הר הבית בידם: מי באמת מתסיס את האווירה בירושלים?
הגפרור שהציתה מודעה באתר "הר הבית שלנו" הדליק את מזרח ירושלים והוביל למהומות מהקשות שהיו בבירה לאחרונה. מיהם האנשים שמאחורי האתר הקיצוני, למה הם טוענים שמדובר בסך הכל בפרובוקציה של המשטרה, ואיך אבו מאזן הצליח לתפוס על זה טרמפ?

גליק נשוי ואב לשמונה ילדים, מתוכם ארבעה מאומצים. תשע שנים שימש דובר משרד הקליטה, ולאחר מכן ניהל את מכון המקדש ברובע היהודי. המטרה המוצהרת שלו היא להעלות יהודים רבים ככל האפשר להר הבית. לפי המשטרה, גליק פועל בדרך קיצונית ומסיתה, מחולל את המהומות האחרונות, ומשום כך נאסר עליו לעלות להר בשלוש השנים האחרונות.
לאחרונה נרשם שיא בעימות בין המשטרה וגליק. על הר הבית התחוללו מהומות דמים. המתפללים המוסלמים יידו אבנים לעבר רחבת הכותל. עשרות שוטרים פרצו דרך שער המוגרבים לעבר רחבת מסגד אל-אקצה, חטפו אבנים, כיסאות ומטפים, ונאלצו להשתמש ברימוני הלם.
בתום הקרב הזה נרשמו 11 שוטרים פצועים, 15 פלסטינים פצועים ועשרות עצורים. בערב גלשו המהומות לשכונות מזרח העיר. ליד מחסום קלנדיה נהרג טלאת ראמיה, בן 25, תושב א-ראם, אחרי שירה זיקוקים לכיוון החיילים. בשבת, אחרי מסע הלוויה של ראמיה, התחדשו ההפגנות ותשעה פלסטינים נוספים נפצעו.
זמן קצר אחר כך התייצב מפקד מחוז ירושלים, ניצב ניסו שחם, מול העיתונאים ברחבת הכותל. הוא לבש אפוד כבד, לראשו הייתה קסדה ובידיו ערכה לפיזור הפגנות. שחם כמעט אינו מופיע בפני התקשורת, אבל הפעם הוא התעקש לדבר ונראה כעוס במיוחד.
הוא כרך את העימותים התכופים בהר בכרוזים שהתפרסמו לפני כחודש ובכלל באתר שנקרא "הר הבית שלנו". לפי שחם, את האתר מפעילים שניים, יהודה גליק ונחמיה אלבוים. ביום רביעי, לפני כשבועיים, פשטה המשטרה על דירת מסתור ברמות ועצרה את אלבוים ואשתו דבורה לחקירה בחשד של הסתה והמרדה. גליק ואלבוים מכחישים כל קשר לאתר. תכף נחזור אליהם.
האתר הוא אכן מקבץ של התגרויות מסוכנות, ועל כך אין ויכוח. ביום שישי, 12 בפברואר, פרסמו עורכי האתר כרוז נוראי. משה פייגלין, שנוהג לעלות להר הבית בכל י"ט לחודש, ועמד לעלות ב-14בפברואר, זכה הפעם לכבוד מיוחד, אולי בגלל ההישג שלו בהתמודדות על ראשות הליכוד.

"עשרות חברי מרכז ליכוד יחד עם אלפי מתפקדים יעלו להר הבית בקדושה ובטהרה להודות ולהלל לרגל כניסתם לליכוד," נכתב בכרוז שהתפרסם באתר, תחת הלוגו של הליכוד. "טיהור המקום מאויבי ישראל גזלני האדמות ובניין בית המקדש על חורבות המסגדים בלי לפחד כלל", הוסיפו הכותבים.
ביום הפרסום פרצו מהומות בהר הבית, אחרי שכלי התקשורת הערביים הבליטו את הדברים, ניפחו אותם והוסיפו שקרים ופרובוקציות קשים משלהם. במהלך אותו שבוע סגרה המשטרה את ההר לשעות ארוכות בפני מבקרים יהודים. משה פייגלין עצמו הגיע להר לביקור קצר, בלי אלפי המתפקדים שהבטיח הכרוז, ומצא את הדלתות נעולות. פייגלין מכחיש כל קשר לכרוז או לאתר שדיבר בשמו.
"הגשתי תלונה למשטרה נגד מפרסמי המודעה הפיקטיבית הזו. אני מתפלא שהמשטרה, שטוענת שהאתר גורם נזקים לאומיים, עדיין לא סגרה אותו," הוא מתלונן. באתר עצמו המשיכו לפרסם מודעות בעייתיות נוספות. לפני כשבועיים, למשל, דיווחה מודעה על עלייה המונית נוספת להר בהנהגתו של אחד, הרב אליעזר ברויער מקריית ארבע.
