לספור את הדקות: הימים שאחרי שאיבת הביציות
אחרי שאיבת הביציות בהרדמה מלאה של אורלי, מחכים בקוצר רוח לראות אם ההיריון נקלט. לא פשוט, אבל למרות בניזרי, לגלעד שליט היה קשה יותר
והנה חידה: האם עכשיו, כשישראל כנראה כבר ביקשה, יוסגרו סוף-סוף הדורסים של לי זיתוני שנמצאים בצרפת? התשובה בסוף הטור.
◄ בואו להיות חברים של זמן מעריב גם בפייסבוק
אני מבטיח שזו הפעם האחרונה שאני עוסק בעבריין המשוחרר הזה. הנה סיכום קצר: עכשיו כולנו יודעים שהוא זה שאישר לקצב לבכות, הוא זה שהמליץ לקצב להסתובב בחצר והוא זה שריפא את נפשו. תודה. אנחנו גם יודעים שישראל היא מדינה אנטישמית, בית המשפט הוא כלי ריק, ולגלעד שליט היה פחות קשה מלשלמה בניזרי. תודה גם על זה.
אז הנה משהו קטן, שאנחנו יודעים - אתה עבריין,
הנשיא אובמה מבקש להבהיר שלא רק שהוא מתנגד לתקיפה באיראן, הוא רוצה לרמוז שהוא מתנגד לנתניהו, אבל הוא לא יכול להגיד את זה בפה מלא לפני הבחירות ולכן הוא רק רומז. אם ילחצו עליו הוא יספר מה הוא באמת חושב על ביבי.
בעקבות לחץ ציבורי אובמה מוסר שאכן הוא לא סובל את ביבי, ואם ביבי יתקוף באיראן הוא מתכוון לספר שהוא לא סובל אותו.
בנוגע לעובדה שאובמה בעצם כבר סיפר הרגע שהוא לא סובל את ביבי, אובמה ביקש לא להגיב אלא רק להבין שבסך הכול הוא כושי חמוד שמנסה להישאר בבית הלבן עוד קדנציה. למרות ביבי. אובמה סירב להכחיש שנתן אשל צילם גם את אשתו מישל.
◄ בדרך להיריון - פרק ראשון
◄ בדרך להיריון - פרק שני
◄ בדרך להיריון - פרק שלישי
תמצית הפרקים הקודמים למי שפספס: אחרי בדיקות מקיפות התגלה שיש לי רק 15 זרעים במקום המיליונים שצריך כדי לייצר עולל בישראל. אי לכך האישה כמובן צריכה לעבור טיפולי הפריה מכאיבים, זריקות כפולות מדי יום, כדורים ושאר ירקות כדי שהזרע האומלל שלי ייקלט. הנה החלק הרביעי:
שאיבה, כך קוראים לזה. זה השלב שבו אחרי זריקות יומיות במשך כמעט שבועיים (הלכנו על ההליך הקצר) מוציאים תחת הרדמה את הביציות מגוף האישה לקראת המפגש המרנין עם הזרע שנלקח חצי שעה קודם בחדר קטן ואינטימי באסותא.
לא מעט נשים עם בני זוגן מסתובבות בבית החולים ביום השאיבה. מדובר בתעשייה ענקית. רוב הנשים שפגשנו עוברות את התהליך בפעם הרביעית, חמישית, שישית ויש כאלה שגם עברו את העשר, הכול כדי להביא המשך לעולם האומלל הזה. אורלי מקבלת כדור הרגעה ומתחילה לבלות. יש משהו נעים בהרדמה וטשטוש. התנתקות רגעית מכל צרות העולם הזה וידיעה ברורה שלא נרגיש מאום עושות לנו שמח בלב.
היא מוכנסת לחדר ניתוח קטן, מורדמת בשניות והרופא ושתי אחיות מתחילים "לשאוב". חמש ביציות בסך הכול יצאו בתהליך שנמשך כרבע שעה. כבר לפי הבעות הפנים של האחיות והרופא אני מבין שלא מדובר בהצלחה ענקית. לא בגודל הביציות ולא בכמות. נכון, צריך רק אחת טובה, אבל עדיף שיהיו יותר לקראת התהליך של ההפריה.
בחדר ההתאוששות אני מספר לאורלי על הממצאים, והיא מבינה שהמספרים הם לא משהו. אנחנו כן נאחזים בסיפורי הפריה על ביצית אחת טובה שהוצאה, חזרה והפכה לעלם חמודות אבל האמת שאין הרבה סיפורים כאלה. עכשיו צריך להתעורר לגמרי, ללכת הביתה, לחכות יומיים כדי לראות אם מבין החמש שנשאבו יש אחת או שתיים שאפשר בכלל להחזיר לרחם כדי לנסות לפתח היריון. צריך לעבור את היומיים האלה, אחרי זה עוד 12 יום של התחלת היריון כדי לדעת אם זה בכלל נקלט ואם יוצאים למסע או לא. לא פשוט, אבל למרות בניזרי, לגלעד שליט היה קשה יותר.
אנחנו יוצאים מאסותא לא נורא שמחים. משהו בלב אומר לנו שאחרי כל החודש הזה לא יהיה שינוי במצבנו המשפחתי. מה שהכי קשה זה הידיעה שזה כלל לא תלוי בנו. אנחנו, שכל כך רגילים להיות מעורבים בכל פרט, מרגישים פתאום חסרי אונים. אני בכלל מרגיש תלוש כי אם זה לא יצליח, אחרי כל מה שהיא עוברת בגללי, איך יוצאים בכלל לעוד סיבוב כזה? על כל זה בשבוע הבא.
אני: תשמע, אנחנו נותנים אותך לאילוף לחודש, אי אפשר להמשיך ככה.
(שתיקה).
כלב: זה בגלל ההשתנות לפעמים בסלון?
אני: גם...
כלב: בגלל הקקי בחדר של יונתן?
אני: גם זה.
כלב: הנביחות בלילה?
אני: כן, זה סיוט, אבל לא רק.
כלב: בגלל הבריחות לחצר? הקריעה של הספה? השבירה של הוואזה? מה? תגיד לי! אני חייב לדעת את האמת!
אני: כן, כן, כן! כל זה! טוב לך?
כלב: בסדר... בגלל זה לשלוח אותי לפנימייה צבאית? טוב זוז, אתה מסתיר לי את ד"ר רבינוביץ מזריק סם סוסים לאביבית.
התשובה: לא זאת השאלה. השאלה היא כמה זמן הם יינמקו בכלא הישראלי.
meroz.guy@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם