ראשי » מקומי » שפלה » רחובות ונס ציונה

המצאתם פטנט גאוני? בואו למצוא משקיע

ישראל סולודוך מרחובות יזם יריד פטנטים ראשון מסוגו בישראל שמטרתו קידום וחשיפה של תחום הפטנטים וקישור בין ממציאים למשקיעים

יריד פטנטים ראשון מסוגו בישראל יתקיים בחודש יוני בגני התערוכה בתל אביב. היריד, שמטרתו היא קידום וחשיפה של תחום הפטנטים בישראל וקישור בין ממציאים לבין משקיעים מהארץ ומהעולם, הוא פרי יוזמתו של ישראל סולודוך, תושב רחובות ומנכ"ל חברת נופר העוסקת בשיווק מוצרים אלטרנטיביים לבתי מרקחת ובתי טבע.

"אנחנו עושים משהו חדשני בישראל", הוא אומר. "המטרה בקיום היריד היא כפולה. מחד, ממציאי פטנטים מתחומים שונים יציגו את רעיונותיהם במטרה לשווק אותם. הציבור הרחב יוכל לצפות ולהתרשם, כשהשאיפה היא להחדיר לתודעתו את נושא ההמצאות והפטנטים ובכך להביא להגדלתו. מצד אחר גם משקיעים רבים מהארץ ומחו"ל מוזמנים ליריד בתל אביב. המטרה היא שאותם משקיעים יחשפו לפטנטים וישקיעו בפיתוחם".

◄ בואו להיות חברים של זמן מעריב גם בפייסבוק

את סולודוך אנחנו זוכרים מבג"ץ "הליכות חיים" - בשנת 2004 עתר לבג"ץ יחד עם 70 מתושבי רחובות ובהם שני חברי מועצה מטעם סיעת "שינוי" נגד ראש עיריית רחובות, שר הפנים ועמותת הליכות חיים". בעתירתם יצאו נגד הקצאת קרקע לעמותה לצורך הקמת בית מדרש תורני בשכונת רמת יגאל. עתירה זו נדחתה לפני כשנה וחצי.

השבוע הוא סירב לדבר על פרשת הבג"ץ אלא על הפטנטים בלבד. "אני בא מתחום מדעי החברה", סיפר סולודוך, "השכלתי היא בתחום מדעי ההתנהגות, תקשורת

כלכלה. בנוסף יש לי השכלה במנהל עסקים. התחלתי את חיי המקצועיים בעבודת שיווק בחברת תרופות שנקראה 'פרמא ביק'. החברה נקנתה מאוחר יותר על ידי חברת התרופות טבע וההתמחות שלי הייתה בתחום צמחי המרפא.

"לאחר מספר שנים, כשהרגשתי בשל מספיק מבחינה מקצועית, החלטתי בשנת 1995 לפתוח חברה משלי. היות והחברה עוסקת במגוון תחומים שלא בכולם אני מומחה מן השורה הראשונה, אנו נעזרים באנשי מקצוע משלל תחומי הרפואה האלטרנטיבית וכך מפתחים את המוצר".

כיצד הגעת מתחום הרפואה האלטרנטיבית לפטנטים?
"כפי שציינתי יש לי גם השכלה בתחום השיווק ומנהל עסקים. נושא הפטנטים הגיע תחילה מתוך רעיונות אישיים שלי. ניסיתי כל הזמן לחשוב כיצד הופכים את תחום הפטנטים לנגיש יותר וישים יותר לממציאי רעיונות. הרי בשביל להביא רעיון כלשהו לכדי מימוש יש צורך בהון התחלתי שיכול לנוע בין עשרות אלפי שקלים ועד כמה מיליוני שקלים. ולכן הרבה ממציאים עם רעיונות מבריקים ויתרו על 'תענוג הסיכון הכספי', ורעיונם נטמן עמוק בתוך המגרה. מי שמפסיד מכך בסופו של דבר זה בעיקר הציבור".
 
סולודוך ממשיך ומסביר כי המצאה פשוטה כמו אפליקציה לאייפון יכולה להגיע להשקעה התחלתית של למעלה מ-20 אלף שקל. ואם ניקח המצאות גדולות יותר פרי פיתוחן של חברות גדולות, ההשקעה ההתחלתית יכולה להגיע למיליוני דולרים. המון אנשים וחברות נרתעים לסכן סכומי כסף גדולים ולכן המון רעיונות הולכים לאיבוד.