ברויער, יחד עם גליק ואחרים נמצא ברשימה השחורה של המשטרה ונאסר עליו לעלות להר. ברויער טוען שהמודעה לא הייתה בידיעתו ועל דעתו, וגררה איומים קשים על חייו מצד הפלסטינים. בעלי האתר מצדם לא החמיצו את ההזדמנות לשפוך גם על המודעה עוד קצת שמן לאומני.
"נעתיר ונתפלל על הכלל ועל הפרט לביטול רוע גזרת העמלקים והערב רב בימינו, המבקשים לגרש, לעקור ולהפקיר את העם היהודי". הרב אריה ליפו מחוות גלעד, שמפרסם מאמרים באתר, קורא "להחליט למי שייך הר הבית. למלכה ארץ ישראל השכינה הקדושה או חלילה לשפחה בישא המנוולת, המצחקת ביצחק. אין עצה אלא לגרש את האמה הזו ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזו עם בני יצחק", פוסק הרב.
ישבתי עם יהודה גליק מול האתר שהמשטרה טוענת שהוא מפעיל אותו. גליק וכמוהו אנשי הימין האחרים מחזיקים בגרסה הפוכה. "מי שפרסם את המודעה על אודות פייגלין וחיבר אותו עם הרס המסגדים הוא פושע או פרובוקטור", אומר גליק. "אני לא מתבטא בצורה כזו ולא מדבר בצורה כזו. אני איש נעים הליכות, איש דיבורים ופשרות. אין שום קשר ביני ובין הפרת סדר".

אז מה, המשטרה מפעילה אתר שמלבה את המהומות וגורמים לפציעת שוטרים?
"כן. כמו השב"כ בפרשת אבישי רביב. המשטרה לוקחת אתר אזוטרי ונאבקת באמצעותו בי ובפעילים האחרים".
הפרסומים באתר לא מלבים את האש?
"לפני שבועיים התקיימה ועידת ירושלים בקטאר. הפרעות בירושלים נועדו ללוות את הנאומים שהיו שם. הם לא צריכים את האתר או אותי כדי לעורר מהומות. אגב, אני מעריך את המשטרה. מאז שניסו שחם נכנס לתפקידו וסנ"צ אבי ביטון הפך למפקד יחידת המקומות הקדושים, המשטרה לא מוותרת למוסלמים. הם לא נכנעים כמו בזמנים של ניצב אהרון פרנקו. מצד שני, איך שחם יכול לומר שהיהודים אשמים אחרי שהערבים תוקפים בצורה כזו את השוטרים על הר הבית? זה מצער אותי מאוד".
בחודשים האחרונים גליק מבקש להיפגש עם שחם ומפקדי המשטרה בעיר כדי להסביר להם שהוא בסדר, אבל הם לא נענים. הרזומה שלו לא אלים במיוחד. הוא נולד בניו יורק, עלה לארץ ב-1974 גדל בבאר שבע ולמד בישיבה התיכונית באלון שבות.
אביו, פרופ' שמעון גליק, היה דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת באר שבע. אחרי הצבא חזר גליק לאלון שבות וניהל תוכנית לעולי רוסיה, ואחר כך הפך לדובר משרד הקליטה. היום הוא משמש רב בישיבת ההסדר בעתניאל.
בשנים האחרונות ניהל גליק את מכון המקדש שמחזיק בין היתר דגם מפואר של מנורת בית המקדש, 43 קילוגרם זהב בשווי שלושה מיליון דולר. במכון כלי קדושה משוחזרים נוספים, ביניהם שולחן לחם הפנים, מזבח הקטורת ובגדי הכוהנים. גליק נהג לקבל את אורחיו במכון בתקיעת חצוצרה שעשויה מקשה אחת של כסף, כמו בימי המשכן. בימי עבודתו במכון המקדש נהג גליק לעלות מדי יום להר הבית לתפילת מנחה, שאסורה על יהודים בהוראת החוק.
במשטרה טוענים כאמור כי גליק היה ונותר פרובוקטור מסוכן, מי שעשה את כל תרגילי התפילה על ההר, הבריח פנימה ספרים ואביזרי פולחן, וסיכן את שלום הציבור במקום הרגיש ביותר בעולם. גליק שומע ורותח. "במבט לאחור, אנחנו אשמים בהתפרעויות הללו על ההר", הוא אומר. "היהודים הפקירו את ההר. הם לא עולים להר ומעדיפים ללכת לכותל. מה זה הכותל? סתם חומה של הר הבית. אין הבדל בינו ובין החומות האחרות של הורדוס. מעולם לא הייתה בו קדושה".
מה יהיה הסוף?
"בסוף נבנה את בית המקדש והוא יהיה בית תפילה לכל העמים. לא צריך להרוס את מסגד אל-אקצה או את מסגד עומר. אפשר להשאיר אותם על מכונם. אולי הם יהיו חלק מבית המקדש. כתוב שהגובה של בית המקדש הוא 50 מטר. מסגד עומר מגיע ל-25 מטר גובה. הוא ייבלע בתוכו".
