סמל הסטטוס החדש של ילדי צפון ת"א: קורקינט חשמלי
הקורקינט החשמלי הפך לאחרונה לסמל סטטוס בקרב ילדים ונוער בצפון תל אביב, שרוכבים עליו בדרך לבית הספר ואחר הצהריים. הורים, מנהלים ואפילו מוכרי קורקינטים מביעים דאגה מהתופעה המסוכנת: "זה רק עניין של זמן עד שיקרה משהו לילד"
ברחובות רמת אביב ובשכונות הצפוניות בתל אביב כבר התרגלו לזה. ילדים ובני נוער חולפים במהירות על פני העוברים ושבים רכובים על קורקינטים חשמליים (טרקר) במדרכות ובכבישים. הקורקינט החשמלי, שבין היתר נועד לשמש כתחליף "ירוק" למכונית או אופנוע, הפך לטרנד בקרב ילדים מגיל עשר ומהווה סמל סטטוס חדש, לצד ג'ינס דיזל או ילקוט של "הלו קיטי".
רוב הילדים הנוסעים על טרקרים הם בגילי 13 עד 15 ולומדים בחטיבות הביניים. עם זאת, תושבים בשכונות הצפוניות מספרים שלאחרונה גם בבתי הספר היסודיים רמת אביב ג' ואביב אפשר למצוא ילדים מתניידים ממקום למקום באמצעות קורקינט חשמלי.
הילדים מגיעים איתו לבית הספר, מתחרים בינם לבין עצמם אחר הצהריים ומרכיבים אחד את השני, אף שהקורקינט מיועד לרכיבה על ידי אדם אחד בלבד. מכיוון שהקורקינט החשמלי לא מוגדר ככלי תחבורה, לא קיימות בחוק הגבלות גיל לשימוש בו, מה שמותיר הורים ומנהלי בתי ספר חסרי אונים מול התופעה.
אף שהוא נחשב סוג של גאדג'ט, לא צריך להתבלבל: מחירו של הקורקינט החשמלי מתקרב יותר לזה של אופנוע או אפילו רכב קטן משנתון ישן. אם חשבנו שהאייפונים והאייפדים הם הוצאה יקרה עבור ילדים ונערים, אז מחירי הקורקינטים מציבים רף חדש, עם מחירים שנעים סביב ה-7,000-6,000 שקלים ויכולים להגיע גם לעשרת אלפים שקלים.
"זה יוצר פערים כלכליים לא נעימים בין מי שיכול להרשות לעצמו ובין מי שלא", אומר כרמון. "זו סוג של גאוותנות להורים שעושים שופוני לעצמם באמצעות הילד, אבל מדובר בקפיצת מדרגה גדולה מביגוד או תיק ממותג".
אבל הבעיה העיקרית של הקורקינטים אינה זו הכלכלית. מהירותו של הקורקינט החשמלי יכולה להגיע ל-40 קמ"ש, מהירות הדומה לזו המותרת בנסיעה בדרך עירונית, ומנגד-כמעט ולא חלים עליו שום חוקי תנועה. בעקבות המספר ההולך וגדל של ילדים שבבעלותם קורקינט, הורים ומנהלים מביעים דאגה וחשש מהסכנה שטומנת בחובה הרכיבה עליו.
"מדובר בתופעה מדאיגה שהולכת ותופסת תאוצה", אומר יו"ר הנהגת ההורים בבית
"הם נוסעים בפראות, לפעמים נוסעים שניים על קורקינט. עם אור או בלי, בלי קסדות, לא מצייתים לשום חוק תחבורה", מוסיף יו"ר הנהגת ההורים בבית הספר נעמי שמר בשכונת תל ברוך צפון צביקה קורץ. "האמת, זו שערורייה שנותנים לזה לקרות ולא מגבילים בגיל או ברישיון".
גם מנהלת תיכון אליאנס ורדה כגן מודאגת מהתופעה: "אני עדיין תוהה עם עצמי איך להשתלט על זה, אבל בעיקרון אין הרבה דברים שאני יכולה לעשות. הם מגיעים לבית הספר עם הקורקינטים המשוכללים ביותר ונוסעים בכבישים במהירות. זה מסוכן מאוד. היו כבר ילדים בכיתה ז' שנפגעו וזה נגמר במזל גדול, אבל אי אפשר לבנות על נסים לאורך זמן. אותי אישית זה מטריד".
בינתיים יש מי שמנסים למזער את הנזקים הפוטנציאליים של התופעה. בבית הספר אביב פרסמו ההורים ביוזמתם באתר בית הספר כתבה העוסקת בסכנות הקורקינט והאופניים החשמליים.
בתיכון עירוני ד', הנמצא במרכז העיר, החליטה המנהלת נעמי טיסונה לאסור באופן גורף כניסת תלמידים עם קורקינט לבית הספר.
"אני אוסרת על כניסה ונסיעה עם הקורקינט החשמלי בתוך בית הספר, כך שאין אצלנו דרמות", היא אומרת. "פעם היה ילד שנכנס עם זה והקורקינט שלו הוחרם. אני לא אוהבת את זה, אני פוחדת מזה וזה מדאיג אותי. אבל מצד שני לנכדות שלי יש כזה. אני לא חושבת שזה בטוח, אבל זה הופך לכלי תחבורה לגיטימי לבני נוער וקשה להילחם בזה".
גם מצד החנויות המוכרות את הקורקינטים יש כבר מי שהחליט לנסות להילחם בכך, למרות הפגיעה האפשרית בעסקים. ניסו חן, מנהל החנות "טרקר" לקורקינטים ואופניים חשמליים ברחוב ברזילי בתל אביב, מספר כי הוא לא מוכר טרקרים לילדים מתחת גיל 14. "טרקר נועד לשמש כלי תחבורה חלופי במקום רכב או אופנוע, ואיכשהו זה הפך למתנת בר מצווה", אומר חן.
"כמובן שיש הורים חכמולוגים שעובדים עלינו - קונים את הטרקר ואז נותנים לילד. צריך להבין שילד בגיל 12 לא יכול להעריך את המהירות בה הוא נוסע ואת המהירות של רכבים שמגיעים מולו. לא סתם אופנוע מוגבל מגיל 16. כיום אנחנו יושבים במשרד התחבורה בכל מיני ועדות במטרה להביא לכך שלא יימכרו טרקרים לילדים מתחת גיל 14, בתקווה שמתישהו יהיה גם חוק בנושא. זה רק עניין של זמן עד שיקרה משהו לילד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם