ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

נגמר הקסם: כל הסיבות לדעיכה של מכבי קביליו יפו

פעם מכבי קביליו יפו הייתה המרענן הרשמי של הכדורגל הישראלי, העונה בקושי שמעתם עליה ונראה שהאופוריה הגיעה לסיומה. קבלו את כל הסיבות לדעיכה

◄ בואו להיות חברים של זמן מעריב גם בפייסבוק

לפני כשלוש שנים קבוצות אוהדים היו הטרנד הכי חם בסביבה. המאיסה בהנהלות הוותיקות והמסואבות, הרעיון הרומנטי של ניהול קבוצה בידי אוהדיה וההצלחות המקצועיות של הקבוצות הללו הביאו גם את העיתונות הארצית להתפעל מהתופעה ולסקר קבוצות מהליגות המדשדשות ביותר בכדורגל או בכדורסל הישראלי.

למכבי קביליו יפו היה מקום של כבוד באווירה הזו. הקבוצה, שהוקמה בשנת 2008 כדי לחדש את ימיה של מכבי יפו ההיסטורית, קיבלה די מהר שק של סנטימנטים מהציבור היפואי ומהתקשורת - שהתרשמה מהחיבור עם הקהילה, מההעלאה על נס של המורשת הבולגרית, מהתדמית העממית (לעומת התדמית הצפון תל-אביבית של הפועל אוסישקין או התדמית השמאלנית של הפועל קטמון) ומהתחושה שמתהווה כאן ארגון מסודר שמוקיר סמלי עבר.

גם על כר הדשא קביליו סיפקה את הסחורה. כבר בעונת ההקמה העפילה הקבוצה לליגה ב', כשלמשחק העלייה מול בית דגן הגיעו לא פחות מ-9,000 אוהדים כחולים, הישג שקבוצות רבות בליגת-העל היו חותמות עליו.

עונה לאחר מכן שוב עלתה הקבוצה הקטנה לכותרות הראשיות כשהדיחה בגביע את עירוני קריית שמונה, פגשה את הפועל ת"א בשמינית גמר הגביע, וקינחה את העונה בעליית ליגה עונה שנייה ברציפות. בתקופה זו, ובחצי העונה שאחריה, הפכה יפו לקבוצה הישראלית שצברה הכי הרבה משחקי ליגה ללא הפסד.

בעונה שעברה, עונת 2010/11, התחילו החריקות. בתחילת ינואר ספגה הקבוצה לראשונה הפסד במשחק חוץ (בגביע), ובאותו השבוע הפסידה לראשונה במשחק ליגה. במקביל נמשכה רכבת חילופי המאמנים שאפיינה את המועדון כמעט מאז הקמתו, ושנבעה, לדברי גורמים בקבוצה, בעיקר מהתובענות של האוהדים ומהלחץ העצום שהפעילו.

כדורגלן הקבוצה בעבר אביבי זוהר, שהיה אחד מהמאמנים המפוטרים שלה, הגדיר זאת כך בראיון ל"זמן תל אביב" בנובמבר 2010: "שיחקתי בהפועל ב"ש, שם הקהל הוא הכי לוחץ שיש, ואני אומר לך - הלחץ ביפו גדול בהרבה. מאמן לא יכול לעבוד בסיר לחץ כזה כמו ביפו, אתה לא יכול לאמן כשהעתיד שלך תלוי בכל משחק ומשחק. באף ליגה ובאף קבוצה זה לא קיים, כשצריך

רק לנצח ועם תיקו מעיפים הביתה".

העונה שעברה אמנם לא הסתיימה בעליית ליגה, אולם שוב הגיעה יפו לכותרות כאשר נכנעה במשחקים צמודים בפלייאוף העלייה להכח רמת גן מהליגה הלאומית. את העונה הנוכחית פתחה יפו עם ציפיות להמשך ההצלחות, אולם המציאות טפחה על פניו של המאמן גבי בורשטיין, ועקב מספר תצוגות חלשות הוא הוחלף במאמן החדשישן, משה אוננה.

מאז הגעתו של אוננה הצליחה הקבוצה להתייצב )מקום חמישי, מרחק שבע נקודות מהמובילה קטמון(עם ניצחונות מרשימים מול יריבות הצמרת (1:4 על בית"ר כפ"ס ו-2:4 בטדי על קטמון), אולם בסוף השבוע שעבר הקבוצה בעטה בדלי עם הפסד ביתי מרגיז לקריית מלאכי (1:0), שפגעה קשות בחלומות העלייה ללאומית.

כבר כעת, אם כן, ניתן להכתיר את עונת 2011/12 כעונה האפורה ביותר של מכבי קביליו יפו מאז הקמתה - ללא הבלחות, ללא הצלחות מסעירות, ללא שיאים, ללא כתבות מרגשות, ללא הייפ, עדיין עם חילופי מאמנים ובעיקר - עם ירידה הולכת וגוברת בכמות הצופים (שיא שלילי של כ-500 אוהדים בחלק מן המשחקים, לעומת למעלה מ-1,000 אוהדים בממוצע שנספרו באצטדיון העירוני בחולון במשחקי בית בעונות קודמות).