ביום רביעי, 22 בפברואר, בשעה חמש בבוקר פשטו אנשי היחידה המרכזית של משטרת ירושלים על ביתו של נחמיה אלבוים, בחשד שגם הוא מפעיל את האתר המדובר. אלבוים ואשתו דבורה נעצרו, נחקרו לאורך עשר שעות בחשד להסתה והמרדה ובסוף שוחררו בערבות שהפקיד אביו של אלבוים.
המשטרה טוענת כי מצאה בביתם של השניים את הפלאיירים המסיתים וחומרים אחרים. עו"ד אביעד ויסולי, פרקליטו של אלבוים, טוען "שאין לו אפילו מחשב ופלאיירים אפשר למצוא בכל בית".
משפחת אלבוים החרדית היא אחת הפעילות סביב העלייה להר הבית. מאחורי המשפחה היסטוריה ארוכה של מכונים, אולפנים ותנועות שהקימו כדי לעודד את העלייה להר, בעיקר בקרב החרדים.

האחים יוסף ודב אלבוים הקימו לפני כמה שנים את "התנועה לכינון המקדש," שמעלה קבוצות על ההר ומפעילה אתר משלה. נחמיה שנעצר הוא בנו של דב. הרב יוסף אלבוים נמצא בשנה האחרונה ברשימה השחורה של מעוכבי העלייה להר הבית. הסיבה: ראיון לערוץ 7 שבו קרא להקים כולל על ההר.
עם או בלי קשר למעצרו של אלבוים, לאחרונה התרחשה היסטוריה קטנה על הר הבית עצמו. יהודה עציון, חבר המחתרת היהודית המפורסמת, מי שרקם תוכנית לפוצץ את מסגדי הר הבית ונידון לשבע שנות מאסר עלה על ההר אחרי חמש שנים, שבהן נאסר עליו להתקרב לתחום.
עציון הנרגש הגיע להר הבית יחד עם ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) שהפך לפטרון שלו והבטיח למפקד המחוז ניסו שחם כי הביקור יעבור בשלום. קשה להניח כי עציון, אחד הסמלים המובהקים במאבק על הר הבית מאז מלחמת ששת הימים, יעלה שוב להר אחרי הדברים שהוא אומר כאן.
עציון: "הרגשתי שוב בתוך תחושת הביזיון. הערבים על ההר התפרעו, ומיד הוציאו אותנו משער השלשלת. הבנתי מחדש שהווקף המוסלמי מנהל את המשטרה, שמתנהגת כמו סמרטוט רצפה. המשטרה מתאמת איתם הכל. מי יעלה להר ומי ייעצר. איפה העצורים המוסלמים, תגיד לי. הם עמדו לדין? הם יושבים בכלא? המשטרה עוצרת ומשחררת אותם, כי היא רוצה שקט".
אתה מאוד מנוסה בנושא המלחמות על הר הבית. יש לך מושג מי מפעיל את האתר שנקרא "הר הבית שלנו?" אולי תפתור לנו את כתב החידה.
"את האתר מנהל נחמיה אלבוים. הסגנון של האתר עילג. אני לא אוהב את מה שהוא עושה. התוכן דוחה גם אחד כמוני. המשטרה והשב"כ מזינים את האתר הזה באמצעות מישהו שמדליף מידע מוקדם ומבשל פרובוקציות. זו דעתי".
סנ"צ שמוליק בן-רובי, דובר משטרת ירושלים, אמר בתגובה כי "מדובר בדברי הבל וטענות חסרות שחר ומצוצות מן האצבע."
התוכניות של יהודה עציון, יהודה גליק, נחמיה אלבוים וחבריהם לכינון המקדש, כמו העבודות של המוסלמים על ההר שנועדו למחות כל זכר לנוכחות היהודית, מבטיחים את המשך המהומות. זה ברור לכולם.
לפני שבועיים נפתחה בדוחה בירת קטאר הוועידה המוסלמית להגנה על ירושלים. בוועידה השתתפו 350 נציגים מ-70 מדינות, ביניהם ראשי הרשות הפלסטינית, חברי כנסת ערבים וגם הרב משה הירש הבלתי נמנע מנטורי קרתא, שקרא לוועידה לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג כדי שיעמידו לדין את המנהיגים הישראלים על מעשיהם בירושלים.
אבו מאזן, נשיא הרשות, לא היה צריך את הירש כדי להתכחש לקשר הדתי של היהודים עם הר הבית. המהומות במסגד אל-אקצה, התקשורת הפלסטינית המסיתה והאתרים המתגרים של אנשי הר הבית שימשו אותו היטב.
"ישראל חושבת שהיא יכולה להחליף את ההיסטוריה המוסלמית והנוצרית ואת המסגדים בירושלים בסיפורי אגדות", הודיע אבו מאזן. "החפירות הארכיאולוגיות נועדו למצוא הוכחות לקיומו של בית המקדש. הם ינחלו כישלון חרוץ. ירושלים המזרחית היא בירת המדינה הפלסטינית לנצח".