מכאן נולדה מטרת התערוכה - להפגיש בין ממציאים למשקיעים. כלומר לחבר בין הרעיון להון. "אני רואה בזה תרומה אישית לשוק הפטנטים ויש לי חזון גדול של 'שידוך' בין משקיעים לממציאים", הוא אומר, "כמובן שהיריד יפרסם את חברת נופר ויועיל ליחסי הציבור שלה, מה גם שאנחנו מתכוונים להציג כמה פטנטים משלנו ולחפש להם משקיע, אך זו לא המטרה העיקרית. העניין הוא קודם כל אידיאולוגי. אפילו משהו ציוני".

לאור הקשיים והסיכונים הכרוכים בתחום הפטנטים, מה היית ממליץ לממציא לעשות כדי לייעל וליישם את המצאתו?
"כדי לייעל את שיווק הפטנט יש להגן עליו תחילה על ידי הגשת בקשת פטנט ועריכתו בעזרת עורך פטנטים. הדבר הבא שהכרחי לעשות זה לחפש משקיעים, ולכך כאמור דרוש הון התחלתי. מבחינה זו התערוכה יכולה להועיל מאוד לאנשים כאלה, כי היא עשויה לחסוך להם את החלק הקשה ביותר בתחום הפטנטים והוא מציאת משקיע".

עוד הוא מוסיף עם חיוך מרוצה על פניו כי "הציבור בארץ צמא לחדשנות ולפטנטים חדשים שיקלו על חייו, והרי הראש היהודי תמיד היה חזק בהמצאות ופטנטים. בקיום היריד אנו שואפים שהאינטרס הציבורי לצרוך את אותם פטנטים והאינטרס הכלכלי של המשקיעים ייפגשו, ונוכל להביא פטנטים רבים שנמצאים כיום כתוכניות מגרה או בשימוש מינורי לכדי הפצה המונית. כך הציבור ירוויח טכנולוגיה ישראלית במיטבה והממציאים והמשקיעים יוכלו גם לראות מזה רווח". 

עו"ד יריב קדם, מומחה לענייני פטנטים, מפרט את הקשיים ביצירת פטנט: "הבעייתיות ביצירת הפטנט טמונה בשלבים הארוכים והמורכבים של הבאתו מרמת הרעיון לרמת המעשה. תחילה, עורך הפטנטים מתרגם את הטכנולוגיה לכדי מסמך כתוב. אז נכנס לתמונה עורך הדין שתפקידו הוא לעשות שימוש במסמך לטובת ממציא הפטנט.
 

"חשוב להבין שהפטנט הוא המצאה רעיונית. מרגע שעולה הרעיון יש המון מקום לגניבות והפרות משפטיות בתחום הקניין הרוחני. כדי להביאו מן הכוח אל הפועל יש לערב בתהליך מספר אנשים ותהליכים. מעריכת הפטנט ועד לניסוח המסמך המשפטי שיגן על ממציא הרעיון במקרה של הפרת זכויות.

"עורך הדין מתחום הפטנטים בעצם מלטש ועושה בקרת איכות של המוצר המיועד כדי להביאו בצורה אופטימלית לרשויות. ככל שבשלב מסוים תתרחש הפרה של הקניין הרוחני על ידי גורם מסוים, ייכנס עורך הדין לתמונה ויפעיל את המסמך המשפטי שיכול לבוא לידי ביטוי בצווי מניעה וצווי חיפוש של בית משפט.

"בנוסף, ממציא הרעיון צריך להקים חברה רשומה במסגרתה יפעל הפטנט. בכל שלב ושלב ממציא הרעיון צריך לשלם שכר טרחה לעורך הפטנט וגם לליווי המשפטי הכרוך בכך, ולכן דרוש הון התחלתי כדי להביא פטנט לכדי מימוש. בשלב זה נכנס לתמונה גם הקושי הפיננסי. ממציא הרעיון צריך למצוא משקיע ולחתום על הסכם השקעה בו ייכתבו תנאי ההסכם הכוללים תנאי סודיות.

"היות והרבה שלבים ובעלי מקצוע מעורבים בתהליך, רוב רובם של הרעיונות אינם מגיעים לכדי מימוש. יש כאן אתגר גדול של ממציא הרעיון מחד, וסיכון כלכלי של המשקיע מצד אחר. לצורך הדוגמא, עלות של עריכת פטנט בישראל כיום עומדת על 25 אלף שקל. זה הון התחלתי שחייב להיות לבעל הרעיון מבלי שמובטח לו דבר וחצי דבר בסוף התהליך".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...