"די טבעי שאחרי פיק של שלוש שנים מטורפות תגיע ירידה ביכולת", מנסה להסביר עו"ד טל משיח, מי ששימש עד תחילת העונה כיו"ר הנהלת המועדון מטעם האוהדים, אך בעקבות קושי בגיוס כספים למועדון נאלץ לפנות את מקומו.

"אני לא מכיר עוד הרבה מועדונים שבתקופה של שלוש-ארבע שנים הצליחו לעלות כמעט שלוש ליגות, לשבור שיאי שערים בליגות הנמוכות ולהתקדם בגביע המדינה. אלו דברים שאפילו קבוצות שקיימות עשרות שנים לא מצליחות להשיג, כך שצריך לקחת הכול בפרופורציות".

למרות ניסיונות ההתגוננות, גם משיח מבין כי משהו כבה בפרויקט היפואי, והוא תולה את האשמה בעיקר בצורכי הנדידה של השחקנים בין האצטדיון העירוני בחולון למתנ"ס נווה גולן המקומי, אשר משמש כמתקן האימונים של הקבוצה הבוגרת ומחלקת הנוער.

"אין לי ספק שאילולא הרסה עיריית תל אביב את אצטדיון גאון, היינו מדברים היום ממקום גבוה יותר", מצהיר משיח. "גם כך הליגה השנה מאוד צפופה וקשה, אבל ברגע שקבוצה משחקת ללא מבצר ביתי, הדבר יוצר סוג של קושי. זאת כמובן לא סיבה לחוסר הצלחה, אבל אם לשים את האצבע על משהו שעיכב את ההתקדמות שלנו, זה דבר שקשה להתעלם ממנו".

גורמים אחרים מצביעים על סיבות כלכליות כהסבר למצב הקבוצה, וטוענים כי בתחילת העונה סבל המועדון מירידה בכמות הספונסרים ובתמיכה של בעלי הון. גורם המקורב למועדון הסביר כי התקציב המצומצם והסגל הצעיר והלא אטרקטיבי היו הסיבה לעזיבה של המאמן אוננה בתחילת העונה (שכאמור, חזר בינתיים).

"היה ברור לכולם שעם סגל כזה יהיה קשה מאוד לעלות ליגה, במיוחד כשקבוצות כמו קטמון או יבנה לא מפסיקות להתחמש", אומרים במועדון. "הרמה בליגה א' של השנים האחרונות היא לא מה שהייתה לפני חמש או עשר שנים, כך שצריך לתת זמן לסגל הזה להשתפשף קצת, גם אם זה אומר שלא נעלה בעונה או שתיים הקרובות".

המאמנים לשעבר גבי בורשטיין ועופר פביאן מסכימים, כמו אביבי זוהר, שזמן היא מילת מפתח במועדון. "אני מבין את הרצון של האוהדים לראות את הקבוצה מתקדמת, אבל צריך להבין שלא מדובר כאן במטה קסמים. חסר ביפו תכנון לטווח הארוך", אומר בורשטיין. "לא יכול להיות שכל כך הרבה מאמנים התחלפו כאן. האוהדים דורשים תוצאות כאן ועכשיו, אבל אין מי שיסביר להם שדברים כאלו לא תמיד אפשר לספק מעכשיו לעכשיו".

פביאן : "הבעיה ביפו היא שזה מועדון שמנוהל יותר מדי על ידי הרגש. גם כך זו קבוצה שמורכבת מאוהדים, אבל חסר שם אדם סמכותי שיעמוד מעל כולם ויקבל את ההחלטות. ההנהלה יותר מדי מושפעת מהרחשים בקהל, ולטעמי זהו לא האידאל בקבוצת כדורגל בריאה".

אחד מבכירי חוג האוהדים, רפי יולזרי, מקביל את המצב למערכון הידוע של הגשש החיוור. "כמו המערכון של הגשש שגדלתי עליו, בו הם כועסים על הקבוצה שלהם ומאיימים לשרוף את המועדון אם יפסידו, כך גם מכבי יפו. הקהל ביפו שונה ממקומות אחרים בארץ, הוא מנסה לקבוע כמעט הכול, בין אם זה מחליפים, זהות המאמן או מערך שהקבוצה תשחק בו. זה דבר שפוגע בקבוצה לטווח הארוך. סוג של חוסר סבלנות שנותן את בנו את אותותיו העונה בלא מעט מן המשחקים".

לגבי מיעוט הקהל העונה אומר יולזרי: "כמו בכל העולם, הקהל מגיע כשיש הצלחות. ברגע שנחזור לחבר כמה ניצחונות רצופים, גם הפרצופים המוכרים יחזרו".

ואכן בסוף השבוע ניצחה יפו את הפועל מרמורק 0:1 והפער מקטמון שבמקום הראשון עומד על 4 נקודות בלבד. האם מכבי יפו שוב תקום לתחייה?

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום תל אביב-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...