לנשימה גם לנפש".

בחזרה לעבר. גור, יליד שנת 1926, התגייס לשורות צבא המנדט הבריטי עוד בטרם מלאו לו 17 שנים. "כבר מגיל צעיר הייתי מאוד נלהב להיות בעשייה", הוא משחזר את תחושותיו. "המוכתר בירושלים בהתחלה לא רצה לגייס אותי ורק אחרי ששיחדתי אותו בכמה לירות הסכימו לצרף אותי לצבא".
אתה זן יחיד במינו.

"הרבה אנשים מחמיאים לי על התעוזה וההתמדה להמשיך לעשות את מה שאני אוהב גם בגילי המופלג. המוטו

שלי עבור כל הקשישים הוא לא להתעצל. צריך לדעת להזדקן בכבוד ולא להתייאש מהתופעה הטבעית הזאת. אם הריצה שלי תספק השראה לקשישים נוספים, אזי אני את שלי עשיתי".

את ההכנות למירוץ הקרוב בכפר סבא, עיר שבה בילה שנים רבות מחייו, החל גור לפני יותר מחודש, אולם השבוע נאלץ לוותר על כמה אימונים עקב מכה שספג בברכו. "הפציעות הן חלק מהספורט הזה", הוא אומר. "אני משקיע את כול כולי בריצה ולכן טבעי שזה יקרה. כשנפצעים צריך לדעת לנוח היטב בבית. אדם אחר בגילי מיד היה הולך לניתוח. אני סולד מהדברים הללו. מנוחה ואורח חיים נכון הם הפתרון המושלם. עובדה שכבר היום חזרתי להתאמן בכל הכוח".

מה השאיפה שלך לקראת המירוץ?
"מי שמכיר אותי יודע שהרצון לנצח הוא מעין טירוף אצלי. כשהייתי יותר צעיר הייתי מסתער ועושה הכול כדי להיות בין הראשונים במירוץ. כיום בגילי יש לי חלום בלהות שבו אני מסיים את המירוץ אחרון, לאחר טקס חלוקת הגביעים ופתיחת ציר התנועה למכוניות. מבחינתי לא לסיים אחרון יהיה הישג גדול".

עד מתי תרוץ?
"כל עוד אוכל, מבחינתי אפילו עד גיל 100".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום רעננה-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...